אינטראקציה מורכבת זו של תרבויות בין השנים 5500 ל-4500 לפנה”ס באזור המגרב הובילה לחילופי ידע, שינויים תרבותיים והשפעות גנטיות הדדיות
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature מראה כי המעבר לתקופה הנאוליתית בצפון אפריקה הושפע באופן משמעותי מהתערובת בין ציידים-לקטים אפריקנים, חקלאים אירופאים ורועים נוודים מהמזרח התיכון. אינטראקציה מורכבת זו של תרבויות בין השנים 5500 ל-4500 לפנה”ס באזור המגרב הובילה לחילופי ידע, שינויים תרבותיים והשפעות גנטיות הדדיות.
עד לאחרונה, התווכחו ארכאולוגים על מקורות החקלאות וגידול המקנה בצפון אפריקה – האם התפתחו באופן עצמאי או כתוצאה מדינמיקת העברה תרבותית מאזורים אחרים כמו המזרח התיכון והים התיכון.
המחקר החדש, בהובלת אוניברסיטת אופסלה ואוניברסיטת בורגוס, מראה כי אף אחת מהגישות הללו אינה מדויקת לחלוטין. במקום זאת, תחילת התקופה הנאוליתית בצפון אפריקה הייתה תוצאה של תהליך מורכב ורב-ממדי, כפי שמעידים הממצאים הארכאולוגיים.
החדשנות של המחקר נובעת מקריאת רצף גנטי משולבת של שרידים נאוליתיים משלושה אתרי מפתח: מערת קף טחט אל-גאר בתטואן; איפרי נאמר או מוסא בפרובינציית כמיסת; וסכירת-רואזי, דרומית לרבאט במרוקו.
באתר הראשון זוהו ונחקרו שרידים של קבוצה קטנה של פרטים שמוצאם מחקלאים אירופאים שהתיישבו באזור סביב שנת 7400 לפנה”ס. בשני, אומת קיומו של בית קברות במערה שבה נקברו מאות שנים מאוחר יותר פרטים ממוצא מקומי טהור – חקלאים עם קדרות שמוצאם מציידים-לקטים ילידים שאימצו טכניקות חדשות מהמהגרים. ובשלישי, זוהה בית קברות פרהיסטורי המתוארך לאלף שנים מאוחר יותר, עם גנומים הקשורים להתפשטות עמים רועים מהפרת.
תיארוך השרידים וחקירתם הגנטית אפשרו לצוות המחקר הבין-לאומי לאמת כי המגוון הביולוגי והתרבותי של בני האדם שישבו בטריטוריה לפני יותר מ-7000 שנה יכול להסביר את הצלחת תהליך הנאוליתיזציה בצפון אפריקה.
המחקר מציין במפורש כי הרבה לפני הרומניזציה של קצהו המערבי של הים התיכון ולפני האסלאמיזציה של האזור, קבוצות אנושיות משני צדי מצר גיברלטר כבר חלקו ידע, היבטים תרבותיים וכמובן גנים.
העבודה מייצגת נקודת מפנה בהבנת תהליכי התפשטות הנאולית באזור, ומצביעה על כיוון התהליך – כנראה מהאי האיברי לכיוון המגרב. ממצא זה ממקם את הקישוטים המודפסים המוקדמים ביותר על הקדרות המרוקאיות בהקשר רחב יותר של הקדרות המקושטות הראשונות באגן המערבי של הים התיכון.
לוציאנה סימואס, חוקרת פורטוגזית באוניברסיטת אופסלה והחוקרת המובילה של המאמר, אמרה: “העובדה שהשפות הברבריות והשמיות שייכות לגזע הלשוני האפרו-אסיאתי עשויה להיות תוצאה של ההיסטוריה הגנומית שאנו מוצאים באתרי המחקר”.
עוד בנושא באתר הידען:
