הים התיכון

נמצאו ריכוזים חריגים של כספית בצבי ים שהטילו באזור הגליל המערבי. צילום: נועה גונן

מים שקטים חודרים גבולות

הים לא מכיר בגבולות מדיניים – וכשמדינה אחת שופכת פסולת תעשייתית או ביוב גולמי לים, זו לא רק הבעיה שלה. בים התיכון, שבו ישראל חולקת גבול ימי עם לבנון, מצרים,
חלזונות קטנים וקיפודי ים באים ללוחות בהמוניהם ומחסלים את כל מה שגדל עליהם. צילום: מקסים רובין-בלום ויצחק מקובסקי

הפרעת פלמחים: מה מסתתר מאות מטרים מתחת לפני הים התיכון?

מתקנים להתיישבות בעלי חיים הוצבו בעומק הים מול חופי ישראל. הם מלמדים על תנאי חיים ייחודיים שכמעט לא נחקרו
ניסוי KM3NeT עושה שימוש במערך של מודולי חיישני אור הקבועים לרצפת הים התיכון. בתמונה זו מוצג תהליך פריסת קבוצת מודולים אחת. קרדיט: INFN/A. Simonelli 

נייטרינו בעל האנרגיה הגבוהה ביותר עד כה התגלה במתקן תת ימי בים התיכון

ניסוי תת-ימי לגילוי נייטרינו הפועל עדיין חלקית זיהה את מה שנראה כנייטרינו הקוסמי בעל האנרגיה הגבוהה ביותר שנמדד עד כה.
פסלו של כריסטופר קולומבוס בברצלונה, ספרד. המחשה: depositphotos.com

בדיקות גנטיות הוכיחו – כריסטופר קולומבוס היה יהודי ספרדי

החוקרים מצאו בגנום המיטוכונדרי של בנו של כריסטופר הרננדו, שקבור בקתדרלה בסביליה עדויות למוצאו היהודי. כך גם נשללה טענת זהותו האיטלקית
תמונה 4: מחזור החיים של שושנת הים הנוברת Edwardsiella carnea. a. פוליפים בוגרים זכריים ונקביים משחררים גמטות לעמודת המים. b. פלנולה חופשית שוחה נוצרה לאחר ההפריה. c. הפלנולה מדביקה את פונדקאי המסרקנית Mnemiopsis leidyi ומתפתחת לשלב טפילי דמוי תולעת. d. פלנולה לאחר שלב הטפיל יוצאת מהפונדקאי המסרקנית לעמודת המים (e), שם היא יכולה או להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ (a) או להדביק מסרקנית נוספת או פונדקאי סקיפוזואי כמו Rhopilema nomadica או Rhizostoma pulmo (זליגת טפילים היפותטית) (g-h). פלנולה לאחר שלב הטפיל עשויה לצאת מהפונדקאי הסקיפוזואי ולנוע בעמודת המים (i), שם היא יכולה להתיישב על קרקעית הים (f) ולהתפתח לפוליפ. הקו המקווקו מייצג מסלול חלופי.

מדוזות תחת מתקפה: חוקרים מצאו לראשונה שושנות ים טפיליות במדוזות

חוקרים גילו לראשונה את קיומן של פלנולות (מעין זחלים) טפיליות של שושנת הים הנוברת במדוזות בים התיכון שמאפשרים לשושנת הים להתפשט מעבר לסביבה הקרובה, ממצא שעשוי להשפיע על מערכות אקולוגיות
תמונת תקריב על פתחי הקונכיות של הצינוריר. צילום איילת ניר

חילזון ללא גבולות

החילזון 'צינוריר בונה' זכה לתואר 'מהנדס סביבה', לאור תרומתו לבניית משטחים סלעיים בקו החוף והורדת קצב הבליה שלהם בצורה יעילה. הוא הגיע לסף הכחדה, אך חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הצליחו
אוניברסיטת חיפה העניקה תואר דוקטור של כבוד למוריס קאהן. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה העניקה תואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד ליזם והפילנתרופ מוריס קאהן

התואר, שהוענק לקאהן במסגרת אירועי חבר הנאמנים ה-52 של אוניברסיטת חיפה, הוענק לו בהוקרה על מחויבותו לחינוך והשכלה גבוהה ועל תמיכתו בחקר הים התיכון באוניברסיטת חיפה
נחיל מדוזות חורף 2023. צילום: ד"ר גור מזרחי וד"ר אלי שמש מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה

נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת הגיע לחופי הארץ דווקא בחורף

לאחר קיץ ללא מדוזות באופן חריג, נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת, נראה בימים האחרונים מול חופי חיפה
הים התיכון. המחשה: depositphotos.com

חלון היסטורי לים התיכון

בעקבות התייבשות הים התיכון לפני כחמישה מיליון שנים, התפתחו בדרום-מזרחו עמקים שרוחבם כשמונה קילומטרים ועומקם כ-1,000 מטרים
קידוחי נפט. המחשה: depositphotos.com

תעשיית הנפט היא הרסנית ולממשלת ישראל זה לא מזיז

דעה: על אף התנגדויות של מומחים ותושבים, בימים אלה משרד ראש הממשלה בוחן את הרחבת שינוע הנפט של קצא״א; לאור הסכנות שכרוכות במהלך מעין זה – נראה שלממשלה שלנו פשוט
סצנה המדגימה כיצד נראתה התקופה הניאוליטית. נוצר באמצעות דאלי 2

מחקר שנערך במרוקו מצא קרבה גנטית בין ציידים-לקטנים אפריקנים, חקלאים אירופים ורועים מהמזה"ת

אינטראקציה מורכבת זו של תרבויות בין השנים 5500 ל-4500 לפנה"ס באזור המגרב הובילה לחילופי ידע, שינויים תרבותיים והשפעות גנטיות הדדיות
מינים שונים של פורמיניפרה. המחשה: depositphotos.com

המיקרואורגניזמים הימיים שמעידים על שינויי האקלים

מה גורם למינים של פורמיניפרה להיות רגישים לחום?
צילומים: קרקע אפורה מהונדסת בחול מעל מי תהום מתוקים. צילום. ד"ר איתמר טקסל רשות העתיקות, כבשן סיד על גבי סוללה. תוצרי הכבשן ככל הנראה שמשו לטיוב החול והפיכתן לקרקע פוריה. צילום. פרופ' יואל רסקין. צילומים של החוקרים: פרופ' יואל רסקין- דובורות אוניברסיטת בר-אילן, ד"ר איתמר טקסל (בחוף), צילם פרופ' יואל רסקין.

סמוך לקיסריה התגלתה עדות לראשית החקלאות בחולות

המערכת מהמאה העשירית לספירה, בתקופה האיסלמית הינה הפיתוח הראשון המשמעותי של חקלאות בחול בהיסטוריה האנושית
אפשר למצוא טבלאות גידוד בכ-10 אחוזים מחופי ישראל. צילום: מעבדת רילוב

כשהים טובע

מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה: עליית מפלס פני הים
כריש שהותקף על ידי דולפין. באדיבות אוניברסיטת חיפה

תיעוד ראשון של דולפין עם צלקות מתקיפת כריש בישראל

בנובמבר 2019 זיהו החוקרים דולפין שתויג במספר 1359, באורך של כשלושה מטרים. כשזיהו אותו שוב לפני מספר שבועות, הם גילו להפתעתם צלקות משוננות על צידי גופו. לאחר שהתעמקו בתמונות שצילמו
כרישה בקרבת תחנת הכוח בחדרה. חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה.

סילבי וג'ודי הכרישות חזרו להתרבות במי תחנת הכוח בחדרה

צוללת במי נמל חיפה. מקור: אוניברסיטת חיפה.

ההשפעות של שינויי האקלים חמורות יותר באגן הים התיכון

בת-גלים. הספינה שבעזרתה מבוצע המחקר. תצלום: באדיבות צוות המחקר.

מה באמת מתרחש במעמקי הים התיכון?

קיפוד הים השחור הוא מהנפוצים שבקיפודי הים האדום, ושם כולנו כבר יודעים להיזהר ממנו. צילום: Quartl, Wikimedia.

קיפודי הים מאילת פולשים אל הים התיכון

חוף דדו בחיפה. התחנה הימית שהושקה ממוקמת בהים התיכון העמוק, 50 ק”מ מחיפה. מקור: David King.

תחנת מחקר ישראלית בים התיכון העמוק

דגי ברקודה. תצלום: Alexander Vasenin, Wikimedia.

האם הדגים מתכווצים?

הביוב זורם לים בחיפה ב-2015. צילום: ד"ר איל רהב.

כשהביוב והים נפגשים

במחקר התגלו גני ספוגים מגוונים ועשירים באופן יוצא דופן לחוף הישראלי. צילום: חלק ממחקר במעבדתו של פרופ' מיכה אילן באוניברסיטת תל אביב.

סוד גני הספוגים

דג השמש. צילום: Per-Ola Norman, Wikimedia.

לעולם בעקבות דג השמש

מזרח הים התיכון, מערבית לקפריסין ומזרחית לכרתים (האיור המוצלל במפה), משמר שאריות מאוקיאנוס קדום.

קרקעית מזרח הים התיכון משמרת אוקיאנוס קדום

מאזן המשקעים באיזור הים התיכון נכון לחודש ינואר 2012, גוונים חומים מראים ירידה בכמות המים לעומת ממוצע השנים 2002-2015 באזור הים התיכון בסנטימטרים. הנתונים מלווויין GRACE – משימה משותפת של נאס"א וסוכנות החלל הגרמנית. צילום: נאס"א/גודארד

ים חם

סיכן משויש. תצלום: רננאל פיקהולץ

מחסלי האצות מהים האדום

פתיחת תעלת סואץ, 17 בנובמבר 1869. איור: shutterstock

נקודת מבט של מהגר

הצב המצרי

שימור אגן הים התיכון

דולפינה וגור דולפינים במימי הים התיכון. צילום: אוניברסיטת חיפה

כמות הדגה המסחרית בישראל מסכנת את אוכלוסיית הדולפינים

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

עודפי דישון וביוב… טובים לדגים?

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

משרד ההגירה הלספסיאנית

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

מי יציל את צבי הים?