חוקרים גילו לראשונה את קיומן של פלנולות (מעין זחלים) טפיליות של שושנת הים הנוברת במדוזות בים התיכון שמאפשרים לשושנת הים להתפשט מעבר לסביבה הקרובה, ממצא שעשוי להשפיע על מערכות אקולוגיות ימיות באזור
יצורים ימיים רבים, כמו שושנות ים, מתקשים בהפצה למרחקים ברחבי האוקיינוס, במיוחד כאשר אין להם שלב לרוולי (פָּגִית) נייד וארוך. בניגוד לקרוביהן במחלקת הצורבים (Cnidaria), שושנות הים חסרות שלב של מדוזה כחלק ממחזור חייהן, מה שמקשה על הפצתן. השלב הנייד היחיד שלהן הוא פגית זעירה הנקרא פְּלָנוּלָה. במינים רבים של שושנות ים, שלב הפלנולה קיים לפרק זמן קצר בלבד, ימים בודדים, ולאחר מכן מתיישב על קרקעית הים והופך לפּוֹלִיפּ—יצור רך דמוי צינור עם פה במרכז המוקף בזרועות ציד. חלון הזמן הקצר הזה מקטין את יכולתן של שושנות הים להתיישב באזורים חדשים רחוקים מאוכלוסיית המוצא שלהן.
חלק ממיני שושנות הים, כמו שושנת הים הנוברתEdwardsiella carnea , פיתחו אסטרטגיה ייחודית להתמודדות עם אתגרי ההפצה באוקיינוס. שושנות אלה טפילות על יצורים ג'לטיניים ימיים הנקראים מַסְרְקָנִיּוֹת. הפוליפים של שושנת הים הנוברת משחררים ביצים ותאי זרע למים. הביצים המופרות מתפתחות לפלנולות, שיכולות להדביק את המסרקניות על ידי חדירה דרך הרקמה שלהן או באמצעות בליעה. בתוך המסרקנית, הפלנולות גדלות לצורה דמוית תולעת, ולאחר זמן הן יכולות להשתחרר מהמסרקנית, להתיישב על קרקעית הים ולהתפתח לפוליפים. המסרקניות יכולות להכיל טפילים רבים של שושנות ים אלה, ולשאת אותם למרחקים ארוכים ברחבי האוקיינוס.
מחקר חדש בהובלת פרופ' תמר גיא-חיים ממכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) ואוניברסיטת בן-גוריון והדוקטורנטית אנסטסיה יקובלבה, ד"ר ארסני מורוב ממעבדת פרופ' גיא-חיים בחיא"ל ופרופ' דרור אנג'ל מאוניברסיטת חיפה, גילה לראשונה פלנולות טפיליות של שושנת הים הנוברת במדוזות. במחקר, שנערך במימון הקרן הלאומית למדע ופורסם ביום שישי בכתב העתScientific Reports , פלנולות של Edwardsiella carnea נמצאו בים התיכון הישראלי במדוזות ממין חוטית נודדת וכחולת שוליים חלקה, באמצעות זיהוי מורפולוגי וגנטי. ממצאים אלה מעידים על "זליגת טפילים", תופעה אקולוגית שבה טפיל המשויך בדרך כלל למין פונדקאי אחד מופיע במינים חדשים.
הממצא הזה מפתיע במיוחד, מאחר שרוב הקשרים בין טפילים לפונדקאים נשמרים בצורה אבולוציונית לאורך זמן, כלומר, טפילים נוטים להדביק מינים שהם התפתחו יחד איתם בתהליך של אבולוציה הדדית (קוֹ-אבולוציה) לאורך תקופות ארוכות. נדיר שטפיל יחליף פונדקאי ממין אחד למין מקבוצה אבולוציונית שונה לחלוטין. החוקרים מציעים כי הבחירה של שושנת הים הנוברת בפונדקאי נובעת מהזמינות העונתית של זואופלנקטון ג'לטיני, כגון מדוזות בזמן פריחת מדוזות עונתית, ולאו דווקא מהיסטוריה אבולוציונית משותפת.
המחקר הזה מדגיש כיצד טפילים יכולים להסתגל לפונדקאים חדשים במערכות אקולוגיות ימיות המשתנות במהירות, כמו במזרח הים התיכון החשוף לשינויי אקלים מהירים וקיצוניים. ההשלכות של זליגת הטפילים הזו עשויות להיות משמעותיות, במיוחד כאשר פריחות המדוזות התגברו בעשורים האחרונים באזורינו. מחקרים נוספים מתוכננים כעת כדי לבחון את ההשפעות הרחבות יותר של טפילות זו על אוכלוסיות המדוזות, במיוחד על רבייתן והישרדותן.
עוד בנושא באתר הידען:
