הצרעות הטפיליות פותחו וגודלו בחברת ביו-בי בקיבוץ שדה אליהו, שמתמחה בטיפוח חרקים מועילים לשימוש בלוחמה ביולוגית בחקלאות. הן נשלחות לחו”ל כשהן בשלב הגולם
160 מיליון צרעות טפיליות שוגרו מישראל לדרום אפריקה במטרה לשמור על הגידולים החקלאיים מפני מזיקים. הצרעות הישראליות מופצות בכרמים ובפרדסים ומחסלות את כנימות הקמחית בדרך טבעית וכך מתייתר השימוש בחומרי הדברה מזיקים.
הצרעות הטפיליות פותחו וגודלו בחברת ביו-בי בקיבוץ שדה אליהו, שמתמחה בטיפוח חרקים מועילים לשימוש בלוחמה ביולוגית בחקלאות. הן נשלחות לחו”ל כשהן בשלב הגולם, כשהזחל מתפתח לצרעה בתוך כנימה מזיקה שאותה חיסלו וזללו את רקמותיה הפנימיות. הגופה של הכנימה משמשת כמגן ומחסה לזחלים הצעירים, מה שמקל עליהם את תלאות הדרך ומאפשר להם להגיע רעננים וחזקים לביתם החדש. החקלאי הדרום אפריקאי מקבל לידיו קופסאות סגורות שבתוכן גופות הכנימות וזחלי הצרעות. כל שהוא צריך לעשות הוא לפתוח ולהניח אותן בקרבת המקום בו נמצאים המזיקים. מכל קופסה משתחררות כ-500 צרעות טפיליות שמתחילות במלאכת חיסול הכנימות ואף מעמידות דורות של צאצאים שממשיכים לשמור על הגידולים מפני המזיקים.
משלוח הצרעות נעשה באמצעות חברה בת משותפת עם משתלת חישתיל הישראלית שפועלת בדרום אפריקה כבר 9 שנים וחברה חקלאית מקומית. חישתיל מפעילה שתי משתלות בדרום אפריקה והפכה לספק מרכזי של חקלאי דרום אפריקה, בין השאר הודות לטכנולוגית ההרכבות – חיבור בין שתיל עגבניה לבין מערכת שורשים חזקה שמייצרת שתילים עמידים למחלות ולמזיקים. השתילים המורכבים מאפשרים לחקלאים לצמצם את השימוש בחומרי הדברה.
התרחבות הפעילות החקלאית של ישראל בדרום אפריקה הביאה לכך שכל עגבניה שניה שנמכרת כיום במדינה זו החלה את דרכה באחת המשתלות בשותפות ישראלית. חלק מהתוצרת מיוצאת למדינות השכנות נמיביה, בוצוואנה, זימבבוואה ומוזמביק.
3 תגובות
מוזמנים לצפות בתמונות מתהליך הטפלה דומה, גודל הצרעה והכנימה הוא מילימטרים בודדים.
ניתן לראות את התגנבות הצרעה, העקיצה, ואת השלד החיצוני שנשאר מהכנימה לאחר שהזחל סיים לאכול אותה מבפנים.
http://www.aimishboy.com/aphid–parasitic-wasp.html
צרעה מהסוג הזה תטיל את הביצים שלה רק בתוך כנימה מהסוג שהיא מיועדת אליו.
אם הכנימה המדוברת היא פולשת – אין שום בעיה שהצרעה תתפשט, כשתעלם הכנימה, גם הצרעה תעלם.
אם הכנימה נמצאת גם באופן טבעי בדרום אפריקה, זה עניין של איזון.
לצורך העניין אם היה לנו טורף אולטימטיבי שמסוגל להשמיד את כל היתושים – גם אם זו פגיעה מסוימת באקולוגיה – כנראה שהיינו משתמשים בו גם ככה להשמדתם, בגלל הנזק העצום של היתושים.
בגדול זה נכון שלא רוצים לפגוע באקולוגיה הטבעית, אבל זה לא שאין חריגים.
אתה גם לא רואה אף אחד שרוצה להחזיר אריות לטבע בדרום אירופה – סביר להניח שהם גם יהרגו בני אדם מידי פעם, ומהר מאוד מישהו ישמיד אותם גם כך, גם אם הם היו שם במקור באופן טבעי.
איך מבטיחים שהצרעות לא יפגעו גם במינים שאינם מזיקים, או יתפשטו לאזורים טבעיים ויהיו מין פולש