החוקרות מאוניברסיטת תל אביב גילו כי חשיפה לשמש משפיעה בין השאר גם על ויסות המערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשת ההורמונים) המינית בקרב בני אדם.
פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי". וגם: מה אפשר ללמוד מכך על המערכת החיסונית האנושית?
מחקר רחב היקף בו השתתף ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן שבחן נתונים שנאספו במשך 27 שנה ו 74,000 אינטראקציות חברתיות, שופך אור על מנגנוני החיברות, מעמד והישרדות אצל הצבוע הנקוד * המחקר התפרסם בכתב העת Science וכאמור זכה לעמוד במרכז שער המגזין
מערת איילון שבה חיים יצורים עוורים ייחודיים במינם בעולם עומדת בפני סכנה להפיכה לסתם עוד מאגר מים. חשוב לערער
המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר
במפרץ אילת התגלה בעל חיים, השייך למערכת המיתרניים, יכול לחדש את כל איבריו כך שכל חתיכה יודעת בדיוק איך להשלים את כל מערכות הגוף החסרות ובזמן קצר
פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה על המערה וסביבתה כשמורת טבע רשמית קשה יהיה לאכוף את החוק".
המסתורין של הפרח הכחול: הפרחים הצופניים בצבע כחול מאותתים לדבורים ומסייעים לאיתור צוף (מזון הדבורה) * מועצת הדבש: בעולם הורחבו המחקרים על דבורת הדבש ופעולת
שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה
בעוד ההערכה הזו של קשר אבולוציוני בין בעלי חוליות ובין קווצי-עור הפכה לקונצנזוס, ממצאים בלתי צפויים ממחקרי השוואות DNA חי שנועדו לשחזר עצים אבולוציוניים, מציבים
165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה – לפחות ברובה
במהלך 2020 עקפו תוצרי האדם את המסה של כלל החיים בעולמנו. המסה של בניינים, מכוניות ובקבוקים מכפילה עצמה בכל 20 שנה – והעקומה ממאנת להשתטח
ניר מתבונן בהשתאות בטורי הנמלים החרוצות ושואל: האם יש עבדות בטבע? האם הפועלות משועבדות למלכה?
אין זה מקרי שכלבים חמודים מזאבים, או שלעזים בפינות חי קרניים קצרות יותר וגינונים ידידותיים יותר מאלו של אבותיהן הפראיים. חוקרים קוראים לתופעות אלו "תסמונת ביות"
לדברי פרופ' עודד בז'ה, "מהמיפוי הגנומי שערכנו הסקנו שמקורם האבולוציוני של הגנים באצה, לא בנגיף, ואנחנו מעריכים כי בשלב מסוים באבולוציה 'גנב' הנגיף מהאצה את הגנים לרודופסינים באופן המאפשר לו לבצע בה מניפולציה כלשהי הקשורה לחישת אור"
זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים
אישיותם של כלבים משתנה משך הזמן, אבל השינויים הללו מתרחשים באופן לא אחיד לאורך חייהם של הכלבים, כמו כן, כל תכונה מתפתחת במסלול גיל נבדל.
מדובר במנגנון יעיל שהתפתח באופן בלתי תלוי ובמקביל, בקבוצות שונות של בעלי חיים במהלך האבולוציה ובצורות שונות. השאלות הגדולות שנותרו פתוחות לגבי רוב הרעלנים היא מה מקורם, כיצד הם מיוצרים בגוף החי ואיך הם התפתחו אבולוציונית?
למעלה ממיליון מיני חרקים נושמים באמצעות פעפוע, ולכן יש גבול ליכולת הגדילה שלהם.
חוקרים מתחומים שונים מאוניברסיטת תל אביב ערכו ערכו סריקת MRI מתקדמת למוחות של כ-130 מיני יונקים, במטרה לזהות את רמת הקישוריות בתוך המוח
שתי שאלות יעסיקו אותנו בטור הזה, שתיהן נוגעות ליחס שבין השלם וחלקיו. נתחיל בתהייה פילוסופית של ניר: בעולם החי (דגים, זוחלים, יונקים ועופות) אנחנו יודעים שכל אברי הגוף משרתים את המח, ללא מח אין לשאר הגוף זכות קיום. אבל מה קורה בעולם הצומח? על איזה חלק מהעץ ניתן לומר שכל יתר החלקים משרתים אותו?
ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
המגוון והמורכבות של החיים על-פני כדור הארץ מדהימים: שמונה מיליון או אף יותר מינים חיים, מאצות לפילים, התפתחו כולם מאב קדמון משותף חד-תאי ופשוט לפני
הטור הפעם יוקדש לשאלתו של ג': האם חיות יכולות לגדל חיות מחמד?
ולחשוב שרק ימים אחדים לפני קטע המסע לאיים הוא כותב לעמיתו הנסלו כי בעיקר מעניינים אותו הרי הגעש הפעילים שם
