סיקור מקיף

אבולוציה בפעולה

תרשים סכמטי של האופרון החיידקי (למעלה) אל מול הטרנספרון האיקריוטי (למטה). לפי החוקרים, במקום "חרוזים על חוט" התפתח במהלך האבולוציה מעין משחק "שבץ-נא" גנטי המאפשר להשתמש באותן ה"אותיות" – כלומר מולקולות אר-אן-אי שליח שמקורן בגנים הממוקמים על כרומוזומים שונים – כדי ליצור "מלים" שונות, כלומר טרנספרונים שונים

לעשות מחיידק פיל

כיצד התגברה האבולוציה על חוסר הסדר באחסון המידע הגנטי במעבר מחיידקים ליצורים מפותחים יותר?

דגם של גור ממותה, צולם במוזיאון הטבע של קייב, Photo by Medusa Gorgona המחשה: depositphotos.com

גודל המוח של בעלי החיים קבע את סיכויי ההישרדות של המינים הגדולים

כך עולה ממאמר שפרסמו חוקרים שבחנו את ההכחדה ההמונית של בע"ח לאורך עשרות אלפי השנים האחרונות החוקרים מצאו כי מוחם של מינים גדולים שנכחדו היה קטן יותר בממוצע מזה של מינים גדולים ששרדו * האינטלגנציה היחסית גבוהה שלהם מסייעת להם להתמודד עם הגורם העיקרי להכחדה – פעילות האדם

יוסף מפרש לפרעה את החלום שחלם ובו שבע פרות ושבע פרות שמנות. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה הפרות שמנות?

שאלה נרגנת שולח קורא מתוסכל מספירת קלוריות ולעיסת סלרי: איך זה שהפרות שאוכלות קש, עשב ושאר עלים ועלעלים המומלצים כל כך לדיאטות הן כל כך שמנות?

חזרה לשגרה אחרי הקורונה (עדיין לא התרחשה לגמרי נכון ליום כתיבת הידיעה) צילום: depositphotos.com

בחזרה לשגרה?

האם השגרה טובה לנו או שאולי עדיף לנו בלעדיה? ויכול להיות שאחת חדשה שעוד לא הכרנו עומדת לטרוף את כל הקלפים?

חתול בית משחק. מוחם קטן משל החתולים מהם התפתחו. המחשה: depositphotos.com

המוח המוקטן של חתולי הבית

במחקר חדש נמצא שלחתולי בית יש מוח קטן יותר מזה של חתולי הבר שמהם הם התפתחו. לדברי החוקרים, אזורים מוחיים שקשורים לעוררות ולפחד קטנים יותר

נמלים בונות גשר בעבודה משותפת. המחשה: depositphotos.com

האם כדור-הארץ בדרכו להפוך לאורגניזם תבוני?

בתחילת שנת 2022 הריצו שלושה אסטרוביולוגים ניסוי מחשבתי מרתק: הם טענו שכדור-הארץ כולו עומד להפוך אורגניזם תבוני. המשמעות, כפי שאתם יכולים להבין, אינה שקיים מוח בליבת כוכב-הלכת המקבל החלטות עבור היצורים החיים עליו. בדיוק להפך: בעתיד שהם מתארים, כל היצורים החיים על האדמה ישתתפו ביחד בתהליך המסתכם ביצירת בינה קולקטיבית אחת

עש שפיתח הסוואה אקוסטית. באדיבות המחבר, תומס ניאל אוניברסיטת בריסטול.

עשים ועטלפים במירוץ חימוש אבולוציוני במשך מיליוני שנים – ואנחנו עדיין חושפים את הטריקים שלהם

מינים רבים של עשים, שהם הטרף האהוב על עטלפים רבים פיתחו כל מיני טריקים כדי להימנע מלהיטרף. חלקם פיתחו חוש שמיעה בתדרים המתאימים ואחרים, חסרי יכולת שמיעה, פיתחו פתרונות הסוואה קולית במקום חזותית

איי גלפאגוס. צילום: פרופ' נועה שנקר, אוניברסיטת תל אביב

שומרי הסף של המגוון הביולוגי באיי גלאפגוס

משלחת מטעם חוקרי הפקולטה למדעי החיים, בשיתוף מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, טסו לקצה השני של העולם והשתתפו בכנס לשימור המגוון הביולוגי באיי גלאפגוס

תיקן מדגסקרי. המחשה: depositphotos.com

חמש יכולות על שיש לחרקים ושהיינו יכולים רק לחלום עליהן

תיקנים ישרדו אפילו שואה גרעינית (ובלבד שהיא לא מתרחשת כשכנפיהן מושלות), הדברת פשפש המיטה כמעט אינה אפשרית כיום אפילו עם חומרי ההדברה שברשותנו בגלל עמידות שפיתח וקורי העכביש חזקים פי 5 מפלדה

שושנת הים הכוכבנית Nematostella vectensis. צילום: shutterstock

רמת המורכבות של מערכת החיסון לא בהכרח עלתה לאורך האבולוציה

פרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר: "שושנות ים חיות ומשגשגות ב-600 מיליון השנים האחרונות למרות הנוכחות של ווירוסים רבים, אז כנראה שמערכת החיסון שלהם אפקטיבית. חיסרון אפשרי שאני יכול להציע הוא שלמערכות מורכבות יש מחיר מטבולי (אנרגטי) משמעותי". וגם: מה אפשר ללמוד מכך על המערכת החיסונית האנושית?

שער כתב העת סיינס המוקדש למחקר של ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן אודות היחסים החברתיים אצל הצבועים

מחקר ישראלי בשער Science אתמול: בחברת הצבועים הקשרים החברתיים עוברים בתורשה

מחקר רחב היקף בו השתתף ד"ר עמיעל אילני מאוניברסיטת בר-אילן שבחן נתונים שנאספו במשך 27 שנה ו 74,000 אינטראקציות חברתיות, שופך אור על מנגנוני החיברות, מעמד והישרדות אצל הצבוע הנקוד * המחקר התפרסם בכתב העת Science וכאמור זכה לעמוד במרכז שער המגזין

.המחשה של תא אאוקריוטי המכיל גרעין, אברונים וקרום. צילום: depositphotos.com

מחקר חדש: למה התפתחה הרבייה המינית, ודווקא היא?

המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר

עקרב ישראחנני צילם ע. פרומקין

מערת איילון שבה חיים מינים נדירים מאוד של בע"ח על סף אסון אקולוגי

פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה על המערה וסביבתה כשמורת טבע רשמית קשה יהיה לאכוף את החוק".

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן