אבולוציה בפעולה

שושנת הים Nematostella. באדיבות האוניברסיטה העברית.

האם נמצא המקור של הארס בעולם החי?

  • 3 תגובות
מדובר במנגנון יעיל שהתפתח באופן בלתי תלוי ובמקביל, בקבוצות שונות של בעלי חיים במהלך האבולוציה ובצורות שונות. השאלות הגדולות שנותרו פתוחות לגבי רוב הרעלנים היא מה מקורם, כיצד הם מיוצרים
גמל שלמה קטלני בסרט אימה. חרק בגודל כזה היה נחנק בהעדר מנגנון להולכת חמצן. Reynold Brown, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: למה החרקים קטנים?

  • 10 תגובות
למעלה ממיליון מיני חרקים נושמים באמצעות פעפוע, ולכן יש גבול ליכולת הגדילה שלהם.
סקירת MRI של מוחות יונקים שונים

מה משותף למוח של דולפין, בן אדם וקנגורו?

  • 5 תגובות
חוקרים מתחומים שונים מאוניברסיטת תל אביב ערכו ערכו סריקת MRI מתקדמת למוחות של כ-130 מיני יונקים, במטרה לזהות את רמת הקישוריות בתוך המוח
מושבת טפילים חד תאיים אוכלת בתוך תא של בעל חיים. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: חידת הרב-תאיות

  • תגובה אחת
שתי שאלות יעסיקו אותנו בטור הזה, שתיהן נוגעות ליחס שבין השלם וחלקיו. נתחיל בתהייה פילוסופית של ניר: בעולם החי (דגים, זוחלים, יונקים ועופות) אנחנו יודעים שכל אברי הגוף משרתים את
סודאן, הקרנף רחב השפה (הלבן) האחרון. המחשה: depositphotos.com

הקרנף הצפוני האחרון

  • 12 תגובות
ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
ג'ירפות. שבע חוליות צוואר. צילום: מתוך JUMPSTORY

האבולוציה: מדוע נראה שיש לה כיוון וכיצד היא תתפתח?

  • 21 תגובות
עז וחתול מחפשים ביחד צל בהראר, מזרח אתיופיה. מתוך ויקיפדיה

דברים שיורמים יודעים: האם לחיות יש חיות מחמד?

  • 6 תגובות
צבים באי סן כריסטובל באיי הגלאפגוס. צילום: shutterstock

קיצור תולדות מסע דארווין באיי גלאפגוס: הרגע בו הגיע לתובנות הראשוניות אודות האבולוציה

  • תגובה אחת
ממותה ביער. מתוך Jumpstory.com

לשבט ממותות כדי להגן על האקלים?

  • 2 תגובות
שימפנזה צעיר, צלם: Pierre-Fidenci, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: איך האבולוציה יכולה ליצור רגשות

  • 16 תגובות
האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

  • 3 תגובות
עורב הודי. צילום: shutterstock

מינים פולשים זקוקים לאקלים מתאים ולסביבה בה יש פולשים אחרים

  • אין תגובות
הכלבים מרימים גבות כשאנו מדברים איתם. כעת נמצאה הסיבה האבולוציונית לכך. הכלבים פיתחו שרירים חדשים סביב העיניים כדי לתקשר טוב יותר עם בני האדם. משמאל: האסקי סיבירי, אחד הגזעים העתיקים שלא פיתח את שריר הרמת הגבה. צילום: אבי בליזובסקי

האבולוציה של עיני הכלבלב

  • אין תגובות
גורי דולפינים משחקים במפרץ הכרישים באוסטרליה. צילום: shutterstock

דולפינים יוצרים חברויות באמצעות תחומי עניין משותפים בדיוק כמונו

  • 3 תגובות
בעלי החיים הרב תאיים הראשונים נוצרו מאוסף של תאים. איור: shutterstock

גילוי בסיסי חדש באבולוציה: בעלי החיים הרב-תאיים הראשונים התפתחו מאוסף תאי גזע ולא מספוגים

  • 3 תגובות
אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

  • תגובה אחת
שממית מצמיחה את זנבה מחדש. צילום: shutterstock

התגלו מתגים גנטיים השולטים בתהליך של התחדשות הגוף כולו בבעלי חיים

  • אין תגובות
הכחולית השרשרתית אנבאנה לאחר 24 שעות בתנאים דלי חנקן. התאים שהתמיינו לתאים מקבעי חנקן (הטרוציסטים) זורחים בירוק בהיר, וביניהם – תאים פוטוסינתטיים

להתפתחות תבניות ביולוגיות, ולו הפשוטות ביותר, נדרש מעט רעש

  • 6 תגובות
מאובן של דיקינסוניה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU)

שומן שגילו 558 מיליון שנה חשף את בעל החיים המוקדם ביותר בכדור הארץ

  • 2 תגובות
מולקולה. איור: shutterstock

מדענים זיהו חלבון שעשוי היה להתקיים בתחילת החיים

  • 9 תגובות
סומית איילון. צילום: ד"ר דוד דרום.

מחקר חדש מצא קירבה בין סרטני מערות נדירים בישראל ובאיטליה

  • אין תגובות
גנים קופצים. המחשה: shutterstock

העברת גנים בין מינים נפוצה הרבה יותר משחשבנו והאיצה את האבולוציה

  • 7 תגובות
אלינה פושקרב. צילום: מקס אפרטין

משפחה חדשה של חלבוני חישת אור התגלתה במי הכנרת

  • תגובה אחת
הביומסה בעולם: למי יש יותר? אינפוגרפיקה: יעל שינקר, מגזין מכון ויצמן

מיפקד האוכלוסין של החיים בכדור הארץ: העצים עדיין שולטים

  • 3 תגובות
איך אנחנו באמת יודעים שלא היו תרבויות תעשייתיות קודמות על כדור הארץ שעלו ונפלו הרבה לפני שבני האדם הופיעו? זו השאלה שהוצגה בניסוי חשיבה מדעית על ידי האסטרופיזיקאי אדם פרנק מאוניברסיטת רוצ'סטר. איור: אוניברסיטת רוצ'סטר / Michael Osadciw

איך אנו יודעים שהאנושות הקימה את התרבות התבונית הראשונה על כדור הארץ?

  • 7 תגובות
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
ידידים - מקור גנטי משותף לכלבים ובני אדם העושה אותם חברותיים

התגלה הבסיס הגנטי המשותף להתנהגות חברתית אצל כלבים ובני אדם

  • 3 תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

מירוץ חימוש של מיליארד שנה נגד וירוסים עיצב את האבולוציה שלנו

  • אין תגובות
התעלמו מהשפם והשיניים - אלה צמחים. החולד העירום. צילום: תומאס פארק / UIC

החולד העירום מפתח תכונות השרדות של צמח בהיעדר חמצן

  • תגובה אחת
צילום: Vincent van Zalinge.

איך יונקים וציפורים שומרים על טמפרטורת הגוף שלהם?

  • תגובה אחת
הידרה. מקור: Frank Fox / Wikimedia.

כיצד יודעת ההידרה היכן לגדל מחדש חלקי גוף חסרים?

  • תגובה אחת
צרעת התכשיט היא מין מרהיב גם למראה העין, וגם מבחינה אבולוציונית. הארס הייחודי שלה מסוגל לשעבד את מוחם של חרקים אחרים. מקור: Muhammad Mahdi Karim, GNU Free Documentation License.

כיצד צרעה הופכת תיקן לזומבי הנתון לשליטתה

  • 6 תגובות
דבורה בשליטת טפיל. תצלום מתוך: A, Runckel C, Ivers J, Quock C, Siapno T, et al. (2012). "A new threat to honey bees, the parasitic phorid fly Apocephalus borealis". PLoS ONE 7 (1).

זומבים מעופפים

  • 4 תגובות

מירוץ החימוש הימי

  • אין תגובות
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

הסיפור המלא על אודות הביצה והתרנגולת

  • 14 תגובות
מושבת חיידקים. צילום: shutterstock

חיים בסרט: כך החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה

  • תגובה אחת
הסרטן המתאגרף. מתוך ויקיפדיה

המתאגרף מים סוף

  • תגובה אחת
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

כיצד מחקר בחיידקים יכול לענות על השאלה כיצד פיתחו בע"ח וצמחים תכונות חדשות כדוגמת כנפיים ופרחים?

  • תגובה אחת
תמונה: עוף חסר שיניים היה עשוי להיות האב הקדמון של העופות המודרניים. איור: Danielle Dufault

העופות ניצלו מההכחדה של קרוביהם הדינוזאורים בזכות היכולת לאכול זרעים

  • 2 תגובות

מי תיאר נכון יותר את האבולוציה – דארווין או למארק?

  • 28 תגובות
פרופ' נבו במשרדו. מאחוריו משקיף על המתרחש דיוקן של צ'רלס דרווין.

מגן הירק לחקר האבולוציה

  • אין תגובות
DNA מינימאלי. אילוסטרציה: shutterstock

גנים שאי אפשר בלעדיהם

  • 6 תגובות
זאב בגן חיות. צילום: shutterstock

מזאב לכלב

  • 49 תגובות
Ambystoma mexicanum - דג או דו חי?. צילום: shutterstock

הזינוק האבולוציוני מסנפירים לרגליים היה פשוט באופן מפתיע

  • 130 תגובות
פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

  • 10 תגובות
זאב. איור: shutterstock

לכבוד יום דארווין הבינלאומי: מהזאב עד לכלב הביתי

  • 13 תגובות
סלמנדרה נטולת ריאות מהמין (Desmognathus conanti) בדרום ארה"ב. צילום: shutterstock

הסלמנדרה מציגה: חוליתן יבשתי הנושם בלי ריאות

  • תגובה אחת
ביוכימיה. איור: shutterstock

מגלי הקשרים בין הכימיה והביולוגיה זכו בפרס וולף לכימיה לשנת 2016

  • אין תגובות
גישת זיווג סלקטיבית באוכלוסית תרנגולות שהחל בשנת 1957 הוביל להבדלים של פי 10 בגודל בין תרנגולות. צילום Credit: Virginia Tech/ John McCormick

מחקר בתרנגולות סיפק עדות ישירה ל"דליפה אבהית" שבה המיטוכונדריה מורשת מהאב במקום מהאם

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש