סיקור מקיף

אבולוציה בפעולה

ממותה ביער. מתוך Jumpstory.com

לשבט ממותות כדי להגן על האקלים?

  • 2 תגובות
שימפנזה צעיר, צלם: Pierre-Fidenci, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: איך האבולוציה יכולה ליצור רגשות

  • 14 תגובות
האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

“כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים”

  • 3 תגובות
עורב הודי. צילום: shutterstock

מינים פולשים זקוקים לאקלים מתאים ולסביבה בה יש פולשים אחרים

  • אין תגובות
הכלבים מרימים גבות כשאנו מדברים איתם. כעת נמצאה הסיבה האבולוציונית לכך. הכלבים פיתחו שרירים חדשים סביב העיניים כדי לתקשר טוב יותר עם בני האדם. משמאל: האסקי סיבירי, אחד הגזעים העתיקים שלא פיתח את שריר הרמת הגבה. צילום: אבי בליזובסקי

האבולוציה של עיני הכלבלב

  • אין תגובות
גורי דולפינים משחקים במפרץ הכרישים באוסטרליה. צילום: shutterstock

דולפינים יוצרים חברויות באמצעות תחומי עניין משותפים בדיוק כמונו

  • 3 תגובות
בעלי החיים הרב תאיים הראשונים נוצרו מאוסף של תאים. איור: shutterstock

גילוי בסיסי חדש באבולוציה: בעלי החיים הרב-תאיים הראשונים התפתחו מאוסף תאי גזע ולא מספוגים

  • 3 תגובות
אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

  • תגובה אחת
שממית מצמיחה את זנבה מחדש. צילום: shutterstock

התגלו מתגים גנטיים השולטים בתהליך של התחדשות הגוף כולו בבעלי חיים

  • אין תגובות
הכחולית השרשרתית אנבאנה לאחר 24 שעות בתנאים דלי חנקן. התאים שהתמיינו לתאים מקבעי חנקן (הטרוציסטים) זורחים בירוק בהיר, וביניהם – תאים פוטוסינתטיים

להתפתחות תבניות ביולוגיות, ולו הפשוטות ביותר, נדרש מעט רעש

  • 6 תגובות
מאובן של דיקינסוניה. צילום: האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU)

שומן שגילו 558 מיליון שנה חשף את בעל החיים המוקדם ביותר בכדור הארץ

  • 2 תגובות
מולקולה. איור: shutterstock

מדענים זיהו חלבון שעשוי היה להתקיים בתחילת החיים

  • 9 תגובות
סומית איילון. צילום: ד"ר דוד דרום.

מחקר חדש מצא קירבה בין סרטני מערות נדירים בישראל ובאיטליה

  • אין תגובות
גנים קופצים. המחשה: shutterstock

העברת גנים בין מינים נפוצה הרבה יותר משחשבנו והאיצה את האבולוציה

  • 7 תגובות
אלינה פושקרב. צילום: מקס אפרטין

משפחה חדשה של חלבוני חישת אור התגלתה במי הכנרת

  • תגובה אחת
הביומסה בעולם: למי יש יותר? אינפוגרפיקה: יעל שינקר, מגזין מכון ויצמן

מיפקד האוכלוסין של החיים בכדור הארץ: העצים עדיין שולטים

  • 3 תגובות
איך אנחנו באמת יודעים שלא היו תרבויות תעשייתיות קודמות על כדור הארץ שעלו ונפלו הרבה לפני שבני האדם הופיעו? זו השאלה שהוצגה בניסוי חשיבה מדעית על ידי האסטרופיזיקאי אדם פרנק מאוניברסיטת רוצ'סטר. איור: אוניברסיטת רוצ'סטר / Michael Osadciw

איך אנו יודעים שהאנושות הקימה את התרבות התבונית הראשונה על כדור הארץ?

  • 7 תגובות
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
ידידים - מקור גנטי משותף לכלבים ובני אדם העושה אותם חברותיים

התגלה הבסיס הגנטי המשותף להתנהגות חברתית אצל כלבים ובני אדם

  • 3 תגובות
וירוסים. איור: shutterstock

מירוץ חימוש של מיליארד שנה נגד וירוסים עיצב את האבולוציה שלנו

  • אין תגובות
התעלמו מהשפם והשיניים - אלה צמחים. החולד העירום. צילום: תומאס פארק / UIC

החולד העירום מפתח תכונות השרדות של צמח בהיעדר חמצן

  • תגובה אחת
צילום: Vincent van Zalinge.

איך יונקים וציפורים שומרים על טמפרטורת הגוף שלהם?

  • תגובה אחת
הידרה. מקור: Frank Fox / Wikimedia.

כיצד יודעת ההידרה היכן לגדל מחדש חלקי גוף חסרים?

  • תגובה אחת
צרעת התכשיט היא מין מרהיב גם למראה העין, וגם מבחינה אבולוציונית. הארס הייחודי שלה מסוגל לשעבד את מוחם של חרקים אחרים. מקור: Muhammad Mahdi Karim, GNU Free Documentation License.

כיצד צרעה הופכת תיקן לזומבי הנתון לשליטתה

  • 5 תגובות
דבורה בשליטת טפיל. תצלום מתוך: A, Runckel C, Ivers J, Quock C, Siapno T, et al. (2012). "A new threat to honey bees, the parasitic phorid fly Apocephalus borealis". PLoS ONE 7 (1).

זומבים מעופפים

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן