אבולוציה בפעולה

פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

הסיפור המלא על אודות הביצה והתרנגולת

בהתקרב יום הכיפורים עולים התרנגולים לכותרות, ואותנו מעניינות דווקא התרנגולות. אז מי קדמה למי, הביצה או התרנגולת? והאם בכלל יש לשאלה הזאת – עתיקת יומין

הסרטן המתאגרף. מתוך ויקיפדיה

המתאגרף מים סוף

לזכרו של המתאגרף מוחמד עלי שנפטר ביוני השנה, אורגניזם החודש הפעם הוא יצור שמשתמש באגרופיו להרתיע טורפים. לא מדובר בבעל חיים גדול ושרירי דווקא, אלא

URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

הברירה הטבעית: חוקרים בטכניון חשפו מנגנון אבולוציוני המגן על האורגניזם מפני אינטראקציות תוך-תאיות המסכנות אותו. יישום אפשרי: פגיעה ממוקדת בחיידקים עוינים התוקפים את האדם 

וירוסים. איור: shutterstock

כיצד מחקר בחיידקים יכול לענות על השאלה כיצד פיתחו בע"ח וצמחים תכונות חדשות כדוגמת כנפיים ופרחים?

לאחר שלושים ימי אבולוציה, רוצפו הגנומים של החיידקים שפיתחו תכונות מטבוליות חדשניות. הם גילו כי המוטציות משפיעות בעיקר על גנים המעורבים בשיעתוק וחילוף חומרים, ושהחדשנות

פרופ' נבו במשרדו. מאחוריו משקיף על המתרחש דיוקן של צ'רלס דרווין.

מגן הירק לחקר האבולוציה

לפרופ' אביתר נבו, זוכה פרס ישראל לחקר מדעי החיים לשנת 2016 ואחד ממדעני הסביבה החשובים בישראל, אומר את דעתו על לימוד אבולוציה בבתי הספר, על

DNA מינימאלי. אילוסטרציה: shutterstock

גנים שאי אפשר בלעדיהם

מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים החיוניים לקיום חיים

זאב בגן חיות. צילום: shutterstock

מזאב לכלב

מדענים מתחרים ביניהם מי יפתור את החידה הוותיקה: כיצד היה טורף גדול ומסוכן לחברו הטוב ביותר של האדם * מחקרים בדנ"א מן הזמן האחרון זורים

ביוכימיה. איור: shutterstock

מגלי הקשרים בין הכימיה והביולוגיה זכו בפרס וולף לכימיה לשנת 2016

פרופסור קיריקוס ניקולאו מאוניברסיטת רייס, ארה"ב, על הבאת הכימיה האורגנו-סינטתית למחוזות שנראו בלתי מושגים בעבר, פרופסור סטיוארט שרייבר מאוניברסיטת הארווארד, ארה"ב. על עבודתו החלוצית בהבנת

גישת זיווג סלקטיבית באוכלוסית תרנגולות שהחל בשנת 1957 הוביל להבדלים של פי 10 בגודל בין תרנגולות. צילום Credit: Virginia Tech/ John McCormick

מחקר בתרנגולות סיפק עדות ישירה ל"דליפה אבהית" שבה המיטוכונדריה מורשת מהאב במקום מהאם

מדענים מאוניברסיטת אוקספורד גילו שתי מוטציות שהתרחשו בגן המיטוכונדרי של העופות במהלך חמישים שנה, דבר המראה כי קצב האבולוציה גדול מזה שהיה מקובל לחשוב לפיו

תנשמת. צילום: shutterstock

חיוֹת בּשירוּת החקלאוּת

הַדבָּרה כּימית (ריסוּס) בחקלאות מסוּכּנת לסביבה וגם לאדם. פִּתְרוֹן אפשרי הוא הדברה בּיוֹלוגית – יצוּרים חיים שונים, מחַיידקים עד עופות דורסים, שתפקידם לחסֵל את המַזיקים

ספיר הים. איור: אמן איורי הטבע הגרמני אנרסט הקל, (1834-1919). מתוך ויקיפדיה

כיצד נעלם ספיר הים?

תובנות חדשות על הדרך שב יצורים ימיים יכולים לשלוט במידת הנראות שלהם

פרופ' סידני אלטמן מאוניברסיטת ייל. חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1989 יחד עם תומאס צ'ק בעד חקר התכונות הקטליטיות של ה-RNA" RNA הקטליטי". צילום מסך מתוך הוידאו של כנס WSCI 2015 שהתקיים בירושלים, באוגוסט 2015

חתן פרס נובל סידני אלטמן: "אפשר לחסל את עמידותם של חיידקים רבים לאנטיביוטיקה, חברות התרופות לא כל כך משתפות פעולה"

פרופ' סידני אלטמן, חתן פרס נובל לכימיה, שותף לפיתוח אנטיביוטיקה הפועלת נגד חיידקים עמידים, מותח ביקורת על חברות התרופות הממאנות להשתמש בשיטה הזו משום שיישומה

גוזלים זועקים למזון בקן. צילום: shutterstock

החיות יוצאות לעצמאות

איך בעלי החיים הצעירים יודעים מה עליהם לעשות, למשל כיצד להיזהר מטורפים וכיצד להשיג מזון? האם הם לומדים מהוריהם או שהידע הזה מוֹלד? והאם גוזל

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון בטקס כניסתו למשרד, 175/15 משמאל - מנכ"ל המשרד עידו שריר. צילום: אבי בליזובסקי

אדוני השר, אני רק שאלה!

מדענים ואנשי תקשורת המדע פונים לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל הנכנס דני דנון ומציעים לו נושאים דחופים לסדר היום

עדר גנו חוצה נהר בנדידה הגדולה של 2008. צילום: shutterstock

נודדים…

כולם נודדים: דגי סלמון וצלופחים נודדים מרגע בגרותם לנהרות שמהווים עבורם מדגרות. דגי טונה נודדים בין יפן לצפון אמריקה. באיי כריסטמס נודדים כ-50 מיליוני סרטנים

דילוג לתוכן