סיקור מקיף

מופה עץ החיים המכיל את הקשרים בין 2.3 מיליון המינים הידועים למדע – מחיידקים ועד האדם

מדובר במאמץ משותף של חוקרים מ-11 אוניברסיטאות לפתח עץ שימפה את הקשרים בין היצורים החיים שהתפצלו זה מזה במהלך השנים, החל מראשית החיים לפני 3.5 מיליארד שנים

תרשים העיגול מתאר את העץ של כל צורות החיים על פני כל ההסטוריה של 3.5 מיליארד השנים מאז נוצרו החיים לראשונה, וכיצד הם התפתחו והתגוונו. איור: Credit: opentreeoflife.org
תרשים העיגול מתאר את העץ של כל צורות החיים על פני כל ההסטוריה של 3.5 מיליארד השנים מאז נוצרו החיים לראשונה, וכיצד הם התפתחו והתגוונו. איור: Credit: opentreeoflife.org

 

חוקרים פיתחו לאחרונה מהדורה מקוונת ראשונה של עץ החיים המכיל את כל 2.3 מיליון המינים שזכו לשם מדעי של כל היצורים החיים – בעלי חיים, צמחים, פטריות, ומיקרובים (חיידקים וארכיאות).

תרשים העיגול מתאר את העץ של כל צורות החיים על פני כל ההסטוריה של 3.5 מיליארד השנים מאז נוצרו החיים לראשונה, וכיצד הם התפתחו והתגוונו. איור: Credit: opentreeoflife.org

מדובר במאמץ משותף של חוקרים מ-11 אוניברסיטאות לפתח עץ שימפה את הקשרים בין היצורים החיים שהתפצלו זה מזה במהלך השנים, החל מ\לראשית החיים לפני 3.5 מיליארד שנים.

מיצג עץ החיים בתערוכת אקספו 2015 במילאנו, המוקדשת לנושאי סביבה ומזון. <a href="http://www.shutterstock.com/gallery-291418p1.html?cr=00&pl=edit-00">Francesco Dazzi</a> / <a href="http://www.shutterstock.com/editorial?cr=00&pl=edit-00">Shutterstock.com</a>
מיצג עץ החיים בתערוכת אקספו 2015 במילאנו, המוקדשת לנושאי סביבה ומזון. Francesco Dazzi / Shutterstock.com

עשרות אלפי עצים קטנים יותר פורסמו במהלך השנים עבור ענפים נבחרים של עץ החיים, חלקם מכילים עד מאה אלף מינים, אך זו הפעם הראשונה שהממצאים הללו שולבו יחדיו ליצירת עץ אחד המשלב את כל צורות החיים.
התוצאה הסופית היא מאגר דיגיטלי, הזמין לכל אחד לשימוש או לעריכה, מעין "ויקיפדיה" של היחסים האבולוציוניים בין המינים.
זו הפעם הראשונה שבה נעשה מאמץ אמיתי לאסוף את כל הנקודות ולשלב אותן יחדיו" אומרת החוקרת הראשית בפרויקט קארן קרנסון מאוניברסיטת דיוק. "חישבו על כך כגרסה 1.0" הוסיפה.
הגרסה הנוכחית של העץ ביחד עם המידע וקוד המקור זמינים ל"גלישה" והורדה בקישור זה

הממצאים גם פורסמו ב-18 בספטמבר בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים.
עצים אבולוציונים, תרשימי ענפים שנראים לעיתים קרובות כהכלאה בין מנורה למפת קווי רכבת תחתית, לא נועדו רק כדי לבחון האם דב הנמלים קרוב יותר לחפרפרת או לפרת הים, או מי הדודן הקרוב ביותר של עובש הרפש. הבנת כיצד מיליוני מינים קשורים זה לזה יכולה לסייע למדענים לגלות תרופות חדשות, לשפר את היבולים ואת תפוקת חיות המשק ולעקוב אחר מקורותיהם והתפשטותם של מגיפות כדוגמת האיידס, האבולה ושפעת.
במקום לבנות את עץ החיים מחדש, אספו החוקרים ועיבדו אלפי פיסות קטנוות יותר שכבר פורסמו ונגישים באינטרנט ומיזגו אותם יחדיו למעין עץ על ענק המשלב את כל המינים המוכרים למדע ולפיכך זכו לשם מדעי.
הגרסה הראשונה משלבת כ-500 עצים קטנים יותר שפורסמו במחקרים קודמים. כדי למפות עצים ממקורות שונים לענפים והחוטרים של עץ על ענק אחד, אחד האתגרים הגדולים היה לספור את שינויי השמות, השמות החלופיים, טעויות איות נפוצות והקיצורים לשמו של כל מין. החולדה האדומה המזרחית לדוגמה מסווגת תחת שני שמות מדעיים: Lasiurus borealis ו- Nycteris borealis. נמלים קוצניות חלקו פעם שם מדעי עם קבוצה של צלופחי מוריי.
"למרות שמדובר במאמץ אדיר בזכות עצמו, הטיוטה של עץ החיים היא רק השלב הראשון", כותבים החוקרים. נכון להיום, רק חלק זעיר מהעצים שפורסמו זמינים דיגיטלית. מתוך למעלה מ-7,500 מחקרים פילוגניים פורסמו בין השנים 2000 ל-2012 בלמעלה ממאה כתבי עת רק נתוניהם אחד מכל שישה מחקרים בפורמט שהחוקרים יכלו להשתמש.
מרבית העצים האבולוציוניים פורסמו ב-PDF ואחרים בקצבי תמונה שלא ניתן להכנס אפילו לבסיס הנתונים שלהם או למזג אותם עם עצים אחרים.

הומו סאפיינס כפי שעולה מתוצאות החיפוש בפרויקט "עץ החיים", אחד מ-2.3 מינים שהקשר ביניהם תואר בפרוייקט עץ החיים.
הומו סאפיינס כפי שעולה מתוצאות החיפוש בפרויקט "עץ החיים", אחד מ-2.3 מינים שהקשר ביניהם תואר בפרוייקט עץ החיים.

"ישנו פער די גדול בין סך כל הידע המדעי אודות המינים החיים והיחסים ביניהם לבין מה שזמין דיגיטלית בפועל" אומרת קרנסון. לפיכך, היחסים המתוארים בכמה מחלקי העץ כגון הענפים המייצגים את משפחות האפונה והחמנייה, לא תמיד תואמים את דעת המומחים. חלקים אחרים של העץ, בפרט אלו העוסקים בחרקים ובמיקרובים, עדיין חמקמקים. זאת מכיוון שהארכיונים המקוונים הגדולים ביותר של רצפים גנטיים גולמיים – מהם מפיקים את העצים האבולוציוניים – מכילים נתוני DNA של פחות מחמישה אחוזים מעשרות מיליוני המינים החיים על כדור הארץ היום.
לא פחות חשוב מלהראות מה אנו יודעים אודות היחסים בין המינים, עץ חחיים ראשון זה, חשוב גם כדי לחשוף מה שאיננו יודעים, אומר דאגלס סוליטס מאוניברסיטת פלורידה, אף הוא ממחברי המאמר.

כדי לסייע במילוי הפער פיתחו אנשי הצוות תוכנה שתסייע לחוקרים בתחום להכנס, לעדכן ולשנות אם צריך את העץ, ככל שיצטברו נתונים חדשים ממחקרים טריים, וכך ניתן יהיה לבנותא ת העץ גם עבור מיליוני מינים שעדיין לא זכו לשם או אף לא התגלו.

"זה איננו פרויקט גמור" אומרת קרנסטון. "חיוני לחלוק נתונים שכבר פורסמו ועבודות שיפורסמו הלאה אם אנו רוצים לשפר את העץ.

"לפני 25 שנים עצם המטרה של בניית עץ חיים גדול היה בלתי אפשרי" אמר סולטיס. "עץ החיים הפתוח מהווה נקודת התחלה שחוקרים אחרים יוכלו כעת לעדכן ולשפר בעשורים הבאים."

המחקר מומן בחלקו על ידי הקרן הלאומית למדע של ארה"ב.

למאמר המדעי

להודעה של החוקרים

 

עוד בנושא באתר הידען:

ברוכים הבאים למשפחה – עושים סדר בעץ האבולוציה של האדם

שושנת הים – חצי צמח, חצי בעל חיים

האבולוציה כתורה המסבירה תופעות רבות – מהתפתחות היקום ועד להתפתחות החברה מאת יובל נאמן

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. לא רואה את השעה אך התאריך הוא יום כיפור.
    גם בלי התאריך סביר להניח שמדובר בטרול (ולא מהמתוחכמים)

  2. לא יודע מה אתכם, אבל אני לא צריך לוח שנה ושעון כדי לזהות טרול. וגם לא מצפן.
    אמנם טולקין טוען שטרולים הופכים לאבן כשהשמש זורחת, אבל זה רק בעולם הטולקינאי, ומכל מקום הוא לא פגש טרול אמיתי.

  3. אבי,
    השעה לא מופיעה באתר. אני מסיקה מתגובתך כי זה לפני שיצא כיפור, אך מכיוון שלא ראיתי מתי התגובה נכנסה, אינני יודעת זאת. האם אתה רומז כי מדובר בטרול?

  4. עץ החיים היחידי זה עץ החיים שנמצא בגן העדן
    הגיע זמן שתבינו שהקדוש ברוך הוא יצר את האדם מעפר ונפח בו רוח חיים
    איך אתם מעיזים לכתוב שטויות כאלו
    אתם כולכם תהיו בגהנום

  5. יהיה ממש נחמד אם יהפכו את העץ הזה לדגם תלת מימדי ממוחשב שניתן לנוע בקלות לאורכו ולרוחבו ברזולוציות שונות, כאשר כל בעלי החיים לאורך הענפים השונים מופיעים גם כן בתלת מימד.

    נדמה לי שנעשה פרויקט דומה עם דגם של היקום לפני כמה שנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן