להתמכרות להימורים מספיק מוח של יונה

פרופ' תומס זנטל (Zentall) ושותפיו במחלקה לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת קנטאקי חוקרים קוגניציה, דפוסי התנהגות ולמידה של בעלי חיים, ופרסמו קרוב ל 300 מאמרים וספרים פורצי דרך בתחום. אחרי כמעט 15 שנה של מחקרים על יונים הייתה להם תגלית מוזרה, מפתיעה ומטרידה – בהינתן תנאים של אי ודאות ושל מגוון תוצאות אפשריות הפגינו היונים התנהגות מובהקת של מהמרים מכורים.

יונים בכיכר דומבר בקטמנדו. צילום: shutterstock
יונים בכיכר דומבר בקטמנדו. צילום: shutterstock

מאת: שמעון בוגן

הניסוי של נוח עם העורב והיונה רומז לנו על האפשרות שקיים הבדל התנהגותי בין בעלי חיים באופן ובעוצמה של לקיחת סיכונים. בתקופה הרבה יותר קרובה לימינו בחרו חוקרי התנהגות להתמקד בתהליכים יותר בסיסיים של תגובה ותוצאה, כמו התנייה אופרנטית ,כפי שעשו איוון פבלוב עם כלבים ופעמונים או פרדריק סקינר עם חולדות ויונים בתוך "תיבות סקינר". כך התגבשה הגישה הביהביוריסטית, שהנחילה לנו מושגים של "חיזוק חיובי","חיזוק שלילי" ו"חיזוק עקיף" בלמידה ובהנעה של בני אדם. המתנגדים מקרב קהילת הפסיכולוגים ומהציבור קראו לגישה "אילוף", "תעלולי שליטה במוח" ו"רובוטיזציה של בני אדם".

חשוב להבין שהתנייה אופרנטית היא אמנם שיטה לשינוי התנהגות מוכוון מטרה, מטרה שנקבעת ע"י המפעיל של השיטה שעושה טפלול (מניפולציה) על הצרכים ועל הפעולות של המטופלים.

רק לאחרונה ממש עלה בדעת מספר קבוצות חוקרים לחשוב מחוץ לקופסא (תרתי משמע), ולבחון את ההתנהגויות העצמיות והעצמאיות של בעלי חיים בנסיבות דומות של "תיבות סקינר", כדי לחשוף תגובות הנובעות מרצונם החופשי של הנבדקים ולתת להן ביטוי. במחקרי ההתנהגות המתקדמים נבחנת מחדש מערכת התגמול (reward system) במוח. להבדיל מהביהביוריסטים, שהתייחסו למוח כאל "קופסא שחורה", נעשית כיום בחינה משולבת של הפיזיולוגיה והביוכימיה במוח לגבי ההתנהגות ולגבי תהליכי קבלת החלטות.

פרופ' תומס זנטל (Zentall) ושותפיו במחלקה לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת קנטאקי חוקרים קוגניציה, דפוסי התנהגות ולמידה של בעלי חיים, ופרסמו קרוב ל 300 מאמרים וספרים פורצי דרך בתחום. אחרי כמעט 15 שנה של מחקרים על יונים הייתה להם תגלית מוזרה, מפתיעה ומטרידה – בהינתן תנאים של אי ודאות ושל מגוון תוצאות אפשריות הפגינו היונים התנהגות מובהקת של מהמרים מכורים.

במערך המחקר ניתנה ליונים אפשרות ללמוד באמצעות ניסוי וטעייה את תוצאות הניקור על שני מקשים שונים, בצורה של גירויים וזכייה בפרס של טבליות מזון טעים ומושך:
מקש שמאלי – אור אדום, 10 שניות השהייה, 10 טבליות. פעם אחת מתוך 5, סיכוי של 20%.
אור ירוק, 0 טבליות. 4 פעמים מתוך 5. סיכוי של 80%.
מקש ימני – אור כחול או ירוק, 3 טבליות כל פעם. סיכוי של 100%.

במאמר המלא ממחישים החוקרים כיצד דאגו לנטרל כל גורם "רעש" והטייה. לדוגמא, ע"י הצלבה של מיקום המקשים. (קישור).

קשה מאד להאמין, אבל ב 35% יותר פעולות ניקור להשגת מזון, היונים העדיפו את המקש שאפשר להן לזכות בכל הקופה (jackpot), והתעלמו מהאופציה הבטוחה והמשעממת. מסתבר שיונים אינן זוכרות מקומות שבהם לא מצאו מזון וזוכרות היטב מקומות שבהן מצאו מזון בשפע.

עוד יותר מפתיעה התגלית שאותו יחס התקבל בקרב מהמרים כפייתיים כאשר הושיבו אותם מול משחק מחשב עם אותם מאפיינים, במטרה לזכות בנקודות / אסימונים. מסתבר שלבני אדם יש נטייה טבעית להדחיק הפסדים ולהעצים תחושות של רווח וניצחון…

המחקרים בתחום הם לא פחות ממדהימים, בעיקר לכל מי שמתעניין בהשלכות ובתובנות שנובעות מהם:

קבוצת פרופ' אליוט לודוויג, אוני' וורוויק אנגליה (קישור).
קבוצת פרופ' מרשה ספטצ', אוני' אלברטה קנדה (קישור)

תובנות והשלכות, רשימה חלקית:

  • הימור היא התנהגות הישרדותית מוקדמת מאד באבולוציה, לפני ההיפרדות בין יונקים לעופות. ברבות השנים התרבו העדויות והמחקרים על הנטייה להימורים גם בקרב חולדות ודולפינים. מעל כולם מככבים הקופים כמהמרים מלידה. נמצא שהנטייה להימור טבועה ב DNA של כל הפרימאטים, כשהיא חבויה ברצפים שמווסתים את רמות הדופאמין בשני אזורים במוח ושזכו לכינוי הכוללני "גן ההימורים". (קישור).
  • ריגוש הוא תגובה לא רצונית לגירוי. הקטסטרופה מתחילה באזור פנימי במוח שנקרא אינסולה – מרכז התגמול, הסיפוק וההנאה, מתפתח שטפון של הנאורוטרנסמיטור דופאמין בקליפת המוח הקדמית, והופך לכדור שלג של התנהגות ספונטנית פרועה, קבלת החלטות לא רציונליות, אימפולסיביות, קושי בדחיית סיפוקים, לקיחת סיכונים מופרזים וכו'.
  • מוח היונה קטן ופשוט, ולכן קל יותר לתמרון ולטפלול. מחקרים על שינויי התנהגות, על החלשה או סילוק הדחף להימורים יהיו קצרים בזמן ובמשאבים, יהיו ממוקדים ויאפשרו בקרה הדוקה ומדויקת. מחקרים כאלה יאפשרו לגבש פרוטוקולים יעילים למתן סיוע, טיפול ושיקום למהמרים כפייתיים ולהתמודדות של נפגעי התמכרויות מכל סוג לאורך כל הדרך לגמילה מלאה.
  • הימורים כהתנהגות אבולוציונית טבעית מתכתבים עם מפעל חייהם של חתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי בתחום הכלכלה ההתנהגותית, ועם מחקריהם של פרופ' דן אריאלי, שותפיו ועמיתיו בארץ ובעולם בנושא אי-רציונליות.

המלצת קריאה – BRAINSTORM, ד"ר דן סיגל, Tarcher 2014. רב מכר על ריגושים, שיבושים, התמודדות ולמידה עד להתבגרות נפשית.
"An Inside-Out Guide to The Emerging Adolescent Mind, Ages 12 to 24"

למידע נוסף

חדשות הפוקר

מוקדש באהבה לבתי אביטל קירשברג, בוגרת לימודי קרימינולוגיה, שנתנה לי את ההשראה למונח קרימיביולוגיה Crimibiology

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. ניסים
    נכון אין כאן וויכוח.
    הטבע זו מערכת משולבת מורכבת, מעבר להבנתינו, כל פרט בה מושפע מאחר ומאחרים.
    יש בגופיינו פי -10 חיידקים (ממאות סוגים) מתאים וכן טפילים ווירוסים שונים , כל אחד ואחד פועל להתקיים
    אבל הוא תלוי לעולם בקיומם של סוגים אחרים ואותם סוגים תלויים באחרים וכך עד אין סוף.
    לא ניתן להבין הסיבות להתנהגותו של "הפרט", מה שאנו מגדירים "פרט" הוא בפועל אורגניזם המהווה חלק מאורזניזם וכך הלאה. אין באורגניזם/בטבע רע או טוב, נכון או לא נכון, צדק או אי צדק שיוויון או אי שיוויון.
    אלו מוסגים ועוד רבים אחרים שהאדם "בחוכמתו" המציא והגדיר אותם כתרבות, כפרמטרים במבחן להגדרת האדם האנושי הלא חייתי אין הבדל בין כלב הרודף אחר זנבו לבין אדם המחפס צדק יושר שיוויון אמת ועוד..
    אלו מוסגים שהמציאו אנשים שלא הכירו את עצמם.

  2. אורי
    אני מסכים למה שאתה אומר. מה שאני טוען זה, שהאינסטינקטים האלה ניטמעו בנו (ובחיות אחרות) בגלל שהן תרמו להתרבות. כלומר הצורך במנהיג הוא תוצאה של תרומת הצורך הזה להתרבות.

    לא ברור לי על מה אנחנו לא מסכימים. כל מה שאני אומר שתכונת הנהירה אחרי מנהיג, הבסיסית, נתנה בעבר יתרון הישרדותי, כלומר – יותר צאצאים. היום התכונה הזו "הוצאה מהקשרה", כמו הרבה תכונות אחרות למשל: אהבה, קנאה, ספורט, הסתמרות השיער, מוסיקה ואמונה דתית.

  3. ניסים
    אתה בטח מסכים עם העובדה שאנחנו מגדרים, מסבירים ומבינים את הטבע דרך ה"עניים שלנו" וכאנחנו רואים שייצור מסויים נלחם על חייו, על צאצאיו, על הסיכוי לזכות בנקבה, אנחנו בטוחים שהוא פועל תחת הגיון מסויים. אני טוען שאלו שהן נובעות מאינסטיקטים שנבנו והתפתחו ונטבעו בנו במהלך מליוני שנות אבולוציה.
    ל
    "*6==/_89
    אם הצורך במנהיג היא תכונה טבעית ,הרי כל מה שנותר לבן האדם זה לבחור מנהיג מתאים ,
    בדומה לטיפול תרופתי, למצוא מנהיג, שדמותו "הופעתו, דיבורו, תנועותיו ועוד" הולמים את הצרכים הטבעיים שלנו, האדם המציא בדימיונו סיבות הזויות,כגון, דעות פוליטיות , כלכליות חברתיות ועוד מיניי חלומות..שאינן בפועל המניע המרכזי שמביא אותנו לנהור אחר מנהיג .

  4. אורי,אתה צודק.
    לדוגמה ישראל,כולם מצביעים לביבי כי הם מפחדים מאירן.אך ישראל תמשיך להצליח ולשגשג גם עם לאירן הייה נשק גרעיני.ואף סנקציות מדינה או ביבי,לא ימנע ממדינה שרוצה נשק אטומי להשיג נשק כזה.לדוגמה פקיסטן מדינה עם פחות השכלה מאירן,ויותר עניה מאירן פיתחה נשק אטומי.אז מספיק אם שלטון הפחד של ביבי.

  5. אורי
    ממש, ממש לא. כתבת "נכון שלנו נראה הגיוני שהליכה אחר מנהיג באופן עיוור באה כדי להגדיל את הסיכוי לשרוד" – זה לא קשור להיגיון, אלא, זה מה שאומרת תורת האבולוציה. ילד שאומרים לו "אל תיכנס לנהר כי יש שם תנין" ישרוד רק עם הוא יהיה צייתן. הילדים שלא מצייתים להורים – ניכחדים. גור נמר שלא ילמד מאימו איך לצוד – לא ישרוד. גוזל שלא יישב בשקט בקן – לא ישרוד. פיל שלא ינדוד עם ראש העדר – לא ישרוד. יש גם מיקרים ששם זה לא ככה: דגי להקה למשל, זרזירים למשל. אצל אלה ההישארות בקבוצה נותן את היתרון ההישרדותי.

    כתבת "אבל נראה לי שעדרים להקות וקבוצות החיים במשותף, דומים לאורגניזם או לגוף. ולכן הנהירה אחר מנהיג היא אוטומטית/טבעית" – ממש לא. דימיון אינו הסבר לשום דבר, ואי אפשר להסביר בזה תופעות. בטח גם שהאנלוגיה שגוייה – אין שום דבר בגוף ששולט על שאר הגוף. המוח לא שולט – הוא דואג לכך שפעולות הגוף יותאמו למה שהגוף חש. כלומר – זה מנגנן בקרה ולא מנגנון שליטה.

    כתבת "למעשה המאבק הקיומי ההשרדותי הוא של ועבור הקבוצה ,האורזניזם ולא של הפרט." שוב – ממש לא. אין מאבק – יש התרבות. כל תופעה שתגרור עליה בהתרבות, ושהיא תורשתית, תעבור הלאה. קח להקת דבורים לדוגמה. רק המלכה מתרבה – וברגע שקצב ההתרבות שלה עולה על קצב המיתה של כלל הלהקה – תהיה התרבות וימשיכו להיות להקות.

    אגיד שוב – כל מה שמעניין בחיים זה קצב ההתרבות לאורך זמן. כל מה שתורם, ותורשתי, יעבור לצאצאים. זה הכל 🙂

  6. ניסים
    נכון שלנו נראה הגיוני שהליכה אחר מנהיג באופן עיוור באה כדי להגדיל את הסיכוי לשרוד. אבל נראה לי שעדרים להקות וקבוצות החיים במשותף, דומים לאורגניזם או לגוף. ולכן הנהירה אחר מנהיג היא אוטומטית/טבעית .למעשה המאבק הקיומי ההשרדותי הוא של ועבור הקבוצה ,האורזניזם ולא של הפרט.
    זה גם מסביר את מאות מליוני האנשים שהלכו , במהלך ההיסטוריה האנושית, למלחמות והקריבו את עצמם למען מפקד מנהיג ועוד, זה מסביר את הדבקות הפנטית של רוב המצביעים בעולם,בתנועה ובמנהיגים.

  7. אורי
    באבולוציה השאלה היא "cui bono". כלומר, מה הרווח בהליכה אחרי שליט, כמו שאתה אומר.
    אני באמת חושב שאתה צודק, ואני גם חושב שזה אכן נכון שיש יתרון הישרדותי בהליכה אחרי שליט.

  8. תגובות או התנהגות של בני אדם שמוגדרות בדרך כלל "מוזרות" "לא הגיוניות" , מקורן לא פעם, בדחפים ובצרכים שהושרשו בנו במהלך האבולוציה..אני טוען שהאמונה העיוורת למנהיג כמו למלך או אל, היינה צורך שהושרש בנו, גם הוא, במהלך האבולוציה. זהוא בהחלט, צורך קיומי הכרחי של כל פרט בעדר או בלהקה. לא כל הייצורים בטבע חיים בקבוצות וכךגם לחלק מבני אדם אין צורך רב אם בכלל במנהיג.

  9. היה מחקר שהראה סטטיסטית יהודים אמריקאים נותים להמר יותר ,משאר האוכלוסיה.ניתן לכך הסבר שהלחץ להציליח יותר גבוהה אצל יהודים.לאור הסטיגמה של "יהודים חכמים" או"יהודים עשירים" .התיסכול מוביל להתנהגות הרסנית זאת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן