סיקור מקיף

עופות

באדיבות פרופ' ארנון לוטם, אוני' ת"א

שיעורים מציפורים

אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע 15 במרץ 2022 אין תגובות

"חכם לומד מניסיונם של אחרים, טיפש לומד מהניסיון של עצמו". האומנם? על פי מחקר בדרורים, התשובה היא: תלוי

מבחר מיני עופות נודדים שעצרו למנוחה באגמון החולה. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בינה מלאכותית לטובת הציפורים

אוניברסיטת תל אביב 12 באוקטובר 2021 אין תגובות

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת המאפשרת מעקב אחר מאות ציפורים באמצעות התקן GPS זעיר * בזכות המערכת החדשה החוקרים הצליחו לעודד את התרבותם של התנשמות באזורים חקלאיים, ובכך להרחיק נברנים ומזיקים שונים שפוגעים בשדות

ציפורים עפות. צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

מדוע הציפורים עפות?

האוניברסיטה העברית 17 ביוני 2021 2 תגובות

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

בזים בחלון. צילום: דוברות מכון ויצמן

בזים בחלון

מכון ויצמן 16 באוקטובר 2020 אין תגובות

באביב 2019 הפך העציץ בחלונה של שלומית בן משולם במחלקה למשאבים וטרינריים לקן בזים. שלומית, מזכירת המחלקה, ליוותה את הגוזלים עד שעפו מהקן

דרורים. צילום: Image by GLady from Pixabay

כלכלת השוק החופשי של ציפורי הדרור

אוניברסיטת תל אביב 23 בספטמבר 2020 אין תגובות

חוקרים מצאו שאותם חוקים שמאפיינים את "הכלכלה החופשית" של בני האדם, מתקיימים גם אצל בעלי חיים חברתיים

אונון, לפני צאתו למסע. תצלום: The Mongolia Cuckoo Project

קוקייה ללא גבולות

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 3 בספטמבר 2020 אין תגובות

קוקייה נמרצת במיוחד חצתה בשנה האחרונה 26 אלף קילומטר וביקרה ב-16 מדינות. בדרך, היא הפכה לכוכבת רשת בינלאומית וסיפקה עוד מידע חשוב על דפוסי הנדידה של הציפורים בעולם

מיינה מצויה בפארק הלאומי אשקלון. צילום: מינוזיג, Wikimedia Commons.

בעיה של יחסי ציפור

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 16 בינואר 2018 11 תגובות

המיינות מתרבות ברחבי ישראל, משפיעות על ציפורים מקומיות ופוגעת בחקלאות. מה הופך אותן לציפורים פולשות מוצלחות כל כך, והאם יכול להיות שלמרות התדמית השלילית שלהן

הדמייה של הדינוזאור המנוצה ז'ניואנלונג. איור: Emily Willoughby / Wikimedia.

כיצד דינוזאורים נעשו לציפורים

סיינטיפיק אמריקן ישראל 21 ביוני 2017 28 תגובות

ממצא מאובנים יוצא דופן של דינוזאורים שמהם התפתחו הציפורים מגלה כיצד יוצרת האבולוציה מינים חדשים לגמרי

פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

הסיפור המלא על אודות הביצה והתרנגולת

גליליאו צעיר 13 באוקטובר 2016 14 תגובות

בהתקרב יום הכיפורים עולים התרנגולים לכותרות, ואותנו מעניינות דווקא התרנגולות. אז מי קדמה למי, הביצה או התרנגולת? והאם בכלל יש לשאלה הזאת – עתיקת יומין

ברחבי האי קאואיי מתרוצצות תרנגולות פרא, שמקורן בתרנגולות מבויתות שהתרבו עם תרנגולות מזן ותיק יותר. צילום: PROBethany Weeks, Flickr

מה קדם למה?

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 19 במאי 2016 אין תגובות

מה קורה לחיות מבויתות שהופכות לחיות פרא? תוצאות מחקר חדש מגלות שחלק מהתכונות שסיגלו לעצמן נשמר גם בטבע ועוזר להן לשרוד בו

בז קסטרל מצוי. מתוך ויקימדיה

שילוח בהשראת הבז

ארגון הביומימיקרי הישראלי 24 באפריל 2016 2 תגובות

מדענים מאוניברסיטת RMIT מלבורן, אוסטרליה, פיתחו את ה MAV, כלי תעופה ממוזער (Micro Air Vehicle) בהשראת הדרך שבה בז מסוג Kestrel מרחף מעל הטרף. מאת:

שלד של תרנגולת. צילום: shutterstock

בעצם – זה קל!

ארגון הביומימיקרי הישראלי 16 בפברואר 2016 תגובה אחת

שלד של ציפור מדגים מבנה אופטימאלי לתעופה. הוא חזק, נוקשה וקל.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן