מאובן דינוזאור מעופף המכונה ארכיאופטריקס מסין שנרכש על ידי אספן פרטי נחקר באמצעות סינכוטרון, והתברר כי הוא קדום לארכיאופטריקסים שהתגלו לפניו, ומהווה למעשה חוליה חסרה
מוצאם של כל מיני הציפורים החיים כיום הוא מקומץ ניצולים מקרב עופות שוכני קרקע. כל העופות ששכנו על עצים נכחדו עם קריסת היערות משריפות וגשם
המיינות מתרבות ברחבי ישראל, משפיעות על ציפורים מקומיות ופוגעת בחקלאות. מה הופך אותן לציפורים פולשות מוצלחות כל כך, והאם יכול להיות שלמרות התדמית השלילית שלהן
ממצא מאובנים יוצא דופן של דינוזאורים שמהם התפתחו הציפורים מגלה כיצד יוצרת האבולוציה מינים חדשים לגמרי
חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצאו את המוטציות העשויות להסביר את התופעה
בהתקרב יום הכיפורים עולים התרנגולים לכותרות, ואותנו מעניינות דווקא התרנגולות. אז מי קדמה למי, הביצה או התרנגולת? והאם בכלל יש לשאלה הזאת – עתיקת יומין
מה קורה לחיות מבויתות שהופכות לחיות פרא? תוצאות מחקר חדש מגלות שחלק מהתכונות שסיגלו לעצמן נשמר גם בטבע ועוזר להן לשרוד בו
הפגיעה שינתה את האקלים של כדור הארץ וגרמה להסתרת אור השמש למשך מספר שנים. השמדת הצמחיה שללה מהדינוזאורים אוכלי הצמחים את מזונם ולאחר מכן גם
מדענים מאוניברסיטת RMIT מלבורן, אוסטרליה, פיתחו את ה MAV, כלי תעופה ממוזער (Micro Air Vehicle) בהשראת הדרך שבה בז מסוג Kestrel מרחף מעל הטרף. מאת:
אם עד היום חשבו שתנשמות צדות לרוב במרחק של כ-500 מטרים מהקן, כעת מתברר שהן צדות עד למרחקים של כתשעה ק"מ מהקן
שלד של ציפור מדגים מבנה אופטימאלי לתעופה. הוא חזק, נוקשה וקל.
ציפורים עושות שימוש בשינויים מתוחכמים במיוחד במבנה הנוצות שלהן על מנת ליצור מעטה מרובה-צבעים, זאת בעזרת תהליך שיוכל לסלול את הדרך לפיתוח צבעים וחומרי צבע
הטמפרטורה באנטרקטיקה יכולה לצלול למינוס 90 מעלות צלזיוס, ולמרות זאת הפינגווינים החיים שם לא קופאים, הודות למספר תכונות ההופכות אותם לסופרהידרופוביים.
מדענים מאוניברסיטת אוקספורד גילו שתי מוטציות שהתרחשו בגן המיטוכונדרי של העופות במהלך חמישים שנה, דבר המראה כי קצב האבולוציה גדול מזה שהיה מקובל לחשוב לפיו
מה הקשר בין ציפורים שאינן נרטבות לעלה לוטוס שמתנקה מעצמו? מתברר שמבנה הנוצה ומבנה העלה – דומים! על סוגי משטחים והשפעתם על ספיגת המים ומבנה
חקר מעופן השקט של התנשמות (סדרת הינשופיים) הוביל לפיתוח ציפוי חדשני ללהבים של טורבינות רוח, המפחית באופן משמעותי את הרעש שהן מייצרות
![חבילות זעירות של מלאנין הכרוכות בין קראטין הנמצאות בנוצות של זרזיר אפריקאי זה מגיבות עם האור לקבלת הצבעים הססגוניים בגבו. [באדיבות Liliana D'Alba]](https://i0.wp.com/www.hayadan.org.il/images/content3/2015/06/nano-starling-15001.jpg?fit=240%2C115&ssl=1)
בהשראת האופן שבו הנוצות הצבעוניות של ציפורים ססגוניות מגיבות עם האור, מדענים הצליחו ליצור שכבות דקיקות של חומר חדשני במגוון צבעים טהורים – החל מאדום
העובדה שהצופית מרחפת מעל פרח אחד, וטסה במהירות ובפתאומיות רבה לפרח אחר מרשימה, אך גם מעוררת שאלות בעניין מנגנון התעופה שלה. האם אפשר לחקות את
הפרחים מאותתים מרחוק לחרקים מאביקים, ומכוונים אותם למרכזי האבקה והצוף באמצעות סימון בולט של מסלולים ומוקדים, ע"י החזרה או בליעה בררניות של קרני אור אולטרה
כולם נודדים: דגי סלמון וצלופחים נודדים מרגע בגרותם לנהרות שמהווים עבורם מדגרות. דגי טונה נודדים בין יפן לצפון אמריקה. באיי כריסטמס נודדים כ-50 מיליוני סרטנים
כל מי שמכיר את העורב ההודי היה יודע כי הניסיונות היו מועדים לכישלון, שכן העורב ההודי (Corvus splendens) יודע ״להסתדר״ עם ציידים – אנשים וחיות,
פרופ' תומס זנטל (Zentall) ושותפיו במחלקה לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת קנטאקי חוקרים קוגניציה, דפוסי התנהגות ולמידה של בעלי חיים, ופרסמו קרוב ל 300 מאמרים וספרים פורצי דרך
עדויות מראות שבני האדם אינם בעלי החיים היחידים שמסוגלים להתבוננות עצמית
תובנות חדשות על הדרך שבה התמלא כדור הארץ בפרחים
ניסויים מן הזמן האחרון מראים שעורבים מפעילים היגיון כדי לפתור בעיות, וכי כמה מיכולותיהם דומות לאלו של קופי אדם ואף עולות עליהן
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
