חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מערכת המאפשרת מעקב אחר מאות ציפורים באמצעות התקן GPS זעיר * בזכות המערכת החדשה החוקרים הצליחו לעודד את התרבותם של התנשמות באזורים חקלאיים, ובכך להרחיק נברנים ומזיקים שונים שפוגעים בשדות
פרויקט ייחודי מסוגו מאפשר מעקב מקביל אחר מאות עופות שונים באמצעות GPS – התקן מעקב זעיר שמוצמד לגב העוף. Vמערכת החדשה (ATLAS) עוקבת אחרי ההתקנים והעופות ומייצרת לחוקרים כמות עצומה של נתונים. על כן הם נעזרים בטכנולוגיות של בינה מלאכותית, בלמידת מכונה ובשיטות חדישות של ביג דאטה כדי לנתח את הנתונים. מערכת ATLAS מותקנת בעמק חרוד ועמק המעיינות.
המחקר הייחודי נעשה בהובלת ד”ר אור שפיגל מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ’ אסף שוורץ מהטכניון. המחקר הוצג באחרונה במסגרת הכנס הראשון של יוזמת AI4Good המשותפת לאוניברסיטת תל אביב ולגוגל, שהוקדש לתרומה האפשרית של בינה מלאכותית לחקר ולשימור הסביבה.
מערכת אטלס היא פיתוח ייחודי של פרופ’ סיון טולדו מבית הספר למדעי המחשב ע”ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב ושל פרופ’ רן נתן מהאוניברסיטה העברית וראש מרכז מינרווה לחקר התנועה. המערכת עובדת על ידי הצמדת משדר זעיר לגב העוף. אורך החיים של סוללת המשדר הוא החל משבועיים למינים הקטנים, ועד יותר משנה למינים גדולים כמו תנשמת. אחד היתרונות הטכנולוגיים החשובים של מערכת אטלס היא האפשרות להצמיד משדרים קטנים וזולים במיוחד לעופות ובעלי חיים אחרים.
“המערכת החדשנית מאפשרת למעשה לעקוב אחר בעלי חיים קטנים ברזולוציות חסרות תקדים. פתאום רואים את הפרטים, זה כמו להרכיב משקפיים בפעם הראשונה”, מספר ד”ר שפיגל. “זו חוויה אדירה, אנחנו עוקבים במקביל אחר מינים מגוונים כמו תנשמות, סיקסקים, בזים, נקרים, בולבולים, עורבנים, שלדגים ועוד”.
לדבריו של ד”ר שפיגל, ככלל, ניתן להצמיד משדר של עד 4% ממשקל הציפור, כדי שלא להכביד על מעופה. אם הציפור שוקלת 100 גרם – זה אומר משדר ששוקל ארבעה גרם בלבד. פעם היה אפשר להוציא מעט נקודות למשדר של ארבעה גרם. במערכת GPS למשל אפשר להוציא מאות נקודות. מערכת אטלס מאפשרת לנו להוציא מאות אלפי נקודות תנועה ממשדר של ארבעה גרם. כמובן, מאות אלפי נקודות כפול 150 פרטים זה המון מידע מאוד רלוונטי”.
במערכת אטלס משתמשים מספר רב של מדענים החוקרים היבטים זואולוגיים ואקולוגיים שונים כדי לאפיין את המסדרון האקולוגי של עמק חרוד. ד”ר שפיגל מוסיף: “המסדרון האקולוגי מאפשר לאוכלוסייה לשמור על רציפות, אחרת תהיינה שתי אוכלוסיות המופרדות זו מזו על ידי מחסומים כגון ישובים ותשתיות, והן יהיו פגיעות יותר להכחדה. עד כה השתמשו במצלמות כדי לראות אם הצבי למשל משתמש במסדרון או לא. מערכת אטלס מעניקה לנו רזולוציה גבוהה הרבה יותר. אנחנו מניחים שכל בעלי החיים יכולים לעבור דרך המסדרון, אבל הנה לדוגמא, גילינו עכשיו שבולבולים נמנעים משדות. ברמת התכנון הנופי, צריך רק להוסיף שישה מטרים של צמחייה טבעית בשולי השדות, וכך נאפשר גם לציפורים כמו הבולבול להשתמש בפרוזדור ביעילות, מבלי לחצות את השדות. הטבע ירוויח והחקלאי לא יפסיד הרבה שטח ויקבל פיצוי מהרשויות. כל ציפור והדרישות שלה”.
אחד הפרויקטים המעניינים ביותר שמשתמשים במערכת אטלס הוא פרויקט התנשמות של הדוקטורנט שלמה קאין, בהנחיית ד”ר שפיגל ופרופסור אמירטוס יוסי לשם, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומייסד המרכז הבינלאומי לחקר נדידות הציפורים. תנשמת היא ציפור גדולה יחסית, במשקל כ-400 גרם, שניזונה בעיקר מנברנים – מין עכבר המזיק לשדות חקלאיים – וממכרסמים אחרים. הרעיון מאחורי הפרויקט הוא לעודד את אוכלוסיית התנשמות כתחליף טבעי לחומרי הדברה כימיים שנועדו להרחיק נברנים, שעולים לחקלאים הרבה מאוד כסף ושבסופו של דבר הם מחלחלים גם לקרקע ולמי השתייה של כולנו, ופוגעים בחיות הבר, בציפורים הנודדות ובאדם.
“החל מ-2002 אנחנו עובדים עם חקלאים פלסטינים וירדנים תחת הכותרת ‘ציפורים לא יודעות גבולות’, וב-2008 הפרויקט הפך לפרויקט לאומי”, אומר לשם. “כל תנשמת מגדלת בין חמישה ל-12 גוזלים, אבל לשם כך היא צריכה תיבת קינון. אנחנו מספקים לה את התנאים לקנן בשטחים חקלאיים – תיבה המתאימה לתנשמת – ובאמת איפה שיש תיבה כזאת החקלאים מפסיקים להשתמש בחומרי הדברה. מערכת אטלס מספקת לנו מידע על תנועת התנשמות, כדי שנדע איפה להניח את התיבות, ובינתיים יש לנו כ-5,000 תיבות בישראל, ברשות הפלסטינית ובירדן. התנשמות האלה מחברות בין העמים, בין מוסלמים ליהודים, כי הן באמת לא יודעות גבולות, ומתוך כ-70 תנשמות שמשדרות, 7 כבר עפו לירדן”.
שלא כמו התנשמת, שידוע כי היא מגיעה למרחקים ארוכים, מחוץ לעונת הנדידה שלהן ציפורי שיר משוטטות על פני מרחב מצומצם בהרבה. חידוש מפתיע ומרגש הגיע במסגרת פרויקט של הדוקטורנטית מיכל הנדל, בשיתוף פעולה של אוניברסיטת תל אביב והטכניון, והצפר יוחאי וסרלאוף, שהצמידו בתחילת חודש יוני השנה משדר לציפור שיר ממין שחרור. אחרי מספר שבועות בהן שהה השחרור שהה בפרדס ובמטעי השקד של קיבוץ עין חרוד מאוחד, באישון לילה הוא החליט לעוף לממלכת ירדן – שם המערכת ממשיכה לעקוב אחר תנועתו בציפייה דרוכה. זאת אחת הפעמים הראשונות שציפור שיר יציבה תועדה כשהיא עפה קילומטרים רבים וחוצה גבול בינלאומי בישראל.
עוד בנושא באתר הידען:
