סיקור מקיף

תקשורת בין-מינית: בני אדם פיענחו את קוד קרקור התרנגולות

מחקר בהובלת אוניברסיטת קווינסלנד מצא שבני אדם יכולים להבין אם תרנגולות מתרגשות או מאוכזבות, פשוט על-פי צליל הקרקור שלהן

חוקרים באוניברסיטת קווינסלנד גילו שבני אדם יכולים להבין את מצבן הרגשי של תרנגולות מצלילי הקרקור שלהן. יכולת זו, שאינה מושפעת מניסיון קודם עם תרנגולות, יש לה השלכות משמעותיות על שיפור רווחת העופות ויכולה לסייע בפיתוח מערכות מעקב מבוססות בינה מלאכותית.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
חוקרים באוניברסיטת קווינסלנד גילו שבני אדם יכולים להבין את מצבן הרגשי של תרנגולות מצלילי הקרקור שלהן. יכולת זו, שאינה מושפעת מניסיון קודם עם תרנגולות, יש לה השלכות משמעותיות על שיפור רווחת העופות ויכולה לסייע בפיתוח מערכות מעקב מבוססות בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

מחקר חושף שבני אדם יכולים לזהות במדויק את מצבן הרגשי של תרנגולות מצלילי הקרקור שלהן, ממצא שיכול לשפר את רווחת התרנגולות ולהקל על צרכנים בעת רכישת עופות ומוצריהם.

פרופסור יורג הנינג מבית הספר למדעי הווטרינריה ב-UQ אמר שהחוקרים בדקו האם בני אדם יכולים לזהות נכון את ההקשר של קריאות או צלילי קרקור המיוצרים על-ידי תרנגולות ביתחיית משק הבית הפופלרית ביותר בעולם.

מתודולוגיית המחקר וממצאים

“במחקר הזה השתמשנו בהקלטות של תרנגולות משמיעות קולות בתרחישים שונים מניסוי קודם”, אמר פרופסור הנינג.

“שתי קריאות הופקו בציפייה לגמול, אותם כינינו ‘קריאת מזון’ ו’קרקור מהיר’. שני סוגי קריאות אחרים הופקו בהקשרים ללא גמול, כגון מניעת מזון, אותם כינינו ‘נאקה’ ו’גאקל’.

החוקרים השמיעו את קבצי האודיו לנסיינים כדי לבדוק האם בני אדם יכולים לזהות באיזה הקשר נוצרו צלילי התרנגולות, והאם מוצא סוציולוגי שונה ורמות ניסיון עם תרנגולות השפיעו על זיהוי נכון.

השלכות על רווחת התרנגולות

“מצאנו ש-69 אחוזים מכל המשתתפים יכלו לזהות נכון אם תרנגולת נשמעה מתרגשת או מאוכזבת”, אמר פרופסור הנינג.

“זוהי תוצאה מדהימה ומחזקת עוד יותר לראות שלבני אדם יש יכולת לתפוס את ההקשר הרגשי של קולות המיוצרים על-ידי מינים שונים”.

פרופסור הנינג אמר שהיכולת לזהות מידע רגשי מקולות יכולה לשפר את רווחת התרנגולות.

“שיעור ניכר של משתתפים שהצליחו לזהות בהצלחה קריאות שהופקו בהקשרים קשורי-גמול הוא משמעותי”, הוא אמר.

“זה נותן ביטחון שאנשים המעורבים בגידול תרנגולות יכולים לזהות את המצב הרגשי של העופות שהם מטפלים בהם, גם אם אין להם ניסיון קודם”.

מחקר ויישומים עתידיים

“התקווה שלנו היא שבמחקר עתידי, ניתן יהיה לזהות רמזים קוליים ספציפיים שמנבאים כיצד בני אדם מעריכים את המשמעות בקריאות תרנגולות, ותוצאות אלה יכולות בפוטנציאל לשמש בבניית מערכות זיהוי מבוססות בינה מלאכותית לניטור קולות התרנגולות”, אמר פרופסור הנינג. לניטור קולות התרנגולות ולשיפור הבנת הצרכים שלהן. בנוסף, טכנולוגיה כזו יכולה להשפיע לחיוב על הצרכנים ומצפונם במהלך רכישת עופות ומוצריהן”

מחקר זה פורסם בכתב העת Royal Society Open Science.

יש לי חברים (ולומדת לי את שפת הציפורים) מילים שמרית אור, לחן נתן כהן, שרה אתי כהן

עוד בנושא באתר הידען:

5 תגובות

  1. חחחחח…. לא צריך להיות גאון בשביל להבין אם בעל חיים במצב טוב או לא. הבעיה היא לא שבני אדם לא מבינים- הבעיה ש* לא אכפת להם* !!

  2. “בני אדם פיענחו את קוד קרקור התרנגולות” , בערך לפני מאות אלפי שנים , , כל חקלאי וכל מי שמגדל חיות .. לא צריך לבזבז כסף על מחקרים אינפטילים , זה כבר נראה מגוחך כל הפסבדו-מחקרים הללו שמתפרסמים.

  3. המהפכה הבלשנית העצברית…………. 12

    יש לאדם יש ידיעה טבעית.
    למכונה אין ידיעה טבעית.

    אין ספק ששפת היצורים החיים, מבוססת על ידיעתם הטבעית.

    לכל יצור חי יש את הידיעה הטבעית שלו.
    לנמלה יש ידיעה טבעית של נמלה.
    לפיל יש ידיעה טבעית של פיל,
    לקוף יש ידיעה טבעית של קוף.

    ליצורים החיים יש שפת רעשים המתאימים לידיעתם הטבעית, והם לומדים זה מזה את שפת הרעשים שלהם..

    בינה טבעית ובינה מלאכותית.

    א.עצבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.