מחקר

אימון כושר קבוצתי. מדוע יש אנשים האוהבים פעילות גופנית? המחשה: depositphotos.com

AI חשף: מה באמת גורם לנו לזוז?

מחקר ראשון מסוגו בדק באמצעות AI מה גורם לאנשים לעשות פעילות גופנית
אישה חולמת בהקיץ. המחשה: depositphotos.com

פנטזיה במינון יתר: חלומות בהקיץ יכולים להיות בעיה גדולה משחשבתם

פרופ' נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הובילה את פרסומו של מאמר חדש הקורא להכיר ב"חלימה בהקיץ לא-מסתגלת" כהפרעה פסיכיאטרית רשמית. נייר העמדה מציג כיצד התסמונת פוגעת בתפקוד היומיומי
פיטורין בסוכנויות המדעיות של ארה"ב. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

שבוע רע למדע: קיצוצים פתאומיים בקרן הלאומית למדע, בבנק הגנים ובאקלים

כתב העת סיינס מדווח על עוד שבוע הרסני של טראמפ וקבלן ההריסות שלו אילון מאסק. ארה"ב חתכה את המימון לדוח השפעות האקלים של ארגון IPCC
החרבת המחקר הרפואי והמדעי בממשל טראמפ-מאסק. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DAKEE

הקיצוצים של מאסק מאיימים על תשתיות המדע, החינוך והבריאות בארה"ב ויביאו נזק לדורות

קיצוץ בתקציבים ישירים ועקיפים למחקרים ב-NIH, ב-NOAA, ב-FEMA ובסוכנויות רבות אחרות יוביל לירידה בתשתיות המחקר, עיכוב חדשנות מדעית ואובדן כישרונות, מה שעלול להשפיע באופן קריטי על פיתוח טיפולים ובריאות הציבור
שרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל וראש המועצה המקומית עיספיה, מוניב סבאא. צילום: עידן מדיה, עבור לשכת הפרסום הממשלתית

חיידקי הפה מקושרים לסיכון מוגבר לשבץ

החוקר הראשי מהמרכז הלאומי למחלות לב באוסקה, מציין: "בעתיד, אם יפותח מבחן מהיר לזיהוי חיידקים מזיקים בפה ובמעי, נוכל להשתמש במידע זה לצורך חישוב סיכון לשבץ"
זיהום אור בישראל כפי שנראה מהחלל. איור: depositphotos.com

האם זיהום אור עולה לנו יותר ממה שחשבנו? המחיר הכבד של הלילה המואר

מפה טקטונית של השברים במזרח הים התיכון ובהם שקע ים המלח והשקע האנטולי. מתוך ויקיפדיה

למרות הקרבה והכיוון, העתק ים המלח וההעתק במזרח טורקיה אינם מחוברים

חוקרי אוניברסיטת חיפה והמכון הגיאולוגי מצאו כי בניגוד להנחה המקובלת במדע עד היום, העתק ים המלח וההעתק המזרח אנטולי בטורקיה לא מחוברים טקטונית, ולכן רעידות האדמה החזקות שהיו בטורקיה בשנת
זיכרון. המחשה: depositphotos.com

בני אדם או מכונה: מי טוב יותר בהערכת זיכרונות?

מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון חושף שבני אדם יכולים להעריך את אמיתות הזיכרונות של אחרים באותה רמה כמו מודלים של עיבוד שפה, ואף טוב מהם במקרים מסוימים
פארק בשנחאי. צילום: אבי בליזובסקי

גם השנה שלוש אוניברסיטאות ישראליות מככבות בין מאה הטובות במדד שנחאי

האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן והטכניון בחיפה הם שלושה מוסדות ישראליים שנכנסו למדד שנחאי 2024, רשימת מאה המוסדות האקדמיים הטובים בעולם
זרם הגולף - החלקים החמים באדום והקרים בכחול. המחשה: depositphotos.com

האם משבר האקלים יכבה את זרם הגולף החזק?

מחקר חדש מאוניברסיטת קולג' לונדון מגלה כי זרם הגולף היה חזק יותר במהלך עידן הקרח האחרון עקב רוחות חזקות יותר. האם שינויי אקלים עתידיים עלולים להחליש את הזרם ולהשפיע על
משמאל – תמונה של זוג במטבח, מימין – צילום שיצר המודל הממוחשב לאחר שהוצג לו הצילום המקורי בצירוף ההנחיה: "שני רובוטים רוקדים במטבח"

ענקית הווידאו

ד"ר טלי דקל ניצבת בחזית המחקר של generative AI ושותפה לפיתוח לומייר - מחולל הווידאו של גוגל. "אנחנו רוצים לדעת אם מכונות יכולות לאפשר לנו לראות טוב יותר את העולם",
תולעים אדומות חופרות בקומפוסט. גם התולעים הקיימים כיום מערבבים חומרים. המחשה: depositphotos.com

תולעים – גיבורים ללא קרדיט של האבולוציה

החוקרים בדקו את הקשר בין ערבוב המשקעים שנגרם, בחלקו, על-ידי תולעים חופרות עם מינרל בשם פיריט, המשחק תפקיד מרכזי בצבירת חמצן. ככל שנוצר יותר פיריט ונקבר תחת הבוץ, החול או
גלולת כושר גופני. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE

'גלולת אימון' חדשה יכולה לגרום ליתרונות כושר ללא אימון

חוקרים מדווחים על תרכובות חדשות הנראות מסוגלות לחקות את הדחף הפיזי של אימון - לפחות בתאי מכרסמים. תגלית זו עשויה להוביל לדרך חדשה לטיפול בניוון שרירים ומצבים רפואיים אחרים באנשים,
שער המגזין ADVANCED SCIENCE ועליו מחקר של אוני' בן גוריון על הגדלת סיכויי ההשתרשות של עובר מבחנה. צילום יחצ

אחים עובריים תורמים לחיזוי ההצלחה של הפריה חוץ גופית

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון פיתחו מודל בינה מלאכותית החוזה את סיכויי העובר להשתרש, על סמך מידע של אחים עובריים מאותו מחזור טיפול
חוקרים באוניברסיטת קווינסלנד גילו שבני אדם יכולים להבין את מצבן הרגשי של תרנגולות מצלילי הקרקור שלהן. יכולת זו, שאינה מושפעת מניסיון קודם עם תרנגולות, יש לה השלכות משמעותיות על שיפור רווחת העופות ויכולה לסייע בפיתוח מערכות מעקב מבוססות בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

תקשורת בין-מינית: בני אדם פיענחו את קוד קרקור התרנגולות

מחקר בהובלת אוניברסיטת קווינסלנד מצא שבני אדם יכולים להבין אם תרנגולות מתרגשות או מאוכזבות, פשוט על-פי צליל הקרקור שלהן
שבט הומו ארקטוס משתתפים בציד. המחשה: depositphotos.com

המשך ההתחקות אחר מוצא האדם: ההשפעה של האקלים על ההגירה מאפריקה

מחקרי משקעים בים התיכון מגלים על קיומו מסדרון ירוק במדבר סהרה שצץ בדיוק בתקופה שבה האבות הקדמונים שלנו היגרו מאפריקה לפני כ-2.1 מיליון שנה
סטראוטיפ של אישה יפנית. המחשה: depositphotos.com

משפחה, עבודה ומגדר ביפן בת זמננו – הקרן הלאומית למדע

יותר נשים יפניות יוצאות בשנים האחרונות לשוק העבודה, ויותר גברים נשארים בבית עם הילדים
חולד עיוור. המחשה: depositphotos.com

עושים שרירים ונשארים צעירים

חוקרים גילו שהרכב שרירי השלד של החולד העיוור נשמר לאורך כל חייו, מה שמעכב את הזדקנותו
קבוצות לוויינים, כמו אב הטיפוס BlueWalker 3, מעוררות דאגה בקרב אסטרונומים עקב הפרעה אפשרית לתצפיות בשמי הלילה ולאסטרונומיית רדיו. איזון בין הצרכים הגלובליים לתקשורת לבין שמירה על המחקר האסטרונומי הוא קריטי. קרדיט: AST SpaceMobile

אב טיפוס של לוויין תקשורת גדול במסלול נמוך מטריד את האסטרונומים

הלוויין BlueWalker 3 ששטח האנטנה שלו 64 מ"ר הפך להיות אחד העצמים הבהירים בשמי הלילה, החשש הוא שכשיהיו מאה לווינים בקונסטלציה הזו ומאות בקונסטלציות אחרות אי אפשר יהיה לצפות בשמים
אלמוגים רכים מהמין דנדרונפטיה, שנפוצים באזור אילת וים סוף, נמצאו בעומק של 42 מטר בים התיכון. צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים

אלמוגים מים סוף פלשו לחופי הים התיכון של ישראל

עד כה, הטמפרטורות הנמוכות של מי הים התיכון בחורף היוו חסם להגעה של אלמוגים טרופיים. ההתבססות של הדנדרונפטיה שמצאנו מעידה שלפחות בחורף האחרון, מי הים התיכון היו חמים יותר מבעבר
חתכים היסטולוגיים של שרירי הרגליים ללא פציעה (משמאל) וחמישה ימים אחריה (מרכז, ימין) בעכבר ביקורת ועכבר טרנסגני. ניתן לראות ששטח סיבי השריר המתפתחים לאחר הפציעה קטן יותר בעכבר הטרנסגני, מה שמעיד על הפרעה בהתמיינות תאי הגזע לתאי שריר

להתגבר על הנזק

חוקרים גילו כי שני אירועים אפיגנטיים (הורדת והוספת מתיל מהדנ”א), מובילים להתמיינות תאי גזע לתאי שריר וכך להתחדשות ולריפוי של שרירים לאחר פציעתם
מפה זו מתארת את אנומליות הטמפרטורות הגלובליות עבור הקיץ המטאורולוגי ב-2023 (יוני, יולי ואוגוסט). היא מראה כמה יותר חם או קריר היו אזורים שונים בכדור הארץ בהשוואה לממוצע הבסיסי מ-1951 עד 1980: NASA Earth Observatory/Lauren Dauphin

משבר האקלים נתן מכה חזקה: קיץ 2023 היה החם ביותר מאי פעם

נתונים גולמיים אלה מנותחים בשיטות המביאות בחשבון את המרחק המשתנה בין תחנות הטמפרטורה ברחבי העולם ואת השפעות איי החום העירונייים שעלולים לעוות את החישובים.
ציורי הסלע הפרהיסטוריים המפורסמים של טסילי נ'אייר, אלג'יריה. המחשה: depositphotos.com

השינויים האבולוציוניים בעקבות הכחדת החיות הגדולות

הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
ד"ר איה סופר, מנהלת מרכז המחקר של IBM בישראל במפגש הסיליקון קלאב, עוספיא, יוני 2023. צילום: אבי בליזובסקי

"לבינה המלאכותית יש פוטנציאל לשפר את חיינו במגוון דרכים"

ד"ר איה סופר, מנהלת מעבדת המחקר של IBM בישראל התארחה בפורום מנהלי ההייטק סיליקון קלאב: "לצד היתרונות הרבים ישנם גם כמובן אתגרים לא קלים כמו הטיה מובנית במודלים או בדאטה,
העבודות בתעלה הקדומה. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

תעלומה בירושלים: למה שימשו מתקני תעלות מסתוריים מימי המלכים יהואש ואמציה שנחשפו בגן לאומי עיר דוד?

מתקני התעלות, שטרם נתגלו כמותם בישראל, היו בשימוש לפני כ-2,800 שנה – בתקופת בית המקדש הראשון; לדברי החוקרים מרשות העתיקות ואונ' ת"א, "יתכן שהתעלות שימשו להשריה של מוצר כלשהו. המיקום
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
מיחשוב על ליישומי בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

רשות החדשנות בחרה ב-Next silicon להקמת תשתית מיחשוב על למאגדי מו"פ בתחום הבינה המלאכותית

הרשות תשקיע עד 30 מיליון ש"ח בהקמת התשתית כך שתשרת את כלל החברות והחוקרים בישראל ותשמש למחקר ופיתוח של מאיצים, רכיבי חומרה, תקשורת ותוכנה תשתיתית. התשתית החדשה אמורה לתת מענה
מקרופאגים של הריאה שהודבקו בנגיף הציטומגלו האנושי. בירוק זוהר – התאים שבהם ישנה הדבקה פעילה

על נגיפים רדומים וחלבונים מגינים

גילויים חדשים על האופן שבו נקבעת תוצאת ההדבקה בנגיף ממשפחת הרפס והיכן עלולים להסתתר בגוף נגיפים רדומים
מחקר חדש של פרופ' עפרה בני מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר שרון מרימס – מומחית לרפואת עור ורופאה בכירה במרפאה הדרמטואונקולוגית במרכז הרפואי הדסה והמכון לחקר הסרטן של הדסה, שהתפרסם ב Science Translational Medicine באדיבות האוניברסיטה העברית

דרך חדשה לפתור תופעות לוואי של טיפול בסרטן

חוקרות האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה פיתחו משחה לטיפול בתופעות הלוואי הקשות של הטיפול מכוון מטרה בסרטן ושיפור משמעותי באיכות חייהם של מטופלים.
פרופ' חרמונה שורק (מימין). צילום: יוסף אדסט, באדיבות האוניברסיטה העברית

פריצת דרך בחקר אלצהיימר בקרב נשים

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת
מקבצים של תאי מיקרוגליה (בירוק) ותאי T (באדום) במוח עכבר עם מחלה דמוית טרשת נפוצה (משמאל: מבט כללי, מימין: תקריב)

מחרישי הטרשת

מדעני המכון זיהו את התאים במוח שאחראים לתקופות החסד של החולים בטרשת נפוצה. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים חדשים
רילוקיישן. המחשה: depositphotos.com

73% מחברי הסגל חוששים שיאלצו לעזוב את המדינה אם תקודם ההפיכה

כך עולה מסקר חדש שערכה האקדמיה הצעירה הישראלית במהלך חודש מרס. בפילוח התוצאות לפי גיל ניתן לראות שיש עלייה בסיכויי העזיבה בכל הגילים, אבל היא בולטת יותר אצל חברי סגל
אחד משערי אוניברסיטת פקין בביג'ינג. המחשה: depositphotos.com

סין מגבירה את הפיקוח על האתיקה במדע ושמה דגש על חדשנות ואיכות על פני כמות

תחת השיטה החדשה, חוקרים סינים יוערכו על סמך האיכות וההשפעה של עבודתם ולא על סמך מספר הפרסומים שהם מייצרים. חוקרים שיימצא כי היו מעורבים בהתנהגות בלתי הולמת במחקר יעמדו בפני
סופות חורף בחצי הכדור הדרומי / NASA Worldview

סופות אזהרה: נתוני האמת חושפים – משבר האקלים מתקדם מהר מהצפוי

מחקר חדש בהובלת מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי התעצמות סופות החורף בחצי הכדור הדרומי הגיעה כבר לרמה של התחזיות לסוף המאה ה-21
מדען במעבדה. המחשה: shutterstock

חוקרים ישראלים קיבלו השבוע מבול של מענקי ERC – המועצה האירופית למחקר

בין היתר: שלושה מענקי ERC הוענקו לשלושה חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שלושה מהאוניברסיטה העברית - לחלקם בפעם השלישית, ארבעה מהטכניון וחוקרת אחת מאוניברסיטת חיפה. שווי המענק: 2 מיליון אירו לכל
טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר