מחקר חדש מגלה כי זרם הגולף היה חזק יותר במהלך עידן הקרח האחרון עקב רוחות חזקות יותר. האם שינויי אקלים עתידיים עלולים להחליש את הזרם ולהשפיע על האקלים האירופי וגובה פני הים בצפון אמריקה?
מחקר חדש מצביע על כך שזרם הגולף היה חזק יותר במהלך עידן הקרח האחרון בשל רוחות חזקות יותר, מה שמעיד על כך ששינויים עתידיים בדפוסי הרוחות עשויים להחליש את זרם הגולף, ולהשפיע על האקלים באירופה ועל גובה פני הים בצפון אמריקה. מחקר זה מעמיק את הבנתנו לגבי מחזור ההפוך האטלנטי (AMOC) ופגיעותו לשינויי האקלים.
רוחות חזקות יותר במהלך עידן הקרח האחרון חיזקו את זרם הגולף, אך הוא זרם בעומק האוקיאנוס ולא קרוב לפני הים, דבר שלא איפשר לאירופה להתחמן. ממצאים אלה מצביעים על סיכונים עתידיים של אירופה קרירה יותר ועליית פני הים כתוצאה משינויים ברוח הנגרמים משינויי אקלים.
חוקרים ביוניברסיטי קולג' לונדון מצאו כי זרם הגולף היה חזק יותר במהלך עידן תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-20,000 שנים, בשל רוחות חזקות יותר בצפון האוקיינוס האטלנטי התת-טרופי. המחקר שלהם, שפורסם לאחרונה ב-Nature, מצביע על כך שירידה עתידית ברוחות אלה עקב שינויי אקלים עשויה להחליש את זרם הגולף. שינוי כזה יפחית את זרימת החום הטרופי לאירופה, דבר שעלול לקרר את היבשת ולהעלות את גובה פני הים בצפון אמריקה.
תובנות היסטוריות על דינמיקת זרם הגולף
זרם הגולף הוא זרם שטחי שזורם לאורך החוף המזרחי של ארה"ב ולאחר מכן חוצה את האוקיינוס האטלנטי לאירופה, נושא עימו מים טרופיים חמים. מים אלה משחררים חום לאטמוספירה ומחממים את אירופה.
החוקרים מצאו כי במהלך תקופת הקרח האחרונה, כאשר שכבות קרח כיסו חלק גדול מהחצי הכדור הצפוני, רוחות חזקות יותר באזור גרמו לזרם הגולף להיות חזק ועמוק יותר. עם זאת, למרות שזרם הגולף היה חזק יותר, כוכב הלכת היה עדיין קר הרבה יותר ממה שהוא היום.
תפקיד הרוחות בדינמיקת זרם הגולף
"מצאנו כי במהלך עידן הקרח האחרון, זרם הגולף היה חזק הרבה יותר בגלל רוחות חזקות יותר בצפון האוקיינוס האטלנטי התת-טרופי. כתוצאה מכך, זרם הגולף עדיין הוביל הרבה חום צפונה, למרות ששאר הכוכב היה הרבה יותר קר. העבודה שלנו מדגישה גם את הפוטנציאל של זרם הגולף להיות רגיש לשינויים עתידיים בדפוסי הרוחות. לדוגמה, אם בעתיד הרוחות יהיו חלשות יותר, כפי שמראה מחקר עדכני באמצעות מודלים אקלימיים, זה עשוי לגרום לזרם גולף חלש יותר ולאירופה קרירה יותר," אמר ד"ר ג'ק וורטון (UCL), המחבר הראשי.
זרם הגולף הוא גם חלק ממחזור ההפוך האטלנטי (AMOC) העצום, שמונע הן על ידי יצירת מים עמוקים בצפון האטלנטי התת-קוטבי, שם הקירור גורם למים השטחיים להיות צפופים ושוקעים, והן על ידי רוחות. מדענים העלו בעבר חששות כיצד שינויי אקלים עשויים להחליש את AMOC כאשר מים קרחוניים נמסים מקרחונים בגרינלנד עשויים לשבש את יצירת המים העמוקים, למנוע מהמים הטרופיים החמים להגיע לאירופה ולקרר את היבשת.
ההשלכות האפשריות של שיבוש מערך זרמי AMOC
יחד, ההשפעה המשולבת של החלשת רוחות וירידה ביצירת המים העמוקים יכולה להחליש משמעותית את זרם הגולף. אם AMOC היה קורס – דבר שנחשב לתרחיש עתידי לא סביר אך אפשרי – הטמפרטורות באירופה היו מתקררות ב-10 עד 15 מעלות צלזיוס, מה שהיה גורם לנזקים חמורים לחקלאות היבשתית ולדפוסי מזג האוויר, והירידה בחלק מונע הרוח של זרם הגולף הייתה מחמירה זאת עוד יותר.
למרות ש-AMOC והזרמים המרכיבים אותו, כולל זרם הגולף, מתוארים לעיתים כ"חגורת מסוע ענקית", מחקר זה מדגיש את מורכבות המערכת, כאשר לכל חלק בזרם יכול להגיב באופן ייחודי לשינויי האקלים.
שיטות מחקר וממצאים
כדי להעריך את עוצמת זרם הגולף הפרהיסטורי, החוקרים ניתחו שרידי מאובנים של פורמיניפרה – מיקרואורגניזמים שחיים בתחתית האוקיינוס – שנלקחו מליבות משקעים שנאספו מחופי צפון קרוליינה ופלורידה, בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון האוקיינוגרפי וודס הול במאסצ'וסטס.
החוקרים מצאו כי פורמיניפרה שנלקחה משכבות המתוארכות לעידן הקרח האחרון בליבות משקעים ממקומות שונים מתחת לזרם הגולף היו בעלי חתימות איזוטופיות (יחס של חמצן-18 לחמצן-16, הנשלט על ידי שילוב של טמפרטורה ומליחות) שהעידו על כך שזרם הגולף היה עמוק פי שניים וזרם פי שניים מהר יותר בהשוואה להיום.
עוד בנושא באתר הידען:
