החוקרים מהטכניון ומכון ויצמן פיתחו מפה חכמה המציגה את התועלת האקלימית הפוטנציאלית שבנטיעת עצים באתרים שונים
דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על הנפש והתפקיד התרבותי שלו. האם אפשר בכלל לשים תווית מחיר על תחושת ה"ירוק בעיניים", או על ההתפתחויות הטכנולוגיות שהטבע מספק לנו?
כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים – ואפילו יותר מבחוץ
פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?
מכחישי משבר האקלים לא מצליחים לחדור לכתבי עת מדעיים, אז הם מנסים את מזלם באמצעות אתרים המתחזים לכתבי עת כאלו. חוקרת תקשורת מסבירה כיצד לזהות אתרים כאלה
ירידות דרמטיות במפלס ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות, עשויות להעיד על תקופות יובש ממושכות באזור מזרח הים התיכון. למשל, בתקופת הזמן שבין לפני 70 ל-14 אלפי שנה, מפלס האגם היה גבוה בכ-270 מטרים מהמפלס הנוכחי.
בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם
מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?
ראש הממשלה יאיר לפיד קיים דיון בנוגע להיערכות לשינויי ומשבר האקלים, וההזדמנויות הטמונות בו עבור מדינת ישראל וכן עמד על אתגרי הביטחון הלאומי נוכח משבר האקלים
עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי
ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר?
עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון להצלת המערכת האקולוגית טמון דווקא בהן
מצליחים לדמיין יום שבו המזגן שלכם יעבוד על אנרגיה ששאובה ממעמקי כדור הארץ? פיתוח חדש של חברה אמריקאית עשוי לאפשר קידוח קל, בטוח, וזול יותר מאי-פעם לליבו של כוכב-הלכת שלנו
אין זו דרישה להחזיר את השעון לאחור, הקידמה והמדע איפשרו עבורנו עולם נפלא, אבל גם עולם שהופשט מהפלא, לכן יש צורך להבריא את הכבוד לטבע
מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם
גזים מכילי פלואור – לרבות אלו המכונים פחמימנים על- או רב-מופלרים [PFCs], נמצאו כבעלי השפעה מרובה על ההתחממות הכלל עולמית. חוקרים הצליחו לפתח לאחרונה חומרים גבישיים חדשניים המסוגלים לספוח באופן בררני את המולקולות של חומרים מכילי פלואור. החוקרים מקווים כי גבישים נקבוביים אלו יוכלו להיות שימושיים לקישור ולשיוב של גזים כאלו
חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים המקומיים. סיפורו של מחקר ישראלי חדש שמזכיר לנו שגם כשעושים משהו טוב, צריך לעשות זאת נכון
ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז כיסוי האלמוגים; טמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות; השרה להגנת הסביבה: "סימני השאלה לגבי עתיד מפרץ אילת מחייבים לקחת אפס סיכונים"
אחד הרעיונות להצלת האנושות במקרה של מגיפה קטלנית או אסון עולמי גדול אחר הוא ליצור מקלט בטוח שבו אנשים מסוימים יכולים לשרוד
החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול
לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?
יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הדריסות
המרכז המובל על ידי השירות המטאורולוגי יאפשר לחזות בצורה מפורטת את השפעת ההתחממות הגלובלית על אזורנו
מחקר מקיף בוחן את גז המתאן, אחד מגזי החממה העיקריים, מתחת לקרקע קפואת העד באלסקה. שיתוף פעולה של מדעניות סביבה ושינויי אקלים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת פיירבנקס באלסקה הניבו מסד נתונים שיאפשר לשפר את ההערכות באזורים הארקטיים
נוסחת דרייק היתה ניסיון לחשב את הסיכוי לקיום חיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים. אך ההיסטוריה האנושית מלמדת שהנוסחה היתה כנראה אופטימית מדי, ושיש משהו חסר בחישוב. הפרמטר החסר הזה יכול להיות קריטי כדי להבין את ההתפתחות של חיים תבוניים בגלקסיה, וחשוב יותר: את ההתפתחות של האנושות, והסיכויים שלה לשרוד
