סיקור מקיף

משבר האקלים

אפשר למצוא טבלאות גידוד בכ-10 אחוזים מחופי ישראל. צילום: מעבדת רילוב

כשהים טובע

מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה: עליית מפלס פני הים

תעלת מים בקליפורניה שהתייבשה בשל בצורת ממושכת. המחשה: depositphotos.com

הגרוע מכל עוד לפנינו: צפויות בצורות ממושכות בעתיד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"

ניתוק אלמוגים מפריטי פסולת בים האדום. צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים

האלמוגים זועקים – חייבים להוריד את הלחץ מים סוף

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2020, המבוצע על ידי המכון הבין-אוניברסיטאי באילת * טמפרטורת פני הים עלתה, נגרם נזק עצום לשונית בסערה הגדולה שסחפה אדמה ופסולת לתוך מפרץ אילת

אסדת הגז לווייתן ליד חוף דור. צילום: By Amir.bendavid - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=86431120 מתוך ויקיפדיה

כדי לעמוד ביעד הסכם פריז, רוב עתודות דלק המאובנים בעולם חייבות להישאר באדמה

כמעט 60%  ממאגרי הנפט והגז הטבעי (מתאן) ו-90% מהפחם צריכים להישאר בלתי מנוצלים כדי שנוכל לעמוד בתקציב פחמן לעליה של של 1.5 מעלות מעל התקופה הטרום תעשייתית, כותבים החוקרים * בישראל, כמו בישראל, "מגיירים" את הגז הטבעי וטוענים כי אינו דלק מאובן

שינויי האקלים הם רק חלק מהתמונה, תשובה למכחישי משבר האקלים. אינפוגרפיקה: כרמל הורוביץ

איך שומרים על מערכות החיים

משבר האקלים גורר אחריו קריסה של מערכות חיים רבות באיזורים נרחבים בכדור הארץ. ראוי כי האנושות תכיר בפגיעה האנושה ובצורך החיוני לתקן את תוצאותיה

דייב קמינגס מחזיק ענף של קנה מצופה בחלקו בגליאוטריכיה. צילום: דר' תמר זהרי

כחולית בהפתעה

האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את התעלומה

קרח צף באוקיאנוס הארקטי מצפון לקנדה. המחשה: depositphotos.com

הפשרת האיזור הארקטי גורמת לגלי קור בחורף בקווי הרוחב הבינוניים

במאמר שפורסם בכתב העת Science, צוות החוקרים מארה"ב ומהאוניברסיטה העברית הציגו מנגנון המסביר איך שינויי האקלים באזור הארקטי משפיע על קווי הרוחב הבינוניים באופן שלא הוצג בעבר. "מגמת העלייה באירועי חורף קיצוניים  מתיישבת בקו אחד עם שינויי האקלים הידועים ואינה תירוץ לעיכוב ההפחתה בפליטת גזי חממה"

חומרים מסוכנים בתוך השחלה

בשנים האחרונות נצפית ברחבי העולם המערבי תופעה מדאיגה של ירידה משמעותית בפוריות, וכ-15 אחוז מכלל הזוגות לא מצליחים להגיע להיריון ספונטני. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות

פינגוונים, דב קרח וכלבי ים על קרחון מתמוסס. זו המחשה - במציאות בעלי החיים הללו לא חיים באותם איזורים. איור: shutterstock

איך מתכוננים לעתיד האקלימי?

ממצאיו המדאיגים מאוד של דו"ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?

ריצ'ארד ברנסון והנוסעים שהתלוו אליו בטיסה התת מסלולית הראשונה. צילום יחצ, וירג'ין גלקטיק

זיהום בין-כוכבי | זווית

בשבועות האחרונים תיירות חלל הפכה למציאות עבור שניים מעשירי העולם. האם מדובר בשעשוע יקר אך בלתי מזיק, או במכה נוספת לאטמוספירה החבוטה של כדור הארץ? יצאנו לבדוק

השריפה בהרי ירושלים על רקע הקסטל. צילום: אהוד אמיר

על רקע משבר האקלים האש בהרי ירושלים מצביעה על הסכנה שבנטיעות

בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) – יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?

מפעלים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

מחקר: הלחץ הבינלאומי על ישראל לצמצם פליטת גזי החממה – משפיע על שיח המדיניות המקומי

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"

שיקום הטבע. המחשה: depositphotos.com

תיקון האקלים: 3 דברים שאנחנו חייבים לעשות עכשיו כדי לייצב את אקלים כדור הארץ

הוצאת CO2 וגזי חממה אחרים מהאטמוספירה, במטרה לחזור ל-350ppm עד 2100, כרוכה ביצירת איזורים קולטי פחמן חדשים: אתרי קבורה לטווח ארוך שממנו הגז לא יכול לברוח. ביין היתר מציעים החוקרים פרויקטי ענק לשיקום היערות, הקטבים והאוקיאנוסים

מתוך הפגנה בונקובר, קנדה, ספטמבר 2019. ההפגנה כוונה לממשלת קנדה, הגוררת רגליים בתחום האקלים בלחץ תעשיית הנפט המקומית. המחשה: depositphotos.com

סיכום דו"ח האקלים השישי של IPCC למקבלי החלטות. מסמך

דוח IPCC – הפאנל הבינלאומי לשינויי האקלים מכיל תקציר עבור מקבלי החלטות שאינם מדענים. המסקנות הללו הינן קונצנזוס של אלפי מחברי הדו"ח ומשקפות את המחקרים המדעיים העדכניים בכל תחום. האדם גרם להתחממות, התחחמות גורמת למזג האוויר הקיצוני

משבר האקלים. המחשה: shutterstock_

דוח האקלים יש להפסיק מייד הוספת פחמן לאטמוספירה וגם אז חלק מהתופעות בלתי הפיכות

דו"ח ה-IPCC קובע חד משמעית שהאדם אחראי להתחממות, ושגם אירועי מזג האוויר הקיצוניים התכופים נגרמו בשל ההתחממות * כל משיכת זמן תגרום להחמרת הנזקים, יותר זול להפסיק לפלוט פחמן מאשר לספוג אותו אחר כך

שטח מוצף בקלן, גרמניה, יולי 2021. צילום: shutterstock

מה אפשר ללמוד מהשטפונות באירופה?

משבר האקלים תפס את גרמניה ואת בלגיה לא מוכנות – זה מה שצריך לעשות בישראל כדי למנוע את האסונות הבאים

החלטת הממשלה על מעבר לכלכלה דלת פחמן אך צומחת. איור: shutterstock

הממשלה החליטה להעביר את ישראל לכלכלה דלת פחמן עד 2050

ראש הממשלה נפתלי בנט, והשרים תמר זנדברג, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, קארין אלהרר, מרב מיכאלי, אורנה ברביבאי ואיילת שקד, גיבשו החלטה שמציבה יעד לאומי לשנת 2050 להפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015

מדידת מפלס הכנרת. המחשה: depositphotos.com

לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית ובהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

שריפות בחוף המערבי של ארה"ב בסוף יוני 2021. צילום נאס"א

גל החום בצפון אמריקה מראה שאנחנו צריכים לדעת איך שינויי האקלים ישנו את מזג האוויר שלנו

מונח שחשוב להכיר – גל רוסבי, גשם שירד מעל יפן יצר הפרעה לזרם הסילון, נע עימו מזרחה והתנפץ באיזור לחץ גבוה ששהה מעל צפון אמריקה ואיך זה קשור לעובדה שבעת בצורת בדרום מזרח אוסטרליה יש שטפונות בצפונה

במטר מעוקב של עשן מצאו החוקרים 67 אלף תאי מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים ונבגי פטריות. Photo by Pixabay on Pexels

שריפה חולה

מלבד הנזק הסביבתי העצום, מסתבר שעשן השריפות יכול להיות נשא של נגיפים וחיידקים גורמי מחלות למרחק רב

אנשים משתזפים במוסקבה. גל החום של יוני 2021. צילום: shutterstock

טמפרטורות שוברות שיאים אומרות שעלינו לשנות את האופן שבו אנו מדברים על מצב החירום האקלימי

התקשורת מתעלמת ממשבר האקלים. ההתחממות הגלובלית היא מצב החירום הגדול ביותר שכדור הארץ התמודד איתו אי פעם, אבל אי אפשר היה לדעת זאת אם קוראים או מקשיבים לחדשות. זו נקודה שצריך לשנות בדחיפות

על פי החוקרים, הגורם הראשי שמנבא את נכונותו של צרכן להתקין פאנל סולארי הוא לא המצב הסוציו-אקונומי שלו וגם לא נטיותיו הפוליטיות – אלא המרחק של ביתו מבית אחר עם פאנלים סולאריים. התקנת פאנל סולארי. תצלום: ricardo gomez angel – unsplash

הגג של השכן סולארי יותר

חוקרים גרמנים ואמריקאים בדקו מה גורם לאנשים להתקין פאנלים סולאריים בביתם ומצאו שאם לשכן שלך יש פאנלים כך סביר שיהיה גם לך. האם ההגיון הזה עומד גם במבחן הבירוקרטיה הישראלית?

מימין לשאל: שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי בכנס אלי הורובי, 29 ביוני 2021. צילום: יחצ הכנס.

שרות הגנת הסביבה האנרגיה הכלכלה והתחבורה: "נשתף פעולה להפחתה של 85% בפליטות גזי החממה עד 2050"

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, ושרת התחבורה מרב מיכאלי הוציאו את ההודעה המשותפת בכנס אלי הורוביץ

תרשים סכמטי של עקיפת החוף. קרדיט: רפאל אלמר ושותפיו נייצ'ר קומיוניקישנס

סכנת השטפונות ברחבי העולם עלולה לגדול עד פי 50 בגלל עליית פני הים

חוקרים ששילבו נתוני לוויין ומודלים דיגיטליים הראו כי הסיכון לשיטפונות כתוצאה מהצפת חופים, עלול לגדול באופן מואץ במהלך המאה ה-21, עד פי 50 תחת תרחיש התחממות כדור הארץ בלא עצירה, במיוחד באזור הַטְרוֹפִּי. עלייה זו נגרמת בעיקר משילוב של עליית מפלס הים וגלי האוקיאנוס

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן