סיקור מקיף

משבר האקלים

ההשתאות אל מול העץ הענק "גנרל שרמן", שגילו מוערך ב-2,700-2,200 שנה, מזכירה לנו שיש דברים הרבה יותר גדולים מאיתנו – מילולית ומטאפורית. צילום: Jim Bahn, CC BY 2.0

כמה שווה הטבע? תלוי איך מודדים

דו"ח חדש של האו"ם מצביע על כך שמחוקקים ברחבי העולם מסתכלים רק על התועלת הכלכלית המיידית שאפשר להפיק מהטבע – ומתעלמים מערכו בהיבטים שקשה יותר לכמת במספרים, כמו השפעתו על הנפש והתפקיד התרבותי שלו. האם אפשר בכלל לשים תווית מחיר על תחושת ה"ירוק בעיניים", או על ההתפתחויות הטכנולוגיות שהטבע מספק לנו?

פנים הרכב, האוויר מגיע מהמזגן. איור: depositphotos.com

תפתח חלון? זיהום האוויר שבתוך המכונית

כשהמכונית בקושי מתקדמת בכבישי העיר העמוסים, מנחם לחשוב לעצמנו שלפחות בתוך כותליה אנחנו מוגנים מזיהום האוויר העירוני. אבל מחקר חדש קורא לנו דווקא לצאת מהרכבים: מסתבר שדי מזוהם שם בפנים – ואפילו יותר מבחוץ

מיזם ״בועות החלל״ הוא דוגמה להנדסת אקלים: פעולת התערבות אקטיבית ורחבת-היקף באקלים כדור הארץ, במטרה להתמודד עם משבר האקלים העולמי. צילום יחצ

עושים בועות בחלל

פיתוח חדש מ-MIT מציע לשגר לחלל בועות-ענק שישמשו מגן מפני קרינת השמש. פתרון הגיוני למשבר האקלים או חציית קו-אדום?

איזור המלונות בעין בוקק, ים המלח. איור: depositphotos.com

ים המלח מעיד על תקופות יובש בעבר

ירידות דרמטיות במפלס ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות, עשויות להעיד על תקופות יובש ממושכות באזור מזרח הים התיכון. למשל, בתקופת הזמן שבין לפני 70 ל-14 אלפי שנה, מפלס האגם היה גבוה בכ-270 מטרים מהמפלס הנוכחי.

תיכון אלראזי. באדיבות המועצה המקומית ג'לגוליה

אנרגיה מתחדשת למען מאבק המורים?

בית ספר אמריקאי השתמש ברווחים מהצבת פאנלים סולאריים על גג המבנה והתייעלות אנרגטית עבור העלאת משכורות המורים. בקרוב אצלנו? תשאלו את הרשות המקומית שלכם

מערכת החיסון. איור: depositphotos.com

הגוף תוקף את עצמו? ייתכן שמזוהם לו פה מדי

מחקר קנדי חדש חושף קשר משמעותי בין זיהום אוויר למחלות אוטואימוניות. יכול להיות שהמערכת החיסונית שלנו מגיבה עוד לפנינו לעולם המשתנה שבחוץ?

איור – תקווה מתחדשת: התמודדות עם בעיית ההצפות במרקם עירוני וותיק, עדן מוסרי, במסגרת סטודיו משבר אקלים וסביבה _ נופים מקומיים LandBasics בהנחיית: מתניה ז"ק, עליזה ברוידא, איזבלה לוי. פרויקט גמר באדריכלות נוף הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים – הטכניון

אדריכלי השינוי

עיר ירוקה? זה לא פרדוקס. מבט אופטימי לעתיד שמעוצב אחרת, דרך פרויקטי הגמר של המסלול לאדריכלות נוף בטכניון, שעסקו בפתרונות יצירתיים לתכנון מקיים יותר של המרחב הישראלי

עובדים ומזיעים. איור: depositphotos.com

איך אפשר לעבוד בחום הזה?

ממצאים חדשים חושפים שעומסי חום משפיעים על גופם של אלה מאיתנו שעובדים בעיקר בחוץ, ועלולים גם לפגוע ביעילות העבודה. בשנים הקרובות, נוכח משבר האקלים, התופעה צפויה רק להחמיר. האם בעתיד החום ייאלץ אותנו לעבוד קשה יותר?

"לאצות הזרות יש אפשרות לפצות על חלק מהתפקודים של האצות המקומיות: גם כבית גידול, וגם בשיקום האובדן של הפחמן הכחול". צילום מעבדת רילוב

אצות פולשות למען השונית

עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שצמחים ובעלי חיים פולשים מאיימים על המגוון האקולוגי במקום שאליו פלשו. עם זאת, מחקר ישראלי חדש שבחן אצות שפלשו לים התיכון מציג אפשרות שלפיה הפתרון להצלת המערכת האקולוגית טמון דווקא בהן

בעוד השימוש באנרגיה גאותרמית נקשר בסכנת רעידות האדמה – הטכנולוגיה החדשה מבקשת לפתור גם את הבעיה המטרידה הזאת. תחנת כוח גאותרמית, Photo by WikiImages on Pixabay

לקדוח למחר טוב יותר

מצליחים לדמיין יום שבו המזגן שלכם יעבוד על אנרגיה ששאובה ממעמקי כדור הארץ? פיתוח חדש של חברה אמריקאית עשוי לאפשר קידוח קל, בטוח, וזול יותר מאי-פעם לליבו של כוכב-הלכת שלנו

גם במפרץ אילת אלמוגים מתחילים להלבין ולמות

מחקר ישראלי חדש חושף שבניגוד למה שחשבו עד כה, שוניות האלמוגים העמוקות במפרץ אילת פגיעות לתופעת הלבנת האלמוגים, שמסכנת שוניות רבות ברחבי העולם

פליטת גזי חממה. איור: depositphotos.com

גבישים נקבוביים ללכידת גזי חממה מכילי פלואור

גזים מכילי פלואור – לרבות אלו המכונים פחמימנים על- או רב-מופלרים [PFCs], נמצאו כבעלי השפעה מרובה על ההתחממות הכלל עולמית. חוקרים הצליחו לפתח לאחרונה חומרים גבישיים חדשניים המסוגלים לספוח באופן בררני את המולקולות של חומרים מכילי פלואור. החוקרים מקווים כי גבישים נקבוביים אלו יוכלו להיות שימושיים לקישור ולשיוב של גזים כאלו

"השורה התחתונה של המחקר, שהייתה ברורה לנו מהיום הראשון, היא שהטורבינות לא משרתות את המקומיים". צילום: ד"ר נורית השמשוני-יפה

לא מספיק לעשות רוח

חוות טורבינות רוח שהוקמה באזור צחיח בקניה יכולה הייתה להיות סיפור הצלחה, ולקדם את התושבים המקומיים, המנותקים מרשת החשמל. עם זאת, החשמל הוזרם אל הערים הגדולות – ודילג על התושבים המקומיים. סיפורו של מחקר ישראלי חדש שמזכיר לנו שגם כשעושים משהו טוב, צריך לעשות זאת נכון

תמונות משונית האלמוגים במפרץ אילת. צילום: דרור צוראל המשרד להגנת הסביבה

קריסת שונית האלמוגים באילת החמירה בגלל הסערה ב-2020; הכחדות של מיני בע"ח ועליה בטמפרטורת הים

ממצאים מדאיגים בנוגע לעתיד מפרץ אילת: שונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית; המשך ירידה באחוז כיסוי האלמוגים; טמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות; השרה להגנת הסביבה: "סימני השאלה לגבי עתיד מפרץ אילת מחייבים לקחת אפס סיכונים"

ד"ר ג'יין גודול, שגרירת שלום של האו"ם ופעילת איכות סביבה שידועה בעיקר בשל עבודתה פורצת הדרך עם שימפנזים בשנות ה-60 בהרצאה בפני האגודה הישראלית לאקולוגיה. צילום מסך

מדברים סביבה

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב האנושי עובדים בהרמוניה אנחנו יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו במלואו", אמרה גודול

מקלט אקלים. Courtesy of Barcelona City Council

מקלט מן האקלים

לאור עליית הטמפרטורות המתמשכת באירופה, ברחבי העיר ברצלונה הוקמו "מקלטי אקלים", שבהם התושבים יכולים למצוא מפלט מפני הקיץ ההולך ומתחמם. האם גם ישראל צריכה להיערך לכינונם של מקומות מחסה שכאלה?

מעבר אקולוגי מעל כביש 70, בסמוך למחלף עין תות. פתרון מומלץ, אבל יקר. צילום: מרב זקס

תנו לחיות לחצות

יותר מאלפיים בעלי חיים נדרסים בשנה – ואלו רק התאונות המדווחות, המספר האמיתי גבוה בהרבה. מחקר חדש בדק כיצד משפיעים מאפייני הכביש על דריסת בעלי החיים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את מספר הדריסות

צינור נפט ניצב על עמודים מכיוון שאי אפשר להכניסו לתוך הקרקע הקפואה באלסקה. איור: depositphotos.com

מדעני אקלים חוקרים את האצת פליטות גז החממה מתאן באזור הארקטי

מחקר מקיף בוחן את גז המתאן, אחד מגזי החממה העיקריים, מתחת לקרקע קפואת העד באלסקה. שיתוף פעולה של מדעניות סביבה ושינויי אקלים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת פיירבנקס באלסקה הניבו מסד נתונים שיאפשר לשפר את ההערכות באזורים הארקטיים

מלחמה גרעינית. איור: depositphotos.com

נוסחת דרייק (חישוב הסיכוי לגילוי חייזרים תבוניים): הפרמטר החסר וגורל האנושות

נוסחת דרייק היתה ניסיון לחשב את הסיכוי לקיום חיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים. אך ההיסטוריה האנושית מלמדת שהנוסחה היתה כנראה אופטימית מדי, ושיש משהו חסר בחישוב. הפרמטר החסר הזה יכול להיות קריטי כדי להבין את ההתפתחות של חיים תבוניים בגלקסיה, וחשוב יותר: את ההתפתחות של האנושות, והסיכויים שלה לשרוד

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן