לא סתם דבורה
יכולות למידה מרשימות, שיטות האבקה ייחודיות ופרווה שבא ללטף (אבל לא כדאי): מחקרים מהשנים האחרונות חושפים את עולמן המדהים של דבורי הבומבוס, ומזהירים מפני הפגיעה הקשה בהן עקב משבר האקלים. מיוחד ליום הדבורה הבינלאומי
יכולות למידה מרשימות, שיטות האבקה ייחודיות ופרווה שבא ללטף (אבל לא כדאי): מחקרים מהשנים האחרונות חושפים את עולמן המדהים של דבורי הבומבוס, ומזהירים מפני הפגיעה הקשה בהן עקב משבר האקלים. מיוחד ליום הדבורה הבינלאומי
חברה ישראלית הציגה לאחרונה תחליף חדש סביבתי ומתכלה לפלסטיק – מאצות. האם מדובר בפתרון אמיתי לבעיית פסולת הפלסטיק?
במחקר חדש נמצא שגנים מצמח בר ישראלי עשויים לסייע להגן על החיטה מפני אחד מהאיומים הגדולים על קיומה
במחקר סינגפורי חדש נחשף שעם העלייה בטמפרטורה העולמית, יצורים מיקרוסקופיים שונים שמצויים באוויר יתפשטו רחוק יותר, וחלק מהם עלולים להפיץ תחלואה באזורים בעולם שבהם הם לא נמצאו קודם לכן
ספר חדש של החוקרת האמריקנית איב דאריאן סמית מתאר כיצד ברחבי העולם, מדינות רבות הופכות פחות דמוקרטיות. נסיגה זו בדמוקרטיה ו"אוטוריטריות זוחלת", כפי שניסחה זאת מחלקת המדינה של ארה"ב, נתמכת לעתים קרובות על ידי אותן תעשיות המסלימות את משבר האקלים
פריחת עצי הדובדבן הרבים צבעה את ניו יורק בגווני ורוד ולבן מרהיבים, שקשה להפריז ביופיים. עם זאת, עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות גורמת לפריחה להקדים יותר ויותר, עד כי נשקפת סכנה להמשך קיומם של העצים
גלי חום נפוצים בהודו באביב ותחילת הקיץ, במיוחד במאי, שהוא בדרך הכלל החודש הכי חם. אבל בדרך כלל ממתנת אותם תחילת עונת המונסונים מסוף מאי עד ספטמבר; הפעם הם הקדימו והתארכו; 12 מתוך 15 השנים האחרונות היו החמות ביותר בתת היבשת ההודית
במחקר בריטי חדש ומקיף במיוחד, נמצא שהפריחה האביבית במדינה מקדימה את בואה בחודש בממוצע בהשוואה למצב בעבר
ההגדה המסורתית היא גם הזדמנות לשלב בליל הסדר מחשבה סביבתית. ליקטנו מספר נקודות ורעיונות בנושא הקשר של מנהגי הפסח ותכני ההגדה למשבר האקלים
לאחרונה אפשר למצוא יותר ויותר משפיעניות רשת בישראל ובחו"ל שמפרסמות סרטונים עם טיפים לניקיון הבית באמצעות חומרים שלא יפגעו בבריאות ובסביבה. אז מה אפשר ללמוד מהן לקראת החג?
חוקרים מצאו שינויים במבנה גופם של עופות, שנובעים כנראה מהסתגלות להתחממות הגלובלית
ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים הישראלים? ולמה, למרות מה שמופיע בחשבון המים שלנו, למים אין מחיר?
במחקר ישראלי חדש נמצא שעצי יער מתקשים להעמיד דורות חדשים עקב הירידה בגשמים שמשבר האקלים מביא איתו, מה שמסכן את עתידם של יערות בישראל ובעולם
העיסוק במלחמת רוסיה-אוקראינה ממלא את אתרי החדשות ושולט בשיח ובתודעה, מסיבות מובנות ומוצדקות. עם זאת, הלחימה גם ממחישה שלמצבו של שוק דלקי המאובנים העולמי עלולות
לא כל יום פורים? דו"ח חדש חושף שעבור כמה מהחברות הגדולות בעולם, עטיית "תחפושת" שמציגה אותן כסביבתיות יותר ממה שהן באמת היא עניין שבשגרה
פיתוח ישראלי-סינגפורי חדש מאפשר למנוע מקרינת השמש להיכנס הביתה דרך החלון – בלי לפגוע בנוף
דעה: הפסקת ההשקעה באנרגיה הגרעינית לאחר אסון צ'רנוביל הגדילה את התלות של מדינות אירופה בדלקי מאובנים ממדינות עוינות ועוינות-למחצה, כמו רוסיה – מה שאיפשר לרוסיה לפלוש לאוקראינה באין-מפריע, עוצר את המדינות מלעמוד לצד האוקראינים – ועלול אף להוביל דווקא לאסון גרעיני כעת, כשרוסיה כובשת כורים גרעיניים פעילים ומושבתים
קבוצת גיאולוגיים ישראלית חוקרת בעשור האחרון את השכבות העמוקות של קרקעית ים המלח, במטרה לחשוף את ההיסטוריה האקלימית של האזור ולייצר תחזיות אקלימיות מקומיות ועולמיות. מסקנות המחקרים עשויות להאיר את חקר האקלים באור חדש
חוקרים חיפשו באפריקה זנים חדשים של קפה, שיוכלו להחליף את זן הערביקה שגידולו נפגע משינויי האקלים * בסיירה לאון נמצא מועמד
השילוב של שינויי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי וזיהום והצטברות אשפה בסביבה הם נושאים שצריך לטפל בהם ביחד לפי האו"ם
פילוסוף בריטי סבור שחייבים לשנות את החשיבה הכלכלית מהטווח הקצר לארוך, אך להימנע מלהשתמש באותן אוטופיות טכנולוגיות שהביאו עלינו את משבר האקלים
במחקר ישראלי חדש נמצא שפחמן יקר עובר מעצים בריאים לכאלה שנמצאים במצוקה – בזכות פטריות שגדלות על שורשיהם
"בכל מקום שבו יש עצים, צפויות להתרחש שריפות", אומרת פרופ' לאה ויטנברג מאוניברסיטת חיפה, הנציגה הישראלית בצוות המומחים של האו"ם שחיבר את הדו"ח * אפילו האזורים הארקטיים כבר לא חסינים
מערכת חדשה שהותקנה לאחרונה בחלל הופעות בסקוטלנד משתמשת בחום הגוף של הרוקדים לחימום המבנה בזמנים קרים
מחקר חדש חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20 אלף שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית