משבר האקלים

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2025. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לכימיה 2025: מהפכת ה־MOFs – מסגרות מתכתיות-אורגניות לכידת גזים ואנרגיה ירוקה

שלושה חוקרים – סוסומו קיטאגאווה, ריצ'רד רובסון ועומאר יאגי – זכו בפרס נובל על פיתוח חומרים נקבוביים חדשניים שמסוגלים לאחסן, לסנן וללכוד מולקולות, עם יישומים מרפואה ועד משבר האקלים
קרחון A-23A, שבעבר נחשב לענק יציב ועתיק יומין, מתפרק כעת בהדרגה כשהוא נסחף אל מים חמים יותר. הקרחון, שהתנתק ממדף הקרח פילכנר בשנת 1986, שרד כמעט ארבעה עשורים לפני שהחל להתפורר במסעו צפונה. קרדיט: NASA Earth Observatory / Michala Garrison, MODIS data from NASA EOSDIS LANCE and GIBS/Worldview.

נאס"א תיעדה את קריסתו של הקרחון הענק A-23A – אחד הגדולים והוותיקים בעולם

לווייני נאס"א תיעדו את התפוררותו של קרחון A-23A, שהתנתק מאנטרקטיקה ב־1986 ושרד כמעט ארבעה עשורים לפני שהחל להתפרק במסעו צפונה
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan

חיות את הרגע: עטלף הפירות המצרי מגלה כישורי ניווט וזיכרון מעוררי השתאות

פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
זיהום קרקעית הים. המחשה: depositphotos.com

הזיהום השקט במעמקים: מה ששוקע לקרקעית הים לא נעלם והוא פוגע לשנים

מחקר ישראלי חדש מדמה תרחישי דליפת נפט ומראה: בעומק הים הנזק ליצורי הקרקעית חמור יותר וזמן ההתאוששות מתארך — עד שלוש־חמש שנים גם בריכוזי מזהמים נמוכים. בעוד הכותרות מתמקדות במה
דובאי, לפני השתילה ההמונית של עצים. המחשה: depositphotos.com

דובאי: מדבר פורח או אשליה ירוקה?

מאחורי הייעור העירוני והפינות הירוקות נוצצות עומדים צריכת מים ואנרגיה גבוהות, לחצים על המערכות המדבריות ושאלות קשות על קיימות. האם זה שיקום אקולוגי – או גרין־וושינג עירוני?
צמחים הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר מסוגלים לקלוט רמות גבוהות של סטרונציום. צמחי מדבר בנמיביה. המחשה: depositphotos.com

הסוד הרדיואקטיבי של צמחי המדבר: כך הם מסייעים לנקות קרקעות מזוהמות

מחקר ישראלי מגלה כי צמחי בר הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר קולטים רמות גבוהות של סטרונציום – ומציעים פתרון טבעי להתמודדות עם אסונות גרעיניים ונשורת רדיואקטיבית
מגוון ספוגים בשמורת ים פולג. צילומים: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. התמונה צולמה בעזרת רובוט תת ימי, מפעילי הרובוט: עודד עזרא, איתי קצמן, אסף גלעדי.

עולם מופלא במעמקים: למה חייבים להגן על הים העמוק של ישראל

מחקרי עומק חושפים בתי גידול ייחודיים – מנביעות מתאן ואלמוגי־עומק ועד "גני ספוגים" – אך פיתוחי גז, דיג ותעבורה ימית מאיימים. החברה להגנת הטבע מציגה תוכנית אב להכרזת שמורות בים
שיבושים טכנולוגיים מתרחשים כיום גם בתחום האנרגיה והופכים את שוק האנרגיה העולמי על פיו. המחשה: depositphotos.com

שיבוש טכנולוגי באנרגיה: מהפכת האנרגיות המתחדשות משנה את חוקי המשחק

חפרית מצויה. צילום באדיבות פרופ' שריג גפני

חפרית מצויה: הדו-חי הנחבא אל הכלים שנאבק לשרוד בישראל

הדו-חי הנדיר, שאינו צפרדע או קרפדה, חי רוב השנה מתחת לאדמה ויוצא רק בלילות גשומים מעטים. החפרית המצויה, שנמצאת בקצה גבול תפוצתה העולמית בישראל, ניצבת בפני סכנת הכחדה חמורה בשל
פלסטיק בכל מקום ואין פיקוח מרכזי. המחשה: depositphotos.com

מחקר בין־לאומי: בפלסטיק יש יותר מ־16 אלף כימיקלים, אלפים מהם מסוכנים לבריאות ולסביבה

מחקר בין-לאומי מגלה: בפלסטיק יש יותר מ-16 אלף כימיקלים שונים, בהם אלפי חומרים שעלולים להזיק לבריאות ולסביבה. יש מה לעשות
ירדן - מדינה מדברית. המחשה: depositphotos.com

מדוע סיקור שינויי האקלים במזרח התיכון מהנמוכים בעולם – המקרה של ירדן

מחקר מקיף מגלה: למרות שהמזרח התיכון הוא מהאזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, התקשורת המקומית כמעט ואינה מסקרת את הנושא. ירדן משמשת דוגמה לחשיבותה של תקשורת חופשית בהגברת המודעות הציבורית
ההתחממות הגלובלית גורמת לאלמוגי האבן, שכבר כיום חיים בקצה תחום הטמפרטורות המתאים להם, לעבור את סף הסיבולת שלהם. אלמוגים באילת. צילום: תום שלזינגר

אלמוגי האבן: הבנאים של השוניות ושומרי העולם התת־ימי

ד"ר תום שלזינגר מסביר איך יצורים זעירים ושבריריים יוצרים מערכות אקולוגיות עצומות, מדוע הם רגישים למשבר האקלים, ואיך הילדות באילת הובילה אותו לחקור את אחד הסודות הגדולים של הים
חוות דגים בתאילנד. המחשה: depositphotos.com

דגים לראש השנה, בלי לפגוע בים

בינה מלאכותית מסייעת להפוך את חוות הדגים לאפקטיביות יותר, סביבתיות יותר ורווחיות יותר – וגם מצמצמת את התלות בדיג הרסני
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

חולד, חי פי שבעה ממה שצפוי. צילום: Benny Vaknin

חיות את הרגע: חולד

הוא מאריך ימים בלי להזדקן, לא מאבד מסת שריר, לא נחלש ולא חולה בסרטן. הוא בעל החיים שכולנו היינו רוצים את הגנים שלו, ולא, זאת לא חפרפרת, זה חולד. השאלות
יתושים. המחשה: depositphotos.com

יותר יתושים, יותר מחלות – השפעות משבר האקלים על בריאות הציבור

משבר האקלים גורם לעלייה משמעותית בהתפשטות יתושים, ובמיוחד של יתוש הטיגריס האסייתי – מה שמעלה את הסיכון להתפרצויות מוקדמות של מחלות טרופיות כמו קדחת דנגי וצ'יקונגוניה גם בישראל
הרעלה מחומרי הדברה זה האיום המרכזי על הנשר המקראי בישראל כיום. צילום: טובל׳ה סלומון

חיות את הרגע: הנשר המקראי – מלך העופות שנאבק על הישרדותו בישראל

עם אוכלוסייה של כ־200 פרטים בלבד, הנשר המקראי נמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל. למרות מאמצי השימור, ההרעלות, ההתחשמלות ושינויי האקלים מאיימים עליו, בעוד שהוא ממלא תפקיד קריטי במערכת האקולוגית כמנקה
הנדסת אקלים היא התערבות אנושית במטרה להפחית את השפעות שינוי האקלים ואף להפוך את מסלול עליית הטמפרטורות הגלובלית. המחשה: depositphotos.com

הנדסת אקלים: גלגל הצלה מול משבר האקלים – או צעד מסוכן עם תוצאות בלתי צפויות?

בעולם שבו רף ההתחממות הגלובלית כבר נפרץ, נבחנות שיטות רדיקליות כמו ניהול קרינת השמש באמצעות הזרקת אירוסולים לאטמוספרה. האם מדובר בפתרון זמני שיכול לעכב את המשבר – או בהתערבות שעלולה
חוקי הפיזיקה משתנים ועימם גם כללי התעופה המוכרים. גידול החרקים המעופפים הזעירים. צילום: אמיר שריג

מחקר ישראלי חושף: כך חרקים זעירים עפים נגד כיוון הרוח

הם שוקלים פחות מגרגר אבק ונראים חסרי סיכוי מול הרוח. מחקר חדש חושף את סודות התעופה של כמה מהיצורים המעופפים הזעירים ביותר בטבע, מה שיכול לשפר את היעילות שלהם כמדבירים
תמונה: מפה זו כוללת את ההסתברות לשריפות בהרי החוף הצפוניים של קליפורניה, כפי שפורסם במחקר של UC DAVIS, לשם השוואה מוצגים היקפי השריפות בספטמבר 2020.

מחקר ישראלי פורץ דרך: מודלים מותאמים לחיזוי שריפות יער משפרים משמעותית את היכולת להתריע ולמנוע אסונות

צוות חוקרים מישראל ובשוודיה פיתח שיטה חדשנית לשיפור אינדקסי חיזוי שריפות באמצעות התאמות מקומיות לכל מדינה, עם דיוק של עד 86%.
טמפרטורות גבוהות שעלולות לגרום לנזק למסלולי ההמראה. המחשה: depositphotos.com

כשוויז אייר נמסה מהחום

גלי חום קיצוניים מאלצים חברות תעופה לבטל טיסות, לשנות לוחות זמנים ולהתמודד עם עלויות כבדות. זאת היתה אחת הסיבות לכך שוויז אייר הפסיקה את פעילותה באבו דאבי. האם בעתיד ייווצרו
האם הרשויות יודעות לבחור את סוגי העצים המתאימים לכל סביבה? צאלון נאה (Delonix regia), בשדרות דוד המלך בתל-אביב. צילום: יוני קוזלובסקי, מועדים לשלום, רישיון CC BY-NC 4.0

העץ הנכון במקום הנכון

בעולם מתחמם ובעיר ללא צל, בחירת עצים נכונה היא הרבה מעבר לשיקול אסתטי. קטלוג חדשני מציע מידע פתוח ונגיש למקבלי החלטות ולציבור במטרה לקרר את הרחובות
לוחם אש בפעולה. המחשה: depositphotos.com

זיהום על האש: הסכנות שמסתתרות מאחורי השריפות

שריפות דלקים, פסולת ויער גורמות לנזקים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים חמורים – החל בחשיפה ל־PFAS ועד מחלות לב וסרטן. מומחים מזהירים: חייבים לצמצם את השימוש בחומרים רעילים ולעבור לפתרונות נקיים
פסלי מואי ניצבים באתר אהו טונגאריקי ברפה נוי (אי הפסחא). קרדיט: Noah Paoa

פסלי המואי האיקוניים של רפה נוי (אי הפסחא) מאוימים מעליית פני הים

מחקר חדש בוחן כיצד משפיעה עליית פני הים עד עתה על הפסלים המפורסמים וכמה מהם ישרדו עליה נוספת של כמה מטרים בהינתן הנתונים על התחממות כדור הארץ
שדה חקלאי בעמק החולה. גידולי שדה החליפו את התפוחים המתקשים לגדול בחום. המחשה: depositphotos.com

החום עולה והצלחת מתרוקנת: משבר האקלים מצמצם את שטחי החקלאות בעולם ובמזרח התיכון

מחקר חדש מצביע על כך שמשבר האקלים מאיים לצמצם את השטחים החקלאיים ברחבי העולם, במיוחד באזורים הסמוכים לקו המשווה ובמזרח התיכון. אם לא נפעל, צפויה פגיעה קשה ביכולת לייצר מזון
משקעי פחמן בים תואמים את ההרכב האטמוספרי ברגע בו נוצרו. המחשה: depositphotos.com

לא היו “אוקיינוסים סירופיים”: המחקר הישראלי שמחליש את המיתוס ש“פעם היה הרבה יותר פחמן – אז היום לא חריג”

“כדורי זיכרון” של ברזל מראים שמאגר החומר האורגני המומס בים היה קטן בנאופרוטרוזואיקון, וגדל רק עם חמצון העומק והסתבכות מארגי המזון – תיקון חשוב לדיון הציבורי
פריחת אצות בכנרת, 4 באוגוסט 2025. צילום: רשות המים

להקדים תרופה לגל: מערכת חיזוי לכינרת מתריעה מפני גלים, זרמים ופריחות אצות

מודל תלת־ממדי בשילוב תחזיות מטאורולוגיות מספק התרעות 3–5 ימים מראש, מסייע לחילוץ נופשים ולהגנה על בריאות הציבור — על רקע משבר האקלים המחריף
מגוון מיני Vibrio פתוגניים, כולל Vibrio vulnificus (כחול), Vibrio cholerae (אדום), Vibrio fluvialis (סגול), Vibrio alginolyticus (צהוב) ו-Vibrio parahaemolyticus (ירוק).

משבר האקלים מזין התפרצויות של חיידקי Vibrio – כולל כולרה וזיהומים חמורים אחרים

מניתוח נתונים בן שישה עשורים עולה כי חיידקי הכולרה וזנים אחרים מתפשטים במהירות בגלל התחממות מי האוקיינוסים ותנאי תברואה ירודים – והסכנה צפויה לעלות
יערות עירוניים. המחשה: depositphotos.com

שורש הבעיה: עצים בערים יצילו אותנו מהחום

האוכלוסייה והצריכה האנרגטית ממשיכות לעלות, ריכוזי CO₂ נשארים באטמוספירה עשרות שנים והחום הקיצוני מתגבר. פרופ׳ חיים קותיאל קורא להעביר את המוקד מהפחתת פליטות בלבד להתאמה מיידית: נטיעת עצים מסיבית בערים
יש צמחים שנהנים מהאבק שנוצר בשריפת היער. המחשה: depositphotos.com

אוכלים אבק: איך אפר ואבק עוזרים לחומוס?

רק בחודש מאי האחרון הזדעזענו משריפות היער שהשתוללו בהרי ירושלים. אבל לצד הנזק הרב, לשריפות יש גם השפעה חיובית על הטבע. מחקר חדש חושף שלצמחים יש יכולת לספוג מהאוויר אפר
צרצר הבית. המחשה: depositphotos.com

האור שמכבה את שירת הצרצרים

כשהלילה כבר לא חשוך, התקשורת המינית של הצרצרים נפגעת. מחקרים בישראל חושפים את המחיר האקולוגי שתאורת לילה גובה מהצרצרים ומסבירים כיצד נוכל לעזור להם
רעיון מקומי אחד פתח כיוון חדש להתמודדות עם מכת זבובי הבית. reduced ecology. קרדיט: מתי ברקוביץ

מזחלים לדלק מטוסים: מיזם ישראלי הופך פסולת חקלאית לאנרגיה נקייה

רימות של זבוב החייל השחור – שנועדו למנוע מכת זבובי בית באזורים חקלאיים – התגלו על ידי סטרטאפ ישראלי כחומר גלם רווחי, שיכול לשמש בתעשיית הביוגז וכדלק מטוסים בר-קיימא
מלט רגיל שאליו הוזרקו שכבות של ג'ל סינתטי. צילום: Pixabay

מלט חדש שמייצר חשמל מהפרשי טמפרטורות – תחילתה של מהפכה בבנייה החכמה?

צוות מחקר פיתח מלט מיוחד שיכול לייצר חשמל מהפרשי טמפרטורות. האם מדובר במהפכה בתעשיית הבנייה?חוקרים מאוניברסיטת נאנג'ינג פיתחו מלט חדש שמסוגל להפיק חשמל רק מהבדלים בין טמפרטורת פנים וחוץ. האם
יער אשלים בבית ירח. בחזית הגובלת במים צומח קנה. צילום: פרופ' אביטל גזית

״משבר האקלים מאיים על הכינרת״ – שטחי החוף נחשפים, איכות המים נפגעת, והדגה מידלדלת

מחקר מקיף חדש של פרופ' אביטל גזית וד"ר תמר זהרי מאוניברסיטת תל אביב חושף כיצד שינויי אקלים ארוכי טווח גורמים לנסיגת המפלס בכינרת, לצמיחה של צמחייה חדשה, לפגיעה במערכת האקולוגית
בשנים האחרונות ניכרת מגמת שינוי בהתייחסות של רשויות מקומיות בארץ לצורך בהתמודדות עם בעיית החום העירוני. צילום: Pixabay

כך ניתן לקרר עיר לוהטת: מדריך חדש מסייע לרשויות להילחם בחום העירוני

בעידן של שיאי חום ושכונות לוהטות, ערים חייבות להיערך לקיץ הבא – כבר עכשיו. מסמך מקצועי חדש מספק לרשויות המקומיות כלים מעשיים לצינון הרחוב, השכונה והעיר כולה
אנרגיה בת קיימא.

האם הסקטור העסקי יציל את ישראל מהכישלון ביישום אג'נדה 2030?

דו"ח מבקר המדינה מצא שישראל אינה מתקדמת לעבר הטמעת יעדי הפיתוח הבר-קיימא של האו״ם, על אף התחייבויותיה; האם הסקטור העסקי יכול להיות זה שייקח את המושכות ויוביל אותה לשם?
כימיקלים מסוג PFAS ("כימיקלים נצחיים") התגלו כמזהמים בנהר קייפ פיר, שמספק מים לשני מיליון תושבים בצפון קרוליינה. המחשה: depositphotos.com

הנסיגה של הסוכנות להגנת הסביבה מהמדע מסכנת את בריאות הציבור ואת כדור הארץ

ממשל טראמפ החל לפרק את זרוע המחקר של EPA – צעד המאיים על עשרות שנות התקדמות במניעת זיהום ושמירה על בריאות הציבור ברחבי העולם
תוכי ג'אקו אפרור אפריקני בטבע במקום היחידי שבו הוא אמור להיות. צילום: Manuel Torres Garcia, pexels

תוכי הג'אקו: החוכמה שהפכה אותו לקורבן

תוכי הג'אקו הוא מהיצורים האינטליגנטיים ביותר בטבע – ודווקא זה מה שהופך אותו למבוקש בסחר לא חוקי. מאפריקה ועד ישראל, הג'אקו נלכד, מוברח ונכלא, וחייו הופכים ממופלאים לטרגיים
רפת חלב. התמונה באדיבות רפת דנרון

האם משבר האקלים יצרו מחסור עולמי בחלב?

מחקר ישראלי-אמריקאי מגלה כי יום חום קיצוני מפחית את תפוקת החלב בעד 10% וכי טכנולוגיות קירור מפצות רק חלקית על הפגיעה
השפעות משבר האקלים על בני האדם. המחשה: depositphotos.com

האקלים של כדור הארץ מתברר כשברירי יותר מהצפוי – מחקר חדש קובע

חוקרים מציגים מדד חדש לעומס פחמן על המערכת האקלימית ומזהירים: האדמה, הים והאוויר החלו להשתנות כבר בשנות ה־30 של המאה ה־20
כשאין תג מחיר לטבע, קל להתעלם ממנו. צילום: pixabay

מחקר חדש: שונית האלמוגים באילת שווה למשק הישראלי מעל 300 מיליון ש"ח בשנה

לקראת ועידת מדע וסביבה באוניברסיטת תל אביב, מחקר מציג לראשונה הערכה כלכלית מקיפה לשונית האלמוגים באילת – ומגלה: התמיכה בשימור הטבע חוצה מגזרים, אידיאולוגיות ודתות
מלחמות סודקות את המאבק במשבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

המלחמות שמחריפות את משבר האקלים: "פיגוע אקלימי המוני"

בעוד מדינות מנסות לצמצם פליטות גזי חממה, סכסוכים גיאופוליטיים תורמים לזיהום, הורסים תשתיות ירוקות ומסיטים תקציבים – ומאיימים לשבש את המאבק בהתחממות הגלובלית
מי הנגר הם מי הגשמים שזורמים על פני הקרקע והם נמצאים כיום בלב מחלוקת ממושכת בין משרדי הממשלה. המחשה: depositphotos.com

האם ישראל מוכנה לשיטפון הבא?

דו"ח מבקר המדינה מצביע על פערי תקציב, חוסר בהירות רגולטורית והיעדר תיאום בין משרדי הממשלה, לצד התקדמות במדריכים ובגישות חדשות לניהול מי הנגר והפחתת נזקי השיטפונות
בתי הזיקוק בחיפה - מפעל בזן. צילום: אבי בליזובסקי

הפגיעה בבזן: איך נשמור על הביטחון באנרגיה של ישראל? | זווית

בתוך ימים ספורים פגעו שתי תקיפות טילים איראניות במתחם בזן שבמפרץ חיפה. אם הפגיעות י ימשכו, הסיכון לזיהום, לפגיעה בציבור ולשיבוש אספקת האנרגיה ילך ויגבר. מה אפשר לעשות?
היכולת לחלץ מתכות נדירות מפסולת מתפתחת בקצב מהיר. צילום: unsplash

ממחזרים את אוצרות הטבע: המערב משלם את מחיר התלות בסין

ד"ר דניאל מדר מסביר כיצד הניסיון לחסוך בזיהום ולפגוע בברית המועצות הפך את סין לשליטת שוק המתכות הנדירות – ועכשיו המערב מנסה להחזיר את הגלגל לאחור
קו המים של ניו יורק. העיר שוקעת ב-5 מ"מ לשנה. בשילוב עם עליית פני הים הסיכון גובר. המחשה: depositphotos.com

28 הערים הגדולות בארה"ב שוקעות – ומשבר האקלים מחריף את הסיכון

מחקר חדש חושף: שקיעת קרקע מאיימת על תשתיות בלב הערים הגדולות בארה"ב. יוסטון מובילה בשקיעה, אך גם ניו יורק, דאלאס ולוס אנג'לס מושפעות. שאיבת מי תהום, משקל מבנים, בצורת ומשבר
תווייטס, המכונה גם "קרחון יום הדין" בשל הפוטנציאל שלו לגרום לעלייה קטסטרופלית במפלס פני הים. קרדיט: ג'רמי הארבק

מחקר חדש חושף רוחות מסתוריות דמויות סילון המאיצות את המסת קרחון יום הדין

החוקרים התמקדו בסילוני הרום הנמוך מעל אזור ים אמונדסן, הצליח הצוות לחשוף רמזים חשובים המסבירים כיצד קרחון תווייטס ואלו של האי PINE מאבדים קרח בקצב הולך וגובר – תהליך התורם
כדור הארץ בוער אבל הכחשת משבר האקלים בשיאה. המחשה: depositphotos.com

אנטי-סביבתנות בעלייה אך מלאה בסתירות

למרות הפופולריות הציבורית הרבה להגנה על הסביבה, פוליטיקאים פופוליסטים מאמצים עמדות עוינות כלפי מטרות ירוקות – בניגוד למסורת השמרנית ולמציאות מחוץ לחלון
שרידי קרחון בסבאלברד, נורווגיה. קרדיט: פביאן מאוסיון

הקרחונים אבודים. הכונו לעלייה מאסיבית של פני הים

גם עלייה זמנית ל-3 מעלות צלזיוס תגרום לאובדן קרחונים מסיבי ובלתי הפיך – עד 16% יותר מאשר במצב שבו לא חורגים ממגבלת 1.5 מעלות צלזיוס – דבר שישפיע על מפלס