חיות את הרגע: הנשר המקראי – מלך העופות שנאבק על הישרדותו בישראל

עם אוכלוסייה של כ־200 פרטים בלבד, הנשר המקראי נמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל. למרות מאמצי השימור, ההרעלות, ההתחשמלות ושינויי האקלים מאיימים עליו, בעוד שהוא ממלא תפקיד קריטי במערכת האקולוגית כמנקה טבעי של פגרים.

הנשר כמעט לא צד בעצמו אלא הוא תלוי לחלוטין בפגרים. במובן הזה, הוא טורף 'עצלן'. צילום: טובל׳ה סלומון
הנשר כמעט לא צד בעצמו אלא הוא תלוי לחלוטין בפגרים. במובן הזה, הוא טורף 'עצלן'. צילום: טובל׳ה סלומון

יש נשרים בשמיים? מתברר שבישראל אין הרבה. בעוד שבעולם הנשר המקראי נפוץ יחסית, בעיקר הודות למאמצי שיקום מוצלחים במערב אירופה, אצלנו – למרות השקעה רבה מצד רשות הטבע והגנים – הוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה, ואוכלוסייתו מונה כ-200 פרטים בלבד. לרגל יום הנשר הבין-לאומי, שוחחנו עם פרופ' אור שפיגל מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב שסיפר לנו מה עושים בארץ כדי לעזור לאוכלוסיית הנשרים ואיך מעקב עם משדרי לווין תורם לכך.

מיהו בעצם הנשר המקראי, וכיצד הוא משתלב במערכת האקולוגית שלנו?

"הנשר הוא אחד הדורסים הגדולים ביותר בישראל, עם מוטת כנפיים שיכולה להגיע לכמעט 3 מטרים. הוא מותאם במיוחד לדאות למרחקים עצומים ולאכול פגרים של בהמות שאותם הוא מאתר בעזרת ראייה חדה במיוחד. תפקידו במערכת האקולוגית הוא קריטי: הנשר ניזון מפגרים, לרוב של חיות בינוניות וגדולות, כמו כבשים וגמלים בישראל".

"הנשרים חיים בקבוצות, לנים במשותף ומשתפים מידע על מקורות מזון – זו התנהגות חברתית מרתקת. בזכות החברתיות, נשרים מתקבצים במהירות סביב פגר, ולרוב מכלים אותו תוך שעות בודדות עד ימים ספורים. בכך, הנשר מספק שירותי ניקיון חיוניים, ואף מונע התפשטות של מחלות".

שפיגל מביא כדוגמה את המקרה של הנשרים בהודו. "שם, הם נפגעו קשות בגלל תרופות וטרינריות שסייעו לפרות אך הרגו נשרים. לאחר שהנשרים כמעט הוכחדו, לא היו מי שיטפלו בפגרים הרבים שהצטברו, ולכן חלה עלייה חדה בשכיחות של כלבים משוטטים ושל התפרצויות כלבת שהביאו למותם של כ-20,000 איש מדי שנה. זו דוגמה מצערת אך ברורה לשירות שהנשרים מספקים למערכות הטבעיות ולאדם, ולנזקים הכלכליים והבריאותיים שנוצרים כשהם נעלמים".

הרעלה מחומרי הדברה זה האיום המרכזי על הנשר המקראי בישראל כיום. צילום: טובל׳ה סלומון
הרעלה מחומרי הדברה זה האיום המרכזי על הנשר המקראי בישראל כיום. צילום: טובל׳ה סלומון

מה מעניין במיוחד לדעת על הנשרים?

"יכולת התנועה שלהם מרתקת. הם מסוגלים לחצות מרחקים של עשרות קילומטרים כמעט בלי להניף כנף ולהוציא אנרגיה, בזכות דאייה יעילה המנצלת זרמי אוויר. לפעמים הם יוצאים למסעות של מעל 1,000 קילומטרים מסיבות שאנחנו עדיין לא לגמרי מבינים".

"מה שאולי לא מפתיע במיוחד, אך חשוב לדעת, הוא שהנשר כמעט לא צד בעצמו אלא הוא תלוי לחלוטין בפגרים. במובן הזה, הוא טורף 'עצלן'. הרבה פעמים נוצר לנשרים דימוי בעייתי אך מוטעה, כאשר חקלאי מגיע לפגר של בקר שנשרים אוכלים ממנו וטועה לחשוב שהנשרים הרגו אותו".

היכן אפשר למצוא את הנשר המקראי כיום, ומדוע הוא נמצא בסכנת הכחדה?

"בישראל אפשר לראות נשרים בעיקר במדבר יהודה, בנגב, וקיימת גם אוכלוסייה קטנה בכרמל. אוכלוסיית הנשרים הגדולה שהייתה ברמת הגולן הצטמצמה מאוד, ובגליל כבר כמעט אין נשרים. בעולם הם נפוצים מדרום אירופה (ספרד, צרפת, איטליה ומדינות הבלקן), דרך המזרח התיכון ועד הודו וצפון אפריקה".

"האיומים הגדולים על הנשר המקראי כיום בישראל הם רבים. הרעלה מחומרי הדברה היא האיום המרכזי. לעיתים קרובות רועי צאן שלא מקבלים מענה לבעיית טריפה של העדרים שלהם על ידי כלבים משוטטים או זאבים (ולעיתים אפילו סתם כי הם רוצים לפגוע בעדר של המתחרים), לוקחים את החוק לידיים ומפזרים רעל כדי להרוג חיות. אבל במקרים רבים הנשרים מגיעים ראשונים, בזכות יכולות החיפוש המעולות שלהם, מתקבצים מהר סביב הפגר בזכות החברתיות שלהם ונפגעים במספרים גדולים".

"מעבר להרעלות כאלו, יש מגוון של בעיות נוספות כגון התחשמלות מעמודי חשמל (חברת החשמל פועלת למיגון עמודים בעייתיים, אבל הבעיה לא נעלמה עדיין), הפרעות ופגיעה באתרי קינון, הרעלות מתרופות וטרינריות (כמו בדוגמה של הודו) ועוד".

"לאורך ההיסטוריה, פעילות האדם שינתה את אורחות חייו של הנשר המקראי. בעבר חיו נשרים כמעט בכל אזורי הארץ וניזונו מחיות בר. לאורך ההיסטוריה, חיות הבר ואוכלי העשב הטבעיים הוחלפו בעדרי צאן שמגדל האדם והפכו להיות מקור המזון העיקרי של הנשרים. כיום, רוב חיות המשק כבר לא רועות בשדה אלא סגורות ברפתות ובדירים, והאוכל שגדל בשדות מועבר אליהן. כתוצאה מכך, כיום הנשרים בישראל מרוכזים בעיקר באזורים מוגנים או נידחים, ותלויים בעיקר בתחנות האכלה מלאכותיות שמספקות להם פגרים בטוחים מהרעלה, ובעדרים בודדים בעיקר בצפון הנגב".

כיצד משבר האקלים משפיע על הנשר המקראי?

"במחקר שעשינו באפריקה על גוזלים של עוזניות (מין קרוב לנשר), ראינו שבטווח הקצר הם דווקא הרוויחו משנות בצורת – שצפויות להיות שכיחות יותר עקב משבר האקלים – בזכות זמינות מזון גבוהה יותר לאחר שהרבה חיות מתו בגלל חוסר במזון שלהן. עם זאת, בטווח הארוך, ירידה בגודלי האוכלוסיות של בעלי החיים שהנשרים ואוכלי פגרים אחרים ניזונים מפגריהם תפגע כמובן ביכולתם להתקיים, וגם אוכלוסיותיהם יצטמצמו. עלייה בטמפרטורות עלולה לפגוע בהצלחת הקינון של הנשרים מאחר שהקינים נמצאים לרוב במצוק חשוף למדי, אבל נושא זה עדיין לא נחקר מספיק".

מהם מאמצי השימור שנעשים?

"רשות הטבע והגנים מפעילה תוכנית מקיפה לשימור אוכלוסיית הנשרים, בהובלת אקולוג העופות אוהד הצופה ורבים אחרים, ובסיוע חברת החשמל וגופים נוספים. התוכנית כוללת הפעלת מערך של תחנות האכלה שבהן מסופק מזון בטוח, הפעלה של גרעיני רבייה לחיזוק האוכלוסייה, ייבוא נשרים מחו"ל (עד הקורונה), וכמובן, בית חולים לחיות בר לטיפול בנשרים פגועים (במיוחד מהרעלות)".

"במחקרי מעקב בלוויין שערכנו, ראינו שנשרים צעירים יוצאים למסעות ארוכים ברחבי המזרח התיכון ובאפריקה, וחוזרים לישראל. זאת תובנה חשובה מבחינת השימור שלהם, כי היא מחברת בין אוכלוסיות במדינות שונות. נוסף על כך, בחנו כיצד התנהגות הנשרים משתנה עם הגיל כדי להבין כיצד להתמודד עם ירידה בגיל הממוצע באוכלוסייה בגלל הרעלות ותמותה מוקדמת. מצאנו שעם הזמן, הנשרים נעים פחות – במיוחד לאחר שהם חוצים את גיל 10, ממש כמו אנשים, ומתחילים 'להזדקן'. הם הופכים חברתיים פחות ומקובעים יותר בהרגלים שלהם".

כיצד גם אנחנו יכולים לעזור לנשרים בארץ?

"הציבור יכול לתרום בכך שידווח על נשרים שנפגעו, יימנע משימוש ברעלים וישמור על הטבע במרחבים הפתוחים".

הנשר המקראי, סמל לעוצמה ולחופש, זקוק לעזרתנו כדי לשרוד ולהמשיך למלא את תפקידו החשוב במערכת האקולוגית של ישראל.

עוד בנושא באתר הידען: