גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים
במחקר ישראלי חדש נמצא שיערות עם מגוון רחב של מינים שונים אוגרים יותר פחמן דו-חמצני מיערות שבהם יש מין אחד דומיננטי, וכך מסייעים יותר להפחתת עוצמתו של משבר האקלים. או במילים אחרות: כמו בחיים, גם בנטיעות עצים – תמיד טוב לגוון
ממצאים חדשים חושפים שהנוער הישראלי מודע ומתעניין בבעיות הסביבתיות וחש אחריות כלפי נושא האקלים. הסיכוי לעתיד טוב יותר הולך ומשתפר
"אל תסתכלו למעלה", הסרט החדש של ליאונרדו דיקפריו וג'ניפר לורנס, מציב מראה סאטירית ונוקבת מול האנושות ותפקידה של התקשורת במאבק נגד הבעיה הסביבתית הגדולה של ימינו
בספרו "התמוטטות", טוען הביולוג האמריקאי הידוע פרופ' ג'ארד דיימונד שחקלאות-יתר עלולה לגרום להתמוטטות של חברות שונות, בעיקר משום שעיבוד היתר החקלאי גורם לסחף קרקעות ופגיעה
בתחרות שערך האיחוד האירופי הוענקו פרסים למיזמי בנייה ירוקים יוצאי דופן, ברוח עקרונות סגנון הבאוהאוס. מתי נראה מבנים כאלה גם בישראל?
על הפסגות האדירות של העולם, בתנאי קור קיצוני וחמצן מועט, מדען ישראלי חוקר את הקשר בין הפשרתן של קרקעות קפואות באזורי ההרים הגבוהים עקב משבר האקלים לבין התרחשותן של מפולות סלעים מסוכנות
בזמן שיד אחת של ממשל ביידן מקדמת יוזמות של אנרגיה מתחדשת, היד השנייה מעניקה שפע של היתרי קידוח לדלקי מאובנים. האם מדובר בצביעות, או רק
ועידת האקלים הבינלאומית שמגיעה כעת לסיומה בגלזגו שבסקוטלנד הצליחה להוביל למספר הצהרות משמעותיות מצד מנהיגי העולם, בהן התחייבות של יותר מ-100 מדינות להפסיק את כריתת
בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?
במיזם חדש של UnBox פותחה מערכת חיישנים המסוגלת לזהות רחף של חומרי הדברה וחומרים מזיקים אחרים, ולהתריע על מקורם וכמותם
מדינת קליפורניה החליטה לחייב התקנת מערכות סולאריות ומתקני אגירת אנרגיה במבנים חדשים ומשופצים. מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהצעד הדרמטי הזה?
בשבוע שעבר סיימנו לחגוג את חג הסוכות, ואחריו אמורים להגיע הגשמים – ולמרבה הצער, גם השיטפונות וההצפות. הטבע כבר פיתח כלי מצוין להתמודד עם הבעיה הזאת: נחלים, ועכשיו רק צריך שמקבלי ההחלטות בישראל ילמדו ממנו מה צריך לעשות
מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה: עליית מפלס פני הים
האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את התעלומה
הרב אד רוזנטל, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה לפני כמה שנים לימדתי באוניברסיטה קטנה בפלורידה מספר סטודנטים על ה"תשליך". סיפרתי להם על הטקס הסמלי
בשנים האחרונות נצפית ברחבי העולם המערבי תופעה מדאיגה של ירידה משמעותית בפוריות, וכ-15 אחוז מכלל הזוגות לא מצליחים להגיע להיריון ספונטני. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות
ממצאיו המדאיגים מאוד של דו"ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?
בשבועות האחרונים תיירות חלל הפכה למציאות עבור שניים מעשירי העולם. האם מדובר בשעשוע יקר אך בלתי מזיק, או במכה נוספת לאטמוספירה החבוטה של כדור הארץ? יצאנו לבדוק
חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם החיים של הסרטנים לצד בני האדם ומציע דרכים לשמור עליהם
מיזם ממשלתי המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית מסייע ליצרנים ישראלים לנצל בצורה מיטבית את חומרי הגלם, המים והאנרגיה, וכך למנוע בזבוז כספי ובמקביל להפחית מפגעים סביבתיים
85 אחוז מהבגדים נזרקים בתוך פחות משנה מרגע הקנייה. פירוש הדבר הוא שאנחנו רוכשים הרבה יותר בגדים – והם זולים מבעבר, אך יש להם השפעה
משבר האקלים תפס את גרמניה ואת בלגיה לא מוכנות – זה מה שצריך לעשות בישראל כדי למנוע את האסונות הבאים
פעילות משותפת למען הסביבה יכולה לחבר בין יהודי ישראל לבין יהודי התפוצות, ולגשר על הפערים ביניהם
מלבד הנזק הסביבתי העצום, מסתבר שעשן השריפות יכול להיות נשא של נגיפים וחיידקים גורמי מחלות למרחק רב
