סיקור מקיף

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

כיום, מדינות מזרח אפריקה מייבאות מארה"ב ומאירופה בגדים ונעליים משומשים בשווי 151 מיליון דולר בממוצע בשנה במסגרת הסכמי סחר ביניהן. צילום: Ikhlasul Amal, Flickr

כך עוברים הבגדים שאנחנו תורמים מהארון שלנו למזבלות של אפריקה

גם אם אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו כשאנחנו תורמים בגדים לחנויות יד-שנייה, במקרים רבים הדבר גורם לבעיה סביבתית וחברתית משמעותית במדינות העניות בעולם. הפתרון: פשוט לקנות פחות בגדים חדשים

נמצא שיערות מגוונים אוגרים בשנה כ-130 גרם יותר פחמן למטר רבוע מאשר יערות שמאופיינים במין דומיננטי. חלקת היער המגוונת ששימשה את החוקרים, צילום: עידו רוג

יערות דורשים גיוון! יער עם מיני עצים שונים זה מזה סופג פחמן דו-חמצני טוב יותר

במחקר ישראלי חדש נמצא שיערות עם מגוון רחב של מינים שונים אוגרים יותר פחמן דו-חמצני מיערות שבהם יש מין אחד דומיננטי, וכך מסייעים יותר להפחתת עוצמתו של משבר האקלים. או במילים אחרות: כמו בחיים, גם בנטיעות עצים – תמיד טוב לגוון

האם לצעירים בישראל אכפת ממשבר האקלים?

ממצאים חדשים חושפים שהנוער הישראלי מודע ומתעניין בבעיות הסביבתיות וחש אחריות כלפי נושא האקלים. הסיכוי לעתיד טוב יותר הולך ומשתפר

מקיי  לא הסתיר שהוא ביקש לעשות סרט על ההתעקשות של רבים מאתנו לא להביט למעלה ולראות את משבר האקלים. קרדיט: Netflix

הוליווד נגד משבר האקלים – כשהעולם לא מקשיב אפילו ללאונרדו דיקפריו ולג'ניפר לורנס

"אל תסתכלו למעלה", הסרט החדש של ליאונרדו דיקפריו וג'ניפר לורנס, מציב מראה סאטירית ונוקבת מול האנושות ותפקידה של התקשורת במאבק נגד הבעיה הסביבתית הגדולה של ימינו

הצד הירוק של הרפורמה החקלאית – מה צריך לקרות כדי שחקלאי ישראל יהיו סביבתיים יותר?

בספרו "התמוטטות", טוען הביולוג האמריקאי הידוע פרופ' ג'ארד דיימונד שחקלאות-יתר עלולה לגרום להתמוטטות של חברות שונות, בעיקר משום שעיבוד היתר החקלאי גורם לסחף קרקעות ופגיעה

אגדים בעמק - פרויקט בניה ירוקה. איור: המשרד להגנת הסביבה

הבניינים הירוקים של העתיד

בתחרות שערך האיחוד האירופי הוענקו פרסים למיזמי בנייה ירוקים יוצאי דופן, ברוח עקרונות סגנון הבאוהאוס. מתי נראה מבנים כאלה גם בישראל?

עמק שאמוני בהרי האלפים הצרפתיים. שלג העד נמס. צילום: מתוך ויקיפדיה

החום שממוטט את פסגות האלפים

על הפסגות האדירות של העולם, בתנאי קור קיצוני וחמצן מועט, מדען ישראלי חוקר את הקשר בין הפשרתן של קרקעות קפואות באזורי ההרים הגבוהים עקב משבר האקלים לבין התרחשותן של מפולות סלעים מסוכנות

נשיא ארה"ב ג'ו בידן בכנס האקלים COP26 שהתקיים בגלזגו בסוף שנת 2021. צילום: cop26

פיצול אישיות אנרגטי

בזמן שיד אחת של ממשל ביידן מקדמת יוזמות של אנרגיה מתחדשת, היד השנייה מעניקה שפע של היתרי קידוח לדלקי מאובנים. האם מדובר בצביעות, או רק

מגלזגו למציאות

ועידת האקלים הבינלאומית שמגיעה כעת לסיומה בגלזגו שבסקוטלנד הצליחה להוביל למספר הצהרות משמעותיות מצד מנהיגי העולם, בהן התחייבות של יותר מ-100 מדינות להפסיק את כריתת

מכונית טסלה מדגם S סדאן.המחשה: depositphotos.com

התחממות, שינוי או משבר?

בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?

כיסוי גגות בקליפורניה בפאנלים סולאריים. המחשה: depositphotos.com

כל בית צריך אנרגיה מתחדשת

מדינת קליפורניה החליטה לחייב התקנת מערכות סולאריות ומתקני אגירת אנרגיה במבנים חדשים ומשופצים. מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהצעד הדרמטי הזה?

לפי מומחים, תופעת ההצפות צפויה להמשיך ולהחמיר. צילום: GPO. בת ים בשנת 2000. צילום: משה מילנר, לע"מ

רגע לפני הגשם הראשון

בשבוע שעבר סיימנו לחגוג את חג הסוכות, ואחריו אמורים להגיע הגשמים – ולמרבה הצער, גם השיטפונות וההצפות. הטבע כבר פיתח כלי מצוין להתמודד עם הבעיה הזאת: נחלים, ועכשיו רק צריך שמקבלי ההחלטות בישראל ילמדו ממנו מה צריך לעשות

אפשר למצוא טבלאות גידוד בכ-10 אחוזים מחופי ישראל. צילום: מעבדת רילוב

כשהים טובע

מחקר חדש חושף סכנה שמאיימת על אחד מבתי הגידול הימיים העשירים והיחודיים של ישראל, ושלא זכתה להתייחסות של ממש עד כה: עליית מפלס פני הים

דייב קמינגס מחזיק ענף של קנה מצופה בחלקו בגליאוטריכיה. צילום: דר' תמר זהרי

כחולית בהפתעה

האם אצה כחולית (ציאנובקטריה) חדשה שנתגלתה במקרה בכנרת מהווה מין פולש שעלול לפגוע בסביבה הטבעית? או שמדובר למעשה בתגלית שתעשיר את המערכת האקולוגית הייחודית לאזור? חוקרות ישראליות מנסות לפצח את התעלומה

במקום לזרוק את חטאינו למים, החליטו תלמידיי להסיר מהים חטאים אנושיים. מתוך פעילות "תשליך הפוך", צילום: Tiffany Duong

ההיפך מתשליך

הרב אד רוזנטל, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה לפני כמה שנים לימדתי באוניברסיטה קטנה בפלורידה מספר סטודנטים על ה"תשליך". סיפרתי להם על הטקס הסמלי

חומרים מסוכנים בתוך השחלה

בשנים האחרונות נצפית ברחבי העולם המערבי תופעה מדאיגה של ירידה משמעותית בפוריות, וכ-15 אחוז מכלל הזוגות לא מצליחים להגיע להיריון ספונטני. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות

פינגוונים, דב קרח וכלבי ים על קרחון מתמוסס. זו המחשה - במציאות בעלי החיים הללו לא חיים באותם איזורים. איור: shutterstock

איך מתכוננים לעתיד האקלימי?

ממצאיו המדאיגים מאוד של דו"ח האקלים שה-IPCC פרסם השבוע הכו גלים ברחבי העולם. מה צריך לעשות כדי לדאוג בכל זאת לעתיד של כולנו (ומה ממש לא צריך לעשות)?

ריצ'ארד ברנסון והנוסעים שהתלוו אליו בטיסה התת מסלולית הראשונה. צילום יחצ, וירג'ין גלקטיק

זיהום בין-כוכבי | זווית

בשבועות האחרונים תיירות חלל הפכה למציאות עבור שניים מעשירי העולם. האם מדובר בשעשוע יקר אך בלתי מזיק, או במכה נוספת לאטמוספירה החבוטה של כדור הארץ? יצאנו לבדוק

פירמידת החיזור לצד החולון. צילום: פרופ' ראובן יוסף

מי ישמור על הסרטנים של אילת?

חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם החיים של הסרטנים לצד בני האדם ומציע דרכים לשמור עליהם

כלכלה מעגלית. המחשה: depositphotos.com

כשיוקר המחיה פוגש את השמירה על הסביבה

מיזם ממשלתי המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית מסייע ליצרנים ישראלים לנצל בצורה מיטבית את חומרי הגלם, המים והאנרגיה, וכך למנוע בזבוז כספי ובמקביל להפחית מפגעים סביבתיים

85 אחוז מהבגדים נזרקים בתוך פחות משנה מרגע הקנייה. Photo by Sarah Brown on Unsplash

המחיר היקר של הבגדים הזולים

85 אחוז מהבגדים נזרקים בתוך פחות משנה מרגע הקנייה. פירוש הדבר הוא שאנחנו רוכשים הרבה יותר בגדים – והם זולים מבעבר, אך יש להם השפעה

שטח מוצף בקלן, גרמניה, יולי 2021. צילום: shutterstock

מה אפשר ללמוד מהשטפונות באירופה?

משבר האקלים תפס את גרמניה ואת בלגיה לא מוכנות – זה מה שצריך לעשות בישראל כדי למנוע את האסונות הבאים

במטר מעוקב של עשן מצאו החוקרים 67 אלף תאי מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים ונבגי פטריות. Photo by Pixabay on Pexels

שריפה חולה

מלבד הנזק הסביבתי העצום, מסתבר שעשן השריפות יכול להיות נשא של נגיפים וחיידקים גורמי מחלות למרחק רב

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן