זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

כשבכל שנה שורפים שטחים עצומים של האמזונס, זה משנה את כל מאזן החלקיקים. המחשה: depositphotos.com

פחם שחור משרפות הופך לגורם מרכזי בפיזור הקרינה ומחדד את חוסר הוודאות במודלי משבר האקלים

מחקר חדש באמזונס חושף: לא רק גזי החממה משפיעים על התחממות כדור הארץ אלא גם חלקיקים שבאוויר
סופה מעל חיפה. המחשה: depositphotos.com

הסופה "ביירון" בישראל: עוד סימן למשבר האקלים ולחוסר ההיערכות

פרופ’ שלומית פז מאוניברסיטת חיפה מסבירה כיצד ים ואוויר חמים מגבירים את עוצמת הגשמים, מדוע סופות כמו "ביירון" הופכות נפוצות יותר באגן הים התיכון – ומזהירה מפני מחיר ההצפות, השיטפונות
כולנו אוהבים לחשוב שאנחנו עושים מעשה "סביבתי" כשאנחנו נכנסים לחנות יד-שנייה. המחשה: depositphotos.com

יד-שנייה לא תמיד ירוקה

מחקר ישראלי חדש מגלה שרכישת בגדי יד-שנייה לא בהכרח מחליפה קנייה של בגדים חדשים, ולעיתים אף מלווה בצריכה מוגברת שמבטלת את היתרון הסביבתי של האופנה המקיימת
ציד ציפורים הוא חוקי במדינות רבות, ובאזורים מסוימים יש גם ציד לא חוקי בהיקפים גדולים. דוחל חום-גרון. צילום: ד"ר יואב פרלמן

מסע הנדידה הגדול של הציפורים הקטנות: מי יאיים יותר – משבר האקלים או בני האדם?

ציפורים נודדות קטנות, ששוקלות לא יותר מכמה גרמים, גומאות מדי שנה אלפי קילומטרים בין אתרי הקינון באירופה לאזורי החריפה באפריקה. ד"ר יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי מזהיר שהצטמצמות מזון, ציד
לוגו ועידת האקלים של האו"ם COP30 שהתקיימה בבלם, ברזיל, נובמבר 2025. המחשה: depositphotos.com

הסתיימה ועידת האקלים COP30 בברזיל – האם משהו השתנה?

בין סיסמת "מוּטירָאו עולמי" לקרע גובֵר בין מדינות, הוועידה בבלם הדגישה שוב את הפער בין הדחיפות של משבר האקלים לבין היעדר התחייבות להפסקה מדורגת של דלקי מאובנים, מימון חסר למדינות
טורפים ושומרים את אוכלוסיות הדגים בריאות. נקבת כריש עפרורי. צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל

הכריש העפרורי בחדרה: טורף ענק, ים מתחמם ושאלות חדשות על הים התיכון

עשרות כרישי עפרורי מתקבצים מדי חורף במים החמימים של תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון – ד"ר עדי ברש חושפת מין שלא נחשב בכלל לים־תיכוני, מסבירה את תפקידם כטורפי־על, את האיומים מהדיג
משרפת האשפה העירונית מאחורי הר הזיתים בירושלים. צילום באדיבות ארכיון המדינה

שריפת פסולת אינה פתרון חדש בארץ

בזמן שהממשלה מקדמת הקמה של מתקני השבת אנרגיה מפסולת, מעניין לדעת שבירושלים כבר שרפו אשפה לפני יותר ממאה שנה, ויש לנו מה ללמוד מכך. דעה
חיידק הליגיונלה. המחשה: depositphotos.com

מחלת הליגיונרים: איך משבר האקלים והתחממות הערים מגבירים את הסיכון לזיהומי לגיונלה?

גלי חום, לחות גבוהה ותלות גוברת במגדלי קירור ומיזוג אוויר יוצרים כר פורה לחיידק הלגיונלה, ומובילים להתפרצויות חוזרות של מחלת הליגיונרים בניו יורק, אונטריו ואזורים נוספים – איום בריאותי חמור
העיר העתיקה יזד שבאיראן. Photo by Hasan Almasi, Unsplash

לחיות עם החום, לא נגדו

גישה תכנונית ישנה-חדשה מציעה להפחית את התלות בטכנולוגיות מיזוג אוויר באמצעות שימוש חכם בסביבה. האם זה מה שיוביל את ענף הבנייה בעידן של התחממות גלובלית?
בצורות מובילות למחסור חמור במים, לירידה באספקת מזון ואף להגבלות חמורות על צריכת חשמל. המחשה: depositphotos.com

בלי מים אין עתיד: דו"ח האו"ם מזהיר מפני עידן של בצורות חריפות ומשבר מים גלובלי

דו"ח חדש של האו"ם ממפה את מוקדי הבצורת בעולם – מאפריקה ותעלת פנמה ועד אגן הים התיכון – ומזהיר מפני פגיעה הולכת וגוברת באספקת המים, בביטחון התזונתי וביציבות הכלכלית, שגם
מסוגל לעוף במהירות של מעל 100 קמ"ש. קרקיר. צילום: ד"ר יואב פרלמן

קרקיר: הברווז הנודד "על מלא" שמגיע ראשון לישראל – אבל עדיין מותר לצוד אותו למרות היותו בסכנת הכחדה

הקרקיר, ברווז קטן ומהיר החולף דרך ישראל בדרכו מאירופה ואסיה לאפריקה ולהודו, תלוי בבתי גידול לחים שנעלמים בקצב מסוכן ונמצא במגמת ירידה עולמית – ובכל זאת הוא עדיין ברשימת המינים
אי צדק סביבתי. המחשה: depositphotos.com

מי שמזהם לא בהכרח משלם

מחקר חדש חושף את אי הצדק הגלובלי של משבר האקלים: המדינות שפולטות הכי מעט גזי חממה סובלות מהנזקים הבריאותיים הקשים ביותר
בלנה שחורה. צילום: NOAA Fisheries

קולות מהמעמקים: האם בינה ישראלית תוכל להציל מין לווייתן נדיר מהכחדה?

מה קורה כשאינטרסים כלכליים ואינטרסים של שימור מתנגשים, ואיך אפשר לאזן ביניהם? עמותה ישראלית מנסה לעזור לפתור את הבעיה הזו, ולסייע בשימור מין נדיר של לווייתן
זיהום פלסטיק בים. המחשה: depositphotos.com

קרקעית הים התיכון מול ישראל עמוסה בשקיות פלסטיק – מהגבוהות בעולם

מחקר חדש חושף תמונה מדאיגה: השטח הימי של ישראל מחזיק בכמות שקיות הפלסטיק מהגבוהות בעולם. מה הפתרון?
חביבים, קטנים וחמודים, בגודל של כסנטימטר עד סנטימטר וחצי. עקרביש עיוור. צילום: שלמי אהרן

העקרביש: לא עקרב, לא עכביש – העתק-הדבק של אימא

הוא לא עקרב וגם לא עכביש. הוא העתק-הדבק של אימא שלו, ואם אתם מירושלים, אולי פגשתם אותו במקלחת. מה כל כך מיוחד בעקרביש? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. המחשה: depositphotos.com

חולים על פלסטיק: איך משפיעים מגורים בקרבת מפעלים פטרוכימיים על הבריאות?

מחקרים רבים כבר מצביעים על כך שלשימוש הרב שלנו בפלסטיק יש השפעות על הבריאות שלנו. דו"ח חדש מדגיש את הסיכונים של מגורים בסמוך למתקנים פטרוכימיים שבהם מייצרים חומרי גלם לתעשיית
משבר האקלים. המחשה: depositphotos.com

ישראלים ממעיטים בחומרת משבר האקלים – בתחתית הדירוג הבין־לאומי

סקר ב־25 מדינות מצא שרק 42% מהישראלים רואים במשבר האקלים איום חמור – השיעור הנמוך במדגם; הטרור (89%) ותחלואה מידבקת (55%) קודמים בסדר העדיפויות. בטורקיה נרשמה עלייה ל־70% לעומת 47%
בזבוז מזון. המחשה: depositphotos.com

מכינים באהבה – וזורקים לפח: איך מעורבות ילדים יכולה לצמצם בזבוז מזון

מחקר ישראלי חדש מגלה שהכריכים והארוחות שילדים לא מסיימים הם גורם מרכזי לבזבוז מזון – אך חיבור ישיר לאדמה ולגידול מזון יכול לשנות את התמונה.
ד"ר עוזי פז ז"ל. צילום: אורי רוזנברג

נפטר ד"ר עוזי פז, מחלוצי שמירת הטבע בישראל

עוד לפני ששמירת טבע הייתה מושג מוכר, ד"ר עוזי פז כבר ראה בשמורות ובנחלים נכסי תרבות שיש להגן עליהם. הוא הקדיש את חייו לטבע והשאיר אחריו מורשת וחזון
סוגיות אקלימיות מוסדרות באמצעות הסכמים בינלאומיים – זו דיפלומטיית האקלים. גדעון בכר. צילום: יובל יוסף

שגריר האקלים הפורש גדעון בכר: המזרח התיכון לא ישרוד בלי שותפות אזורית – וישראל חייבת להוביל

לרגל סיום כהונתו כשליח לשינוי אקלים וקיימות, השגריר גדעון בכר מסביר כיצד דיפלומטיית האקלים, חוסן אזורי ושיתופי פעולה בתחומי מים, ביטחון מזון וחדשנות ישראלית יכולים לקבוע אם האזור יעמוד במשבר
את הקולות שהם מפיקים אפשר לשמוע גם ממאות מטרים. צילום: פרופ' עמיעל אילני

שפן סלע – הזמר החברתי של המדבר ואתרי הבניה

הוא יודע לשיר, הוא חברותי, חי בישראל ולמרות הגודל שלו הוא בכלל קרוב משפחה של הפיל. מי אתה, שפן סלע? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
בחולות מישור החוף חיים בעלי חיים וצמחייה אנדמיים – כלומר מינים שלא נמצאים במקומות אחרים בעולם. צילום: עמיר וינשטיין, insectour.com חרקים – עולם קטן בגדול

דיונות בסכנה: מי יציל את החול שבין העיר לים?

שטחי החול הפתוחים במישור החוף מצטמצמים בקצב מדאיג, והצמחייה הפולשת משנה את פני השטח. דו"ח מצב הטבע קורא לעצור את השינוי לפני שיהיה מאוחר מדי
בתחנות הכוח, בעיקר אלה שמונעות בגז ובפחם, היעילות יורדת כשהאוויר והמים חמים יותר. תחנת הכוח אורות רבין בחדרה. המחשה: depositphotos.com

כשגם המזגן נכנע: גלי החום עלולים להכריע את תשתית החשמל בישראל

המשק מתפקד כאילו החשמל מובן מאליו, אבל גלי החום שוברים שיאי ביקוש, קווי המתח מתחממים, והסולארי נעלם בשעות הקריטיות. מה שנראה כתקלה טכנית עלול להפוך למשבר כלכלי וחברתי שיתומחר במיליארדים.
חלזונות ושבלולים, יונקים קטנים, לטאות אחרות, גוזלי ציפורים, נחשים ומדי פעם ביצים ופירות. קמטן החורש. צילום: אביעד בר

חיות את הרגע: קמטן החורש

השקת הספר האדום לזוחלי ישראל חושפת הירידה החדה בתפוצת קמטן החורש; מומחים קוראים להגברת ההגנה על בתי הגידול הים־תיכוניים והמודעות הציבורית
עובדי התחזוקה בשונית. תוכינון (cocoon). קרדיט: רננאל פיקהולץ

לא רק יפים: התוכינוניים — מהנדסי השונית שמייצרים חול ומצילים אלמוגים

דגי התוכי צמחוניים שטוחנים אצות ואבן, תורמים עד ~70% מחול החופים הטרופיים, שומרים על שוניות — ומגלים גם התנהגויות ייחודיות כמו “שק שינה” רירי וחיזוי סערות מוקדם
עתידים להישאר במרחב האורבני. חזירי בר בחיפה. צילום: יהלה דור

חזירי הבר בחיפה: מחקר חדש חושף קשר בין דיווחי התושבים למעמד הסוציו־אקונומי

בעוד חזירי הבר הפכו לחלק מהמרקם העירוני, מחקר של אוניברסיטת תל אביב והטכניון מגלה כי בשכונות מבוססות נרשמים יותר דיווחים למוקד העירוני – ולכן מתקבל יותר טיפול, בעוד שבשכונות מוחלשות
הרפרטואר הקולי הראשון שמתואר לצבי בטבע. צילום: ד"ר אמיר ארנון

השפה הסודית של הצבי הישראלי: הרפרטואר הקולי הראשון נחשף

מחקר חדש חושף לראשונה את קולות החיזור, האיום והאזהרה של אחד מבעלי החיים הסמליים של ישראל – ומראה כיצד פענוח השפה עשוי לסייע בהצלתו מסכנת הכחדה
התנשמת עם יכולת סיבוב הצוואר יוצאת דופן שלה. צילום: רחל אלוני

חיות את הרגע: התנשמת הלבנה – הדורס החרישי ששומר על השדות

יש לה חוש שמיעה פנומנלי, פנים בצורה של לב ויכולת "לצלול" באוויר לעבר הטרף בדממה מוחלטת. איך הפכה התנשמת לבת ברית לא צפויה של החקלאות המודרנית? השאלות החמות על החיות
סעודת חג הקורבן, לקיה. המחשה: depositphotos.com

כלכלה מעגלית ביישובים ערביים בישראל: מהפסולת למשאב

מחקר חדש מגלה פעילות ערה של שימוש חוזר בתוצרי לוואי בעסקים בוואדי עארה – אך מצביע על צורך דחוף בפלטפורמה, תשתיות ושינוי תודעתי להרחבת המהלך
איך בכלל נוצרת השונות בצבעי פרחים, ולמה אותו מין מופיע בצבעים שונים?. כלניות. תמונה באדיבות פרופ' יובל ספיר

למה פרחים הם צבעוניים? רמז: לא תמיד מדובר בברירה טבעית

מחקרי אבולוציה מגלים: לעיתים צבעי הפרחים נובעים מהתאמות אקולוגיות מדויקות למאביקים ולסביבה, ולעיתים מדובר בשונות אקראית שנשמרת פשוט כי אין לה יתרון ברור
צין צין ורימבה בספארי רמת גן. צילום: ים סיטון

גני החיות כעוגן לשימור טבע וחינוך סביבתי

אחרי המקרה הטרגי עם הנמר בגן החיות התנ"כי, שבה ועולה השאלה מדוע אנחנו בכלל זקוקים לגני חיות? מחקרי רבייה בינלאומיים, שיתופי פעולה מדעיים ובית חולים לחיות בר – כך פועלים
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan

חיות את הרגע: עטלף הפירות המצרי מגלה כישורי ניווט וזיכרון מעוררי השתאות

פרופ' יוסי יובל מסביר כיצד עטלף הפירות הנפוץ בישראל משלב ראיית לילה, סונאר וזיכרון מרחבי – ותורם גם להפצת זרעים והאבקת עצים
זיהום קרקעית הים. המחשה: depositphotos.com

הזיהום השקט במעמקים: מה ששוקע לקרקעית הים לא נעלם והוא פוגע לשנים

מחקר ישראלי חדש מדמה תרחישי דליפת נפט ומראה: בעומק הים הנזק ליצורי הקרקעית חמור יותר וזמן ההתאוששות מתארך — עד שלוש־חמש שנים גם בריכוזי מזהמים נמוכים. בעוד הכותרות מתמקדות במה
דובאי, לפני השתילה ההמונית של עצים. המחשה: depositphotos.com

דובאי: מדבר פורח או אשליה ירוקה?

מאחורי הייעור העירוני והפינות הירוקות נוצצות עומדים צריכת מים ואנרגיה גבוהות, לחצים על המערכות המדבריות ושאלות קשות על קיימות. האם זה שיקום אקולוגי – או גרין־וושינג עירוני?
צמחים הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר מסוגלים לקלוט רמות גבוהות של סטרונציום. צמחי מדבר בנמיביה. המחשה: depositphotos.com

הסוד הרדיואקטיבי של צמחי המדבר: כך הם מסייעים לנקות קרקעות מזוהמות

מחקר ישראלי מגלה כי צמחי בר הגדלים בתנאי עקה קיצוניים במדבר קולטים רמות גבוהות של סטרונציום – ומציעים פתרון טבעי להתמודדות עם אסונות גרעיניים ונשורת רדיואקטיבית
מגוון ספוגים בשמורת ים פולג. צילומים: טל אידן, מעבדתו של פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב. התמונה צולמה בעזרת רובוט תת ימי, מפעילי הרובוט: עודד עזרא, איתי קצמן, אסף גלעדי.

עולם מופלא במעמקים: למה חייבים להגן על הים העמוק של ישראל

מחקרי עומק חושפים בתי גידול ייחודיים – מנביעות מתאן ואלמוגי־עומק ועד "גני ספוגים" – אך פיתוחי גז, דיג ותעבורה ימית מאיימים. החברה להגנת הטבע מציגה תוכנית אב להכרזת שמורות בים
שיבושים טכנולוגיים מתרחשים כיום גם בתחום האנרגיה והופכים את שוק האנרגיה העולמי על פיו. המחשה: depositphotos.com

שיבוש טכנולוגי באנרגיה: מהפכת האנרגיות המתחדשות משנה את חוקי המשחק

חפרית מצויה. צילום באדיבות פרופ' שריג גפני

חפרית מצויה: הדו-חי הנחבא אל הכלים שנאבק לשרוד בישראל

הדו-חי הנדיר, שאינו צפרדע או קרפדה, חי רוב השנה מתחת לאדמה ויוצא רק בלילות גשומים מעטים. החפרית המצויה, שנמצאת בקצה גבול תפוצתה העולמית בישראל, ניצבת בפני סכנת הכחדה חמורה בשל
פלסטיק בכל מקום ואין פיקוח מרכזי. המחשה: depositphotos.com

מחקר בין־לאומי: בפלסטיק יש יותר מ־16 אלף כימיקלים, אלפים מהם מסוכנים לבריאות ולסביבה

מחקר בין-לאומי מגלה: בפלסטיק יש יותר מ-16 אלף כימיקלים שונים, בהם אלפי חומרים שעלולים להזיק לבריאות ולסביבה. יש מה לעשות
ההתחממות הגלובלית גורמת לאלמוגי האבן, שכבר כיום חיים בקצה תחום הטמפרטורות המתאים להם, לעבור את סף הסיבולת שלהם. אלמוגים באילת. צילום: תום שלזינגר

אלמוגי האבן: הבנאים של השוניות ושומרי העולם התת־ימי

ד"ר תום שלזינגר מסביר איך יצורים זעירים ושבריריים יוצרים מערכות אקולוגיות עצומות, מדוע הם רגישים למשבר האקלים, ואיך הילדות באילת הובילה אותו לחקור את אחד הסודות הגדולים של הים
חוות דגים בתאילנד. המחשה: depositphotos.com

דגים לראש השנה, בלי לפגוע בים

בינה מלאכותית מסייעת להפוך את חוות הדגים לאפקטיביות יותר, סביבתיות יותר ורווחיות יותר – וגם מצמצמת את התלות בדיג הרסני
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

חולד, חי פי שבעה ממה שצפוי. צילום: Benny Vaknin

חיות את הרגע: חולד

הוא מאריך ימים בלי להזדקן, לא מאבד מסת שריר, לא נחלש ולא חולה בסרטן. הוא בעל החיים שכולנו היינו רוצים את הגנים שלו, ולא, זאת לא חפרפרת, זה חולד. השאלות
יתושים. המחשה: depositphotos.com

יותר יתושים, יותר מחלות – השפעות משבר האקלים על בריאות הציבור

משבר האקלים גורם לעלייה משמעותית בהתפשטות יתושים, ובמיוחד של יתוש הטיגריס האסייתי – מה שמעלה את הסיכון להתפרצויות מוקדמות של מחלות טרופיות כמו קדחת דנגי וצ'יקונגוניה גם בישראל
רחפן מתקין סימון על קו מתח. צילום: ד"ר אשל אופיר

מתח גבוה: איך אפשר לצמצם התנגשות של ציפורים בקווי מתח?

ישראל היא ציר נדידה משמעותי עבור בעלי כנף, אך רבים מהם נפגעים כאן מהתנגשויות בקווי מתח גבוה. מחקר חדש בוחן מה אפשר לעשות כדי לצמצם את כמות הפגיעות האלה
הרעלה מחומרי הדברה זה האיום המרכזי על הנשר המקראי בישראל כיום. צילום: טובל׳ה סלומון

חיות את הרגע: הנשר המקראי – מלך העופות שנאבק על הישרדותו בישראל

עם אוכלוסייה של כ־200 פרטים בלבד, הנשר המקראי נמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל. למרות מאמצי השימור, ההרעלות, ההתחשמלות ושינויי האקלים מאיימים עליו, בעוד שהוא ממלא תפקיד קריטי במערכת האקולוגית כמנקה
הנדסת אקלים היא התערבות אנושית במטרה להפחית את השפעות שינוי האקלים ואף להפוך את מסלול עליית הטמפרטורות הגלובלית. המחשה: depositphotos.com

הנדסת אקלים: גלגל הצלה מול משבר האקלים – או צעד מסוכן עם תוצאות בלתי צפויות?

בעולם שבו רף ההתחממות הגלובלית כבר נפרץ, נבחנות שיטות רדיקליות כמו ניהול קרינת השמש באמצעות הזרקת אירוסולים לאטמוספרה. האם מדובר בפתרון זמני שיכול לעכב את המשבר – או בהתערבות שעלולה
חוקי הפיזיקה משתנים ועימם גם כללי התעופה המוכרים. גידול החרקים המעופפים הזעירים. צילום: אמיר שריג

מחקר ישראלי חושף: כך חרקים זעירים עפים נגד כיוון הרוח

הם שוקלים פחות מגרגר אבק ונראים חסרי סיכוי מול הרוח. מחקר חדש חושף את סודות התעופה של כמה מהיצורים המעופפים הזעירים ביותר בטבע, מה שיכול לשפר את היעילות שלהם כמדבירים
טמפרטורות גבוהות שעלולות לגרום לנזק למסלולי ההמראה. המחשה: depositphotos.com

כשוויז אייר נמסה מהחום

גלי חום קיצוניים מאלצים חברות תעופה לבטל טיסות, לשנות לוחות זמנים ולהתמודד עם עלויות כבדות. זאת היתה אחת הסיבות לכך שוויז אייר הפסיקה את פעילותה באבו דאבי. האם בעתיד ייווצרו