זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

כלכלה מעגלית. המחשה: depositphotos.com

כשיוקר המחיה פוגש את השמירה על הסביבה

מיזם ממשלתי המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית מסייע ליצרנים ישראלים לנצל בצורה מיטבית את חומרי הגלם, המים והאנרגיה, וכך למנוע בזבוז כספי ובמקביל להפחית מפגעים סביבתיים

85 אחוז מהבגדים נזרקים בתוך פחות משנה מרגע הקנייה. Photo by Sarah Brown on Unsplash

המחיר היקר של הבגדים הזולים

85 אחוז מהבגדים נזרקים בתוך פחות משנה מרגע הקנייה. פירוש הדבר הוא שאנחנו רוכשים הרבה יותר בגדים – והם זולים מבעבר, אך יש להם השפעה

שטח מוצף בקלן, גרמניה, יולי 2021. צילום: shutterstock

מה אפשר ללמוד מהשטפונות באירופה?

משבר האקלים תפס את גרמניה ואת בלגיה לא מוכנות – זה מה שצריך לעשות בישראל כדי למנוע את האסונות הבאים

במטר מעוקב של עשן מצאו החוקרים 67 אלף תאי מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים ונבגי פטריות. Photo by Pixabay on Pexels

שריפה חולה

מלבד הנזק הסביבתי העצום, מסתבר שעשן השריפות יכול להיות נשא של נגיפים וחיידקים גורמי מחלות למרחק רב

על פי החוקרים, הגורם הראשי שמנבא את נכונותו של צרכן להתקין פאנל סולארי הוא לא המצב הסוציו-אקונומי שלו וגם לא נטיותיו הפוליטיות – אלא המרחק של ביתו מבית אחר עם פאנלים סולאריים. התקנת פאנל סולארי. תצלום: ricardo gomez angel – unsplash

הגג של השכן סולארי יותר

חוקרים גרמנים ואמריקאים בדקו מה גורם לאנשים להתקין פאנלים סולאריים בביתם ומצאו שאם לשכן שלך יש פאנלים כך סביר שיהיה גם לך. האם ההגיון הזה עומד גם במבחן הבירוקרטיה הישראלית?

פעם ב-17 שנה, כשהקרקע מתחממת עם בוא האביב, הציקדות מגיחות מתחת לאדמה. צילום: Greg Hume, CC BY-SA 3.0

פלישת הציקדות

הציקדות חיות רוב הזמן מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. אז מתחיל תהליך חיזור מאוד דרמטי ורועש, שבסופו נצטרך להמתין עוד 17 שנה עד שנחזה שוב בתופעה המדהימה הזו

קופנהיל. ההוכחה שאדריכלות בת-קיימא יכולה להיות אטרקטיבית וגם ידידותית לסביבה. תצלום: BIG

לגלוש על תחנת כוח

הסרט "איך ליצור הר", שהוצג בפסטיבל דוקאביב, מציץ אל אחורי הקלעים של התהליך הארוך והקשה של הקמת מבנה אדריכלי-סביבתי יוצא דופן בדנמרק: קופנהיל

בשלושה אירועים נגרמו אבדות בנפש עקב נפילת ענפים קיצית. תצלום: אמנון בהומהורן, משרד החקלאות

זהירות, ענפים נופלים

חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ

"פרות הפרא הן הרבה יותר אתלטיות, הן מסוגלות לברוח כמו טיל ולרוץ במדרון כמו צבאים". תצלום: רחלי גבריאלי

פרות הפרא של רמת הגולן

עדר קטן וייחודי של פרות חופשיות רועה ברמת הגולן מאז 1967. הן הצליחו לשרוד מלחמות, מחלות ומבצעי חיסול מאורגנים. כעת, האישה שמלווה אותן במשך שנים מקווה שהן יקבלו הגנה רשמית מהמדינה

אין חולק על כך שהמלחמות בישראל השאירו סימנים הן על הקרקע והן על המבנים העתיקים וההריסות שמעטרים את הנופים בארץ מהגולן ועד אילת. רמת הגולן, תצלום: robert bye – unsplash

העקבות והצלקות שהותירו המלחמות בטבע הישראלי

אין ספק שישראל שילמה לאורך שנות קיומה מחיר כבד בעקבות העימותים הצבאיים עם שכנותיה, אך לא מספיק ידוע עדיין כיצד השפיעו המלחמות על הסביבה בישראל

ההסמכה כבי קורפ מוענקת לחברות שעומדות בשורה ארוכה של סטנדרטים שקשורים להתנהלות החברתית והסביבתית שלהן. איור: B Lab

חברה ללא מטרות נזק | זווית

תו תקן חדשני שצובר תאוצה כיום ברחבי העולם הוא B Corporation (או בקיצור "בי קורפ"), שמוענק לעסקים ולארגונים עם מטרות רווח שמתנהלים באופן חברתי וידידותי לסביבה. חברות ישראליות כמעט לא נוכחות

רק לאחרונה פורסם שצריכת החשמל השנתית של שוק הביטקוין גדולה מזו של ארגנטינה כולה וצמודה לזו של נורווגיה. EVERYDAYS: THE FIRST 5000 DAYS. Artist: Beeple

כמה באמת עולה לנו הבום של ה-NFT?

טכנולוגיה החדשה איפשרה בתקופה האחרונה לשוק חדש של אמנות אינטרנטית להרקיע שחקים, עם מכירות במיליוני דולרים, אך על אף שאף אחת מיצירות האמנות שנמכרות כ-NFT לא נמצאות במרחב הפיזי, ה"אמיתי" – את העלויות הסביבתיות שלהן בגלל פעולת הכריה, כולנו משלמים

פסולת זפת בחופי אשדוד בעקבות דליפת הנפט, 18 במרץ 2021. צילום דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה

שטים בניוטרל

בגלל הפעילות האינטנסיבית שלה, תעשיית הספנות אחראית לכ-3 אחוזים מפליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית (כ-1.1 ג'יגה טון), המאיצה את שינוי האקלים ומהווה מקור עיקרי לזיהום אוויר בסביבה הימית

פסולת פלסטיק צפה במים. איור: depositphotos.com

להדביק את הפסולת

פיתוח חדש מאפשר להפוך שקיות פלסטיק מפסולת מזהמת לדבק – האם מדובר ברעיון שיצליח להפחית את הנזק הסביבתי המתמשך של הפלסטיק החד-פעמי?

החוקרים גילו שכלבי הים משמיעים תשעה סוגים של קריאות שלא היו מוכרות עד כה. Photographer: Giuseppe Zibordi Credit: Michael Van Woert, NOAA NESDIS, ORA

איך עושה כלב ים?

מחקר חדש מגלה שכלבי הים מהמין ודל שחיים באנטארקטיקה משמיעים קולות מחוץ לטווח השמיעה האנושית

שליש מהמזון המיוצר מושלך לאשפה. איור: depositphotos.com

להציל מזון כדי לשמור על העולם

מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את היחס

לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם. תצלום: Kev Kindred

טוב שתי ציפורים בשיח מאחת על העץ

על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם

ביופילם ועליו חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. איור: depositphotos.com

לא להקדים את התרופה

דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק שמהווה אחד הגורמים העיקריים לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה

מתקן אוסמוזה הפוכה. איור: depositphotos.com

להתפיל יעיל

טכנולוגיה חדשה עשויה לייעל את תהליך התפלת מי הים – וייתכן שגם להוזיל באופן משמעותי את המחיר הכלכלי והסביבתי של המים שאנחנו שותים

חדשנות וניהול השינוי בתקופת הקורונה. איור: depositphotos.com

העתיד הוורוד של המשרות הירוקות

בסוף ינואר 2021 חתם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על סדרת צווים לטובת המאבק בשינוי האקלים, כולל עצירת קידוחי נפט וגז חדשים על אדמות פדרליות וקיצוץ בסבסוד דלקים מאובנים. ביידן הבטיח ליצור משרות חדשות עם קידום המדיניות הירוקה שלו, המנוגדת לזו האנטי-סביבתית של קודמו הרפובליקני דונלד טראמפ

"מדובר במחקר שמהווה הזדמנות לעורר את תשומת ליבו של הציבור לבעלי החיים – ובמיוחד לטבע העירוני". תצלום: 0kper

האם הטבע באמת השתקם בעת הקורונה?

מחקר ישראלי חדש בדק האם חיות הבר אכן "השתלטו על העיר" בתקופת הקורונה. לפי המחקר, אלו בני האדם ששינו את הרגליהם, לא בעלי החיים

עש לא מעופף מהאי מריון באוקיינוס הדרומי. תצלום: Leihy and Chown

מדוע לחרקים רבים באיים אין כנפיים?

165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה – לפחות ברובה

פינוי פסולת זפת בחופי עתלית. צילום - אלעד יעקב, לעמ

דגל שחור מעל חופי ישראל

יש כמה סברות לגבי המקור הספציפי של הזיהום הקשה הזה ובימים אלה מתנהל מצוד מודיעיני אחר הספינה שכנראה אחראית לו, אבל חשוב לזכור שמעבר לאירוע

דילוג לתוכן