גשם בסהרה? מודל חדש צופה עלייה חדה במשקעים באפריקה עד סוף המאה

מחקר UIC ב-npj Climate and Atmospheric Science מצביע על גידול של עד 75% במשקעים בסהרה ועל מגמת התרטבות אזורית — עם שונות מרחבית הדורשת היערכות להצפות ולבצורות

חוקרי UIC צופים ששינוי האקלים עלול להגדיל דרמטית את המשקעים ברחבי אפריקה — ואף להפוך את הסהרה למדבר רטוב בהרבה עד סוף המאה.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
חוקרי UIC צופים ששינוי האקלים עלול להגדיל דרמטית את המשקעים ברחבי אפריקה — ואף להפוך את הסהרה למדבר רטוב בהרבה עד סוף המאה. המחשה: depositphotos.com

פעם אחד האזורים היבשים ביותר על פני כדור הארץ — מדבר הסהרה — עשוי להיות רטוב בהרבה עד סוף המאה הנוכחית.

הסהרה נמנה עם המקומות היבשים בעולם, ומקבל בממוצע כ-75 מ"מ משקעים.

עם זאת, מדענים מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו (UIC) צופים שהנוף הצחיח הזה עלול להפוך רטוב יותר באופן ניכר במחצית השנייה של המאה ה-21.

ממצאיהם, שפורסמו ב-npj Climate and Atmospheric Science, מציעים כי הסהרה עשויה לקבל עד 75% יותר משקעים לעומת הממוצע ההיסטורי. החוקרים מעריכים כי בתרחישי אקלים קיצוניים תירשם עלייה במשקעים גם בדרום-מזרח ובדרום-מרכז אפריקה.

“דפוסי משקעים משתנים ישפיעו על מיליארדי אנשים — באפריקה ומחוצה לה,” אמר החוקר הראשי תיירי נדטסין תגואלה (Thierry N. Taguela), פוסט-דוקטורנט לאקלים בפקולטה לאמנויות ולמדעים. “עלינו להתחיל לתכנן התמודדות עם השינויים האלה — מניהול הצפות ועד פיתוח זנים עמידים לבצורת.”

לדבריו, הבנת האופן שבו עליית הטמפרטורות משפיעה על משקעים יכולה לסייע בפיתוח אסטרטגיות הסתגלות. במחקר השתמש תגואלה במערך של 40 מודלי אקלים כדי לדמות את משקעי הקיץ באפריקה במחצית השנייה של המאה ה-21 (2050–2099) בהשוואה לתקופה ההיסטורית (1965–2014). הוא ניתח את תפוקות המודלים בשני תרחישים: תרחיש פליטות מתונות ותרחיש פליטות גבוהות מאוד.

התרחישים והתוצאות

שני התרחישים חזו שבסך הכול המשקעים מעל אפריקה יגדלו עד סוף המאה, עם שונות אזורית. בולט במיוחד: עלייה של כ-75% במשקעים בסהרה, לצד עלייה של כ-25% בדרום-מזרח אפריקה וכ-17% בדרום-מרכז היבשת. לעומת זאת, בדרום-מערב היבשת צופים ירידה — כ-5% פחות משקעים.

“התחזית כמעט מכפילה את המשקעים ההיסטוריים בסהרה — נתון מפתיע לאזור יבש כל-כך מבחינה אקלימית,” אמר תגואלה. “עם זאת, אף שרוב המודלים מסכימים על מגמת ההתרטבות, קיימת עדיין אי-ודאות משמעותית בכמות המדויקת. שיפור המודלים הוא קריטי לחיזוק האמון בתחזיות אזוריות.”

ברוב המקרים השינויים החזויים קשורים להשפעות שינוי האקלים: אוויר חם יותר יכול להכיל יותר אדי מים, מה שמגביר את פוטנציאל המשקעים. גם שינויים במחזוריות האטמוספרית תרמו — בחלק מן האזורים — להפחתת גשמים.

“הבנת המנגנונים הפיזיקליים שמניעים את המשקעים חיונית לפיתוח אסטרטגיות הסתגלות שיוכלו לעמוד הן בעתיד רטוב יותר והן בעתיד יבש יותר,” ציין תגואלה.

למאמר המדעיhttps://www.nature.com/articles/s41612-025-01123-8

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.