דו"ח בינלאומי מזהיר ששוניות האלמוגים במים חמים קורסות וכי אנו קרובים לקריסת האמזונס, יריעות הקרח והזרמים האוקייניים – וקורא למנהיגי COP30 לפעול מיידית
דו"ח מרכזי שפורסם באוניברסיטת אקסטר ובשיתוף שותפים בינלאומיים מזהיר כי העולם ניצב בפני "מציאות חדשה", לאחר שהגענו לנקודת האל־חזור הראשונה במערכת כדור הארץ – תהליך שיהיו לו השלכות הרסניות אם האנושות לא תפעל באופן מיידי ונחוש.
הדו"ח, השני בסדרת Global Tipping Points Report, מתפרסם היום (13 באוקטובר), על רקע התכנסות השרים לקראת פסגת האקלים COP30. הוא חושף כי שוניות האלמוגים במים חמים – שעליהן תלויים קרוב למיליארד בני אדם וכרבע מהמגוון הביולוגי הימי – עוברות את נקודת האל־חזור שלהן. כבר כעת מתרחש קמילה נרחבת, ואם ההתחממות הגלובלית לא תתהפך, השוניות במתכונתן הנוכחית ייעלמו כמעט לחלוטין. עם זאת, כיסי שוניות קטנים עשויים לשרוד, ויהיה צורך להגן עליהם בקפדנות.
על סף קריסות נוספות
מעבר לשוניות האלמוגים, הדו"ח מצביע על כך שהאנושות מתקרבת במהירות לנקודות אל־חזור נוספות המאיימות על קיומנו: המסה בלתי־הפיכה של יריעות הקרח בקטבים, קריסת זרמי האוקיינוס המרכזיים, והתייבשות יערות האמזונס – המקום שבו צפויה להתכנס פסגת COP30.
על פי החוקרים, התחממות גלובלית שעומדת לעבור את רף ה־1.5 מעלות צלזיוס מהווה נקודת סיכון קריטית. הדו"ח, שנכתב על ידי 160 מדענים מ־87 מוסדות ב־23 מדינות, מדגיש שכל עשירית מעלה וכל שנה שבה הטמפרטורה העולמית נותרת מעל ל־1.5° – קריטיות להמשך קיום מערכות החיים על פני כדור הארץ.
נקודות מפנה חיוביות
לצד ההתרעה, הדו"ח מצביע גם על פתח תקווה: הפעלה של "נקודות מפנה חיוביות" – שינויים מואצים ובני־קיימא שנוצרים מעצמם, כגון אימוץ נרחב של טכנולוגיות ירוקות. לדברי המחברים, זהו הנתיב האמין היחיד שנותר כדי להבטיח עתיד בטוח, צודק ובר־קיימא.
קריאה לפעולה גלובלית
החוקרים עובדים בשיתוף עם נשיאות COP30 של ברזיל כדי להבטיח שנושא נקודות האל־חזור יהיה חלק מרכזי מהדיונים.
פרופ' טים לנון מהמכון למערכות גלובליות באוניברסיטת אקסטר הזהיר:
"אנחנו מתקרבים במהירות למספר נקודות אל־חזור במערכת כדור הארץ, שעלולות לשנות את עולמנו מן היסוד ולגרום להשלכות הרסניות לאדם ולטבע. זה דורש פעולה מיידית ובלתי־תקדימית מצד מנהיגי COP30 ומצד מקבלי החלטות ברחבי העולם".
לדבריו, על אף שבשנתיים האחרונות נרשמה האצה עולמית בהטמעת אנרגיה סולארית ורכבים חשמליים, עדיין נדרשת פעולה מהירה בהרבה כדי להטות את הכף מנקודות אל־חזור הרסניות לעבר נקודות מפנה חיוביות.
ד"ר מייק בארט, היועץ המדעי הראשי של WWF בבריטניה ומחבר שותף של הדו"ח, הוסיף:
"הממצאים מדאיגים ביותר. ששוניות האלמוגים עברו את נקודת החום הקריטית – זו טרגדיה לטבע ולאנשים שתלויים בהן למזון ולפרנסה. אם לא נפעל כעת, נאבד גם את האמזונס, את יריעות הקרח ואת הזרמים האוקייניים. אז נעמוד בפני תרחיש קטסטרופלי לכלל האנושות".
פער במדיניות ובמוסדות
הדו"ח מזהיר כי נקודות האל־חזור שונות באופן מהותי מאיומים סביבתיים אחרים: הן פתאומיות ובלתי־הפיכות, ולכן אינן נענות לכלים הקיימים של מדיניות ובינלאומיות. יש צורך בחידושי ממשל ובשינויים מוסדיים כדי להתמודד עם האיום.
ד"ר מנג'אנה מילקורייט מאוניברסיטת אוסלו ציינה:
"מדיניות האקלים כיום כמעט ואינה מתחשבת בנקודות אל־חזור. נדרשים מסלולי הפחתה מהירים מאוד, שמצמצמים את משך הזמן שבו הטמפרטורה מעל 1.5°, ומביאים לחזרה מהירה יותר לערכים מתחת לרף זה. כמו כן, יש להרחיב בהקדם את השימוש בשיטות בנות־קיימא לסילוק פחמן מהאטמוספירה".
חזון ברזילאי
שגריר אנדרה קוריאה דו לאגו, נשיא מיועד של COP30, אמר:
"כחלק ממאבק עולמי נגד שינויי האקלים – ה'Global Mutirão' – הזמנו מנהיגי קהילות, חוקרים ומדענים לבחון את המדע הזמין ואת החוכמה המסורתית, כדי למצוא דרכים מהירות וגמישות יותר ליישום פתרונות. אני מברך על דו"ח Global Tipping Points כתגובה חיובית ובזמן הנכון. הוא מוכיח שהאנושות עדיין יכולה לבחור להשתנות ולהתפתח לעתיד בטוח, שוויוני ומשגשג".
התקדמות ונקודות אור
הדו"ח מצביע על כך שכבר נרשמו נקודות מפנה חיוביות בתחומים של אנרגיית רוח ושמש, ברכבים חשמליים ובטכנולוגיות אגירת אנרגיה. מגמות אלו כמעט בלתי־הפיכות, שכן ברגע שטכנולוגיות מזהמות מוחלפות – הן אינן חוזרות.
כמו כן, החברה האזרחית מראה סימנים של שינוי: הדאגה הציבורית ממשבר האקלים גוברת, ותמיכה במעבר לכלכלה ירוקה מתרחבת. בברזיל מציינים כי קיימת פוטנציאל עצום בייצור פלדה ירוקה, מימן ירוק ואמוניה ירוקה – שיכולים להניע טכנולוגיות קריטיות בעולם כולו.
מקרי מבחן ספציפיים
- שוניות האלמוגים – כבר עוברות תמותה המונית כתוצאה מהתחממות של כ־1.4°. גם אם ההתחממות תיעצר ב־1.5°, יש סבירות של 99% לקריסת שוניות רחבת היקף.
- האמזונס – נמצא בסיכון גבוה להתייבשות כבר ב־1.5°. מעל מאה מיליון אנשים תלויים בו. שילוב של ממשל מקומי כוללני, הכרה בידע מסורתי והשקעות בשיקום עשוי להגדיל את חוסן האזור.
- זרם AMOC – עלול לקרוס מתחת ל־2°. הדבר יגרום לחורפים קשים בצפון־מערב אירופה, לשיבוש מונסונים בהודו ובמערב אפריקה ולירידה בתפוקה החקלאית ברחבי העולם – עם השפעות חמורות על ביטחון המזון.
פרופ' לנון חתם את הדו"ח באזהרה ובתקווה:
"רק שילוב של מדיניות נחושה ופעולה אזרחית יכול להטות את העולם ממצב של סיכון קיומי לנקודות אל־חזור – לעבר עתיד מבוסס נקודות מפנה חיוביות".
עוד בנושא באתר הידען:
