מחקר חדש מגלה שהכחדת הצמחייה בזמן ההכחדה ההמונית בפרם-טריאס הגבילה את קליטת הפחמן והובילה לעלייה ארוכת טווח בטמפרטורות
הקריסה של היערות הטרופיים במהלך אירוע ההכחדה ההמונית החמור ביותר בתולדות כדור הארץ הייתה ככל הנראה הגורם המרכזי לתקופת ההתחממות הארוכה שבאה אחריה – כך עולה ממחקר חדש של קבוצת מחקר מאוניברסיטת לידס ואוניברסיטת סין למדעי כדור הארץ בווהאן, שפורסם ב־2 ביולי 2025 בכתב העת Nature Communications.
ההכחדה ההמונית של הפרם-טריאס, המכונה גם "המוות הגדול", התרחשה לפני כ-252 מיליון שנה וגרמה לאובדן עצום של מינים ימיים וגם לירידה משמעותית בצמחייה ובעלי החיים היבשתיים. ההנחה הרווחת עד כה הייתה שהאירוע נגרם על-ידי פעילות געשית עזה באזור סיביר – "מלכודות סיביר" – שגרמה לעלייה חדה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. אך החוקרים לא הצליחו להסביר מדוע תנאי חממה קיצוניים נמשכו עוד כ-5 מיליון שנה לאחר מכן.
כעת המחקר החדש מספק הסבר משלים: קריסת היערות הטרופיים – ובעיקר ההתאוששות האיטית שלהם – הגבילה את יכולת קליטת הפחמן (Carbon Sequestration) , התהליך שבו פחמן דו-חמצני נקלט בצמחים ובקרקע. החוקרים ניתחו תיעוד מאובנים וסימנים גאולוגיים מתצורות סלעים ברחבי סין, ויצרו מפות של שינויים בפריון הצמחייה לאורך ההכחדה.
התוצאות מצביעות על כך שאובדן הצמחייה הפחית משמעותית את קליטת הפחמן, וכתוצאה מכך נשארו רמות CO2 גבוהות באטמוספירה למשך מיליוני שנים.
ד"ר ג'ן שו (Zhen Xu) מאוניברסיטת לידס, שהובילה את המחקר, הסבירה: "זהו אירוע ההתחממות החמור ביותר בתולדות כדור הארץ, והיחיד שבו קרסה כליל הביוספרה של היערות הטרופיים. אחרי שנים של עבודת שטח, ניתוחים וסימולציות – יש לנו סוף סוף את הנתונים שתומכים בהשערה שלנו".
המחקר מדגיש את הסכנה של הגעה לנקודות אל-חזור במערכת האקלים של כדור הארץ – מצבים שבהם שינוי עובר את גבול הבלימה ומוביל להתחממות מוגברת שלא ניתן לעצור אותה בקלות.
פרופ' בנג'מין מילס מאוניברסיטת לידס, שהוביל את סימולציות האקלים, הזהיר:
"אם היערות הטרופיים של ימינו יתמוטטו בגלל ההתחממות הנוכחית, ייתכן שהאקלים ימשיך להתחמם גם אם נפסיק לפלוט CO2ניצור שינוי יסודי במחזור הפחמן – שיחזיר את עצמו לאיזון רק אחרי פרקי זמן גאולוגיים."
החוקרים מדגישים גם את חשיבות הגישה הבין-תחומית לחקר העבר לשם הגנה על העתיד. פרופ' הונגפו יין ופרופ' ג'יאנשין יו, אשר ליוו את המחקר מאז תחילתו בסין, קוראים לחיזוק שיתופי הפעולה הבינלאומיים ולהרחבת השימוש במודלים מתקדמים ובמאגרי נתונים פליאונטולוגיים.
עוד בנושא באתר הידען:
