גאולוגיה
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
“כדורי זיכרון” של ברזל מראים שמאגר החומר האורגני המומס בים היה קטן בנאופרוטרוזואיקון, וגדל רק עם חמצון העומק והסתבכות מארגי המזון – תיקון חשוב לדיון הציבורי
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש מגלה שהכחדת הצמחייה בזמן ההכחדה ההמונית בפרם-טריאס הגבילה את קליטת הפחמן והובילה לעלייה ארוכת טווח בטמפרטורות
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
מחקר חדש חושף את הדרך שבה תנועות איטיות ושקטות הופכות לרעידות אדמה עוצמתיות, ומציע תובנות על גאומטריית השבר, דינמיקת החיכוך והיכולת לחזות אירועים סיסמיים
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
חוקרי אוניברסיטת חיפה והמכון הגיאולוגי מצאו כי בניגוד להנחה המקובלת במדע עד היום, העתק ים המלח וההעתק המזרח אנטולי בטורקיה לא מחוברים טקטונית, ולכן רעידות האדמה החזקות שהיו בטורקיה בשנת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
מחקר מראה לראשונה כיצד פלישה ישירה של איזורי הפחתה יכולה להתרחש. המודל התלת-ממדי החישובי, המונע על-ידי כוח הכבידה, חוזה כי אזור הפחתה הנמצא כיום מתחת למיצר גיברלטר יתפשט עוד יותר
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
בעקבות התייבשות הים התיכון לפני כחמישה מיליון שנים, התפתחו בדרום-מזרחו עמקים שרוחבם כשמונה קילומטרים ועומקם כ-1,000 מטרים
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
רעידות אדמה בסדר גודל כזה באזור הן נדירות אך לא בלתי צפויות. מאז 1900 התרחשו 9 רעידות אדמה בעוצמה 5 ומעלה בטווח של 500 ק"מ ממיקום הרעידה הנוכחית אך אף
- אתר המדע The Conversation
- אין תגובות
שתי רעידות אדמה חזקות בתוך שעות ספורות והעובדה שלא היתה שכבת קרקע עבה שמקטינה את עוצמת רעידות האדמה, בנוסף לתנאי הבניה, ולהרס התשתיות - בעיקר בסוריה. גם לשעת הרעידה 4:17
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חקר את תנועת מים בתווך הבלתי רווי התווך שבין הקרקע למי התהום. שכבה זו חשובה לחקלאות, הסעת מזהמים בקרת שיטפונות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
הנוף המדברי מביא עימו כר נרחב של מחקר. הפעם, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמכון הגיאולוגי ניתחה את צורת הנוף באזור הפופולארי לטיולים והצביעה על המודל להתפתחות נחל פרצים בצורתו
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר רב תתחומי הצליח לתארך 21 שכבות חורבן ב-17 אתרים ארכיאולוגיים במדינת ישראל, בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ, כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים,
- אוניברסיטת אריאל
- אין תגובות
מחקר של חוקרים באוניברסיטת בחנו נתונים מלפני רעידות אדמה שהתרחשו, כדי לחזות על סמך נתוני עבר מתי מתקיימים תנאים שמגבירים את הסבירות לרעידת אדמה באיזור מסוים על פי שינויים אטמוספריים
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים בחנו מה קורה מתחת לאספלט של העיר ללא הפסקה -ואילו רעידות סיסמיות גורמים מכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים
- אוניברסיטת בן גוריון
- 4 תגובות
קבוצה בינלאומית של גיאולוגים ובהם גם חוקרים בן גוריון ואוניברסיטת ת"א גילו קשר בין רעידות אדמה במקומות שונים בעולם
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים:
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס:
- יורם שורק
- 5 תגובות
נעמה ארזי שואלת: למה הרי געש מפסיקים להיות פעילים?
- אוניברסיטת חיפה
- אין תגובות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 6 תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- 5 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- ד״ר נועם חי
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
- גליליאו צעיר
- תגובה אחת
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 3 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- 6 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- 3 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
- איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון
- 8 תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 2 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
- איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון
- 5 תגובות
- אוניברסיטת חיפה
- 7 תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- 3 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 20 תגובות
- יוניברס טודיי
- אין תגובות
- עופר בן-חורין
- 3 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 5 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות