דברים שיורמים יודעים: מה מרגיע את הרי הגעש?
יורם שורק
9 באוקטובר 2020
5 תגובות
נעמה ארזי שואלת: למה הרי געש מפסיקים להיות פעילים?
גאולוגיה
מפה גיאולוגית ראשונה מסוגה של ההעתקים הצעירים בכנרת מסמנת את המקומות המועדים לרעידות אדמה
אוניברסיטת חיפה
11 באוגוסט 2020
אין תגובות
עד כה חשבנו שרוב הפעילות הטקטונית מתרחשת במזרח הכנרת, על העתק ים המלח. כעת אנחנו יודעים שהעתק מתפצל ועובר גם באמצע הכנרת, כך שניתן להניח
השדה המגנטי של כדור הארץ מספר את סיפור חורבן בית ראשון
שירות הידען
10 באוגוסט 2020
5 תגובות
מחקר בינתחומי משותף של האונ' העברית, אונ' תל אביב ורשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים לראשונה, חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי
הערכה: פליטות עצומות של C02 מפעילות געשית גרמו להכחדת מינים המונית לפני כ-200 מיליון שנה
זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
30 במאי 2020
5 תגובות
ממצאים חדשים מעלים את האפשרות שלכמות העצומה של פחמן דו-חמצני שנפלטה לאטמוספרה כתוצאה מפעילות געשית, כנראה בבסיס האגן האטלנטי הקדום, היתה השפעה ישירה על שינוי
מערת המלח הארוכה בעולם אותרה בדרום ים המלח – עשרה ק"מ אורכה
האוניברסיטה העברית
29 במרץ 2019
תגובה אחת
13 שנה לאחר שנלקח בידי האירנים השיא העולמי חוזר לישראל. חוקרי מערות ישראלים ואירופאים סיימו מדידה מחודשת של המערה הארוכה בישראל, ומצאו כי היא באורך
אנטרקטיקה התאחדה לכדי לוח אחד לפני כ-11 מיליוני שנים
אבי בליזובסקי
11 באוגוסט 2018
אין תגובות
לממצאי המחקר,שביצע ד"ר רועי גרנות מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן−גוריון, המפריך את ההשערה לפיה ההתאחדות אירעה מוקדם הרבה יותר, יש השלכות חשובות על ההבנה
לראשונה פורסם מודל המסביר רעידות אדמה על – קוליות
נועם חי
26 ביולי 2018
2 תגובות
במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances, הצוות בראשותו של פרופסור ג'אי פיינברג מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף פרופ' דייב קאמר מאוניברסיטת קורנל הציג בפעם הראשונה מודל המתאר
"מקטע השבר הסורי-אפריקני באיזור הכינרת היה שקט במשך 1,200 שנה והתעורר לאחרונה"
אבי בליזובסקי
5 ביולי 2018
4 תגובות
כך אומר פרופסור צבי בן אברהם מומחה לגיאודינמיקה, בקע ים המלח ומזרח הים התיכון בבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, בראיון לאתר הידען.
עד לפסגה
גליליאו צעיר
5 ביולי 2017
תגובה אחת
שרשרות הרים, פִּסְגות הרים והרי געש סִקרנו תמיד את בני האדם – הם תהו כיצד נוצרו, מתי תתפרץ מהם לַבּה ואיך אפשר לנצל את האדמה
הפשרת קיפאון העד עלולה להאיץ את ההתחממות הגלובלית
סיינטיפיק אמריקן ישראל
4 באפריל 2017
3 תגובות
הטונדרה הארקטית המפשירה צפויה להאיץ את שינוי האקלים במשך מאה שנים לפחות. השאלה היא: עד כמה?
בראשית היה הים חומצי
מכון ויצמן
23 במרץ 2017
אין תגובות
לפי מודל חדש שפיתחו מדעני מכון ויצמן, האוקיינוסים הקדומים היו חומציים יותר בהשוואה להיום – ובכל זאת התאפשרו בהם חיים
ים המלח מתעד שינויי אקלים גלובליים ב-200 אלף השנים האחרונות
אוניברסיטת בן גוריון
16 במרץ 2017
6 תגובות
כאחד האגמים המלוחים בכדור הארץ בסביבה מדברית ובמקום הנמוך בעולם, ים המלח מקליט את שינויי האקלים באזור לאורך תקופות גיאולוגיות עם עליות מפלס בתקופות רטובות
מדענים: היחלשות השדה המגנטי של כדור הארץ אינה תופעה חדשה
אוניברסיטת תל אביב
17 בפברואר 2017
2 תגובות
בעזרת קנקני "למלך" מממלכת יהודה, הצליחו ארכיאולוגים וגיאופיזיקאים לשחזר את עוצמת השדה המגנטי הקדום. ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב: "משמעות הגילוי היא שהשדה המגנטי
התקופה האנתרופוגנית
דר. אסף רוזנטל
17 בינואר 2016
3 תגובות
השנה (2016) תתכנס ״הוועדה העולמית לשיכוב גאולוגי״ (the International Commission on Stratigraphy ( כדי להחליט אם השפעת האדם אכן מצדיקה הגדרה כ תקופה נפרדת. כמו
הסיכון לרעידות אדמה חזקות במזרח הים התיכון גבוה יותר ממה שהעריכו בעבר
אבי בליזובסקי
6 בדצמבר 2015
2 תגובות
מדענים גרמנים ויוונים גילו כי רעידות אדמה עצומות התרחשו בעבר הגיאולוגי סביב האי כרתים במקום בו תת הלוח האגאי מתחכך בלוח האפריקני. נורת אזהרה צריכה
חוקרים של יבמ שותפים לפרס בתחום המחשוב המקבילי על סימולציה של תנועת לוחות טקטוניים ורעידות אדמה
שירות הידען
24 בנובמבר 2015
תגובה אחת
החוקרים הצליחו לפתח אלגוריתם יעיל בגישה מתמטית המכונה "פתרון מרומז" והריצו אותו על גבי "סקויה", מחשב BlueGene/Q של יבמ, המותקן במעבדה הלאומית על שם לורנס
סוד הפיענוח של שינויים בתבנית הנהרות
אוניברסיטת בן גוריון
25 באוקטובר 2015
2 תגובות
במחקר חדש שהתפרסם החודש בכתב העת Geology, מראים החוקרים כיצד תבנית הנהרות שמנקזים רכסי הרים יכולה ׳להקליט׳ מעוותים ותנועות יחסיות בגבולות לוחות לאורך פרקי זמן
הגייזרים המתפרצים כמו שעון / שרה לוין
אבי בליזובסקי
5 ביוני 2015
2 תגובות
כ-80 גייזרים קטנים מתפרצים במדבר אַטַקַמָה בצ'ילה, והם מספקים הזדמנות דומה לבחינת המנגנונים התת-קרקעיים שלהם. גאולוגים עמוסים בחיישני טמפרטורה ולחץ, במצלמות GoPro ובשלל אביזרים אחרים
רעידות האדמה שמספרות את סיפורה של ליבת כדור הארץ
אבי בליזובסקי
13 במאי 2015
6 תגובות
אינגה להמן בדקה את התפשטות הגלים הסיסמיים על פני כל כדור הארץ בעידן שלפני המחשב, והגיעה למסקנה שליבת כדור הארץ מוצקה
מדוע ירדנו מסולם ריכטר?
איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון
4 במאי 2015
6 תגובות
כיצד מודדים את עוצמתן של רעידות אדמה?
מודל חדש עשוי לספק 'התרעות צונאמי'
אבי בליזובסקי
15 בינואר 2015
אין תגובות
המודל הוצג במסגרת יום עיון של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בטכניון. המודל פותח על ידי פרופסור מיכאל שטיאסני (Stiassnie) מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.
השבר הגדול של אפריקה / ארין ביבה
סיינטיפיק אמריקן ישראל
8 בנובמבר 2014
2 תגובות
גזים מתקופות קדומות מאששים את הסיבה לבקע היבשתי
האם דה' וינצ'י טעה?
האוניברסיטה העברית
8 ביולי 2014
אין תגובות
פרדיגמה חדשה על הקשר האינהרנטי בין חיכוך ושברים בעלת השלכות להבנת רעידות אדמה
פירור מסלע קיומנו: מדענים גילו את הגביש הקדום ביותר בכדוה"א
איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון
25 בפברואר 2014
5 תגובות
כדור הארץ נוצר ככל הנראה מגוש סלע מותך לפני כ-4.5 מיליארד שנים. כעת מצאו חוקרים את השריד הקדום ביותר מראשיתו – גביש זירקון שנוצר ככל
בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים
אוניברסיטת חיפה
11 בפברואר 2014
7 תגובות
כך עולה מממצאי קידוח מדעי בים המלח שנערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר מייקל