גאולוגיה

חרוט געשי בהר הגעש קילוואה בהוואי. מקור: United States Geological Survey / G.E. Ulrich.

עד לפסגה

שרשרות הרים, פִּסְגות הרים והרי געש סִקרנו תמיד את בני האדם – הם תהו כיצד נוצרו, מתי תתפרץ מהם לַבּה ואיך אפשר לנצל את האדמה

לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם. מקור: pixabay.com.

בראשית היה הים חומצי

לפי מודל חדש שפיתחו מדעני מכון ויצמן, האוקיינוסים הקדומים היו חומציים יותר בהשוואה להיום – ובכל זאת התאפשרו בהם חיים 

מכרה פתוח בניו זילנד. צילום: shutterstock

התקופה האנתרופוגנית

השנה (2016) תתכנס ״הוועדה העולמית לשיכוב גאולוגי״ (the International Commission on Stratigraphy ‫(‬ כדי להחליט אם השפעת האדם אכן מצדיקה הגדרה כ תקופה נפרדת. כמו

הדמיה של מבנהו הפנימי של כדור הארץ במסגרת סימולציה של תנועת הלוחות הטקטוניים. באדיבות יבמ

חוקרים של יבמ שותפים לפרס בתחום המחשוב המקבילי על סימולציה של תנועת לוחות טקטוניים ורעידות אדמה

החוקרים הצליחו לפתח אלגוריתם יעיל בגישה מתמטית המכונה "פתרון מרומז" והריצו אותו על גבי "סקויה", מחשב BlueGene/Q של יבמ, המותקן במעבדה הלאומית על שם לורנס

קשת נהר הסאר, גרמניה. צילום: shutterstock

סוד הפיענוח של שינויים בתבנית הנהרות

במחקר חדש שהתפרסם החודש בכתב העת Geology, מראים החוקרים כיצד תבנית הנהרות שמנקזים רכסי הרים יכולה ׳להקליט׳ מעוותים ותנועות יחסיות בגבולות לוחות לאורך פרקי זמן

דגם מעבדתי של גייזר מתפרץ במחזוריות בעל מלכודת בועות. קרדיט: אסתר אדלשטיין ועמיתים, Journal Of Volcanology And Geothermal Research, כרך 285, 15 בספטמבר 2014 (דגם מחזור הגייזר).

הגייזרים המתפרצים כמו שעון / שרה לוין

כ-80 גייזרים קטנים מתפרצים במדבר אַטַקַמָה בצ'ילה, והם מספקים הזדמנות דומה לבחינת המנגנונים התת-קרקעיים שלהם. גאולוגים עמוסים בחיישני טמפרטורה ולחץ, במצלמות GoPro ובשלל אביזרים אחרים

לפני ואחרי הצונאמי במזרח יפן שהתרחש ב-11 במארס 2011. צילום: נאס"א

מודל חדש עשוי לספק 'התרעות צונאמי'

המודל הוצג במסגרת יום עיון של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בטכניון. המודל פותח על ידי פרופסור מיכאל שטיאסני (Stiassnie) מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

שכבות קרקע מקופלות עקב רעידות אדמה מרובות באי היווני כרתים. צילום: shutterstock

האם דה' וינצ'י טעה?

פרדיגמה חדשה על הקשר האינהרנטי בין חיכוך ושברים בעלת השלכות להבנת רעידות אדמה

ליבות מים המלח. צילום: ד"ר מייקל לזר, אוניברסיטת חיפה

בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים

כך עולה מממצאי קידוח מדעי בים המלח שנערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד"ר מייקל

אריה מונצח על בול ממדינת גינאה שבמערב אפריקה מ-1977. צילום: rook76 / Shutterstock.com

אריות נכחדים במערב אפריקה

על־פי הדו"ח, האריות במערב אפריקה נמצאים רק באחוז אחד מהשטחים שהיו ביתם בעבר. רוב השטחים הוסבו לשימוש חקלאי ושימושים אחרים שאינם מאפשרים את קיום האריות.

דילוג לתוכן