סיקור מקיף

גאולוגיה

פקק תנועה בתל אביב, פברואר 2022. צילום: אבי בליזובסקי

להרגיש את תל אביב מלמטה

אוניברסיטת תל אביב 30 באפריל 2022 אין תגובות

חוקרים בחנו מה קורה מתחת לאספלט של העיר ללא הפסקה -ואילו רעידות סיסמיות גורמים מכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים

האתר הארכאולוגי בוואדי פיינאן. קרדיט: תומאס לוי

הקלטות של השדה המגנטי מלפני 9,000 שנה מלמדות אותנו על השדה המגנטי כיום

אוניברסיטת תל אביב 22 באוגוסט 2021 3 תגובות

כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".

יהלומים. באדיבות ד"ר יעקב וייס, האוניברסיטה העברית

איך דרך יהלומים ניתן לפענח תעלומות גיאולוגיות של מעל מיליארדי שנים?

האוניברסיטה העברית 3 ביוני 2021 2 תגובות

צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"

אינפוגרפיקה הממחישה את התקופות הגיאולוגיות וההכחדות הגדולות שביניהן. איור: shutterstock

הערכה: פליטות עצומות של C02 מפעילות געשית גרמו להכחדת מינים המונית לפני כ-200 מיליון שנה

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 30 במאי 2020 5 תגובות

ממצאים חדשים מעלים את האפשרות שלכמות העצומה של פחמן דו-חמצני שנפלטה לאטמוספרה כתוצאה מפעילות געשית, כנראה בבסיס האגן האטלנטי הקדום, היתה השפעה ישירה על שינוי

חרוט געשי בהר הגעש קילוואה בהוואי. מקור: United States Geological Survey / G.E. Ulrich.

עד לפסגה

גליליאו צעיר 5 ביולי 2017 תגובה אחת

שרשרות הרים, פִּסְגות הרים והרי געש סִקרנו תמיד את בני האדם – הם תהו כיצד נוצרו, מתי תתפרץ מהם לַבּה ואיך אפשר לנצל את האדמה

לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם. מקור: pixabay.com.

בראשית היה הים חומצי

מכון ויצמן 23 במרץ 2017 אין תגובות

לפי מודל חדש שפיתחו מדעני מכון ויצמן, האוקיינוסים הקדומים היו חומציים יותר בהשוואה להיום – ובכל זאת התאפשרו בהם חיים 

מכרה פתוח בניו זילנד. צילום: shutterstock

התקופה האנתרופוגנית

דר. אסף רוזנטל 17 בינואר 2016 3 תגובות

השנה (2016) תתכנס ״הוועדה העולמית לשיכוב גאולוגי״ (the International Commission on Stratigraphy ‫(‬ כדי להחליט אם השפעת האדם אכן מצדיקה הגדרה כ תקופה נפרדת. כמו

הדמיה של מבנהו הפנימי של כדור הארץ במסגרת סימולציה של תנועת הלוחות הטקטוניים. באדיבות יבמ

חוקרים של יבמ שותפים לפרס בתחום המחשוב המקבילי על סימולציה של תנועת לוחות טקטוניים ורעידות אדמה

שירות הידען 24 בנובמבר 2015 תגובה אחת

החוקרים הצליחו לפתח אלגוריתם יעיל בגישה מתמטית המכונה "פתרון מרומז" והריצו אותו על גבי "סקויה", מחשב BlueGene/Q של יבמ, המותקן במעבדה הלאומית על שם לורנס

קשת נהר הסאר, גרמניה. צילום: shutterstock

סוד הפיענוח של שינויים בתבנית הנהרות

אוניברסיטת בן גוריון 25 באוקטובר 2015 2 תגובות

במחקר חדש שהתפרסם החודש בכתב העת Geology, מראים החוקרים כיצד תבנית הנהרות שמנקזים רכסי הרים יכולה ׳להקליט׳ מעוותים ותנועות יחסיות בגבולות לוחות לאורך פרקי זמן

דגם מעבדתי של גייזר מתפרץ במחזוריות בעל מלכודת בועות. קרדיט: אסתר אדלשטיין ועמיתים, Journal Of Volcanology And Geothermal Research, כרך 285, 15 בספטמבר 2014 (דגם מחזור הגייזר).

הגייזרים המתפרצים כמו שעון / שרה לוין

אבי בליזובסקי 5 ביוני 2015 2 תגובות

כ-80 גייזרים קטנים מתפרצים במדבר אַטַקַמָה בצ'ילה, והם מספקים הזדמנות דומה לבחינת המנגנונים התת-קרקעיים שלהם. גאולוגים עמוסים בחיישני טמפרטורה ולחץ, במצלמות GoPro ובשלל אביזרים אחרים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן