כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".
צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"
ים המלח, המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (מפלסו הנוכחי 435 מ' מתחת לפני הים), קולט מים וחומרי סחף מאגן ניקוז רחב המשתרע בין
נעמה ארזי שואלת: למה הרי געש מפסיקים להיות פעילים?
עד כה חשבנו שרוב הפעילות הטקטונית מתרחשת במזרח הכנרת, על העתק ים המלח. כעת אנחנו יודעים שהעתק מתפצל ועובר גם באמצע הכנרת, כך שניתן להניח
מחקר בינתחומי משותף של האונ' העברית, אונ' תל אביב ורשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים לראשונה, חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי
ממצאים חדשים מעלים את האפשרות שלכמות העצומה של פחמן דו-חמצני שנפלטה לאטמוספרה כתוצאה מפעילות געשית, כנראה בבסיס האגן האטלנטי הקדום, היתה השפעה ישירה על שינוי
13 שנה לאחר שנלקח בידי האירנים השיא העולמי חוזר לישראל. חוקרי מערות ישראלים ואירופאים סיימו מדידה מחודשת של המערה הארוכה בישראל, ומצאו כי היא באורך
לממצאי המחקר,שביצע ד"ר רועי גרנות מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן−גוריון, המפריך את ההשערה לפיה ההתאחדות אירעה מוקדם הרבה יותר, יש השלכות חשובות על ההבנה
במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances, הצוות בראשותו של פרופסור ג'אי פיינברג מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף פרופ' דייב קאמר מאוניברסיטת קורנל הציג בפעם הראשונה מודל המתאר
כך אומר פרופסור צבי בן אברהם מומחה לגיאודינמיקה, בקע ים המלח ומזרח הים התיכון בבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, בראיון לאתר הידען.
שרשרות הרים, פִּסְגות הרים והרי געש סִקרנו תמיד את בני האדם – הם תהו כיצד נוצרו, מתי תתפרץ מהם לַבּה ואיך אפשר לנצל את האדמה
הטונדרה הארקטית המפשירה צפויה להאיץ את שינוי האקלים במשך מאה שנים לפחות. השאלה היא: עד כמה?
לפי מודל חדש שפיתחו מדעני מכון ויצמן, האוקיינוסים הקדומים היו חומציים יותר בהשוואה להיום – ובכל זאת התאפשרו בהם חיים
כאחד האגמים המלוחים בכדור הארץ בסביבה מדברית ובמקום הנמוך בעולם, ים המלח מקליט את שינויי האקלים באזור לאורך תקופות גיאולוגיות עם עליות מפלס בתקופות רטובות
בעזרת קנקני "למלך" מממלכת יהודה, הצליחו ארכיאולוגים וגיאופיזיקאים לשחזר את עוצמת השדה המגנטי הקדום. ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב: "משמעות הגילוי היא שהשדה המגנטי
השנה (2016) תתכנס ״הוועדה העולמית לשיכוב גאולוגי״ (the International Commission on Stratigraphy ( כדי להחליט אם השפעת האדם אכן מצדיקה הגדרה כ תקופה נפרדת. כמו
מדענים גרמנים ויוונים גילו כי רעידות אדמה עצומות התרחשו בעבר הגיאולוגי סביב האי כרתים במקום בו תת הלוח האגאי מתחכך בלוח האפריקני. נורת אזהרה צריכה
החוקרים הצליחו לפתח אלגוריתם יעיל בגישה מתמטית המכונה "פתרון מרומז" והריצו אותו על גבי "סקויה", מחשב BlueGene/Q של יבמ, המותקן במעבדה הלאומית על שם לורנס
במחקר חדש שהתפרסם החודש בכתב העת Geology, מראים החוקרים כיצד תבנית הנהרות שמנקזים רכסי הרים יכולה ׳להקליט׳ מעוותים ותנועות יחסיות בגבולות לוחות לאורך פרקי זמן
כ-80 גייזרים קטנים מתפרצים במדבר אַטַקַמָה בצ'ילה, והם מספקים הזדמנות דומה לבחינת המנגנונים התת-קרקעיים שלהם. גאולוגים עמוסים בחיישני טמפרטורה ולחץ, במצלמות GoPro ובשלל אביזרים אחרים
אינגה להמן בדקה את התפשטות הגלים הסיסמיים על פני כל כדור הארץ בעידן שלפני המחשב, והגיעה למסקנה שליבת כדור הארץ מוצקה
כיצד מודדים את עוצמתן של רעידות אדמה?
המודל הוצג במסגרת יום עיון של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בטכניון. המודל פותח על ידי פרופסור מיכאל שטיאסני (Stiassnie) מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.
גזים מתקופות קדומות מאששים את הסיבה לבקע היבשתי
