גאולוגיה
- אתר המדע The Conversation
- פברואר 13, 2023
- אין תגובות
שתי רעידות אדמה חזקות בתוך שעות ספורות והעובדה שלא היתה שכבת קרקע עבה שמקטינה את עוצמת רעידות האדמה, בנוסף לתנאי הבניה, ולהרס התשתיות - בעיקר בסוריה. גם לשעת הרעידה 4:17 לפנות בוקר היה חלק במספר ההרוגים הגבוה
- אבי בליזובסקי
- פברואר 11, 2023
- אין תגובות
חקר את תנועת מים בתווך הבלתי רווי התווך שבין הקרקע למי התהום. שכבה זו חשובה לחקלאות, הסעת מזהמים בקרת שיטפונות
- אבי בליזובסקי
- פברואר 6, 2023
- תגובה אחת
- אוניברסיטת בן גוריון
- דצמבר 30, 2022
- אין תגובות
הנוף המדברי מביא עימו כר נרחב של מחקר. הפעם, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמכון הגיאולוגי ניתחה את צורת הנוף באזור הפופולארי לטיולים והצביעה על המודל להתפתחות נחל פרצים בצורתו הייחודית
- אוניברסיטת תל אביב
- נובמבר 3, 2022
מחקר רב תתחומי הצליח לתארך 21 שכבות חורבן ב-17 אתרים ארכיאולוגיים במדינת ישראל, בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ, כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים, ולבחון עד כמה הסיפורים המקראיים על מסעות הכיבוש המצריים, הארמיים, האשוריים והבבליים כנגד ממלכות יהודה וישראל היו מדויקים
- אוניברסיטת אריאל
- אוגוסט 5, 2022
- אין תגובות
מחקר של חוקרים באוניברסיטת בחנו נתונים מלפני רעידות אדמה שהתרחשו, כדי לחזות על סמך נתוני עבר מתי מתקיימים תנאים שמגבירים את הסבירות לרעידת אדמה באיזור מסוים על פי שינויים אטמוספריים
- אוניברסיטת תל אביב
- אפריל 30, 2022
חוקרים בחנו מה קורה מתחת לאספלט של העיר ללא הפסקה -ואילו רעידות סיסמיות גורמים מכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים
- אוניברסיטת בן גוריון
- מרץ 9, 2022
- 4 תגובות
קבוצה בינלאומית של גיאולוגים ובהם גם חוקרים בן גוריון ואוניברסיטת ת"א גילו קשר בין רעידות אדמה במקומות שונים בעולם
- אוניברסיטת תל אביב
- אוגוסט 22, 2021
- 3 תגובות
כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".
- האוניברסיטה העברית
- יוני 3, 2021
- 2 תגובות
צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 30, 2021
- יורם שורק
- אוקטובר 9, 2020
- 5 תגובות
נעמה ארזי שואלת: למה הרי געש מפסיקים להיות פעילים?
- אוניברסיטת חיפה
- אוגוסט 11, 2020
- אין תגובות
- שירות הידען
- אוגוסט 10, 2020
- 6 תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- מאי 30, 2020
- 5 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- מרץ 29, 2019
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- אוגוסט 11, 2018
- אין תגובות
- נועם חי
- יולי 26, 2018
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- יולי 5, 2018
- 4 תגובות
- גליליאו צעיר
- יולי 5, 2017
- תגובה אחת
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- אפריל 4, 2017
- 3 תגובות
- מכון ויצמן
- מרץ 23, 2017
- אין תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- מרץ 16, 2017
- 6 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- פברואר 17, 2017
- 2 תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- ינואר 17, 2016
- 3 תגובות