סיקור מקיף

גאולוגיה

מחקר מראה לראשונה כיצד פלישה ישירה של איזורי הפחתה יכולה להתרחש. המודל התלת-ממדי החישובי, המונע על-ידי כוח הכבידה, חוזה כי אזור הפחתה הנמצא כיום מתחת למיצר גיברלטר יתפשט עוד יותר בתוך האוקיינוס האטלנטי ויתרום ליצירת מערכת הפחתה אטלנטית – טבעת אש דומה לזו הקיימת באוקיאנוס השקט
בעקבות התייבשות הים התיכון לפני כחמישה מיליון שנים, התפתחו בדרום-מזרחו עמקים שרוחבם כשמונה קילומטרים ועומקם כ-1,000 מטרים
רעידות אדמה בסדר גודל כזה באזור הן נדירות אך לא בלתי צפויות. מאז 1900 התרחשו 9 רעידות אדמה בעוצמה 5 ומעלה בטווח של 500 ק"מ ממיקום הרעידה הנוכחית אך אף אחת מהן לא היתה בדרגה 6 או יותר
שתי רעידות אדמה חזקות בתוך שעות ספורות והעובדה שלא היתה שכבת קרקע עבה שמקטינה את עוצמת רעידות האדמה, בנוסף לתנאי הבניה, ולהרס התשתיות - בעיקר בסוריה. גם לשעת הרעידה 4:17 לפנות בוקר היה חלק במספר ההרוגים הגבוה
חקר את תנועת מים בתווך הבלתי רווי התווך שבין הקרקע למי התהום. שכבה זו חשובה לחקלאות, הסעת מזהמים בקרת שיטפונות
הנוף המדברי מביא עימו כר נרחב של מחקר. הפעם, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמכון הגיאולוגי ניתחה את צורת הנוף באזור הפופולארי לטיולים והצביעה על המודל להתפתחות נחל פרצים בצורתו הייחודית
מחקר רב תתחומי הצליח לתארך 21 שכבות חורבן ב-17 אתרים ארכיאולוגיים במדינת ישראל, בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ, כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים, ולבחון עד כמה הסיפורים המקראיים על מסעות הכיבוש המצריים, הארמיים, האשוריים והבבליים כנגד ממלכות יהודה וישראל היו מדויקים
מחקר של חוקרים באוניברסיטת בחנו נתונים מלפני רעידות אדמה שהתרחשו, כדי לחזות על סמך נתוני עבר מתי מתקיימים תנאים שמגבירים את הסבירות לרעידת אדמה באיזור מסוים על פי שינויים אטמוספריים
חוקרים בחנו מה קורה מתחת לאספלט של העיר ללא הפסקה -ואילו רעידות סיסמיות גורמים מכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים
קבוצה בינלאומית של גיאולוגים ובהם גם חוקרים בן גוריון ואוניברסיטת ת"א גילו קשר בין רעידות אדמה במקומות שונים בעולם
כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".
צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"
נעמה ארזי שואלת: למה הרי געש מפסיקים להיות פעילים?
לוגו אתר הידען
חיפוש