סיקור מקיף

בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים

כך עולה מממצאי קידוח מדעי בים המלח שנערך בחסות האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד”ר מייקל לזר מאוניברסיטת חיפה

ספינת קידוח ששימש להוצאת ליבות קרקע מתחת לים המלח. צילום: מייקל לזר, אוניברסיטת חיפה
ספינת קידוח ששימש להוצאת ליבות קרקע מתחת לים המלח. צילום: מייקל לזר, אוניברסיטת חיפה

אם חשבתם שהשנה הנוכחית, שמסתמנת כשנת בצורת, מדאיגה, שימו לב לנתון הבא: בארץ ישראל היו בעבר תקופות בצורת של מאות שנים ברציפות, כך מסביר ד”ר מייקל לזר מבית הספר למדעי הים ע”ש ליאון צ’רני באוניברסיטת חיפה, שניהל את הקידוח המדעי בים המלח לפני מספר חודשים.

התמעטות הגשמים בחורף הנוכחי העלו לסדר היום את ההשלכות האפשריות של החשש מפני בצורת. אולם אם התרגלנו בשנים האחרונות שאחרי שנה, שנתיים או אפילו שלוש שחונות תגיע תמיד תקופה גשומה יותר, ממצאים של קידוח בינלאומי מדעי, שנערך בים המלח, תחת החסות של האקדמיה הלאומית למדעים ובהובלה של אוניברסיטת תל אביב, המכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית, ובניהולו של ד”ר לזר מאוניברסיטת חיפה, מראים שלא תמיד היה זה המצב באזור שלנו.

הממצאים הגיעו מקידוח מדעי בעומק של 460 מ’ מתחת לקרקעית פני ים המלח, שאפשר לבחון את תנאי האקלים ששררו באזורנו ב- 250,000 שנים האחרונות. התמונה העולה מניתוח שכבות הקרקע היא שים המלח התייבש פעם או פעמיים, וזאת בשל בצורת שנמשכה מאות שנים בכל פעם.

ליבות מים המלח. צילום: ד"ר מייקל לזר, אוניברסיטת חיפה
ליבות מים המלח. צילום: ד”ר מייקל לזר, אוניברסיטת חיפה

לדבריו של ד”ר לזר, המבנה הייחודי של קרקעית ים המלח, והעובדה שמקורותיו מגיעים הן מנחלי הצפון והן מנחל ארנון מחד ושלאגם אין יציאה של מים מאידך, הופכים אותו “למכשיר הקלטה” של האקלים באזורנו לאורך אלפי ומאות אלפי שנים. בין השכבות ש”הקליטו” את חילופי העונות הרגילות, מצאו החוקרים גם שכבות מלח שמעידות על התייבשותו. בנוסף לשכבות המלח שנמצאו בגלעין שהוצא מהקרקעית, זיהו החוקרים גם חלוקי אבן – אבנים קטנות המעידות על סביבה חופית במרכז ים המלח. לדבריו של ד”ר לזר, צורתם הייחודית של החלוקים שנמצאו במרכז הים חיזקה עוד יותר את הסברה שהם הגיעו למקום בגלל התייבשות, ולא בגלל שיטפון.

“כיום, עם התערבותו של האדם, אגן ים המלח מתייבש בקצב של מטר לשנה. המפלס היום עומד על 300 מטר, כלומר ייקחו לו עוד 300 שנים להתייבש בקצב הזה. מכיוון שהתערבותו של האדם לא הייתה רלוונטית להתייבשויות שהתרחשו בעבר, אנו מסיקים שאלה אירעו בשל תנאי אקלים של בצורת אשר נמשכו מאות שנים. בעבר הצליח ים המלח לשקם עצמו, אך אז לא הייתה ידו של האדם מעורבת”, סיכם ד”ר לזר.

עוד בנושא באתר הידען:

 

7 תגובות

  1. דר לזר לא מבין כלום בהתיבשות של תימלחות. קצב האידוי ילך וירד ולכן ים המלח לא יתיבש לעולם.

  2. אחרי קריאה חוזרת הבנתי את הטעות,
    במקום ״המפלס היום עומד על 300 מטר״,
    צריך להיות עומק המים 300 מטר ,
    ראוי לתקן.

  3. כתוב : ״המפלס היום עומד על 300 מטר״ …
    על פי הידוע ומירב הנתונים המפלס הנוכחי של פני המים
    באגן הצפוני של ים-המלח הוא כ 400- מטר …
    לאן הלכו (לאיבוד ?) 100 מטר ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.