אוניברסיטת חיפה

שן טוחנת מאובנת של פיל ישר־חט מגשר בנות יעקב

שן פיל בת 700,000 שנה מגשר בנות יעקב חושפת את הסביבה שבה חיו בני האדם הקדומים

בדיקות של שן פיל ישר־חט, יחד עם אבקת צמחים מהמשקעים, מצביעות על נוף משולב של חורש, עשב וגדות נחלים בצפון ישראל
נקבת עצלן חום־גרון על עץ בפארק הלאומי סוברניה בפנמה

מזון, מחסה והגנה: התלות של בעלי החיים בחרקים רחבה מכפי שנהוג לחשוב

סקירה בינלאומית, בהשתתפות חוקר ממיגל ומאוניברסיטת חיפה, מצביעה על קשרים מגוונים בין חרקים לחולייתנים — ומזהירה מפגיעה בהם בעקבות הירידה באוכלוסיות החרקים
מפת עולם חדשה לחלבונים: בינה מלאכותית מחברת בין רצף, מבנה ומיליארדי שנות אבולוציה

מפת עולם חדשה לחלבונים: בינה מלאכותית מחברת בין רצף, מבנה ומיליארדי שנות אבולוציה

מודל שפותח בידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב ושותפיהם ממפה חלבונים לפי רצף חומצות האמינו והמבנה התלת־ממדי באותו מרחב חישובי. החוקרים מקווים להשתמש בו כדי לזהות קרבה בין משפחות
מעבר לזריקה: תרופות ההשמנה משנות את הטיפול — והמעטפת חייבת להשתנות איתן

מעבר לזריקה: תרופות ההשמנה משנות את הטיפול — והמעטפת חייבת להשתנות איתן

נייר עמדה ישראלי מדגיש כי הירידה במשקל היא רק חלק מהטיפול בתרופות מבוססות אינקרטינים: יש לשמור גם על מסת השריר, איכות התזונה, התפקוד והבריאות הנפשית
ילד ליד מזרקה במהלך עומס חום בקיץ

יש גבול להסתגלות לחום: ישראל צריכה להיערך מחדש לקיץ חם ולח יותר

מחקרים פיזיולוגיים מראים כי יכולתו של גוף האדם לפזר חום מוגבלת כבר בתנאים מתונים מכפי שנהוג היה להניח. מחקר ישראלי נוסף מצא כי בימי הקיץ עלייה מ־27 ל־32 מעלות נקשרה
נחשים ולטאות שנמצאו בשכבות הנאטופיות בטרסת מערת הנחל בכרמל

מחקר מקיף: הנאטופים בכרמל אכלו נחשים ולטאות במשך כ־3,000 שנה

ניתוח של אלפי עצמות מ־20 שכבות בטרסת מערת הנחל חשף סימני חיתוך חוזרים על 82 חוליות נחשים. המחקר החדש מרחיב ממצאים קודמים ומראה כי הזוחלים היו מקור מזון קבוע, במיוחד
הלוחשת לשימפנזים

הלוחשת לשימפנזים

מחקר מראה כיצד שילוב בין מחוות ידיים והבעות פנים מאפשר לחזות את תוצאות המשא ומתן החברתי בין שימפנזים – וכיצד משחק עשוי לסייע להם להתמודד עם אי־ודאות. מאת: תומר עתיר,
לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

מתבגרים עם אנורקסיה אינם בהכרח סובלים מחוסר גמישות קוגניטיבית כללי. מחקרים מצביעים על תגובות ממוקדות: מזון עתיר קלוריות מפעיל אצלם מנגנון עצירה חזק, ואילו מצוקה רגשית עשויה להפנות את המחשבה
עובר אמפיוקסוס לאחר צביעה מולקולרית של גן הקשור להתפתחות מערכת ההפרשה

הכליה והשלד עשויים לחלוק מקור עוברי קדום מכפי שחשבו

מחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה מצא כי התאים הראשונים של הכליה הראשונית בעוברי צמד נהרות וכריש חתולי מופיעים בתוך הסומיטים – יחידות עובריות שמהן מתפתחים גם שרירים, גידים וחלקים מהשלד. הממצאים
הכדור הרשמי של גביע העולם בכדורגל 2026. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה המונדיאל עושה למוח שלנו?

פרופ’ סימון שמאי־צורי מאוניברסיטת חיפה מסבירה מדוע שער של הנבחרת מרגיש כמו ניצחון אישי, איך נוצרת “שמחה לאיד” מול היריבה, ולמה צפייה משותפת בכדורגל הופכת אותנו לרגע אחד לקבוצה רגשית
חפירת רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה במערה הפרהיסטורית שנחשפה בפוריידיס. האתר מתוארך לתקופה שבין כ־400 אלף ל־250 אלף שנה לפני זמננו. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מערה פרהיסטורית נדירה מלפני כ-300 אלף שנה נחשפה בפוריידיס

רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה חושפות קפסולת זמן מהתרבות האשלו־יברודית, תקופה נדירה בחקר האבולוציה האנושית, שבה החלו להתפתח דפוסי חיים וטכנולוגיות מורכבים יותר
לווייתן ראשתן בים התיכון. צילום אביעד שיינין

תצפית נדירה בים העמוק של ישראל: שני לווייתני ראשתן תועדו מערבית לאשדוד

חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה איתרו שני ראשתנים בעומק הים, זמן קצר לפני שנאלצו להפסיק סקר אקוסטי בשל המצב הביטחוני. זו רק הפעם השנייה מאז 2022 שבה
בריכת השילוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר על סכר קדום בירושלים מצביע על התמודדות עם משברי מים כבר לפני 3,000 שנה

חוקרים ממכון ויצמן ורשות העתיקות תיארכו את סכר בריכת השילוח לסוף המאה התשיעית לפנה״ס. במאמר פרשנות ב־PNAS מדגישים פרופ’ גיא בר־עוז ופרופ’ גדעון אבני מאוניברסיטת חיפה את חשיבות ביטחון המים
טיפול בסרטן. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר מאוני' חיפה חושף תפקיד חדש לקולטן Notch בתקשורת בין תאים ומסביר מדוע טיפולי סרטן נכשלים

חוקרות מאוניברסיטת חיפה מצאו כי הקולטן Notch אינו רק מקבל אותות מתאים אחרים, אלא גם מפעיל תאים שכנים ומסמן להם לבלוע תאים חיים. הממצא עשוי לשנות את ההבנה של מחלות
גרגירי חיטה מתקופת הברזל, תמנע, חפירות פרופ׳ ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל-אביב. צילום: המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית, אוניברסיטת בר אילן.

דנ״א מגרגרי חיטה בני 6,000 שנה מציב את ארץ ישראל בלב ראשית החקלאות

מחקר ישראלי-קנדי רב תחומי שפורסם ב־Nature Plants מראה כי ביות החיטה לא היה אירוע חד־פעמי, אלא תהליך ממושך ורב־שלבי, שבו חיטת הבר מן הלבנט הדרומי מילאה תפקיד מרכזי.
רועים בני זממנו בתל חצור. קרדיט: בן סיגל, באדיבות אוניברסיטת אוהיו וחפירות העיר התחתית בחצור

מחקר בתל חצור: גבולות ישראל וארם לא עצרו את רועי הצאן בתקופת הברזל

חוקרי אוניברסיטת חיפה מצאו כי גם במאות העשירית עד השמינית לפני הספירה, בשיא העימותים בין ממלכת ישראל לממלכת ארם, המשיכו רועי צאן לנוע עם עדריהם בין אזורי מרעה פתוחים, כולל
המלחמה של אירן מול שכנותיה ובהן איחוד האמירויות. המחשה: depositphotos.com

המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ: כך נפתח חזית חדשה במלחמה האזורית

ד"ר שאול ינאי מאוניברסיטת חיפה מסביר כיצד ניסיונה של איראן להפעיל לחץ על ארה"ב וישראל באמצעות פגיעה במדינות המפרץ, במתקני אנרגיה ובנתיבי השיט, עלול לערער את יציבות האזור והכלכלה העולמית
קליע העופרת ועליו הכיתוב ביוונית – 'למד'. קרדיט: ד"ר מיכאל אייזנברג

אבן קלע בת יותר מ־2,000 שנה מסוסיתא נשאה מסר סרקסטי לאויב: "למד"

ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה חשפו אבן קלע יחידה במינה בסמוך לעיר העתיקה סוסיתא ועליה הכיתוב הסרקסטי "למד", מסר חד וברור לאויבים שבדרך: שילמדו לקח
קולאג' תמונות ממלחמת אירן 2026. נחלת הכלל, מתוך ויקישיתוף

שינוי משטר באיראן כתוצאה מהמלחמה: האם אפשרי? ומהן ההשלכות? שני מאמרים של חוקרי אוני' חיפה

פרופ' בני מילר ורועי כהנוביץ מנתחים את הסיכויים והסיכונים של שינוי משטר באיראן, את האפשרות לקריסת המבנה השלטוני, ואת ההשלכות האזוריות והבינלאומיות של חיסול עלי ח'אמנהאי ובכירי המשטר
מזון אולטרה מעובד. המחשה: depositphotos.com

כמו סיגריות, רק בצלחת: מדוע מזון אולטרה־מעובד הוא אתגר בריאותי לאומי

ד״ר תאיר בן־פורת ופרופ׳ שירה זלבר־שגיא מאוניברסיטת חיפה מסבירות למה הדיון בארה״ב על הגבלת רכישת משקאות ממותקים בתלושי מזון מחזק מעבר מאחריות אישית לאחריות מדינתית — ומה ישראל יכולה ללמוד
נחל נעמן עם הרבה פסולת בסוף הקיץ היבש. צילום: אנליס פרי

מחקר ישראלי: נחלים עונתיים מזרימים מיקרו-פלסטיק לים התיכון בגלי “שחרור” אחרי גשמים

מחקר ישראלי גילה כי הנחלים העונתיים מזרימים כמויות של מיקרו-פלסטיק לים התיכון. בקיץ חלקיקי הפלסטיק מצטברים, ובגשמים הם משתחררים בגל גדול לים
קסניה אומבלטה (Xenia umbellata) . באדיבות החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה

מחקר ישראלי: אלמוג רך מפעיל תנועה קצבית בלי מוח מרכזי

בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
כדים עתיקים שהתגלו בחוף דור. צילום: אוניברסיטת חיפה

מטעני ספינות מתקופת הברזל שנחשפו בנמל דור משנים את תמונת המסחר הים־תיכוני

שלושה מכלולי מטען תת־ימיים בלגונת דור שמדרום לחיפה מספקים עדות ישירה למסחר ימי בין המאה ה־11 למאה ה־6 לפני הספירה, ומציגים קשרים משתנים עם מצרים, קפריסין והחוף הפיניקי
בוט מתמתיקאי. המחשה: depositphotos.com

אוניברסיטת חיפה פיתחה בוט שמייצר משימות מתמטיקה מותאמות: “הוא התלמיד הכי יצירתי שפגשתי”

אחרי שנים של פיתוח משימות “מתמטיקה אוריינית”, חוקרי חינוך מתמטי ובינה מלאכותית אימנו מודל שמסוגל לבנות בעיות לפי כיתה, נושא ושלב למידה – כולל “טיזרים” שהיו קשים לבני אדם לפתח
“מדוד לגוליית: סיקור ישראל בתקשורת הבין-לאומית” – עטיפת הספר

פרופ’ אלי אברהם: “הסיקור העולמי של ישראל בנוי על מסגור קבוע” שבו ישראל היא גוליית ומציע רשות הסברה לאומית

בספרו “מדוד לגוליית” טוען ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה כי ישראל זוכה לסיקור חריג בהיקפו ובאופיו, וממליץ להקים גוף הסברה מקצועי וארוך טווח, מנותק מפוליטיקה
מעבדת הכאב באוניברסיטת חיפה. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

המוח יוצר את הכאב – ולכן הוא גם יכול להפסיק אותו

פרופ’ פבל גולדשטיין מאוניברסיטת חיפה מוביל גישה מהפכנית לטיפול בכאב כרוני נוירופלסטי, המבוססת על אימון המוח לשנות את “אות הסכנה” – ומראה שאפילו כאב מתמשך שנים יכול לחלוף כאשר מבינים
סופה מעל חיפה. המחשה: depositphotos.com

הסופה "ביירון" בישראל: עוד סימן למשבר האקלים ולחוסר ההיערכות

פרופ’ שלומית פז מאוניברסיטת חיפה מסבירה כיצד ים ואוויר חמים מגבירים את עוצמת הגשמים, מדוע סופות כמו "ביירון" הופכות נפוצות יותר באגן הים התיכון – ומזהירה מפני מחיר ההצפות, השיטפונות
דגלי ישראל והאיחוד האירופי. שיתוף פעולה מדעי פורה. המחשה: depositphotos.com

שלושה־עשר חוקרות וחוקרים מישראל זכו במענקי ERC Consolidator היוקרתיים לשנת 2025

ה-ERC העניק השנה 349 מענקי Consolidator בהיקף כולל של 728 מיליון אירו. ישראל בולטת עם 13 זוכות וזוכים מאוניברסיטת תל אביב, בן-גוריון, האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת חיפה –
מיקרו-אצות של חברת BarAlgae. צילום: אוניברסיטת חיפה

מההייטק לאוקיינוס: הבינה המלאכותית שמייעלת את גידול המיקרו־אצות

אפרת קדוש, מנהלת תחום Climate-Tech בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, מובילה פיתוח מודלים של בינה מלאכותית המבוססים על דאטה מחוות BarAlgae – כדי לייצב, לשפר ולהפוך את גידול
אונס. המחשה: depositphotos.com

חומות השתיקה: מדוע העולם שותק כשנשים נאנסות במלחמה?

מחקר חדש של פרופ’ שולמית אלמוג וד"ר גל אמיר מאוניברסיטת חיפה חושף ארבע "חומות שתיקה" סביב אלימות מינית בזמן מלחמה – מפוליטיקה וציניות בינלאומית דרך בושה קולקטיבית ואישית ועד טראומה
הנוף מנחל מערות. איור: דריה לוקשין-גנדזילוב

מחקר: לפני כ־15 אלף שנה מול מערות הכרמל השתרעו אגמי חוף עשירים בעופות מים

ניתוח זואו־ארכאולוגי במערת הנחל (אל ואד) באוניברסיטת חיפה חושף ציד חורפי שיטתי של ברווזים ואווזים באגמים וביצות לאורך מישור החוף הנמוך; זוהו 43 מיני עופות, סימני חיתוך וחריכה וחרוזים מעצם
זיהום פלסטיק בים. המחשה: depositphotos.com

קרקעית הים התיכון מול ישראל עמוסה בשקיות פלסטיק – מהגבוהות בעולם

מחקר חדש חושף תמונה מדאיגה: השטח הימי של ישראל מחזיק בכמות שקיות הפלסטיק מהגבוהות בעולם. מה הפתרון?
מעבר לשעון חורף. המחשה: depositphotos.com

עוברים לשעון חורף: למה כדאי להישאר בו לאורך כל השנה

בארצות הברית הסיכון למחלות סרטן עלה ככל שהמגורים היו מערבה יותר באותו אזור זמן – כלומר במקומות שבהם השעה החברתית רחוקה יותר מהשעה השמשית, מצב הדומה לשעון קיץ קבוע
החג של החגים - דיאלוג בין דתי בחיפה. המחשה: depositphotos.com

“לא לגשר על הפערים אלא להכיר בהם”: ד”ר מעיין רווה בראיון על דיאלוג בין-דתי בישראל

לקראת יום השלום הבינלאומי, ד"ר מעיין רווה, מנהלת חממת חיפה לחקר דתות באוניברסיטת חיפה, מסבירה כיצד מפגש אמיתי בין קבוצות דתיות שונות נוצר דווקא מתוך הכרה בהבדלים ולא מתוך טשטושם.
חרקים הם הקבוצה העשירה ביותר במינים מבין בעלי החיים, והם גם ממלאים שורה של תפקידים קריטיים במערכות האקולוגיות. צילום: שדה חקלאי עם מלכודת לחרקים. צילום: לירז כברה-לייקין

זהו את החרק: בינה מלאכותית מסייעת לחקלאים לשמור על המגוון הביולוגי

תמונה: מפה זו כוללת את ההסתברות לשריפות בהרי החוף הצפוניים של קליפורניה, כפי שפורסם במחקר של UC DAVIS, לשם השוואה מוצגים היקפי השריפות בספטמבר 2020.

מחקר ישראלי פורץ דרך: מודלים מותאמים לחיזוי שריפות יער משפרים משמעותית את היכולת להתריע ולמנוע אסונות

צוות חוקרים מישראל ובשוודיה פיתח שיטה חדשנית לשיפור אינדקסי חיזוי שריפות באמצעות התאמות מקומיות לכל מדינה, עם דיוק של עד 86%.
ישראל כמרכז חדשנות. המחשה: depositphotos.com

אם ביחד – אז רק איחוד: עתיד ישראל בתוכנית המחקר של האיחוד האירופי

ד"ר שני דה לה זרדה, ראש מדור איחוד-אירופי ברשות המחקר באוניברסיטת חיפה, מזהירה כי הדחת ישראל מתוכנית Horizon Europe עלולה להביא לנזק כבד למדע הישראלי, לפגוע בשיתופי הפעולה הבינלאומיים ולערער
קרדיט: מטמון הכסף ממראס א-דין, בערך 600 לפנה"ס - צילום ד"ר שי בר

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה: כסף שימש כאמצעי תשלום בארץ ישראל יותר מאלף שנה לפני המצאת המטבע

ניתוח עשרות מטמוני כסף מתקופות הברונזה והברזל ו־230 דגימות כימיות מראה כלכלת משקל מבוססת, סטנדרטים ואף זיופים – מימי המאה ה־17 לפנה״ס ועד המאה ה־6 לפנה״ס; בהובלת ד״ר צילה אשל
יערות עירוניים. המחשה: depositphotos.com

שורש הבעיה: עצים בערים יצילו אותנו מהחום

האוכלוסייה והצריכה האנרגטית ממשיכות לעלות, ריכוזי CO₂ נשארים באטמוספירה עשרות שנים והחום הקיצוני מתגבר. פרופ׳ חיים קותיאל קורא להעביר את המוקד מהפחתת פליטות בלבד להתאמה מיידית: נטיעת עצים מסיבית בערים
הבינה המלאכותית החושבת. המחשה: depositphotos.com

הבינה המלאכותית משנה את הנוף הטכנולוגי: ראיון עם פרופ' רועי פורן מאוניברסיטת חיפה

בראיון לאתר אוניברסיטת חיפה לקראת פתיחת הפקולטה החדשה למדעי המחשב והמידע, מסביר פרופ' פורן כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על תעשיות רבות בישראל, מהן הסכנות שהיא טומנת בחובה, ומה מקומה באקדמיה
עגיל הזהב שנמצא בסוסיתא. צילום באדיבות אוניברסיטת חיפה

גילויים חדשים סוסיתא: עגילי זהב עתיקים ומסתרי הכנסיות הביזנטיות

משלחת מחקר מטעם אוניברסיטת חיפה חושפת גילויים מרגשים בסוסיתא: עגילי זהב עתיקים ומסתרי הכנסיות הביזנטיות
שלושה דורות של דולפינים. צילום: מיטל מרקוביץ', מתנדבת עמותת דלפיס

תיעוד ראשון: שלושה דורות של דולפינים בתמונה אחת מול חופי תל אביב

במסגרת סקר ימי של תחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, נצפתה דולפינה מוכרת לצד בתה וגור חדש – תיעוד ראשון מסוגו מאז החל המחקר לפני 25 שנה
פסיפס מהמאה השישית לספירה שהתגלה בכנסייה בכיסופים (באדיבות מוזיאון ישראל). הפסיפס מציג את אורביקון – סוחר או יינן הנושא בידו אשכול ענבים, ומוליך גמל עמוס בקנקני יין מטיפוס קנקני עזה

מחקר חדש מגלה: כך נבנתה כלכלת היין המשגשגת של הנגב הביזנטי – וכיצד קרסה בשנות בצורת

המחקר מצא אילו תנאים אפשרו לכרמים לשגשג במדבר ומה גרם לקריסת החקלאות בשנות יובש. החוקרים מדגישים כי הממצאים מספקים תובנות עכשוויות לניהול משאבי מים ולחיזוק חקלאות באזורים צחיחים
ייצוג חזותי של ממצאי הצוות. על ידי השוואת שימוש במילים ודפוסי משפטים, המודל הסטטיסטי מבוסס הבינה המלאכותית זיהה שלושה סגנונות כתיבה מובחנים – או מסורות סופרים – המוצגים כאן בצבעים צהוב, כחול וירוק. קרדיט: Faigenbaum-Golovin ואחרים.

בינה מלאכותית חושפת דפוסי שפה נסתרים ומחברים אפשריים של התנ"ך

חוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם השתמשו במודלים סטטיסטיים מבוססי AI כדי לזהות שלושה סגנונות כתיבה שונים בתשעת הספרים הראשונים של התנ"ך – ולשייך מחברים פרקיים שנויים במחלוקת לקבוצות אלו
אמפתיה. המחשה: depositphotos.com

חיסוניות אמפתית

היכולת להזדהות עם סבלו של הזולת היא מנגנון אבולוציוני שעוזר לנו לשמור על עצמנו

מהאקדמיה אל השטח: כיצד פרופסור ישראלי הקים ארגון בינלאומי להצלת המגוון הביולוגי

פרויקט This is My Earth מאפשר לכל אדם לתרום לרכישת שטחי טבע רגישים והפיכתם לשמורות באמצעות גישה מדעית ושיתופית
שק הארס (צילום: מעבדת אלעד חיל, אוניברסיטת חיפה – קמפוס אורנים)

חיידק עובר מדור לדור באמצעות הארס של צרעה

מחקר מגלה דרך ייחודית שבה חיידק תופס טרמפ על הארס של צרעה טפילית כדי לעבור מדור לדור, ומציע כיוון חדש לחקר יחסי הגומלין בין חרקים למיקרואורגניזמים