חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה איתרו שני ראשתנים בעומק הים, זמן קצר לפני שנאלצו להפסיק סקר אקוסטי בשל המצב הביטחוני. זו רק הפעם השנייה מאז 2022 שבה ראשתנים נצפו בעין במסגרת הפרויקט.
שני לווייתני ראשתן תועדו היום, 8 ביוני 2026, בלב הים העמוק של ישראל, כ־35 קילומטרים מערבית לאשדוד. התצפית החריגה התרחשה במהלך סקר ימי של תחנת מוריס קאהן לחקר הים, Kadas Nexus, בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה. הסקר נקטע מוקדם מהמתוכנן בשל המצב הביטחוני, אך רגע לפני חזרת החוקרים לחוף נקלטו בהידרופון קולות אופייניים של ראשתנים, ובעקבותיהם אותרו שני הפרטים על פני המים.
לווייתן הראשתן, Physeter macrocephalus, הוא לווייתן השיניים הגדול בעולם ואחד מבעלי החיים המרשימים בים. הוא מבלה חלק גדול מחייו בעומקים גדולים, לרוב מאות מטרים ואף יותר מקילומטר מתחת לפני הים, שם הוא צד בעיקר דיונונים בחשכה כמעט מוחלטת. משום שהוא עולה לפני הים לזמן קצר בלבד בין הצלילות, תצפיות ישירות בו נדירות במיוחד, בעיקר באזור מזרח הים התיכון.
הסקר שבו התרחשה התצפית הוא הסקר ה־11 של פרויקט לווייתנאי הים העמוק של תחנת מוריס קאהן לחקר הים, הממומן על ידי משרד האנרגיה. הסקר יצא לדרך אתמול על גבי היאכטה "נעמי" של מועדון השייט אדווה באשדוד, כחלק ממאמץ מחקרי אזורי רחב בים התיכון במסגרת ACCOBAMS – האמנה לשמירה על הלווייתנאים בים התיכון ובים השחור. החוקרים תכננו לסרוק במשך שישה ימים את המים הכלכליים של ישראל, עד למרחק של כ־100 מייל מהחוף, באמצעות מערכת אקוסטית תת־ימית המאזינה לקולותיהם של לווייתנים ודולפינים.
אלא שבשל המצב הביטחוני הוחלט להחזיר את הספינה לחוף לאחר כיממה בלבד. דווקא בסיום המוקדם של הסקר הגיעה התצפית החשובה.
"רגעים ספורים לפני שהרמנו את ההידרופון מהמים, כ־35 ק"מ מערבית לאשדוד, בעומק של 700 מטרים, פתאום שמענו 'קליקים' מוכרים", סיפר ד"ר אביעד שיינין, החוקר הראשי בפרויקט וראש תחום טורפי־על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים.
הצוות עקב אחר האותות האקוסטיים, וכעבור זמן קצר הצליח לאתר שני ראשתנים על פני המים, בזמן מנוחה בין צלילות עומק. לפי אוניברסיטת חיפה, מאז תחילת הפרויקט בשנת 2022 זו רק הפעם השנייה שבה החוקרים מצליחים לצפות בראשתנים בעיניהם, והפעם החמישית בלבד שבה המין אותר באמצעות המערכת האקוסטית.
ה"קליקים" שמגלים את הנוכחות במעמקים
הראשתן משתמש באקולוקציה – מערכת טבעית של שידור קליקים וניתוח ההחזרים שלהם מהסביבה. באופן דומה לעטלפים או לסונאר אקטיבי, הראשתן מפיק קולות חזקים, קולט את ההדים החוזרים, וכך מאתר טרף ומתמצא במרחב. עבור חוקרים, הקולות האלה הם כלי מרכזי לזיהוי נוכחותם של ראשתנים גם כאשר אי אפשר לראות אותם.
החשיבות של ניטור אקוסטי בולטת במיוחד בים העמוק. אזורים אלה קשים לסריקה, והתצפיות הישירות בהם מוגבלות. ללא הידרופונים, חלק גדול מהפעילות של יונקים ימיים גדולים היה נותר מחוץ לטווח הראייה של החוקרים. במקרה הנוכחי, דווקא ההאזנה התת־ימית היא שהובילה לתצפית החזותית הנדירה.
האוכלוסייה הים־תיכונית של הראשתנים מבודדת מהאוכלוסייה באוקיינוס האטלנטי ומוערכת במאות עד אלפי פרטים בלבד, לפי הערכות שונות. היא נחשבת אוכלוסייה קטנה ופגיעה, החשופה לאיומים כמו רעש תת־ימי, זיהום, פסולת ימית, פגיעה מכלי שיט ושינויים במערכות האקולוגיות של הים. בישראל מתקבלים דיווחים על ראשתנים רק פעמים מעטות בשנה, ולכן כל תיעוד מוסיף מידע חשוב על נוכחותם במזרח הים התיכון.
ראשתנים ישראלים?
אחת השאלות המרכזיות של הפרויקט היא האם הראשתנים שנצפים או נשמעים במים הכלכליים של ישראל הם אורחים מזדמנים בלבד, או שהם משתמשים באזור באופן קבוע יותר. לפי החוקרים, הנתונים שהצטברו בשנים האחרונות מתחילים להצביע על האפשרות שהראשתנים שוהים במים העמוקים של ישראל במשך חלקים נרחבים של השנה. אם כך, המשמעות היא שהמים העמוקים מול חופי ישראל הם בית גידול חשוב יותר מכפי שהיה ידוע בעבר.
יאלי מבורך, דוקטורנטית בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה ומובילת פרויקט לווייתנאי הים העמוק בתחנה, אמרה: "הים התיכון הישראלי סובל מהרבה השפעות אנושיות, מיעוט מזון ואקלים מורכב, כך שלא קל למינים כאלה לשרוד באזורנו. אנו עוסקים במחקר שלהם כבר כמה שנים, עם זיהויים יחסית נדירים. היום קיבלנו הצצה כל כך מרגשת לנוכחות שלהם פה: בריאים ויפים ועסוקים בצייד – הוכחה שיש לנו בארץ ראשתנים ישראלים שצריכים שנחקור אותם ונשמור עליהם".
הדברים מקבלים משנה חשיבות על רקע אירועים קודמים באזור. בחודש פברואר האחרון נסחף לחוף ניצנים פרט צעיר של ראשתן שנמצא מת. אירועים כאלה מדגישים את פגיעותה של האוכלוסייה הקטנה באזור ואת הצורך להבין טוב יותר את מסלולי התנועה, אזורי השהייה והאיומים העיקריים על הראשתנים במזרח הים התיכון.
מדע לשמירת טבע ימית
לדברי מבורך, הנתונים הנאספים במסגרת הפרויקט מסייעים לראשונה למפות את תפוצת הראשתנים במים העמוקים של ישראל. מיפוי כזה חשוב לא רק לצורכי מחקר בסיסי, אלא גם לקבלת החלטות. המים הכלכליים של ישראל משמשים לפעילות אנושית ענפה, ובהם שיט, דיג, תשתיות אנרגיה, קווי תקשורת ופעילות ביטחונית. ככל שמצטבר מידע טוב יותר על נוכחותם של יונקים ימיים גדולים, אפשר לגבש המלצות מדעיות לשמירה על בתי הגידול שלהם.
במובן הזה, התצפית הנדירה אינה רק אירוע מרגש לחוקרים. היא חלק מתמונה רחבה יותר של היכרות עם הים העמוק של ישראל – אזור רחב, סמוך יחסית לחוף, אך עדיין כמעט לא מוכר לציבור. הים הזה אינו ריק. הוא כולל מערכת אקולוגית מורכבת, שבה חיים גם טורפי־על כמו הראשתן.
צוות הסקר כלל את יאלי מבורך, ד"ר אביעד שיינין, ד"ר יותם צוריאל, ד"ר לי קרוגר, ד"ר מיה אלסר מעמותת דלפיס, עדן ברזילי, קים קובו, רז ניצן, עדי בוסקילה, וכן הסקיפרים סלאבה ניצקנסקי ומאיר מזרחי.
ביום האוקיינוסים הבינלאומי, התצפית בשני הראשתנים מזכירה כי גם מול חופי ישראל מתקיימים חיים ימיים נדירים ורגישים. כדי לשמור עליהם, צריך קודם כול לדעת שהם שם.
FAQ קצר:
מה תועד בסקר הימי?
שני לווייתני ראשתן תועדו כ־35 קילומטרים מערבית לאשדוד, בעומק מים של כ־700 מטרים.
מדוע זו תצפית נדירה?
מאז תחילת פרויקט לווייתנאי הים העמוק בשנת 2022, זו רק הפעם השנייה שבה חוקרי התחנה הצליחו לראות ראשתנים בעיניהם במסגרת הסקרים.
איך החוקרים איתרו את הראשתנים?
החוקרים השתמשו בהידרופון, מערכת אקוסטית תת־ימית, שקלטה את ה"קליקים" האופייניים של הראשתנים. לאחר מכן הם עקבו אחר האותות ואיתרו את הלווייתנים על פני המים.
למה הראשתן חשוב למחקר?
הראשתן הוא טורף־על ימי וצללן עומק, והמידע על נוכחותו במים העמוקים של ישראל מסייע להבין את המערכת האקולוגית באזור ולגבש המלצות לשמירה עליה.
האם יש ראשתנים שחיים דרך קבע מול ישראל?
המחקר עדיין נמשך, אך הנתונים המצטברים מצביעים על כך שראשתנים עשויים לשהות במים העמוקים של ישראל במשך חלקים נרחבים מהשנה.
עוד בנושא באתר הידען:
