האוכלוסייה והצריכה האנרגטית ממשיכות לעלות, ריכוזי CO₂ נשארים באטמוספירה עשרות שנים והחום הקיצוני מתגבר. פרופ׳ חיים קותיאל קורא להעביר את המוקד מהפחתת פליטות בלבד להתאמה מיידית: נטיעת עצים מסיבית בערים להצללה, קירור, ספיחת פחמן, מניעת שיטפונות ושיפור איכות החיים
מאת: פרופ’ חיים קותיאל, בית הספר למדעי הסביבה, אוניברסיטת חיפה
אוכלוסיית העולם ממשיכה לצמוח בקצב חסר תקדים. בתחילת שנת 1950, חיו בכדור הארץ כ-2.5 מיליארד בני אדם, וכיום, כ-75 שנה לאחר מכן, המספר עומד על 8.2 מיליארד – גידול של יותר מפי שלושה ורבע. זהו שיעור הגידול המהיר ביותר באוכלוסיית כדור הארץ מאז קיום המין האנושי.
התחזיות עבור העתיד אף מדאיגות יותר: הגם, שבשנים האחרונות קצב גידול האוכלוסייה התמתן במידה מסוימת, אוכלוסיית כדור הארץ צפויה להמשיך ולגדול בעשורים הבאים ואמורה להגיע ל-9 מיליארד בעוד כ-12 שנה בשנת 2037 ול-10 מיליארד(!) כעבור 20 שנה נוספות בשנת 2057.
בישראל, קצב גידול האוכלוסייה גבוה אף יותר, כמעט פי ארבעה מקצב הגידול העולמי(!). בשנת 1948 חיו בישראל 800,000 אזרחים, וכיום, 77 שנים מאוחר יותר, המספר עומד על 10.1 מיליון.
המחיר האנרגטי של הגידול
במקביל לגידול המהיר באוכלוסייה, הוכפלה גם תצרוכת האנרגיה השנתית לנפש – מ-11.7 MWh ב-1950 ל-23.3 MWh ב-2020. ומכאן, שתצרוכת האנרגיה הכוללת של כלל אוכלוסיית כדור הארץ גדלה פי 6.23 באותו פרק זמן, מ-29,200 TWh ל-182,000 TWh.
כצפוי, המדינות המובילות בצריכת אנרגיה הן המדינות המאוכלסות ביותר והמתועשות: סין (9,443.07 TWh), ארה”ב (4,272.91), הודו (1,956.55), רוסיה (1,162.44), יפן (1,013.26. ישראל נמצאת במקום ה-47 עם 67.48 TWh – אחוז מזערי מסך תצרוכת האנרגיה העולמית.
פליטות פחמן דו חמצני: התמונה הגלובלית
במקביל לגידול באוכלוסייה ובתצרוכת האנרגיה, ניתן להבחין בעלייה מקבילה בריכוז דו תחמוצת הפחמן (CO2) באטמוספירה. עלייה זו לא השתנתה או אפילו התמתנה בשנות מגיפת הקורונה שפקדה את העולם לפני כחמש שנים, בהן הייתה ירידה של עשרות אחוזים בתעבורה האווירית העולמית, מיתון משמעותי בתעשייה ובתחבורה היבשתית, כולן מקורות זיהום משמעותיים. הסיבה לכך נעוצה בכך שלמרבית ה-CO2 באטמוספירה ייקח עשרות רבות עד מאות שנים עד אשר הוא יעלם. קצב העלייה בריכוז דו תחמוצת הפחמן בעשורים האחרונים הוא המהיר ביותר אי פעם.
מטבע הדברים, המדינות הצורכות הכי הרבה אנרגיה הן גם אלו שפולטות הכי הרבה מזהמים לאטמוספירה. סין מובילה עם כמעט 13 מיליארד טון פליטות CO2 שנתיות, ואחריה ארה”ב עם כמעט 5 מיליארד טון. ישראל פולטת כ-62 מיליון טון – רק 0.16% מסך הפליטות העולמיות, פחות משני פרומיל!!!
תופעה נוספת שנצפית בעשורים האחרונים היא עלייה בטמפרטורת האוויר והאוקיינוסים כאחת ושבירת שיאי טמפרטורות.
ניתן לסכם, שהגידול באוכלוסיית העולם, שצפוי להימשך לפחות עד סוף המאה הנוכחית, יביא לעלייה בביקוש לאנרגיה (גם אם תהיה התייעלות אנרגטית בסקטורים מסוימים), מה שיוביל להמשך עלייה בפליטות (גם אם יהיה מעבר מסוים לאנרגיות מתחדשות), וזה יגרום בהכרח להמשך התחממות כדור הארץ. כתוצאה מכך, יתכנו גלי חום קיצוניים בישראל ובמקומות אחרים.
המציאות הקשה
כאשר תושבי נאורו, טובאלו או טונגה ייאלצו לעזוב את האיים שלהם בגלל עליית מפלס האוקיינוס, זה לא יקרה בגלל שתושבי איים אלו זיהמו את הסביבה, השתמשו בכלים חד פעמיים או לא מחזרו בקבוקי משקה של 1.5 ליטר. זה יקרה בגלל שסין, ארה”ב, הודו, רוסיה, ברזיל ויתר המדינות המתועשות ימשיכו לפלוט גזי חממה, ובעת כתיבת שורות אלו, לא נראה שיש להן כוונה לצמצמן.
מאותה סיבה, בעוד שנה, שנתיים, חמש, עשר או עשרים שנה, אנחנו כאן בישראל נסבול מגלי חום קיצוניים, גם אם איש לא ישתמש ולו בכלי חד פעמי אחד וכולנו נמחזר כל בקבוק וכל פיסת נייר או קרטון.
היכן באמת הבעיה?
עד היום, כל שרי ושרות המשרד להגנת הסביבה וכל ארגוני הסביבה התעסקו בעיקר בהפחתת פליטות. הוויכוח בין ארגוני הסביבה למשרדי הממשלה סבב בעיקר סביב הסוגיה בכמה להפחית ומהי שנת היעד.
אבל גם אם מחר בבוקר, לא בשנת 2050 כהצעת חוק האקלים, ישראל תפלוט אפס גזי חממה (וזה לא יקרה!), זה לא יפתור את הבעיה. יתרה מכך, גם אם מחר בבוקר כל העולם יפלוט אפס גזי חממה (גם זה לא יקרה!), תעבורנה עוד עשרות רבות או מאות שנים עד אשר ריכוזי ה-CO2 ישובו לרמתם מאמצע המאה הקודמת.
הפתרון הטבעי
במקום להתעסק עם הפחתת (Mitigation) פליטות – נושא חשוב מאוד לכשעצמו – חייבים להתרכז בהערכות והתאמה (Adaptation) לגלי חום קיצוניים. הפתרון היעיל, הזמין והמתאים ביותר הוא נטיעת עצים. חובה לטעת עצים בכל מקום פנוי ואפשרי ובעיקר בערים ובישובים, שם מבלה מרבית האוכלוסייה את רוב זמנה.
מה עצים נותנים לנו?
הצללה והורדת טמפרטורה
הטמפרטורה באזור מוצל על ידי עצים נמוכה בדרך כלל בין מעלה ל-5 מעלות בממוצע יומי בקיץ בהשוואה לשטח סמוך ללא עצים. עיקר הורדת הטמפרטורה הינה כמובן בשעות הצהריים החמות, בהן הפרשי הטמפרטורה יכולים להיות אף גדולים יותר.
זוהי הדרך היחידה להתכונן ולהתמודד עם גלי החום שכבר קיימים ושמן הסתם עוד יתרבו ויקצינו.
יתרונות סביבתיים נוספים
ייצור חמצן וספיחת פחמן דו-חמצני: עץ אלון בוגר, לדוגמה, מייצר כ-100,000 ליטר חמצן בשנה, שהם כ-274 ליטר חמצן בממוצע יומי. כמות זו שווה לכמחצית כמות החמצן שאדם בוגר צורך ביום (כ-550 ליטר). במילים אחרות, שני עצים בוגרים מספקים את כל תצרוכת החמצן של אדם בוגר. עץ בוגר קולט במשך שנה כ-22 ק”ג CO2.
מניעת שיטפונות: עצים מפחיתים את עוצמת הגשם הפוגעת בקרקע ובכך מפחיתים במידה ניכרת את סכנת השיטפונות וסחיפת קרקע.
שיפור איכות החיים: עצים מפחיתים את עוצמת הרעש, מיטיבים את המראה של הרחוב או השכונה ובכך מעלים את ערכם של הנכסים.
עתיד ירוק
בעוד שהקהילה הבינלאומית ממשיכה להתמקד בהפחתת פליטות – מאבק חשוב אך איטי ולא מספיק – הזמן הגיע להתמקד בפתרונות מעשיים וזמינים להתמודדות עם המציאות הקיימת.
הקריאה ברורה: על כל רשות מקומית, על כל תושב ועל כל מוסד חינוכי להפוך נטיעת עצים לעדיפות לאומית. זוהי השקעה בעתיד בטוח יותר וקריר יותר עבור הדורות הבאים.
עוד בנושא באתר הידען:
