שמו של הקיסר הרומי מקסימינוס תרקוס ששלט בין השנים 238-235 לספירה זוהה, לראשונה, על אבן מיל, אבנים בצורת גליל שסימנו את הדרכים הרומיות העתיקות, כך עולה מן המחקר האחרון של תחומה של סוסיתא העתיקה המתבצע בידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה
בין היתר נמצא באתר, השוכן לחוף הכרמל המתקן הראשון שהתגלה עד כה מתקופת המקרא לייצור בגדי ארגמן יוקרתיים
שיטה חדשה לזיהוי שרידי סלמון באמצעות סמנים מינרליים שפותחה באוניברסיטה חיפה שופכת אור על תקופת האבן המאוחרת בחוג הארקטי הקפוא, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Scientific Reports. "השיטה החדשה שפיתחנו תאפשר לחוקרים להבין טוב יותר את החיים באזור הארקטי הקדום ואת אורח החיים בתפר שבין חברת הציידים לקטים
היישום הראשון של הממצאים: העברה של הגן Yr15, השייך למשפחה זו ומקורו בחיטת הבר ("אם החיטה" שגילה אהרון אהרונסון), לתוך זנים מודרניים של חיטת לחם וחיטת פסטה, על מנת להקנות להם עמידות כנגד מחלת החילדון הצהוב
חזרו אחרי כשנתיים לאזור הסמוך לתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. לראשונה מאז החל מחקר ארוך הטווח על טורפי העל בים התיכון ותיוג הכרישים בשנת 2016
"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה
עד כה לא התגלו בישראל יצירות עם פניו של ישוע בכנסיות מהתקופה הביזנטית. יצירה ביזנטית נדירה כזו זוהתה כעת על ידי ד"ר אמה מעיין-פנר וד"ר רוית לין מאוניברסיטת חיפה על ציור קיר בכנסייה הצפונית בשבטה. בציור מופיע ישוע כנער צעיר בעל שיער מתולתל וקצר
עוד עולה מהמחקר כי מפלס הים התיכון עלה במהלך עשרים השנה האחרונות ב – 6 ס"מ כתוצאה מאובדן של נפח הקרח באנטרקטיקה, גרינלנד ובאזורים הררים רבים. בנוסף, חומציות המים גדלה באופן משמעותי. לדברי החוקרים, חלק גדול מן האוכלוסייה באגן הים התיכון מתגורר קרוב מאוד לחוף ועלול לסבול מהצפות רבות ומסערות
במחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת היוקרתי SCIENCE בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב וחברת ההיי-טק NRGene. פיענוח הגנום יאפשר טיפוח של זני חיטה שעמידים בפני מחלות, מניבים יותר תפוקה, מותאמים טוב יותר לתנאי הסביבה המשתנים ועוד. כשלמעלה מ-20% מצריכת החלבונים והקלוריות העולמית מגיעה מחיטה – מדובר בבשורות חשובות במיוחד לרווחת
צלב כסף הרקוע על חזיתה של משקולת ביזנטית מסוסיתא שכוסה במכוון והתגלה בחפירות של אוניברסיטת חיפה מאפשר לראשונה להתחקות אחר מערכות היחסים בין השלטון האסלאמי הצעיר לבין התרבות הנוצרית הביזנטית
כך עולה ממחקר חדש משותף למכון הגיאולוגי, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. לנתון זה יש השפעה על חיפושי הגז והנפט באגן המזרחי של הים התיכון. "המודלים שעל פיהם מחליטים היכן לקדוח כדי לחפש מאגרים נוספים הם סבוכים מאוד, אלא שבוודאי שגילו האמיתי של האגן הוא נתון חשוב ביותר", אמר ד"ר אורי
צוות מחקר בינלאומי, הכולל חוקרים מאוניברסיטת חיפה, מפתח טכנולוגיה המבוססת על אקוסטיקה תת מימית, במימון של נאט"ו, להתמודד עם איומי טרור תת ימיים כמו מוקשים או פיגועי טרור על ידי צוללנים המאיימים על מתקני תשתית כמו אסדות גז, צינורות תת מימיים או נמלים. כלי מרכזי במערכת ההגנה המפותחת היא צוללת
ממשיכים להציל את כדור הארץ: ארגון TIME ממשיך לקנות שטחים שבהם מינים בסכנת הכחדה – הפעם, 7,000 דונם של ג'ונגל פראי באמזונס * בין המינים שנמצאים בסכנת הכחדה וחיים באזור החדש שיהפוך לשמורת טבע: דב המשקפיים, קוף לבן בטן והיגואר
"כעת המטרה שלנו היא להבין עד תום את המכניזם של המוטציה שמצאנו בכדי להביאה לביטוי, כך שנאפשר אריכות ימים תוך שמירה על איכותם", אמר פרופ' גיל עצמון מאוניברסיטת חיפה, שעומד בראש המחקר
לדברי חוקרים מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, המדוזות מגיעות תדיר גם במהלך החורף, אולם עדיין לא ברור מדוע יש חורפים עם נחילי ענק ויש חורפים דלי מדוזות.
*עד כה לא מצאו הארכיאולוגים עדויות למערכות השקיה בתקופה כה קדומה וההערכה היא שבשלב זה של ההתפתחות האנושית יכולת זו לא הייתה קיימת. מאות גלעיני הזיתים, שנמצאו בחפירות בתל-צף שבעמק בית שאi, אותן מובילים חוקרים מאונ' חיפה ומהמכון הארכיאולוגי בברלין, מחייבות חשיבה מחודשת לגבי הנחה זו*
לפרופ' אביתר נבו, זוכה פרס ישראל לחקר מדעי החיים לשנת 2016 ואחד ממדעני הסביבה החשובים בישראל, אומר את דעתו על לימוד אבולוציה בבתי הספר, על סכנות הזרמת הגז הטבעי לישראל, על שמירת הטבע ועל התכניות שלו לעתיד
אם עד היום חשבו שתנשמות צדות לרוב במרחק של כ-500 מטרים מהקן, כעת מתברר שהן צדות עד למרחקים של כתשעה ק"מ מהקן
"החשיפה לטראומות שונות למשך תקופות ארוכות והסבל שהניצולים חוו בזמן השואה העלו את הסיכון לפתח סכיזופרניה. מדובר בשילוב השפעות שהתרחשו במהלך ההיריון ואחרי הלידה", אמר פרופ' סטיבן לוין שערך את המחקר
לראשונה בארץ זוכה צב היבשה המצוי למחקר מדעי בו מגלה הדוקטורנטית מאי ברנהיים חיימוביץ' מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית שגם המעט שחשבנו שאנחנו יודעים על ידידנו המשוריין אינו מדוייק. "אם אתם רואים צב, אל תאספו אותו, אפילו אם נראה לכם שאתם מצילים אותו מכליה. הצבים יותר קדומים מהדינוזאורים ויש להם את
תינוקות בהתפתחות הטיפוסית פועלים באופן א-סימטרי בפעילות הגפיים התחתונות בשלב ההיעמדות, בניגוד לתפיסה המקובלת הטוענת לסימטריה, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה
עדות ראשונה זו לקיומו של ישוב יהודי מחזקת את הסברה, שהייתה עד כה בגדר פולקלור, כי היישוב הוא "כורסי" שמוזכרת בברית החדשה כאחד המקומות שבו ביקר ישו וביצע את נסיו
שלוש האוניברסיטאות המובילות בישראל לפי מדד זה האוניברסיטה העברית, הטכניון ואוניברסיטת ת"א ירדו מספר מקומות בטבלה, היחידה שעלתה ואפילו רושמת זינוק היא אוניברסיטת בן גוריון
*ד"ר דבורה צוויקל ומיקי הולצמן מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה מציעים לזהות את הספינה שהתגלתה כבר בשנת 1999 מול חופי טנטורה כספינת הברון האובדת. הספינה שמצאנו תואמת את המפרט של ספינות הברון מבחינת המבנה, היא נשאה מטען דומה והיא שטה וטבעה בתקופה הנכונה", אמרו*
כך עולה מממחקר חדש באוניברסיטת חיפה בשיתוף המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) * *המחקר, שערכו במשותף ד"ר מעיין אגמון מהחוג לסיעוד וד"ר גלית ערמון מהחוג לפסיכולוגיה, קושר לראשונה קו ישיר בין שתי תופעות שכיחות מאוד באוכלוסייה, וחשף קשר חד-כיווני ביניהן. "הממצאים מדגישים את חשיבות הטיפול המשולב בשתי התופעות,
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו