שלושה מכלולי מטען תת־ימיים בלגונת דור שמדרום לחיפה מספקים עדות ישירה למסחר ימי בין המאה ה־11 למאה ה־6 לפני הספירה, ומציגים קשרים משתנים עם מצרים, קפריסין והחוף הפיניקי
מטעני ספינות מתקופת הברזל שנמצאו בדור מגלים כיצד המסחר הים־תיכוני הקדום התפתח לצד עלייתן ונפילתן של אימפריות ושינויים בכוח הפוליטי.
ממצאים חדשים של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומהאוניברסיטת חיפה משנים את האופן שבו חוקרים מבינים מסחר ימי קדום במזרח הים התיכון. במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Antiquity מדווחים החוקרים על התיעוד הראשון של גילוי מטעני ספינות מתקופת הברזל שנמשו מתוך תחומי עיר נמל שהייתה קיימת בעבר בישראל. מדובר בעדות נדירה וישירה למסחר ימי בתקופה שרוב שחזורה עד כה נשען על ארכאולוגיה יבשתית.
את המחקר הבין־לאומי הוביל תומס א’ לוי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, יחד עם אסף יסעור־לנדאו, מייסד המעבדה לארכאולוגיה חופית וסקר תת־ימי באוניברסיטת חיפה. עבודתם מציגה דפוסים משתנים של מסחר, השפעה פוליטית וקישוריות אזורית בין המאה ה־11 למאה ה־6 לפני הספירה.
במהלך החקירה זיהה הצוות שלושה מכלולי מטען תת־ימיים נפרדים בלגונת דור, הידועה גם כלגונת טנטורה, לאורך חוף הכרמל. בעת העתיקה שימש המפרץ המוגן הזה את עיר הנמל דור, מרכז ימי חשוב הממוקם בין רשתות מסחר מצריות, פיניקיות ובהמשך גם אשוריות ובבליות.
הגילויים הללו נמנים עם מעט מאוד מטעני ספינות מתקופת הברזל הידועים בכלל ברחבי הים התיכון, והם הראשונים שמקושרים ישירות לעיר נמל מתועדת מתקופת הברזל בדרום הלבנט.
המחקר הוא חלק משיתוף פעולה מתמשך בארכאולוגיה ימית וב“סייבר־ארכאולוגיה” בין המרכז לסייבר־ארכאולוגיה וקיימוּת באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו לבין בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. באמצעות שילוב של כלים מתקדמים כגון מידול תלת־ממדי, דימות רב־ספקטרלי ומיפוי דיגיטלי, לצד חפירה ארכאולוגית מסורתית, מצליח הצוות לחקור מורשת תרבותית שקועה בדרכים שלא התאפשרו בעבר.
מטענים קדומים מספרים סיפור של מסחר, כוח ושקיעה
שלושת המטענים יחד מייצגים שלבים שונים בתקופת הברזל, ומשקפים שינויים רחבים יותר בכוח הפוליטי, בארגון הכלכלי ובמסחר האזורי במזרח הים התיכון.
המטען הקדום ביותר, Dor M, מתוארך למאה ה־11 לפני הספירה. הוא כולל ריכוז של קנקני אחסון ועוגן שנושא כתובת בכתב קיפרו־מינואי. החוקרים מציינים כי הכתובות על העוגן ועל כלי האחסון מרמזות על קשרים עם קפריסין ועם מצרים, וכי הטיפולוגיה של קנקני האחסון מחברת את המכלול גם לחוף הפיניקי. הממצאים ב-Dor M מתיישבים, לפי המחברים, עם “דוח ונאמון” המצרי, טקסט ספרותי סביב שנת 1,000 לפני הספירה המתאר מסעות ימיים לדור וליעדים נוספים.
המטען Dor L1 כולל קנקנים בסגנון פיניקי וקעריות דקיקות דופן, ומתוארך מסוף המאה ה־9 עד תחילת המאה ה־8 לפני הספירה. בניגוד ל-Dor M, במטען זה אין עדות למסחר עם מצרים וקפריסין. המחברים מציינים שהדבר תואם ממצאים יבשתיים המראים ירידה בקישוריות של דור וביבוא תחת שליטה ישראלית. עם זאת, המטען מספק עדות ברורה להמשך פעילות ימית בתקופה זו.
Dor L2 הוא השמור והמאוחר ביותר מבין השלושה. הוא מתוארך לסוף המאה ה־7 או ראשית המאה ה־6 לפני הספירה, והוא המטען השלם ביותר. הוא כולל אמפורות מסוג “ידיות סל” בסגנון קפריסאי, ובאופן יוצא דופן גם “גושי ברזל” (מסות נקבוביות של ברזל מתכתי וסיגים, תוצר ביניים בתהליך התכה של עפרות ברזל). החוקרים מציינים שעוגנים מתקופת הברזל עם רכיבי עץ ועופרת הם נדירים אך מוכרים ברשומה הארכאולוגית, ומוסיפים כי גושי הברזל מעידים על מסחר מתכתי בקנה מידה מוקדם ובעל אופי תעשייתי.
על בסיס תיארוך פחמן־14 וניתוח שאריות חומרים, סביר שהמטען שייך לימים שבהם דור הייתה מרכז ימי משגשג שפעל תחת שליטה אימפריאלית של בבל או אשור. החוקרים מציינים התאמה לממצאים אחרים של ספינות טרופות מתקופת הברזל לאורך חופי אנטוליה, המרמזים על “אזור אינטראקציה מורחב” לאחר שדור “חזרה לידיים פיניקיות”.
הצוות גם ניתח שרידים בוטניים כגון חרצני תמר. במקרה אחד נמצא בסיס של אמפורה מסוג “ידיות סל” שהכיל גרעיני ענבים, וממצא זה סיפק טווח תיארוך דומה לזה של העוגן באתר L2, וסייע לחיזוק התיארוך הכולל.
עדשה חדשה להבנת קישוריות קדומה
למרות שהחפירות עד כה חשפו רק את השכבות העליונות של סוללת החול שבה מצויים המטענים, הממצאים כבר מצביעים על דור כמרכז ימי דינמי שמעמדו עלה וירד עם גלים גיאופוליטיים. הלגונה והנמל מוגנים ממערב בידי שלושה איים קטנים. גילויים של רציפים, עוגני אבן ומבנים מלאכותיים דמויי שוברי גלים, המכונים “מולים”, מחזקים את ההבנה שדור הייתה צומת חיוני ברשת המסחר הים־תיכונית בתקופת הברזל.
עם זאת, החוקרים מדגישים שזהו רק שלב ראשון. עד כה נחפרו עד כ־25% בלבד מסוללת החול שבה מצויים המטענים, והחפירות נמשכות. חפצים רבים נוספים עדיין קבורים, ובהם ייתכן גם חלקים מדופן הספינה באתר Dor L2.
העבודה נשענת על כמעט עשור של שיתוף פעולה בין אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו לאוניברסיטת חיפה, ובתמיכה חלקית של הדגש שמוביל מכון קוואלקום על סייבר־ארכאולוגיה ועל שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים לשימור ולניתוח של מורשת תרבותית תת־ימית. באמצעות שילוב שיטות סייבר־ארכאולוגיה עם חפירה תת־ימית, הצליח הצוות לשחזר פעילות שיט קדומה ברמת פירוט חסרת תקדים, עד לרמת גרעיני ענבים, חרצני תמר וכתובות על עוגנים.
המחקר אינו רק תגלית אקדמית חשובה, אלא גם מודל עבודה לשיתוף פעולה ארכאולוגי חוצה גבולות וחוצה תחומים.
למאמר המדעי: “Iron Age ship cargoes from the harbour of Dor (Israel)”, מאת Assaf Yasur-Landau ואחרים, 26 במאי 2025, Antiquity.
המחקר מומן באמצעות מענק מקרן Malcolm H. Wiener למחקר תקופת הברונזה בחוף הכרמל, וכן מקרן Koret (מענק מס’ 19-0295).
עוד בנושא באתר הידען:
