"ז'טרופה לקירור כדור הארץ"

הרעיון פשוט: נטיעת שיחי הז'טרופה באזורים חמים ויבשים סביב העולם. החוקרים טוענים, כשהם מתבססים על נתונים ממטעי ז'טרופה קיימים, כי "כל 10 דונם של ז'טרופה יספחו כל שנה 25 טון פחמן דו־חמצני".

מטע ז'טרופה בתאילנד. צילום: shutterstock
מטע ז'טרופה בתאילנד. צילום: shutterstock

בעבר כתבתי על הז'טרופה, צמח שניתן להפיק ממנו דלק ובכך לצמצם את פליטת גזי החממה שגורמים להתחממות העולמית ומקורם בשריפת דלק מחצבי.

ציינתי כי היתרון של ז'טרופה מול "גידולי דלק" אחרים הוא באפשרות לגדלו באזורים ושטחים יובשניים בהם לא ניתן לגדל צמחי מאכל או מרעה. כמו כן, ציינתי כי אם מגדלים ז'טרופה בשדות שניתן לגדל בהם צמחי מאכל, הרי שראוי לגדל צמחי מאכל בין שורות הז'טרופה וכך "להרוג שתי צפרים במכה אחת". אלא שיזמים זריזים החלו לגדל אלפי דונמים של הצמח הרעיל בשטחי חקלאות שבמקרים רבים פונו מהם התושבים המקומיים. ברור שלא ליזמה כזאת "התכוון המשורר".

עכשיו מציעים אנשי צוות מחקר גרמנים שמפרסמים את עבודתם ב:Earth System Dynamics לנצל את העובדה שניתן לגדל את הז'טרופה באזורים יובשניים לצורך ספיחת פחמן דו־חמצני. אזורים חמים ויובשניים אינם המקומות בהם אנשים עוסקים בחקלאות.

צוות המחקר הגרמני רוצה לשנות זאת בכוונה לעזור במיתון התחממות העולמית או בעצירתה, הרעיון פשוט: נטיעת שיחי הז'טרופה באזורים חמים ויבשים סביב העולם. החוקרים טוענים, כשהם מתבססים על נתונים ממטעי ז'טרופה קיימים, כי "כל 10 דונם של ז'טרופה יספחו כל שנה 25 טון פחמן דו־חמצני". על־פי חישובם יש שטחים בהיקף של כ-100 מיליון קמ"ר שמתאימים לנטיעות. שטח נטוע בהיקף כזה יספח (יספוג מהאטמוספירה) 25 מיליארד טון פחמן דו־חמצני כל שנה. זו כמות שמבטלת את פליטת הפחמן הדו־חמצני מסין, ארה"ב והאיחוד האירופי ביחד.

מטעי ז'טרופה בשטחים אלה ימשיכו לספוח פחמן דו־חמצני במשך כמה עשורים. על־פי חישובם של החוקרים תהיה עלות ספיחה של טון פחמן דו־חמצני כ־50 יורו. מחיר שעומד בתחרות מול שיטות ה"תפיסה" והאיחסון של פחמן דו־חמצני ((carbon capture and storage (CCS) הקיימות היום. נוסף על כך הדמית מחשב הראתה כי שטחים נטועים בסדר גודל של עשרות קמ"ר יורידו את טמפרטורת פני השטח ויעלו את כמויות המשקעים – הגשם והטל. ‫[משום מה אין ‬ התיחסות לאפשרות של ייצור דלק מזרעי הז'טרופה, שיקזז בשימוש בדלק מחצבי וכך יגרום לעוד הפחתה בפליטות (אסף).]

לדברי היזמים, נטיעת שטחי ז'טרופה בהיקפים גדולים תאפשר גידולי עצים וצמחים אחרים ‫(‬בין השורות). הנטיעות יגרמו לשינויי אקלים מקומיים שיאפשרו גידול חורשים שבמשך השנים ישנו את פני השטח ויאפשרו הפסקת ההשקיה. מטעי הז'טרופה והחורשים שיתפתחו בהם ימשיכו לספוח פחמן דו־חמצני וכך יגרמו למיתון ההתחממות העולמית.

‫"‬אליה וקוץ בה"
ברור שהיזמה אינה נקיה מפגמים: על אף שמטע הז'טרופה יגדל באזורים יובשניים, בכל זאת יש צורך להשקות מעט את הצמחים. ברור שמים אינם משאב שקל להשיגו באיזורים יובשניים. בנוסף, בגלל הצורה בה השתלטו חברות ויזמים על שטחי חקלאות לפיתוח מטעי הז'טרופה,נוצר לשיח מוניטין שלילי. על שני הפגמים האלה יהיה צורך להתגבר. את בעית המוניטין יהיה צורך לפתור בעזרת חינוך. באשר למים, ניתן להשתמש במים מליחים. כמו כן יתכן שכדאי יהיה להוביל מים "אפורים".

החוקרים מתכננים לנטוע מטע נסיוני שבו תיבדק היזמה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. היי דוקטור רוזנטל. האם אכן נערך מאז כתיבת הפוסט ניסוי בארץ או בעולם ז'טרופה ? יש תוצאות לניסוי כזה? תודה.

  2. לאחד אחר :
    למרות ה״נימוס״ בתגובתך ,
    אילו טרחת לקרוא את הרשימות ( שהתפרסמו בהידען ) הנוגעות לג׳טרופה בפרט ולדלק ביולוגי בכלל,
    היתה נוכח כי בעבר כבר התייחסתי לכל הבעיות והצדדים שמובאות ברשימה ה״חדשה״ ש״מצאת״….

  3. מה קשורים הגבלת ילודה וטייקונים לנושא של הכתבה?!
    ובלי קשר- הגבלת ילודה היא אחד הדברים הכי מתואבים שממשלה יכולה לעשות לאכלוסיה שלה והיא סימן בולט לשלטון טוטאליטארי.

  4. מה קשורים חוקים לעניין? ברור שמי שעובר על החוק צריך להענש. ואני מסכים איתך שיש טייקונים שעושים נזק נוראי. אבל – הפתרון הוא אכיפת החוק, ולא הוספת חוקים שיפגעו באלה שבאמת מעסיקים הרבה אנשים….. גם לזה שנינו מסכימים.

    דיברת מקודם על"הגבלת הטייקונים" – על זה קפצתי. עכשיו אתה מדבר על אכיפת חוקים…

  5. ב'
    תפסיק לקשקש.
    "הטייקון אינו "מספק עבודה" לאף אחד." – אז איך לדעתך "הוא" נהפך לטייקון? זרק על עצמו כסף?
    זאת טיפשות – לחשוב כמו שאתה חושב.

  6. הטייקון דואג לרווחים שלו בין היתר על ידי צמצום מרבי של כמות המועסקים ושל השכר שהוא משלם להם.
    הטייקון אינו נותן מקומות עבודה.
    יש טייקונים מושחתים. לפחות על זה אנחנו מסכימים.
    הנזק שטייקון מושחת אחד גורם לאנושות גדול מן הנזק שגורמים אלפים רבים של חסרי כל מושחתים.
    חסרי הכל מוגבלים בין כה וכה בכל צעד שהם עושים.
    לא כן הטייקונים.
    לפיכך בעדיפות הראשונה יש לאכוף את החוקים על הטייקונים.
    אבל לאכוף את החוק על הטייקונים זה לא דבר קל.
    בדיחה ? :
    אשה אחת ביקשה מהדייל לעצור את הרכבת.
    אבל הדייל לא הסכים בשום פנים ואופן בגלל שלא היתה שם תחנה.
    "זאת הרכבת שלי ואני אעצור היכן שאני רוצה אמרה האישה".

  7. הטייקון דואג לרווחים שלו ע"י מתן מקומות עבודה. יש טייקונים מושחתים ויש חסרי כל מושחתים. אבל לך יש א'גנדה אישית שמבוססת על שנאה. אחרת, אין כל הסבר להכללה שלך.

  8. הטייקון אינו "מספק עבודה" לאף אחד.
    הטייקון דואג לרווחים שלו.
    אני מציע לך לקרוא את הספר "גיאוגרפיה של רעב" (שם המחבר פרח מזכרוני) הספר מתאר בצורה טובה מה קורה בעולם שבו הטייקונים דואגים לעצמם ועל חשבון מי זה בא.

  9. ב
    אתה מתעלם מזה שטייקון אחד מספק עבודה להורי אותם מאה אלף ילדים. באמת קשה לי להבין למה אתה שונא את אלה שמספקים עבודה לכל כך הרבה אנשים. שנאה גורמת לאנשים לדבר כאלה שטויות…

  10. הגבלת הטייקונים קודמת להגבלת הילודה.
    מאה אלף ילדים אינם גורמים לפליטת מזהמים כמו טייקון אחד.
    אמנם בעתיד מי שירצה לשרוד על כדור הארץ יהיה חייב להתיחס לנושא הגבלת הילודה.
    אבל הגבלת הטייקונים שייכת להווה. אם לא נגביל את זה בהווה אז גם לא יהיה עתיד.
    גם אם נגביל את הילודה וגידול האוכלוסיה יעצר. עדיין נשאר עם בעיית הטייקונים.

  11. כתבה מרתקת, תודה!
    אולי מכאן תצמח הישועה (למרות ההסתייגויות המופיעות בתגובה שלפני).
    אשמח לראות כתבה מעמיקה בנושא הגבלת הילודה בה אתה תומך למיטב הבנתי (גם אני תומך נלהב, לכל מי שמוכן לשמוע).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן