ויטעו במדבר דיזל

הז'טרופה – עץ שפריו מכיל שמן רב עשוי להיות תחליף לדיזל שיספק פרנסה לחקלאים ויעצור את המידבור

לפני זמן קצר כתבתי על “דלק חילופי” כאשר את אחד המקומות הראשונים תופס ה”ביו-דיזל” – דלק (למנועי דיזל) המיוצר מצמחים. במקומות שונים בעולם – בעיקר בארצות ה”עולם השלישי” תופס הפיתוח הביו-דיזל מקום נכבד כדי להמנע מהמסלול המזהם בו צעדו ערצות המערב מתפתחת בארצות ה”עולם השלישי” תעשיית/גידול צמחים שמהם ניתן להפיק שמן צימחי דל בפחמן מהשמן הצימחי מזקקים ביו-דלק.

אחד המועמדים החשובים כצמח להפקת ביו-דיזל הוא עץ הז'אטרופה (Jatropha curcas). העץ/שיח שייך למשפחת החלבלוביים מוצאו ממרכז אמריקה Euphorbiaceaeולאורך ההיסטוריה הופץ בהודו, דרום אמריקה ואפריקה כאשר שימושו המסורתי היה להפקת השמן מזרעיו, שמן ששימש לבישול, למאכל, לקוסמטיקה, ולתרופות מסורתיות, העץ שבמקומות רבים שימש כגדר חיה סביב שטחים מעובדים נותן פרי כבר אחרי שנה (מזריעתו) ומגיע לתפוקה מירבית אחרי כ 5 שנים, (כ 500 קג' לדונם) בעיבוד פשוט ללא דישון ו/או השקיה.

את העץ ניתן לגדל באזורים בהם תנאים קשים – יובש, קרקע עניה וכד' וכך לנצל שטחים שאינם מתאימים לגידולים אחרים. גידולו זול מרבים מהצמחים שמועמדים לשמש מקור לביו-דיזל ( חמניות, סויה ועוד) גידולים שהיום מסובסדים במערב וכן גידולו בשטחים “פגועים ” מטייב את הקרקע, ומחזיר לשטח את חיוניותו, זאת בהוצאות ראשוניות מזעריות מאחר וניתן לגדלו בתנאי “חצי-מדבר” יש לגידולו בשולי המדבר ערך מוסף במניעת מדבורם של שטחים נוספים, במידה ויש בשטח הנטוע מספיק מים ניתן לגדל בין שורות העצים ירקות עונתיים ושוב לשפר את הקרקע וכמובן את תנאי המגדלים.

ערך מוסף אחר הוא העובדה כי: נטיעה, טיפול קטיף ואיסוף הפרי נעשה בעבודת ידיים כלומר הספקת תעסוקה ופרנסה לתושבים באיזורים בהם הפרנסה חסרה. בהתחשב בעובדה כי בארצות רבות החקלאים ה”קטנים” אינם עומדים בתחרות מול חקלאות אינטנסיבית וכן בגלל התנאים המשתנים (בצורת יובש וכד') אינם מצליחים להוצא פרנסתם מגידולים מסורתיים הרי גידול הז'אטרופה הוא פתרון מצוין. קוטפים את הפירות היבשים מהם מפרידים את הזרעים המכילים כ 40% – 60% שמן. אחרי סחיטת השמן וזיקוקו ניתן להשתמש בו כביו-דלק למנועי דיזל, הנותן תפוקה כמו סולר, ניתן גם לערבבו בסולר אבל כאשר המנוע מופעל ע'י הביו-דיזל פליטת המזהמים מיזערית וכמובן מחירו נמוך בהרבה.

רמת פליטת המזהמים של ביו-דיזל לעומת סולר היא: חלקיקים 30%, חד-תחמוצת-פחמן 50%, תחמוצת נטרן 50%, דו-תחמוצת-פחמן 30% בנוסף לכך הביו-דיזל הוא חומר מתכלה שאינו רעיל. בתהליך הזיקוק לא משתמשים במים ולכן גם הוא יכול להיעשות באיזורים יובשניים, כאשר ה”מפעל” מונע בביו-דיזל.

בחומרי הלוואי שנשארים אחרי סחיטת וזיקוק השמן ניתן להשתמש בתעשיית הקוסמטיקה, כמזון לבקר וכן לדישון השדות. משטח של 100 אלף דונם ניתן להפיק כ 20,000 טון זרעים ומהם כ 8,000 טון ביו-דיזל. חברות ארופאיות כבר חותמות הסכמי הספקה עם מדינות ברחבי ה”עולם השלישי” בהן כבר ניטעים עצים ומוקמים מפעלי זיקוק. בהודו הוקצבו לכך 300 מיליון דולר, במטרה להשתמש בכ 5% מצריכת הדיזל כבר ב 2006 ובשלבים הבאים להגיע ל20% מה שידרוש גידולים בשטח של כ 20 מיליון דונם.

בהתחשב בעובדה כי שטחים בהקף של כ מיליארד וחצי דונם (בהודו) עיבדו את חיוניותם ( סחף, יבוש, פגיעה בפוריות) ואינם ניתנים לניצול מסורתי הרי שיש מקום מחד ומאידך יש חקלאים שזקוקים לתחליף.

בפיליפינים מנצלים מטעי קוקוס בשטח של כ 100.00 דונם לניצול שמן הקוקוס ליצור ביו-דיזל, כאשר הכוונה לטעת ז'אטרופה בין דיקלי הקוקוס וכך להגדיל את ניצול השטח, בשלב הבא ינטעו עצי ז'אטרופה בשטחי קוקוס נוספים בסך של כ 250,000 דונם. כשחלק גדול מהתוצרת מיוצאת ליפאן ולסין.

באפריקה מתרחבים והולכים שיטחי חקלאות שניפגעו בגלל ניצול יתר במקביל לשינויי האקלים, שטחים כאלה ונוספים מיועדים לנטיעות עצי הז'אטרופה שיחזיר להם את חיוניותם ויתן לתושביהם אפשרות קיום.

לאחרונה הכריז נשיא זימבבואה כי ” כדי לשחרר את ארצו מהתלות ב”דלק איפריאליסטי”, ינטעו אלפי דונם ז'אטרופה “שיספקו את תצרוכת הדלק של המדינה” בחוזר מיוחד שהופץ בין החוואים והחקלאים מוסבר לקוראים יתרונו של העץ, דרכי הטיפול בו, הצפי לרמת ההכנסות, משתלות בהן ניתן לרכוש שתילים, כך נקראים כולם להרתם למען “מהפכת הדלק” שתחזיר לחקלאים את האפשרות להתקיים על אדמתם ולמדינה את עצמאותה הכלכלית ? הלוואי

מסתבר כי ניתן להפיק את הדלק באמצעים פשוטים, ע”י סחיטת הזרעים, השמן המתקבל משמש להפעלת מנועי דיזל גדולים, ניתן להשתמש בו גם למנועים קטנים אלא שאז יש צורך במיכל ראשוני ובו סולר מינרלי לצורך ההנעה, (פעם היינו מניעים כך טרקטורים גדולים) כלומר מגדלי הז'אטרופה יוכלו להפיק בעצמם – לעצמם את הביו-דלק לו יזדקקו לשימוש שוטף.

רעיון הביו-דיזל שהולך ותופס עוצמה אינו חדש בונה מנוע הדיזל רודולף דיזל הפעיל את מנועו הראשון בשמן בוטנים. מאה שנים מאוחר יותר חודרת התובנה ביתרונות השמן הצימחי על הסולר המינרלי. יתרון בעלות ובעיקר יתרון שבהפחתת פליטת המזהמים נותר רק לקוות שעץ הז'אטרופה ימלא אחר הצפיות שתולים בו ואולי ימצא מקומו גם אצלנו.