סיקור מקיף

מידבור

תעלת מים בקליפורניה שהתייבשה בשל בצורת ממושכת. המחשה: depositphotos.com

הגרוע מכל עוד לפנינו: צפויות בצורות ממושכות בעתיד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"

בתמונה: חולות נודדים במדבר הקלהרי שבדרום אפריקה. מדידות ריכוזי האיזוטופים הקוסמוגניים המצטברים בהם מאפשרים לתארך את הופעתם בנוף. צילום - ארי מטמון

שיטה חדשה גיל החול במדבריות הגדולים בעולם

במחקרים שנערכו באמצעות מודל חדש, המבוסס על נתונים שנמדדו בחולות ממדבר הקלהרי שבאפריקה ומדבר הסימפסון באוסטרליה, הצליחו חוקרים למצוא כי החולות עתיקים משסברו עד כה – כמה מיליוני שנים לפחות, וכי ניתן לעשות שימוש בשיטה החדשה שיצרו לצורך תארוך של מדבריות עתיקים ולמידת דפוסי הנדידה של חולות ויצירתם

מידבור. צילום: depositphotos.com

ישראל מאיצה את התרומה שלה למאבק במידבור

השרה זנדברג: למדינת ישראל יש יתרון הנובע מניסיון רב שנים בפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרים של חיים בסביבה מדברית. מרכז החדשנות DeserTech יאפשר לרתום את החדשנות הישראלית לטובת כל מדינות העולם במאבקן במשבר האקלים והשלכותיו, ויהווה נקודת מפגש לטכנולוגיה, מחקר ומדיניות"

ממצא מהמאה החמישית בשבטא. צילום: אוניברסיטת בר אילן

חוקרים ישראלים גילו עדות להתמוטטות ענף גפן מסחרי בנגב לפני 1500 שנה, בתקופה של מגפה ושינויי אקלים

החוקרים: מגיפת הדבר של יוסטיניאנוס ושינוי אקלים – חושפים חולשות של מערכות כלכליות ופוליטיות אז וגם היום. ההבדל הוא שהביזנטיים לא ראו מה עומד להגיע.

באזורים העניים והצפופים ביותר על פני כדור הארץ, בארות מי שתייה, שנחפרו כדי להימנע מן הצורך להשתמש במים עיליים מזוהמים בחיידקים, מורעלות באַרְסֵן שמקורו במי תהום. כעת גם אלה בסכנה. אילוסטרציה: pixabay.

העולם מתייבש

רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות

יונקים גדולים בסוואנה אפריקה, בסכנת הכחדה. צילום: shutterstock

נטיעות שליליות

כאשר נטיעת עצים מהווה פגיעה בבתי גידול

שיטפונות בזק מאופיינים בפרקי זמן קצרים של גשם חזק. באזורים שבהם הקרקע לא מאפשרת חלחול. צילום: ilan molcho, Flickr

הסיבה לכך שהסופות חזקות יותר

מחקר חדש בדק את הקשר בין סופות מהסוג שגרמו לשיטפונות ההרסניים בנגב לבין הטמפרטורה בישראל, ומצא שבמזג אוויר חם יותר נצפו דווקא סופות עוצמתיות יותר.

נוף מדברי בפיתולי כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, 12 באוגוסט 2012. צילום: אבי בליזובסקי

חקלאות מדברית בעולם ובארץ

בכנס האקלים במרקש עסקו בין היתר גם בסוגיית החקלאות המדברית. קרקעות באזורים יובשניים מהוות כ-40% משטח העולם ונמצאות בכל היבשות, בשטחים אלה שוכנים כשני מיליארד

גבעול דורה בשדה באפריקה. צילום: shutterstock

קיר ירוק לעצירת נדידת העמים

על פי תחזיות האו"ם עד 2025 כשני שליש מהאדמות החקלאיות באפריקהיהפכו למדבר, תהליך המידבור יהפוך את החיים בשטחים אלה לבלתי נסבלים. על פי אותה תחזית

הפגזת עציצים בטונדרה

במדור הידען קלאסיק אנחנו מביאים לכם מאמרים בני כמה שנים אך שיש להם ערך הסטורי או שהם מעניינים גם היום.

יחמור רועה עשב בערבה. צילום: shutterstock

מסתדרים גם בלי גשם

מחקר: צמחי א"י עמידים בפני בצורת ממושכת

כריתת יער בפינלנד. צילום: Taina Sohlman / Shutterstock.com

היער הנעלם

כבר 12 אלף שנה בני האדם משתמשים בעצים לצוֹרכיהם, ועם השנים כּוֹרתים יותר ויותר יְעָרות. המצב מדאיג מאוד; ואם נמשיך לפגוֹע ביערות, ניפּגע גם אנחנו

נוף מדברי. צילום: פרופ' צבי דובינסקי, אוניברסיטת בר-אילן

קרקע לא מוכרת

קרקע היא המשאב העיקרי של כדור הארץ ובכל זאת לא שומרים עליה מספיק. לפרופ’ יוסף שטיינברגר מאוניברסיטת בר אילן, מומחה קרקע ונציג ישראל בנושאי סביבה

נוף מדברי בפיתולי כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, 12 באוגוסט 2012. צילום: אבי בליזובסקי

אנושות מול מדבר

בני האדם גורמים לערעור האיזון בסביבה המדברית בעולם כולו ולשינוי קיצוני באוכלוסית היונקים

עדר פרות באדמה היבשה של בורקינה פאסו. מתוך ויקיפדיה

מייבשים את אפריקה

בשנים אחרונות יש מי שרוכש שטחי ענק במטרה (מוצהרת) לפתחם כשטחי חקלאות. יזמים מדובאי או מלונדון מבינים כי ע"י חכירה ורכישת קרקעות יקבלו גישה למים

קרומי קרקע באזור גבעות גורל. צילום: שי סלע. קרומי קרקע באזור גבעות גורל. צילום: שי סלע, אוניברסיטת בן-גוריוןקרומי קרקע באזור גבעות גורל. צילום: שי סלע.

סיפור של סוכן כפול: מחקר חדש שופך אור על התפקוד של קרום קרקע פיסיקלי כגורם משמר לחות

כך עולה ממחקר חדש שנערך על-ידי הדוקטורנט שי סלע בהנחיית פרופ' טל סבוראי מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר שמואל אסולין ממרכז וולקני

ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי (משמאל) וראש המועצה האיזורית אילות אודי גת בחולות סמר. תומכים ללא סייג במאבק על עתיד החולות. צילום: מתוך אתר החברה להגנת הטבע

על פשרות וסביבה טבעית

הפשרה לפיה ייכרו רק חלק מחולות סמר היא זריית חול בעיניים. גם ככה מדובר בשרידים של דיונה גדולה שקשה לשמר בה את החי והצומח. בדיונה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן