מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"
במחקרים שנערכו באמצעות מודל חדש, המבוסס על נתונים שנמדדו בחולות ממדבר הקלהרי שבאפריקה ומדבר הסימפסון באוסטרליה, הצליחו חוקרים למצוא כי החולות עתיקים משסברו עד כה – כמה מיליוני שנים לפחות, וכי ניתן לעשות שימוש בשיטה החדשה שיצרו לצורך תארוך של מדבריות עתיקים ולמידת דפוסי הנדידה של חולות ויצירתם
השרה זנדברג: למדינת ישראל יש יתרון הנובע מניסיון רב שנים בפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרים של חיים בסביבה מדברית. מרכז החדשנות DeserTech יאפשר לרתום את החדשנות הישראלית לטובת כל מדינות העולם במאבקן במשבר האקלים והשלכותיו, ויהווה נקודת מפגש לטכנולוגיה, מחקר ומדיניות"
פרופ' משה ארמון:"השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד".
החוקרים: מגיפת הדבר של יוסטיניאנוס ושינוי אקלים – חושפים חולשות של מערכות כלכליות ופוליטיות אז וגם היום. ההבדל הוא שהביזנטיים לא ראו מה עומד להגיע.
רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות
היקף ההרס הסביבתי גדל באופן דרסטי בשנים האחרונות, בעיקר באשמת האדם לרבות שריפת דלקים מאובנים כמו פחם ונפט. תעשיות אחרות כמו כריית אבני חן ומינרלים
מחקר חדש בדק את הקשר בין סופות מהסוג שגרמו לשיטפונות ההרסניים בנגב לבין הטמפרטורה בישראל, ומצא שבמזג אוויר חם יותר נצפו דווקא סופות עוצמתיות יותר.
פרופ' פיינמן הוא ממקימי המכונים לחקר המדבר בשדה בוקר, ד"ר סולווי חוקרת בנושא צמחי מרפא מהמזרח התיכון בשיתוף פעולה עם בית חולים הדסה
בכנס האקלים במרקש עסקו בין היתר גם בסוגיית החקלאות המדברית. קרקעות באזורים יובשניים מהוות כ-40% משטח העולם ונמצאות בכל היבשות, בשטחים אלה שוכנים כשני מיליארד
על פי תחזיות האו"ם עד 2025 כשני שליש מהאדמות החקלאיות באפריקהיהפכו למדבר, תהליך המידבור יהפוך את החיים בשטחים אלה לבלתי נסבלים. על פי אותה תחזית
במדור הידען קלאסיק אנחנו מביאים לכם מאמרים בני כמה שנים אך שיש להם ערך הסטורי או שהם מעניינים גם היום.
מחקר: צמחי א"י עמידים בפני בצורת ממושכת
כבר 12 אלף שנה בני האדם משתמשים בעצים לצוֹרכיהם, ועם השנים כּוֹרתים יותר ויותר יְעָרות. המצב מדאיג מאוד; ואם נמשיך לפגוֹע ביערות, ניפּגע גם אנחנו
כך מזהיר הארגון למזון וחקלאות של האו"ם לקראת כנס של שרי חקלאות ממדינות המזה"ת וצפון אפריקה. ישראל לא משתתפת משום מה
פרופ' שמעון גפשטיין, נשיא המכללה האקדמית כנרת בראיון לאתר הידען: גיליתי את הגנים בצמחים שמאפשרים להם להאריך את חייהם, ולספק יותר פירות, בעלי חיי מדף
עד כה, מסתבר, לא היה ברור המנגנון שבאמצעותו עוצר המלח את התפתחות השורשים.
קרקע היא המשאב העיקרי של כדור הארץ ובכל זאת לא שומרים עליה מספיק. לפרופ’ יוסף שטיינברגר מאוניברסיטת בר אילן, מומחה קרקע ונציג ישראל בנושאי סביבה
בני האדם גורמים לערעור האיזון בסביבה המדברית בעולם כולו ולשינוי קיצוני באוכלוסית היונקים
בשנים אחרונות יש מי שרוכש שטחי ענק במטרה (מוצהרת) לפתחם כשטחי חקלאות. יזמים מדובאי או מלונדון מבינים כי ע"י חכירה ורכישת קרקעות יקבלו גישה למים
ארצות הברית וישראל יכולות להפיק לקחים מתשע השנים השחונות שפקדו את אוסטרליה
כך עולה ממחקר חדש שנערך על-ידי הדוקטורנט שי סלע בהנחיית פרופ' טל סבוראי מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר שמואל אסולין ממרכז וולקני
הפשרה לפיה ייכרו רק חלק מחולות סמר היא זריית חול בעיניים. גם ככה מדובר בשרידים של דיונה גדולה שקשה לשמר בה את החי והצומח. בדיונה
במחקרים קודמים טענו החוקרים כי אזור מדבר יהודה היה לח יותר בצורה משמעותית לפני 2000 שנים; המחקר החדש שנערך באוניברסיטת חיפה מפריך את הטענה וקובע:
