סיקור מקיף

מידבור

מזכיר אמנת המדבור של האו"ם, איברהים תיאו, אמר את הדברים בכנס המדבור הבינלאומי שהתקיים במכון לחקר המדבר בשדה בוקר. מחסור במים, יבול שייכשל, צמחים יפסיקו לצמוח, ההגירה תתרחב עוד יותר – והסכסוכים בעולם רק יגברו".
על פי ראש שרותי האקלים של האו"ם World Meteorological Organisation (WMO) "גם כאשר כמויות הגשמים נשארות כשהיו, בגלל ההתחממות מים מתאדים והשטח מייבש
ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים הישראלים? ולמה, למרות מה שמופיע בחשבון המים שלנו, למים אין מחיר?
קבוצת גיאולוגיים ישראלית חוקרת בעשור האחרון את השכבות העמוקות של קרקעית ים המלח, במטרה לחשוף את ההיסטוריה האקלימית של האזור ולייצר תחזיות אקלימיות מקומיות ועולמיות. מסקנות המחקרים עשויות להאיר את חקר האקלים באור חדש
מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"
במחקרים שנערכו באמצעות מודל חדש, המבוסס על נתונים שנמדדו בחולות ממדבר הקלהרי שבאפריקה ומדבר הסימפסון באוסטרליה, הצליחו חוקרים למצוא כי החולות עתיקים משסברו עד כה - כמה מיליוני שנים לפחות, וכי ניתן לעשות שימוש בשיטה החדשה שיצרו לצורך תארוך של מדבריות עתיקים ולמידת דפוסי הנדידה של חולות ויצירתם
השרה זנדברג: למדינת ישראל יש יתרון הנובע מניסיון רב שנים בפיתוח פתרונות חדשניים להתמודדות עם אתגרים של חיים בסביבה מדברית. מרכז החדשנות DeserTech יאפשר לרתום את החדשנות הישראלית לטובת כל מדינות העולם במאבקן במשבר האקלים והשלכותיו, ויהווה נקודת מפגש לטכנולוגיה, מחקר ומדיניות"
פרופ' משה ארמון:"השיטה שפיתחנו יכולה לשמש למיפוי הקרקעית של אגמים מדבריים ברחבי העולם, ולעזור לנו להבין מה היה האקלים באותם אזורים בעולם בעבר ואולי אפילו בעתיד".
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן