בני תרבות הנאסקה שציירו את ציורי הענק במישורים, הנראים רק מהאוויר נכחדו בגלל צמח

בני הנאסקה כרתו את שיח הינבוט ששמר עליהם מפני שטפונות בתקופות אל-ניניו, וזרעו במקומם תירס. האם זה לא צריך ללמד אותנו לקח היום?

נאסקה הוא איזור מדברי בדרום מערב פרו שקרוי על שם אוכלוסיה תרבותית שהשאירה ממצאים ארכאולוגים רבים מענינים ומיסתוריים, ממצאים שהמפורסמים בהם הם קווי נאסקה.

על הציורים המיסתוריים של נאסקה שבפרו קראתי בילדותי ומאז שאפתי לבקר ולראות את הקווים, כאשר הגעתי היתה זאת חוויה מרגשת ומרשימה אבל גם “מבחילה”, שכן את הציורים ניתן לראות רק מהאוויר / בטיסה, כדי שכל הנוסעים יראו את הציורים מכל הצדדים מתמרן הטייס ומפנה את המטוס בפניות חדות שגורמות לנוסעים…. להקיא, בסוף הטיסה יורד כל נוסע כאשר בידו שקית מלאה.

למרות הבחילות ההרגשה מרוממת שכן הקווים/הציורים שמתארים צורות גאומטריות, חיות, חרקים ועופות הם מעשה ידי אמן, מעשה ידיהם של בני הנאסקה שהתקימו באיזור עד (בערך) למאה החמישית. לציורים גם מקום של כבוד בספריו השנויים במחלוקת של אריך פון דניקן שמנסה להוכיח בעזרתם כי יצורים מהחלל החיצון הם אלו שלימדו את בני הנאסקה לצייר ציורים שאינם יכולים לראות.

מאז איתור הציורים בזמן החדש התפתחו תילי תילים של הנחות, מי היו האמנים? איך הצליחו לצייר צורות ודמויות שניתן לזהותן רק מהאוויר? מדוע צוירו הציורים? נתחיל מהסוף, כמו כל חידה בארכאולוגיה לה אין תשובה ברורה כך גם כאן. הארכאולוגים שבדקו את הציורים טוענים שאלו קשורים לטקסים דתיים. היה גם מי שהראה איך ניתן לצייר את הדמויות והקווים בדיוק רב… ללא מבט מהאוויר, באשר לזהות הציירים, התגלו שרידים ארכאולוגים שמלמדים על קיום אוכלוסיה תרבותית שפיתחה אמצעי מחיה / חקלאות באיזור היובשני.

מאחר ורוב השאלות נענו נשארה חידה אחת – לאן נעלמו בני הנאסקה, מה הביא להעלמותם? תחילה נטען כי מי שהביא להעלמותם היו הפולשים הספרדים, אלא שהממצאים הארכאולוגים מלמדים כי כבר כאלף שנים לפני הגעת הספרדים נעלמו רוב הישובים של בני נאסקה. טענה נוספת היתה כי בעקבות תופעת ה אל-ניניו (במאה החמישית), היו באיזור שטפונות הרסניים, שטפונות שמנזקיהם לא הצליחו בני הנאסקה להתאושש.

מה גרם לכך?

צוות חוקרים מאונב' קמברידג' (אנגליה) בראשות דר' דוויד ג'ונס מפרסם את תשובתו לחידה בירחון Latin American Antiquity. החוקרים מייחסים את העלמות בני הנאסקה… לכריתת חורשי הינבוט!

הינבוט הוא סוג צמח טיפוסי לאיזורים יובשניים ולו מס' מינים, (מופיע כשיח במלחות שלנו). עלי הינבוט (המינים האמריקאים) נאכלים ע'י צאן כמרעה, מפירותיו ומשורשיו ניתן להפיק שיקויים רפואיים מסורתיים ומשקאות אלכוהוליים. הפרחים מספקים צוף שממנו מיצרות דבורים דבש מעולה, העץ משמש לקירוי לבניה ולבעירה וכחומר לגילוף, גרעיני הפרי מהווים תוסף לקפה, השרף משמש כדבק, צמח שמעשיר את הקרקע בחמרי מזון (חנקות), כלומר תחליף לדשנים. מעל לכל (לעניננו) הינבוט מהווה מיצב קרקע באיזור בו גשם חזק גורם שטפונות.

אחד המינים שגדל כעץ הוא הינבוט החיוור, Prosopis pallida שמו העממי מסקיט Mesquite או huarango והוא גדל במדבריות דרום אמריקה.

(כה רבה חשיבות הינבוט עד כי מינים מתאימים יובאו למזרח אפריקה במטרה להעשיר את מגוון המרעה, יבוא ששכרו יצא בהפסדו שכן הרועים טוענים כי קוצי הינבוט רעילים ופוגעים בצאן ובבקר שאוכלים מעליו ומפריו)

לטענת צוות החוקרים: “גורל אוכלוסית נאסקה היה קשור קשר הדוק לחורשי הינבוט (החיוור)”. ניתוח שרידי צמחיה בשכבות הקרקע רומז על קשר ישיר בין העלמות אנשי נאסקה להתדלדלות עצי הינבוט. על פי הניתוח עד המאה ה 3 -4 היו באיזור חורשים (דלילים) שבהם העץ השולט היה הינבוט. תכונותיו החיוביות הרבות של הינבוט ותרומתו העצומה לסביבה – כפי שהוזכר לעי'ל, מילאו תפקיד חשוב בשימור הקרקע ומעט הלחות שבאיזור היובשני.

החוקרים טוענים כי על פי ממצאיהם ” אילו לא נכרתו חורשי הינבוט שגדלו סביב יישובי הנאסקה, לא היו הישובים נפגעים מהשטפונות “. כדי להגיע למסקנתם חפרו החוקרים לעומק של מטר וחצי (בחישוב של שיכוב בעובי 1 ס”מ כל מאה שנים). נבדקו אחוזי שרידי צמחים, בעומק החפירה היו סימנים לנוכחות שולטת של ינבוט, ככל שמתקרבים לפני הקרקע, נעלמים הינבוטים ובמקומם מופיעים צמחי תרבות צמחים ששימשו לגידולים חקלאיים, מסקנת החוקרים היא כי : בני הנאסקה כרתו את חורשי הינבוט, העצים שימשו לבניה, לבעירה ולשימושים רבים אחרים.

במקום חרשי הינבוט ניזרעו שדות תירס לספק את צרכי האוכלוסיה הגדלה, כריתת חרשי הינבוט חשפה את הישובים והשדות לפגעי הטבע, חשיפה שגרמה להטית המאזניים לעברו של הסף האקולוגי, סף שמעבר לו לא היה מה שיגן על הסביבה משטפונות ה אל-ניניו. חורשי הינבוט הגנו על הקרקע מסחף גם כאשר היו שטפונות חזקים בגלל האל-ניניו, החורשים יצרו מאגרים (ספוג) למי השטפונות, מאגרים שנתנו אפשרות השקיה במשך שנים שחונות, ללא חורשי הינבוט זרמו מי השטפונות והעמיקו את אפיקי הזרימה, העמקה שהשאירה את מערכות ההשקיה של בני נאסקה “גבוהות ויבשות”,

השקיית גידולי תירס באדמות האיזור היובשני הביאו להמלחת הקרקעות, המלחה שמנעה המשך הגידולים. ואכן בשכבות העליונות של הקרקע נמצאים סימנים לצמחי מליחות, כלומר ע”י כריתת חרשי הינבוט הסירו בני הנאסקה את “עוצרי השטפונות”, וגרמו להמלחת הקרקעות, וכך למרות היותם מומחים בבנית מתקנים להובלת מים, למרות כישוריהם המרובים כחקלאים, אומנים, מהנדסים וכד' הביאו בני נאסקא את סופם על עצמם.

החוקרים מסכמים וטוענים כי “הממצאים סותרים את הגישה המקובלת על-פיה (עד לכיבוש הספרדי) חיו תושבי דרום-אמריקה בהרמוניה עם סביבתם הטבעית”. הטית האיזון הסביבתי, אם בהיסח-דעת או בכוונה, שינוי סביבתי הדרגתי זרז את השפעת השינויים האקלימיים והביא לאסון, להעלמותה של אוכלוסית הנאסקה! והיום בברזיל נוטעים מטעי סויה במקום יערות גשם.

וכך גם העבר מלמד אותנו כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

עוד בנושא באתר הידען
נפילת תרבות המאיה – הם הביאו זאת על עצמם