ארכיאולוגים נעזרו בלוויני אינפרה אדום של נאס”א כדי לאתר חורבות רבות של המאיה שנחבאות בגו'נגלים ברחבי אמריקה המרכזית
במשך 1,200 שנה, אנשי המאיה שלטו על מרכז אמריקה. בשיא תקופתם בסביבות 900 לספירה, ערים מרכזיות של המאיה מנו יותר מ-800 איש בכל קמ”ר. בפריפריות היו כ-80- 150 נפש לקמ”ר. אך לפתע, הכל נפסק. השקט הפתאומי הזה נחשב לאחד מהאסונות הדמוגרפים הגדולים ביותר בכל התרבות האנושית- כשלון החברה התוססת שהייתה למאיה.
מה קרה? מספר חוקרים במימונה של נאס”א סבורים שמצאו תשובה טובה לכך.
“הם עשו זאת לעצמם”, אומר תום סבר, ארכיאולוג ותיק בתחום.
“המאיה מתוארים לעיתים כאנשים שחיו בהרמוניה מושלמת עם סביבתם”, אומר הדוקטורנט רוברט גריפין. “אך כמו תרבויות רבות אחרות לפניהם ואחריהם, הם סיימו בברוא יערות והשמדת מרחבים על מנת להגדיל את מחייתם בזמנים קשים.”
בצורת גדולה התרחשה בערך באותו הזמן שהמאיה החלו להיעלם. ובזמן נפילתם, המאיה הרסו כמעט את כל העצים באזור על מנת לשתול ולגדל תירס להאכלת האוכלוסיה ההולכת וגדלה שלהם, הם גם כרתו עצים בשביל הבערת אש וכן לשם יצירת חומריי בנייה.
“הם היו חייבים לשרוף 20 עצים לחימום אבני הסיד שייצרו רק מטר רבוע אחד של טיח לבניית המקדשים המפוארים שלהם, המאגרים, ומצבות הזיכרון,” מסביר סבר.
הוא וצוותו השתמשו בסימולציות מחשב להבנה כיצד ברוא היערות שימש תפקיד מרכזי בהאצת הבצורת. הם בודדו את השלכות ברוא היערות באמצעות מודלים ממוחשבים מוכחים של חיזוי מזג אוויר.
“מידלנו את התרחישים הטובים ביותר והרעים ביותר : 100 אחוזים ברוא יערות באזורי המאיה וללא ברוא בכלל”, אומר סבר. “התוצאות היו מפתיעות ביותר. איבוד כל העצים גרם לעלייה של 3-4 מעלות בטמפרטורה ו-20-30 אחוזי הפחתה של גשמים.”
התוצאות מדברות בעד עצמן, אך יותר מחקרים צריכים להיעשות על מנת להשלים את התמונה הגדולה של היעלמות המאיה. תיעודים ארכיאולוגים חושפים שבעוד מספר ערים מרכזיות של המאיה נפלו במהלך תקופת הבצורת, ערים אחרות שרדו ואף שגשגו.
“אנו מאמינים שהבצורת הובנה באופן שונה באזורים שונים,” מסביר גריפין. “אנו מציעים שהעלייה בטמפרטורה וירידה בכמות הגשמים נגרמו ע”י ברוא יערות שגם גרמו לבעיות רציניות מספיק על מנת לדחוף חלק אך לא את כל הערים המרכזיות מעבר לקצה היכולת.”
ברוא היערות של המאיה נעשה באמצעות השיטה החקלאית של כריתה ושריפה – שיטה שעדין משתמשים בה במקומות מיושנים בעולם, ולכן החוקרים מבינים איך זה פועל.
“אנו יודעים שמדי 1 עד 3 שנים מעבדים חלקת אדמה, לאחר מכן צריכים לתת לה לשכב להתאושש במשך 15 שנה. באותו הזמן, עצים וירקות יכולים לגדול בחזרה על האדמה הזו בעוד שכורתים ושורפים אזור אחר כדי לשתול בו.”
אך מה קורה אם לא נותנים לאדמה לשכב מספיק זמן ולהתאושש מעצמה, או שמעבדים את השדות יותר ממה שהם מסוגלים לספק?
“אנו מאמינים שזה מה שקורה”, אומר גריפין. “המאיה כרתו אזורים גדולים מהקרקעות שלהם ועיבדו אותם בצורה אינטנסיבית מדי.”
לא רק שהבצורת גרמה לקושי בגידול מספיק של מזון, זה גם היה קשה יותר עבור המאיה לאחסן מספיק מים כדי לשרוד את תקופת היובש.”
“הערים ניסו לשמור על אספקה של 18 חודשים של מים במאגרי האחסון שלהם,” אומר סבר. “למשל, בטיקל הייתה מערכת של אחסון שהחזיקה מיליון גלונים של מים. ללא כמויות מספיקות של גשמים, מאגרי המים הלכו והתייבשו.” רעב וצמא לא עוזרים לשמח את העם. השאר, כפי שאומרים, הוא כבר היסטוריה.”
“בחלק מהערים המרכזיות של המאיה, אזורי קברים גדולים נמצאו, כאשר הם מכילים קבוצות של גולגולות שיש להם אבני ירקן משובצות בשיניהן- דבר שנשמר רק לאליטה של המאיה- אולי במקרה זה מדובר ברצח אריסטוקרטים”, הוא משער.
אין גורם אחד שגורם לציביליזציה שלמה להיכחד, אך ברוא היערות כנראה האיץ את הבצורת, ויכול היה בקלות להחריף בעיות אחרות כמו מתיחות אזרחית, מלחמה, רעב ומחלות.
הרבה מן התובנות הללו התאפשרו בעזרת צילום מהחלל, מציין סבר. “ע”י שימוש במידע לוויני באינפרא אדום, איתרנו אלפי ערים ישנות ונטושות שנתגלו לראשונה. המאיה השתמשו בטיח מסיד כבסיס למבנים של הערים הגדולות שלהם המלאים במקדשים מקושטים, מצפי כוכבים, ופירמידות. במשך אלפי שנים, הסיד חילחל לאדמה. כתוצאה, הצמחים בסביבת החורבות נראים שונים באור אינפרה אדום עד לימינו.”
“טכנולוגיית חלל היא מהפכנית בארכיאולוגיה, ” הוא מסכם. “אנו משתמשים בה ללמוד על המצוקות של השבטים העתיקים על מנת להימנע מגורל דומה.”
עוד בנושא באתר הידען
סוף העולם לא יגיע ב-2012 (המועד בו מסתיים לוח השנה של המאיה)
אפיון הצבע הכחול שבו השתמשו בני המאיה
המחלה שהפילה לפחות שלוש אימפריות
חקר השמש באמצעות ציוויליזציות עתיקות
19 תגובות
שתילת עצים על גגות הבתים, תבודד את הבתים, תוריד צריכת חשמל, תקלוט קרינת שמש ותוריד את הטמפרטורה.
כל הכבוד לתכנים הטובים יעל פטר
גם אנחנו עומדים לעשות את זה לעצמנו,אם לא נתגבר על החלוקה.
http://www.facebook.com/group.php?gid=188537385356&ref=ts#/group.php?gid=188537385356&ref=ts
זה טיעון די מוזר – על הקשר בין הכחדת היערות לשינוי האקלים.
הרי בתקופתינו מוכחדים יערות האמזונאס בקצב גדול משהיה אי פעם. בטח שיותר מאשר בתקופת המאיה, וההתחממות הגלובאלית לא קשורה לכך, כמו גם לא נרשמו שינויי אקלים משמעותיים בברזיל ומדינות דר’ אמריקה אחרות בעשורים האחרונים, כאשר קצב הבירוא הוגבר.
נכון שיערות מוסיפים לחות לאויר, אבל הם לא יוצרים עננים! אוקיאנוס חם יוצר עננים, כי צריך אידוי מים משטחים גדולים מאוד (כמו גם זרמי אויר, קוריוליס וזרמי ים חמים). גם אם נברא את יערות אפריקה, ימשיכו לרדת שם גשמים טרופיים – בכל יום בצהריים, כמו שירדו שם גם לפני היות היערות – היערות נוצרו בגלל האקלים, ולא ההיפך!
כך שהטענות מוזרות מאוד. סביר יותר להניח שבעיות חקלאיות אחרות – בצורת אקלימית או התחממות גלובאלית או מחלה מידבקת, הביאו להתמוטטות התרבות. כמובן שצריך לחקור יותר את המימצאים *על הקרקע*.
דבר אחד הלוויין סייע באמת – לגלות את הערים שכוסו בג’ונגלים. יהיה מעניין לחקור אותן.
תרבות המאיה מושכת הרבה חשיבה מיסטית, לא בהכרח מדעית. יחד עם זאת, הכתיבה מעוררת סקרנות
למתעניינים בתרבות המאיה, ראו באתר האינטרנט של גילי חסקין
http://www.gilihaskin.com
Yet we have not got it convincingly or steadily right. ,
אבנר, תיקון טעות,
המיה ואינקה היו שתי תרבויותשכנראה לה הכירו אחת את השניה, עד להגעת הספרדים הקשר בין צפון .מרכז אמריקה לדרום , היה זעום ביותר, ואחד הסימנים לכך הוא חוסר חילחול תרבותי (כתב – מתמתטיקה…) וגם לא בעלי חיים כמו בהמתו המשא שקימות בדרום אמריקה אך לא במרכזה..(הלמה האלפה והגואנקו)
המונחים תורגמו מאתר המדע של נאס"א שהוא אחד מתתי האתר של נאס"א, ובניגוד לאתרים אחרים, גם אמריקנים וגם אתרים אחרים של נאס"א עצמה, הוא לא תמיד מקפיד על תרגום לקילומטרים.
לגבי 900 לספירה, תוקן, לגבי הצפיפויות, אשנה ל-800 נפש לקמ"ר (2,000 למייל מרובע) ו80-150 נפש לקמ"ר בפריפריה.
כתבה ב-ynet מאתר "הידען" (13.10.09) מספרת על נפילת תרבות המאיה. הקורא איתן שלו השווה אותה לידיעה כפי שפורסמה בתקשורת העולמית, ואלה ממצאיו:
1. "בשיא פריחתה של תרבותם, בסביבות שנת 900 לפני הספירה". במקור: "At their peak around 900 A.D", שזה 900 לספירת הנוצרים, לא לפני הספירה.
2. "מנו הערים המרכזיות של המאיה יותר מ-2,000 איש ל-1.6 קמ"ר. בפריפריה חיו כ-200 עד 400 איש בכל 1.5 קמ"ר". במקור: "Maya cities teemed with more than 2,000 people per square mile. […] Even in rural areas the Maya numbered 200 to 400 people per square mile”.
מייל הוא כ-1.6 ק"מ (1.609344), אבל מייל מרובע הוא לא 1.5 קמ"ר ולא 1.6 קמ"ר, אלא 1.609344² = 2.589 קמ"ר.
3. מדוע לספק לקורא ישראלי מדד צפיפות אוכלוסייה במידות שטח לא סטנדרטיות (מספר תושבים ל-1.6 קמ"ר) במקום להמיר עד הסוף ולתת לו צפיפות במידות שהוא מכיר (מספר תושבים לקמ"ר)?
מזכיר לכם משהו?
אולי את המטרופולין בן ימינו? בירוא יערות בשביל שדות ומקומות מרעה לבעלי חיים רק בשביל לספק את האדם העירוני שרק לוקח ודורש ולאחר מכן זורק לפח ובכך גורם לגדילת גז המתאן המזיק לנו לכולנו.
המחקר משקף יפה מאוד מה יקרה לכולנו אם לא נשנה בצורה דרסטית את הצורה בה אנו חיים וניפטר מתרבות הצריכה שתפיל אותנו לבסוף.
החוקרים היום מנסים למצוא פתרונות איך להיפטר מההתחממות הגלובלית, אבל כל פתרון שמובא מעלה בעיות אחרות. בני האדם צריכים ללמוד משפט חדש/ישן- לאט זה שפוי, לא לקפוץ מעל הפופיק.
על בני האדם להבין שאנחנו שייכים לאדמה ולא האדמה שייכת לנו, היא הייתה פה לפננו והיא תישאר אחרינו, אז בואו לא נפגע בה.
Fibonacci
יצחק קיבלת ממני ח"ח 🙂 אהבתי!
מי שמעוניין בעוד נתונים על מחקר דומה מאוד מוזמן לקרוא את ספרו של פרופ’ דיימונד “התמוטטות”. הוא מעלה טענה דומה, ייתכן שהמחקר שלו ישכנע אתכם יותר.
מי שלא מעוניין לקנות את הספר יכול לכתוב הישר לפרופ’ דיימנוד (חפשו את ככתובת שלו בגוגל, לקח לי דקה למצו אותה) ולהעלות טענות דומות למה שנכתב בתגובות פה.
חנן אתה האחרון שיכול לאמר משהו כזה
"בגדול – הכל תיאוריות וספקולציות. אין הוכחה ישירה לנתונים אלו, אלא אפשרויות שנבדקו אולי בבמחשב, אבל לא במציאות.
""
הרגת אותי מצחוק
אני מניח שאצלכם יש חוצנים במשרד ושום דבר הוא לא סיפור
אולי מחקר זה מצביע על אפשרות נוספת, אבל הוא נראה יותר כמו ה"הוכחות" שמספקים לנו השכם והערב על השאלה "כיצד בנו את הפירמידות".
בגדול – הכל תיאוריות וספקולציות. אין הוכחה ישירה לנתונים אלו, אלא אפשרויות שנבדקו אולי בבמחשב, אבל לא במציאות.
חנן סבט
http://WWW.EURA.ORG.IL
לדעתי יש כאן אי דיוק מסויים. ציוויליזציית המיה הסתיימה. אבל עמי המיה והאינקה המשיכו לחיות בכל אמריקה, הדרומית והצפונית, תחת משטר אחר,משטר שבטי, מקומי, ללא שלטון מרכזי, מלוכני ונצלני כפי שהיה למעשה שלטון מלכי המיה והאינקה.זאת, עד להשתלטות הספרדים והפורטוגזים על דרום אמריקה והאנגלים והאירים על צפונה.
שלטון המיה הינו למעשה שלטון מלוכני עריץ שהיה מבוסס על ניצול ודיכוי עמי המיה והאינקה. שלטון זה אכן, ניהל מערכת מפלצתית של בניה ועושר.
כנראה שבעקב ניצול יתר של היערות בשילוב בצורת קשה וארוכה, התערער כוחם של השליטים, מה שאיפשר לעם להשתחרר, ואולי אפילו באלימות, מעול העריצות.
אחל’ה מקום גוואטמלה !
אני מתגעגע לסן פדרו !
מה שהחוקרים קוראים לו "תוצאות" זה בסך הכל הדמיית מחשב שהוזנה בנתונים מסויימים. זה לא מלמד דבר על מה שבאמת קרה.
עוד תירוץ לכתבה סתמית.