המחסור במים במזה"ת ובצפון אפריקה עלול לפגוע בבטחון התזונתי

כך מזהיר הארגון למזון וחקלאות של האו"ם לקראת כנס של שרי חקלאות ממדינות המזה"ת וצפון אפריקה. ישראל לא משתתפת משום מה

המזרח התיכןו מתייבש. איור: shutterstock
המזרח התיכןו מתייבש. איור: shutterstock

הארגון למזון וחקלאות של האו"ם (United Nations Food and Agriculture Organization (FAO) מזהיר כי ״בארצות צפון-אפריקה ומזרח הים התיכון מהווה חסר במים את הבעיה המיידית הדחופה ביותר, והדבר עשוי לפגוע בביטחון התזונתי. החסר במים צפוי לגדול ב-50% בשלושים השנים הבאות".

האזהרה מופצת לקראת כינוס של שרי חקלאות מארצות האזור. בין יתר הנושאים שידונו בכינוס האזורי יהווה החסר במים נושא עיקרי, כאשר הארגון מתכנן לתמוך בארצות בזיהוי דרכי פעולה ומדיניות שיתנו פתרונות (בני-קיימא) לבעיה של חוסר במים, שממנה נובעת גם הבעיה של חוסר במזון.

דובר הארגון מבהיר כי: ״על אף שבשני העשורים האחרונים ננקטו פעולות נכונות, כמו פיתוח ושיפור השימוש במים והגדלת מאגרים, יש עדיין עבודה רבה כדי לשפר את יעילות השימוש החקלאי במים ושמירה על איכות המים, זאת תוך כדי התחשבות בקשיים שמתעוררים בגלל השינויים האקלימיים״.

על־פי דו"ח הארגון, בארבעים השנים האחרונות פחתה כמות המים העומדת לרשות המשתמשים בשני שליש, ובעקבותיה ועקב שינויי אקלים יורדת איכות המים.

על כך נוספת ״התפוצצות״ האוכלוסיה שמוסיפה דחיפות לצורך בפתרון הבעיה. על פי דו"ח מהשנים 2010 – 2013 יש הערכה כי באזורים רבים שוררת תת-תזונה בקרב 11% מהאוכלוסיה ובו בזמן יש גידול של האוכלוסייה ב-2% (כפול מהממוצע העולמי).

פעילות חקלאית צורכת יותר מ-85% מהמים הזמינים (כולל: מאגרים ומקורות עיליים כמו אגמים ונהרות, גשם ומי תהום). בה בעת גדל והולך הביקוש למוצרי חקלאות בקרב אוכלוסיה עירונית כמו גם לצרכי יצוא.

דובר הארגון אומר כי: ״מאחר שהחקלאות היא הצרכן הגדול ביותר של מים, שימוש יעיל וחסכוני בחקלאות יהווה את הסיבה המרכזית לחוסר בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. החקלאות מהווה ערך של כ-95 מיליארד דולרים בכלכלה האזורית״.

הנושא בכינוס יהיה: ״אישוש הבטחון התזונתי באזור״, והוא יהיה הכינוס הראשון בסדרת כנסים שיערוך הארגון בשנת 2014 באזורים שונים בעולם. נושאים נוספים שידונו יהיו: בזבוז ואובדן מזון לאורך ״פסי״ הייצור, תיגבור השוויון המגדרי ושיפור הפיתוח באזורים כפריים.

המשתתפים אמורים להציע קווי פעולה באזורים יעודיים כגון שיפור ההשתתפות של הממשל המרכזי ושל מכונים מקצועיים, ובעיקר התיעלות בשימוש במים. כל זאת ללא התחשבות בגבולות מדיניים. על־פי הארגון, יותר מ-60% ממקורות המים בהם משתמשות ארצות חוצים גבולות מדיניים ואזוריים, כאשר חלק גדול מהמים מגיעים מחוץ לגבולות המשתמשים, (‬כמו הירדן והירמוך אצלנו).

ביוני 2013 התקיימה פגישה ניסיונית לנושא ״חוסר מים באזור״ (Regional Water Scarcity Initiative) ובה הוצג סקר של המצב הקיים, זמינות, ניהול ואפשרויות השימוש העתידי.

כמו כן, היה ניסיון לזהות ולדרג את האפשרויות והתנאים להספקה עתידית של מזון ע"י שילוב ממשלים וגופים תעשייתיים. בפגישה השתתפו : מצרים, ירדן, מרוקו, עומן, תוניס ותימן.

לא ראיתי בשום מקום התיחסות ל״ידידי הארץ במזרח התיכון״ (FOEME) שהוא הארגון הסביבתי חוצה הגבולות המשמעותי ביותר באזורנו, וכמובן שאין התיחסות לישראל שהפכה בשנים האחרונות ליצואנית מים לשכנותיה הצמאות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אדםאדום
    ארגון הבריאות של האו"ם הוא גוף שנתן את שיעורי הריבוי בעולם למשך עשרות שנים קדימה. אני בטוח שאלה שכתבו את המחקר מודעים למחקרים שהם בעצמם כתבו…..

  2. מלחמת העולם בין הסונים לשיעים המתקיימת במלוא עוזה בסוריה, עיראק, חלקים מלבנון, כמו גם מלחמות בין סונים לבין עצמם (לוב, תימן), בקצבים הנוכחיים, עוד תקטין את כמות האוכלוסה במזה"ת…, כך שהנחת עבודה של גידול אוכלוסיה של 2% בשנה אין לה כ"כ על מה להתבסס. ועכשיו ברצינות, קיימת ירידה דרמטית בכמות לידות חי לנשים ברחבי המזה"ת, בעשר השנים האחרונות. המגמות הדמוגרפיות השתנו – הנשים הערביות כיום רוצות פחות ילדים וזאת כתוצאה מעליית שיעור הנשים המשכילות באוכלוסיה ותהליכי אורבאניזציה ברוב ארצות ערב. החוקרים לדעתי לא מודעים למגמה הזו ולכן הנחת עבודה של גידול שנתי של 2% היתה נכונה בעבר אך כבר אינה נכונה כיום והקצב בהחלט נמוך יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן