סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל (מש”ב) מפעילה מערך סיוע נרחב למדינות העולם השלישי
“כשאראה בגאולת בני עמי היהודים, ארצה להושיט יד גם לגאולת האפריקנים”, אמר בנימין זאב הרצל בחזונו, ובימים אלה, שבהן עומדת תדמיתה של מדינת ישראל במבחן והכותרות מספרות על עוד הפגנת איבה נגדה, יצאנו אל משרד החוץ בירושלים לראות כיצד מתממש החזון. חיים דיבון, סמנכ”ל משרד החוץ וראש סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל (מש”ב), פורס לפנינו תמונה שונה לגמרי מזו שמתארות החדשות. מאות מומחים ישראלים מדריכים אלפי משתלמים בארץ ובחו”ל מיותר מ-130 מדינות מתפתחות ברחבי העולם.
חקלאות היא התחום המוביל בסיוע הישראלי, ועל פי משנתה של מש”ב הסיוע מותאם לתרבות ולצרכים המקומיים. במזרח אפריקה מתקיימים פרויקטים גדולים, כמו שטחים רחבים באתיופיה המכוסים חממות ישראליות, ואילו במערב אפריקה, בסנגל, פותח דגם עבודה עם חקלאים קטנים שנועד לשיפור התשואה באמצעים זולים. סיוע מתקדם יותר ניתן גם בתחום הביוטכנולוגי, כמו המיזם שחנך לאחרונה שר החוץ באתיופיה המבוסס על שתלנות ביוטכנולוגית. הכוונה להקנות ידע וכלים כדי שבמדינות האלה יוכלו לקיים מו”פ בכוחות עצמם. בתחום החקלאי, ולמרות התהפוכות המדיניות, ממשיך שיתוף הפעולה גם במזרח התיכון עם ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית, מספרת לנו דפנה גולן, סגנית מנהל מחלקת תכנון וקשרי חוץ במש''ב.
במזרח אסיה, לעומת זאת, התפתח מאוד תחום ההייטק החקלאי במשק החלב. בסין יש התעניינות רבה בהקמת מחלבות. חברת אפימילק מקיבוץ אפיקים זכתה במכרז להקמת מחלבה בפרויקט של מש”ב, ולאור ההצלחה נחתמו עם החברה הסכמים רבים נוספים. זהו חלק מתהליך שינוי סל המזון במזרח אסיה. צריכת מוצרי החלב עולה עם העלייה ברמת המחייה. במקביל, חלה עלייה תלולה במחירי אבקת החלב, וסין וכעת גם וייטנאם, ביקשו להקים מחלבות משלהן, והן פנו לקבל ייעוץ מישראל.
פעילות ענפה מתקיימת גם באמריקה הלטינית, באסיה ובארואסיה. ישראל אף מייצאת ידע טכנולוגי מתקדם, ואזור דרום-מזרח אסיה משמש דוגמה מובילה לכך. וייטנאם למשל, היא מדינה שבה תופס הסיוע הישראלי מקום מרכזי במערכת היחסים בין המדינות, מספר לנו השגריר היוצא בוייטנאם ובלאוס, אפי בן מתתיהו. “מדובר במדינה המתקדמת מהר מאוד,” הוא אומר, “בייחוד בתחום טכנולוגיות המידע. ממשלת וייטנאם פנתה אלינו כדי לקבל פתרונות יצירתיים. הם בנו את ראשי הפרקים של המפגשים, מש”ב בנתה את התשתית הלוגיסטית והארגונית ובכללה הנחיה מקצועית ממשרד התקשורת, וחברות ישראליות הציגו את יכולותיהן בתחומים כגון טכנולוגיות סלולריות, אבטחת רשתות, מערכות ותקשוב הממשל. בעקבות כך, נחשפו הנציגים שלנו לחברות מקומיות והתייצבו בעמדת כניסה מבטיחה. נושא הסיוע הטכנולוגי והעברת ידע מעניין מאוד את המגזר הפוליטי והעסקי בוייטנאם,” מסכם בן מתתיהו. בוייטנאם נערכו גם סמינרים גדולים מאוד בנושא מים וניהול שפכים בהשתתפות משרד המדע ומשרד החקלאות בשילוב ועידת וידיאו. זה נושא שישראל מובילה בו ווייטנאם נדרשת לו, והיא רואה בישראל דגם לחיקוי.
אבל מדוע בכלל מעוניינת מדינת ישראל, אנו שואלים, לסייע למדינות עולם שלישי? האם אין לנו די צרות משלנו? ראשית כל התשובה היא שילוב של ערכים וקידום האינטרסים של מדינת ישראל, אומר חיים דיבון. כשהוקמה מש”ב, לפני 51 שנה, בעת כהונתה של גולדה מאיר כשרת החוץ, קידש דוד בן גוריון את הסיוע כערך, גם כשמדינת ישראל הייתה מדינה בראשית דרכה. אבל גם היום הדגש הערכי עומד במרכז, דיבון מסביר שכשמדינות משתמשות בסיוע שהן מעניקות אך ורך ככלי לקידום האינטרסים שלהן, הסיוע נכשל. אבל אם הסיוע ניתן באמת ובתמים בתחומים שהמדינה המסתייעת זקוקה להם, זוכה גם המדינה המסייעת לקידום מעמדה. אבל יש גם היבט אחר, מסביר דיבון, שרבים אינם מודעים לו. מדינת ישראל מסייעת היום למדינות אחרות גם מתוך מחויבותנו כחברה במשפחת העמים , “זה כבר מזמן לא נושא אופציונלי,” אומר דיבון. “היום, למדינת ישראל, כמדינה מפותחת , יש מחויבות המעוגנת בהחלטות בין-לאומיות כמו הצהרת פריס והחלטת האו''ם על יעדי המילניום , ופעולות הסיוע שלה הינן מרכיב חשוב בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). כדי להצטרף למועדון היוקרתי הזה אנחנו חייבים לקבל על עצמנו את הקווים המנחים להתנהלות עסקית, כלכלית וכמדינה מסייעת, ויש ציפייה מאתנו להתנהג על פי קוד ההתנהלות של חברות המועדון גם בתחום הסיוע”.
הסיוע הישראלי מתקבל לא רק כמספק פתרונות מוכחים בנושאים רלוונטיים וחיוניים למדינות, אלא גם כסיוע אמין ולא מתנשא. “אנחנו משמשים להן דוגמה למדינה קטנה, שלמרות כל הבעיות העומדות מולה הצליחה להגיע להישגים. למדינות העולם השלישי, השקועות בבעיות קשות, הדבר הזה חשוב יותר מן הסיוע המתקבל ממדינות גדולות ועשירות יותר, שכן הוא מעניק להן תקווה.” המפגש עם ישראל מפתיע עד מאוד את האורחים, מספר דיבון. “עד הגעתם לכאן, הם מכירים רק את ישראל שמוצגת ב-CNN. הם בטוחים שברגע שירדו מן המטוס הם יצטרכו לחבוש אפוד וקסדה. המפגש הראשון, כבר בדרך המהירה משדה התעופה מבהיר להם את הפער. וכשהם רואים שעל אף מצבנו המיוחד יש לנו פתרונות בנושאים שונים ,הרלבנטיים לאתגרי הפיתוח שלהם, הדבר מעניק לנו מעמד מיוחד בעיניהם.” במדינות כמו וייטנאם, מספר אפי בן מתתיהו, העניין בישראל הוא בעיקר כלכלי-טכנולוגי ולא מדיני. במדינות האלה עסוקים יותר בבעיות שלהן, ופחות בסכסוך הישראלי-ערבי, ולכן המפגש הטכנולוגי שערכנו זכה לסיקור אוהד מאוד ורחב היקף בתקשורת המקומית.
המומחים הישראלים מתקבלים בזרועות פתוחות, מספר דיבון, והם זוכים לשיתוף פעולה ואהדה גם מסוכנויות הסיוע של האו”ם. גם כאן יש פער גדול בין התמונה העולה מן הכותרות לבין המציאות. “הישראליים סבורים שיש עוינות גדולה בינינו לבין האו”ם, אבל בפועל יש פעילות משותפת ענפה עם ארגוני האו”ם המקצועיים על בסיס קבוע.”
במהלך השיחה עולה לדיון דמותם של המדריכים והמסייעים המומחים. הם באים מכל התחומים: עובדי מדינה, אקדמיה רופאים מבתי חולים וכמובן חברות פרטיות. במש”ב כלל לא מסתירים את העובדה שהם מקדמים טכנולוגיות ישראליות, אבל מדגישים שהדרישה לשמוע את נציגי החברות המסחריות הישראליות מגיעה מן המדינות עצמן. לאחר שהמשתלמים שומעים סקירות כלליות על הפתרונות הישראלים הם מבקשים להיפגש עם נציגים של חברות עסקיות כחול-לבן כדי לקדם את הנושא בשטח. הדבר מאפשר למש”ב לזכות בשיתוף פעולה עם החברות העסקיות הישראליות: הן מעניקות הדרכה ובתמורה זוכות לפגישות עסקיות עם גורמים מקומיים.
אבל יש לפעילות גם צדדים נוספים. אחד הדברים החשובים ביותר למומחה במדינה זרה הוא היכולת להתגבר על פערים תרבותיים – המומחה הגדול ביותר ייכשל אם לא ידע לתקשר עם המקומיים בגובה העיניים.. כאן בא לעזרתנו האופי המיוחד של הנציגים הישראלים שמאפשרת להם תקשורת ישירה ובלתי אמצעית עם תושבי המדינות באפריקה ובאסיה. “הקשר הבלתי אמצעי, ה”דוגריות” החביבה הישראלית, הנכונות לכרוע למטה לאדמה, הם רואים מיד שאין לנו “התנשאות קולוניאליסטית”. אומר דיבון. עוד יתרון הוא היכולת לאלתר, במדינות העולם השלישי תמיד עלולה להתעורר תקלה בלתי צפויה, והמומחים הישראלים מצטיינים בפתרון בעיות כאלה בשטח..
על שאלותינו, כיצד מצליח מש”ב לגייס מאות מומחים ישראלים ומה מניע אותם, משיב חיים דיבון: “במומחה הישראלי אפשר למצוא שילוב של הרפתקן עם תחושת שליחות.. הדבר מאפשר למש”ב לתת מענה מהיר לדרישות העולם השלישי המועברות באמצעות השגרירויות. פרופסורים לרפואה מן השורה הראשונה מוכנים לנסוע למקומות נידחים. יש בישראל קבוצה של אנשים מופלאים, שקשה למצוא כמותם במערב, שאפשר לשלוח למקומות כאלה, וכל זאת בשכר שקרוב להתנדבות”.
לבד מן התחומים ה”קלאסיים” של מים, קרקע, טיהור שפכים, מטאורולוגיה ועוד משתדלים במש”ב לזהות צרכים חדשים. למשל בימים אלה עוסקים במש”ב בפרויקט סיוע לצעירים, בעיקר באמריקה הלטינית, בהקמת עסקים קטנים שיאפשרו להם לצאת ממעגל העוני והאבטלה. בתחום המשטרה עובדים על חיזוק הביטחון האזרחי במדינות נזקקות, חיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה, הקמת שירותי חירום והקמת יחידות לתכנון אסטרטגי ברמה המוניציפלית. ארגוני הסיוע העולמיים מבינים שבמדינות אפריקה וברחבי העולם אי אפשר לצפות מן השלטון המרכזי להביא לשינוי, ולכן פונים לחיזוק היכולות של הרמה המקומית. ישראל היא בין החלוצות בנושא המגדר והעצמת נשים בזיקה לפיתוח, כבר מימי גולדה מאיר בשנות ה-60, וכמובן גם בתחום האנרגיות החלופיות, למשל שילוב אנרגיית שמש כחלק מפרויקטים בתנאים קשים. כרגע מנהלת מש”ב דו-שיח מתקדם מאוד בנושא עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות.
ד”ר אלכסנדר מנס הוא עורך ראשי של סיינטיפיק אמריקן ישראל (סא”י) ומשתתף מזה שנים במשלחות ישראליות של מש”ב ברחבי העולם בתחום המטאורולוגיה. ד”ר איתן קריין, עורך מדעי-תפעולי של סא”י ומנהל תכנית תרבות-מדע בחמד”ע.
עוד בנושא באתר הידען
