על פי תחזיות האו”ם עד 2025 כשני שליש מהאדמות החקלאיות באפריקהיהפכו למדבר, תהליך המידבור יהפוך את החיים בשטחים אלה לבלתי נסבלים. על פי אותה תחזית כבר בחמש השנים הקרובות יאלצו 60 מיליון אפריקנים לעזוב את בתיהם בגלל פלישת המדבר
ד”ר אסף רוזנטל
כולנו מודעים לתנועה ההמונית של אפריקנים לעבר אירופה בחיפוש אחרי פרנסה ובנסיון נואש להתקיים ולחיות טוב יותר.
על פי תחזיות האו”ם עד 2025 כשני שליש מהאדמות החקלאיות באפריקהיהפכו למדבר, תהליך המידבור יהפוך את החיים בשטחים אלה לבלתי נסבלים. על פי אותה תחזית כבר בחמש השנים הקרובות יאלצו 60 מיליון אפריקנים לעזוב את בתיהם בגלל פלישת המדבר.
תהליך זה גורם לצעירים אפריקנים לנסות להגיע לאירופה אבל גם להצטרף למליציות חמושות כמו ״בוקו-חאראם״ ואחרות. כדי לנסות ולשפר את תנאי החיים של חקלאי אפריקה יש צורך בשינוי תנאים, כלומר בעצירת תהליך המידבור.
אחת היזמות היותר משמעותיות לעצירת המדבר היא הקמת ״קיר-ירוק״ לאורך הסהל (מדרום לסהרה). לפני כחמש שנים כתבתי כאן על היזמה האפריקנית ל״קיר-ירוק״, רצועה רחבה נטועה של צמחיה שתשתרע מסנגל במערב אפריקה ועד ג׳יבוטי במזרחה, כלומר באורך של כ-7,000 ק”מ.
הכוונה לעצור את נדידת חולות הסהרה דרומה וכך לעצור את התפשטות המדבר ולשקם כ-500 אלף קמ”ר של אדמה חקלאית. ה״קיר-הירוק״ יעצור את המדבר ובנוסף לכך ייצר תעסוקה שתיתן לצעירים חלופה לנדידה הקיצונית. ב״קיר-הירוק״ יהיו צמחי מאכל ומרפא וכך יתרונותיו יוכפלו .
כך נאמר לאחרונה בכנס שנערך בדאקאר שבסנגל כדי לקדם את היזמה. הכנס אורגן על-ידי האמנה למאבק במידבור״ של האו”ם ( U.N. Convention to Combat Desertification ) ולדברי המארגנים ״לא מדובר רק בספירת עצים אלא גם ובעיקר בבניית אוכלוסיות חסונות ופיתוח מיזמים בני-קיימא שיתנו לצעירים סיבה להישאר״.
בכנס חתמו המדינות על מחויבותן לפעול ולתמוך ביזמה. היזמה הוצגה לראשונה בפני האיחוד האפריקני ב-2005 על-ידי נשיא ניגריה. במשך השנים החלה נטיעה ולאחרונה בכנס האקלים בפריס הוקצבו ליזמה ארבעה מיליארד דולרים שיגיעו מצרפת ומהבנק העולמי.
מבקרים טוענים כי התקצוב החיצוני אינו בטוח אבל יש ארגונים מקומיים שמגבים את המיזם מתוך הבנה כי ״מיזם שבא מארצות אפריקה מאחד אוכלוסיות מקומיות״.
בינתיים ניטעו כבר כ-15% עצים וצמחים מיעד הפרוייקט בעיקר בסנגל, בורקינה-פאסו, מאלי וניז’ר, כאשר יש כבר כפרים שתושביהם נהנים מיבולי ״הקיר-הירוק״, ולדברי מי שמלווה את המיזם מטעם אירגון המזון והחקלאות של האו”ם ״תושבים מקומיים מתגייסים לפעילות השיקום ובוחרים את הצמחים לנטיעה״.
ואני מוסיף כי: אין ספק ש״הקיר-הירוק״ הוא מיזם חשוב ואם יתממש ייתן לכפריים רבים אורך נשימה וסיכוי לשיפור, ובכל זאת זה רק חלק מהפתרון. החלק החשוב הוא הצורך בהכרה כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.
10 תגובות
אכן יובל,נטיעת מטעי זיתים הראתה שהם ממתנים את האקלים,יש להם אפקט של יער.בנוסף לתועלת הכלכלית של פרי הזית.המחקר הראה שגם החי יצא נשכר-יותר צבאים ארנבות וציפורים. נטיעת הזיתים נפסקה ועצים רבים נכרתו בנגב.בגלל העלעת מחיר המים המליחים(לא מי שתיה),שפגעו בכדאיות הכלכלית.בחוות בודדים מצליחה החקלאות לתת תחושה של “טוסקנה” או “פרובנס” בנגב הישראלי.בהתחשב בכך שרוב הישראלים מעדיפים לנפוש ולגור בצפון ,שווה להקדיש מים שוליים(שלא משמשים לשתיה),לחקלאות(מים מליחים או מושבים).
זה כנראה רלוונטי גם לישראל שנמצאת על גבול המדבר.
סביר להניח שנטיעת עצים בנגב תגדיל את כמות הגשם כתוצאה מבליעת קרינת השמש ע”י העצים.
כנ”ל לגבי נטיעת עצים על גגות הבתים.
לכאורה יש בישראל מקומות שלא ראויים למגורי אדם,נגיד בקעת הירדן או הערבה הדרומית.אך בידוד הבתים +מיזוג,והנגשת המיים.כן מאפשרים חיים שם.בנוסף זה אחד המקומות עם החקלאות היותר פעילה בישראל.(ולא נשאר הרבה חקלאות בארץ). כלומר בתגובה של אסף על מקומות לא שלא מאפשרים חיי אדם(רק במקרה של תת פיתוח)
אויי ווי
עמי
קרא שוב ,
כתוב : שני שליש מהאדמות החקלאיות באפריקה ,
(לא שני שליש מאפריקה )
דרך אגב באותה תחזית יש הנחה כי :
״בגלל ההתחממות יהיו חלקים נרחבים מהמזרח התיכון
(כולל ישראל ) לא לראויים למגורים״…
רעיונות דומים לזה,נהגו ונעשו בUSA ובברית המועצות.בעיר כמו אודסה באוקראינה על כל בית שנבנה היתה חובה לנטוע כמה עצים.ישראל היא דוגמה נפלאה ליתרונות היעור,עצי האורן משחררים לאוויר חומרים שמעודדים ירידת גשמים,אפילו אדיסס אבאבה בירת אתיופיה לא ננטשה בזכות נטיעת אקלפטוסים שביזכות צימוחם המהיר אפשרו חומרי דלק ובניה
אסף שלום,
חיפשתי בפירסומים של UNCCD נתונים לגבי תחזיות לשנת 2025 לפיהם שני שליש מאדמת אפריקה תמודבר.
לא מצאתי נתון כזה ובהתחשב בגודלה של אפריקה מדבור כזה בעשור בגלל רצועת הסהרה נשמע מופרך.
אשמח להפנייה לחומר קריאה התומך בטענה
מה לא עושין כדי שלא יהיה לנו שחור בעיניים… (אם לא היה מדובר בהגירה – דולר שחוק לא היה מגיע)
[ולמרות החריקה בשורה הנ״ל, אני חושב שמדובר במיזם מבורך]
ומי ישלם? בנון ישלם?
ליד הקיר הירוק יש לבנות חומת פלדה בצורה שתעצור את בוקו חראם ושאר החלאות מן המדבר. אין היום שם רצון פוליטי או צבאי מצד שום מעצמה להשקיע במיזמים מעין אלו. יתרה מכך, אין שום רצון מצד הנמענים לקלוט ולתחזק דבר שכזה.
לפני 20 שנה הסתובב פה איזה הזוי אחד שדיבר על פתרון לתהליך המדבור. הוא הציע לטפל בו באמצעות ידע ישראלי בהשקיה וניצול נכון של מקורות מים. הוא אפילו דיבר על הכנסת ישראל לליגה הערבית. את הדי הפאניקה שאחזה בעמי ערב באותה התקופה שומעים עד עצם היום הזה,
האם יש מספיק משקעים באזורים הללו כדי לקיים את הצמחים ?
איך ימנעו קריתת יתר של הצומח ?