קיר ירוק מדרום לסהרה

בנית הקיר הירוק הפן-אפריקאי אושרה בוועידת פיסגה בין-לאומית שהיתה בבון (גרמניה). במהלך כינוס וועדת האו"ם למדע וטכנולוגיה שבו דנו ביישום החלטות של אמנת האו"ם למניעת מידבור

חבל הסאהל על מפת אפריקה. מתוך ויקיפדיה
חבל הסאהל על מפת אפריקה. מתוך ויקיפדיה

תארו לעצמכם "קיר ירוק" ברוחב 15 ק"מ ובאורך 8000 ק"מ. קיר חי של עצים ושיחים ובינהם עופות וחיות אחרות, תארו שהקיר ממוקם בדרומו של מדבר הסהרה, מג"יבוטי בקרן אפריקה במזרח עד דקר בסנגל שבמערב, לרוחב היבשת.

בנית הקיר הירוק הפן-אפריקאי אושרה בוועידת פיסגה בין-לאומית שהיתה בבון (גרמניה). האישור היה ארוע "משני" בדיוני הכינוס של וועדת האו"ם למדע וטכנולוגיה שבו דנו ביישום החלטות של אמנת האו"ם למניעת מידבור, הקיר שהקמתו נהגתה ע"י 11 ארצות שממוקמות לאורך הגבולות הדרומיים של הסהרה יחד עם שותפים "בין-לאומיים" ומהווה גם מיזם בין-לאומי – סביבתי – כלכלי מכוון לעצירת המידבור בסאהל, אותה רצועת מעבר ‫"‬חצי מדברית" שמפרידה בין הסהרה לסאוואנות האפריקאיות /ליתר היבשת (אפריקה).

המדינות האפריקאיות המשתתפות הן : סנגל, מאוריטניה, מאלי, בורקינה-פאסו, אלגריה, ניג"ר, צ"אד, סודן, סומאלי, אתיופיה ואריתריאה. הכוונה היא לנטוע רצועת יער ברוחב 15ק"מ לרוחב היבשת האפריקאית, רצועה שתהיה רצופה ובמקרי הצורך בהם יש "מכשולים" גאוגרפיים כמו נהרות, רכסי הרים, אזורים סלעיים, או אזורים מיושבים, תאגף הרצועה את המכשול.

גוף בין-לאומי ובו כ-180 ממשלות וגופים אחרים מהווה את ה – Global Environment Facility (GEF) שייעודו מיזמים שקשורים להגנת הסביבה ‫,‬ לשמירה על המגוון הביולוגי ‫,‬ לטיפול בבעיות מים‫,‬ אקלים ואדמות חקלאיות‫.‬
בפגישה בבון אישררה ה"וועדה הסביבתית" את הבטחתה להפנות למיזם 115 מיליון דולרים לתמיכה ב"בנית" הקיר הירוק. גופים (בין-לאומיים) אחרים הבטיחו להשקיע עד שלושה מיליארד דולרים. מתאם הפעולות באפריקה מטעם האו"ם אומר כי "הקיר הירוק יהווה דוגמא למגוון מיזמים שמיועדים להגנת הסביבה ולפיתוח כלכלי ע"י עצירת המידבור.

הקיר הירוק חוצה אפריקה הוצע לראשונה ב 1980 ע"י תומס סנקה שהיה אז מושל בורקינה-פאסו, אחרי 20 שנה עלתה שוב ההצעה ע"י נשיא ניגריה,ב-2005 עלתה ההצעה בכנס האיחוד האפריקאי African Union (AU) ומאז "רכש" הרעיון תמיכה בין-לאומית.

לקיר הירוק יהיו יתרונות רבים (למעט עצירת המידבור), הקיר יגן על מקורות מים כמו אגם צ"אד (המתיבש) ויעזור לשיקום בתי גידול למגוון הביולוגי, הקיר יהווה מקור לחומר בעירה כמו גם חמרי מזון (פירות וירקות) ובכך יתמוך בפיתוח כלכלי מקומי ואזורי מה שיביא ליציבות פוליטית.

בנית הקיר הירוק לרוחב אפריקה תהווה מנוע לשיתוף פעולה בין לאומי בקנה מידה מקומי ואזורי ויתן כלי למלחמה בעוני. ע"י מניעת העוני תיפסק "נדידת העובדים" שכן לצעירי האזור תהיה אפשרות עבודה ומחיה בארצותיהם. ובנוסף כמובן, הקיר הירוק יהווה הגנה כנגד שינויי האקלים.

כל היתרונות של הקיר הירוק יקדמו יציבות פוליטית בתקופה בה ארצות בסביבה ובעיקר בעולם הערבי … כמרקחה. נטיעות עצים ושיחים עמידים בפני בצורת, שימור מקורות מים, פיתוח חקלאות ומקורות הכנסה אחרים יאפשרו פיתוח תשתית חברתית ופיתוח כלכלה יציבה.

מעבר לקשיים הטכניים שבמיזם הצלחתו תלויה בשיתוף האוכלוסיה המקומית שכן בניסיונות "ייעור מחודש" התברר כי ללא שיתוף המקומיים ההצלחה מוגבלת. כאשר חקלאים ורועים חוששים מאובדן זכויות על שטח מסוים, ללא ידיעה ברורה והבנת היתרונות שבמיזם קשה לקדמו. כאשר לתושבים ברורות האפשרויות וידועים היתרונות, שיתופם במיזם טבעי ומקיים היזון מועיל ומחזק.

והנה מסתבר כי אכן יש אפשרות נכונה לשיתוף פעולה שבמרכזו הרעיון כי במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

לידיעה בנושא באתר קרן TRUST

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. זה מריח כמו ספין בלי גיבוי תקציבי
    שמיועד להרגיע את הציבור הערבי וישכח אחרי שרוחות המהפיכה ישנו כיוון.
    אשמח לגלות שטעיתי.

  2. מעניין אם אחרי כל הרציחות עם שהיו באזור באמת יכול לקרות שיתוף פעולה כזה…
    אני נשאר סקפטי…

  3. רעיון מעניין. הזכיר לי את הספר: "ים בסהרה" שכתב זול ורן, אבל נראה לי שכמו שהים של ורן הצליח רק בספר, גם הירוק של הגוף הבין לאומי ישאר רק על הנייר, כי מי המעיינות שיש באזור לא יספיקו להשקיית כל הרצועה הירוקה, והמדעניים, עד עתה, לא הצליחו להזיז עננים. ובמחשבה שנייה: "הים" של ורן יכול להיות הרבה יותר מוצלח לפיתוח האזור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן