העולם מתייבש

רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות הופך לגרוע יותר ויותר בגלל תקופות יובש תדירות שנגרמות בגלל ההתחממות העולמית

באזורים העניים והצפופים ביותר על פני כדור הארץ, בארות מי שתייה, שנחפרו כדי להימנע מן הצורך להשתמש במים עיליים מזוהמים בחיידקים, מורעלות באַרְסֵן שמקורו במי תהום. כעת גם אלה בסכנה.  אילוסטרציה: pixabay.
באזורים העניים והצפופים ביותר על פני כדור הארץ, בארות מי שתייה, שנחפרו כדי להימנע מן הצורך להשתמש במים עיליים מזוהמים בחיידקים, מורעלות באַרְסֵן שמקורו במי תהום. כעת גם אלה בסכנה. אילוסטרציה: pixabay.

״פשיטת-רגל״ בהספקת המים ב-17 מדינות מעמיד אותן בפני ״חוסר מים קיצוני״, זאת בגלל צריכת-יתר שנתית של 80%. כך על פי דו"ח מתחילת אוגוסט של ״המכון העולמי למים״ (WRI's Aqueduct Water ).
לדברי כותבי הדו"ח, רבע מאוכלוסית העולם נמצאת במצב שבו תקופות יבשות אחדות יגרמו לחוסר מים קיצוני, כאשר הודו היא אחת המדינות העומדת בפני התייבשות. מצב היובש בארצות רבות הופך לגרוע יותר ויותר בגלל תקופות יובש תדירות שנגרמות בגלל ההתחממות העולמית.

לדברי מנהל המכון ״העולם עומד בפני אסון מים״. נתונים חדשים מראים כי רוב הארצות הצמאות ממוקמות באזורים היובשניים של צפון אפריקה והמזרח התיכון (גם אנחנו א.ר.) .לדברי דובר המכון: "המדינות הראשונות שיגיעו למצב של חוסר במים הן קאטאר ואחריה לבנון וישראל״. הודו נמצאת במקום ה-13 אלא שאוכלוסייה של 1.3 מיליארד משווה את מצבה ל-16 מדינות שבהן החקלאות, התעשיה והערים עומדות בפני ״פשיטת-רגל מימית״.
צ'נאני (Chennai), העיר השישית בגודלה בהודו היתה האחרונה (בערים) שהזהירה את תושביה כי ״בברזים לא יהיו מים״ בגלל נפילה במפלס המים במאגרים. ״ספירה לאחור״ דומה היתה בקייפטאון (דרום אפריקה) בשנה שעברה ובסאן-פאולו (ברזיל) ב-2015. לדברי מחברי הדו"ח יהיו עוד ועוד ״ספירות לאחור״ לקראת יום האפס – היום שבו לא יהיו מים בברזים.

הספקת המים מאוימת על ידי גורמים רבים ושונים – שינויים אקלימיים, ניהול לקוי, ביזבוז וזיהום מקורות מים. בגלל הקושי למדוד ולנהל תלות גבוהה בהספקת מים שמקורם במי-תהום נוצרת בעיה שכן ירידת מפלסם נסתרת מהעין. על פי סקר גאולוגי של האו"ם: שליש מהספקת המים המתוקים מגיעה ממי-תהום ועל-פי דובר המכון: ״אין הבנה והניהול של מי התהום נגוע בחוסר יעילות."

על-פי מפה של המכון, 189 מדינות נמצאות במצב של חוסר מים. בנוסף לירידה של מי-תהום והמלחתם, החוסר נגרם גם מתקופות בצורת ואפילו בשל שטפונות שהורסים מאגרים ומזהמים מקורות.

חוקרי המכון מציעים דרכים להקל על מצוקת המים:
• הגברת היעילות והחסכון בשימוש במים בחקלאות – גידול צמחים שצורכים פחות מים ושימוש בשיטות השקיה – טפטוף.
• השקעה ב״מים-אפורים״: מיחזור והשבחת מים לשימוש חוזר וגם עידוד ״מים-ירוקים״ על ידי שימוש בשטחים לחים כמטהרי מים
• טיהור ושימוש חוזר.

החוקרים מסיימים בהצהרה כי:
״למרות הנתונים השליליים, יש אפשרות לפתור את בעיות המים לטובת הסביבה הטבעית, האנשים והכלכלה על הכדור״.

אחרי כל הר"מ ראוי לציין את מצבנו: אף על פי שיותר מחצי משטחה של ישראל הוא מדבר והאקלים המדברי מתפשט צפונה, במשך שנים רבות נוהל משק המים כאילו אנחנו ב״ארץ אלף האגמים״. רק בעשורים האחרונים החלו מנהלי הרשויות להבין את מצבנו ומקומנו והגישה למשק המים השתנתה בהתאם. הקמת מפעלי התפלה שיפרה את מצב משק המים ותיקנה חוסר שנגרם בגלל מחדלים של שנים רבות, אבל עוד רבה המלאכה. ראוי להקים מאגרים (נוספים) למי שטפונות, חיוני לטהר ולהשמיש מקורות מים שזוהמו והומלחו, חשוב לחדש מערכות תשתית שיאפשרו ספיגת מי-גשמים בשטחים עירוניים שיעשירו את אקוות מי-התהום. ראוי לשלב בתכניות בניה מיחזור מים ושימוש ב״מים-אפורים״.
הנתונים הרשמיים מראים על ״שימוש חוזר ב-70% ממי השפכים״, האמנם? לאור כמויות השפכים שזורמים לים וגורמים לזיהום, גם אם הנתונים הרשמיים נכונים, ברור כי אין זה מספיק.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. בישראל המצב רע ביותר, אבל לאיש לא באמת אכפת
    1. בישראל יש מי שתיה שמקורם בהתפלת מים מהים התיכון. לא מזמן התבשרנו שהבעלים של המתקנים הללו, חסכו עשרות מליוני שקלים על ידי אספקת מים באיכות ירודה לאזרחים.
    2. מתקן אחד לא מנוהל על ידי טייקונים אלא על ידי המדינה ולכן התפוקה בו כל כך מצחיקה שעדיף להטביע את המתקן בים
    3. בעתיד הלא רחוק שבו גם מי הים התיכון יהיו ברמה של ביוב, בגלל חוסר אכפתיות של המדינות השוכנות לחופיו, איזו רמה של התפלה תהיה מהמים האלו, ומה יהיה מחירם?

  2. יש מקומות, שבהם הילדים הם ה'פנסיה' של ההורים
    כשהילד גדל ומתחיל לעבוד, הוא מפריש חלק להורים ומזה הם חיים בזיקנה
    לכן, מי שמביא הרבה ילדים בעצם 'מבטח' את עצמו לעת זקנה

  3. המוסלמים גונבים לנו מליוני ליטרים של מים ע"י התחברות פירטית לצנרת של מקורות. הדבר הזה גורם לכך שלחץ המים של חקראים יהודים בבקעת הירדן אפסי ולמעשה הם לא יכולים להמשיך להיות חקלאים מה שאומר שהם לא יכולים להתקיים בבבקעה מה שאומר שהיהושים היהודים בבקעה יעלמו ולריק כמובן יכנסו מוסלמים שרק זוממים כיצד להזיק לעמנו עוד. מצב נוראי. והליכוד לא עושה שום דבר. מקווה שימינה תוכל לסדר את זה בצורה שתהיה מובנת למוסלמים.

  4. כשכל הבעיות האקולוגיות הללו מאיימות להציף ולהטביע אותנו, דונאלד טראמפ בא לנו ממש לא בזמן..

  5. יש לנו טכנולוגיה להתגבר על סכנת ההתייבשות.
    הרבה יותר חמור זה שיש הרבה התעסקות עם טכנולוגייה גרעינית בעולם:
    כורים אטומיים, צוללות, ניסויים בנשק גרעיני, ניסויים בהנעה של טילים עם מנוע אטומי.
    למה העולם לא מבין שכל דליפה גרעינית למשל בים יכולה לפגוע בדגים ולהגיע לצלחת שלנו
    בקלות!!!

  6. בהמשך למה שכתבו מעלי:
    יש מקומות בהודו, שם הממשל הפסיק לספק מים, והתושבים קונים מים ממאכרים ששואבים אותם ומביאים במשאיות. הם התחילו לשאוב מעומק 4 מ, והיום שואבים מ 10 מטר.
    בתרבות ההודית יש חשיבות רבה למשפחה (ולמספר ילדים), ועד שהם לא יתחילו לחוות לחץ קיומי – הם לא יתחילו לשנות את צורת המחשבה העקומה הזאת.
    למצוא פתרונות לספק להם מים – לא יגרום להם לשינוי בצורת המחשבה.

  7. הודו בסכנת התייבשות בגלל שבזמן שחקקו בסין את חוק הילד האחד הם המשיכו להשריץ ללא הפסקה הרבה מעבר לגבול האוכלוסייה שהמשאבים שלהם יכולים להחזיק. נשאר להם לצפות רק לקריסה אקולוגית שתחסל את האוכלוסייה ואף אחד לא יכול לעזור להם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן