מדעני מכון ויצמן גילו: יערות עשויים לתרום גם להתחממות האקלים והשפעת המידבור קטנה בהרבה מהערכות קודמות
הנוסחה שלמדנו בשנים האחרונות: “יערות סופגים פחמן דו-חמצני ('גז חממה') מהאטמוספירה ובכך הם מתפקדים כ'מקררים' ומאטים את התחממות כדור-הארץ”, אינה כה חד-משמעית, בסופו של דבר. מתברר שיערות מסוגלים לקלוט חום באופן ישיר ולאחסן אותו. התופעה הזאת עשויה לקזז חלק ניכר מההשפעה המקררת של בליעת הפחמן הדו-חמצני. בשורה התחתונה, יש לבדוק את המאזן בין שתי התופעות הסותרות האלה, שגורם לכך שהיער, בתנאים מסוימים, עשוי לתרום גם להתחממות האקלים. מסקנה זו עולה ממחקר שביצעו פרופ' דן יקיר וד”ר אייל רוטנברג, מהמחלקה למדעי הסביבה ולחקר האנרגיה שבפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע. ממצאי המחקר מתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Science.
בעשור האחרון, מכון ויצמן למדע מפעיל תחנת מחקר ביער יתיר, יער אורנים הנמצא על גבול המדבר, בצפון-מזרח הנגב. תחנה זו היא חלק מרשת עולמית של כ-600 תחנות מחקר הקרויה פלקסנט (fluxnet), שנועדה לחקור את יחסי הגומלין בין היערות, האטמוספירה והאקלים. תחנת המחקר ביער יתיר היא מתחנות המחקר הבודדות הממוקמות באיזור יבש, על גבול המדבר.
יערות פועלים נגד “תופעת החממה” בכך שהם קולטים פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, שם הוא לוכד ומשמר חום. חברי קבוצת המחקר של פרופ' יקיר מדדו במשך שנים את “ביצועיו” של יער יתיר בתחום זה. הם גילו שהיער קולט כמויות נאות של גז החממה, בשיעור הדומה לממוצע העולמי, ובדומה ליערות סבוכים באירופה.
אבל יערות לא רק קולטים פחמן דו-חמצני, ופרופ' יקיר וד”ר רוטנברג החליטו לבדוק את התמונה הגדולה – לחשב את “מאזן האנרגיה הכולל” של היער הצחיח. הרמז הראשון באשר לאפשרות שתהליכים מסוימים עלולים לקזז את הקירור הנובע מקליטת הפחמן הדו-חמצני הגיע כשהישוו בין האלבדו של היער – כמות אור שמש המוחזר מפני השטח של היער בחזרה לאטמוספירה – לבין האלבדו של השטח הפתוח, הסמוך, שבו גדלים שיחים נמוכים. המדענים מצאו, שצמרת היער הכהה היא בעלת אלבדו נמוך בהרבה מזה של השטחים הסמוכים, הבהירים, ומחזירי האור. בסביבה חסרת עננים, החשופה לרמות גבוהות של קרינת שמש, האופיינית לאזורנו, שיעור האלבדו הוא גורם מרכזי בהתחממות השטח.
המדענים בחנו גם את מנגנוני “מיזוג האוויר” ביער עצמו. כדי להתקרר, העצים בחלקים הרטובים יותר של העולם משתמשים במערכות שמבוססות על מים: הם פותחים חורים בעלים שלהם ופשוט נותנים לחלק מהמים שבתוכם להתאייד, דבר שמשחרר חום מהעלים. אבל יער האורנים הצחיח, שמשאבי המים שלו מוגבלים, אינו בנוי לאידוי. במקום זאת הוא משתמש במערכת חלופית שמתבססת על אוויר: היות שיערות צחיחים הם פחות צפופים מהיערות הצפוניים, האוויר בחלל הפתוח שבין העצים בא במגע עם פני שטח נרחבים יותר, כך שהחום עובר ביעילות ובקלות מהעלים אל האוויר הזורם ביניהם. מערכת קירור זו מקררת את צמרת היער, דבר שמביא, בסופו של דבר, לירידה בשיעור הקרינה האינפרא-אדומה הנפלטת אל החלל. במילים אחרות, מצד אחד היער הצחיח קולט מהאטמוספירה פחמן דו-חמצני – ותורם בכך להתקררות; אבל מצד שני הוא קולט יותר אנרגיה מקרינת השמש (כתוצאה משיעור האלבדו הנמוך יחסית שלו), ומאחסן בתוכו חלקים ניכרים ממנה (כתוצאה מהשיעור הנמוך יחסית של הקרינה האינפרא-אדומה). ביחד, שני גורמי ההתחממות האלה הפתיעו את המדענים בעוצמתם. “על אף העובדה שעוצמת התהליכים האלה אינה קבועה, אנחנו מבינים עכשיו שיידרשו עשרות שנים של גידול היער, עד שהשפעת הקליטה של הפחמן הדו-חמצני (הגורם המקרר), תאזן את השפעת התהליכים המנוגדים, התורמים להתחממות”.
בשלב הזה שאלו המדענים שאלה נוספת: אם נטיעת יערות באיזורים יבשים יחסית אומנם מובילה בשלבים הראשונים להתחממות, מה קורה כאשר מתחוללת מגמה הפוכה, כלומר מידבור? מניתוח הנתונים החדשים והקיימים על אזורים שהפכו למדבר, הם מצאו שהמידבור אכן יכול למתן את התחממות האקלים – לפחות בטווח הקצר. באמצעות החזר אור השמש ושחרור קרינה אינפרא-אדומה, המידבור שהתחולל באזורים שונים במשך 35 השנים האחרונות, הפחית את השפעתה של “תופעת החממה” בכ-20% בהשוואה לתחזיות שהתבססו רק על עליית שיעור הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. פרופ' יקיר: “היערות הם בעלי חשיבות עצומה לייצוב האקלים – וגם, כמובן, להיבטים אקולוגיים רבים נוספים. עם זאת, כדי לחזות את שינויי האקלים, עלינו להביא בחשבון תופעות נוספות, כמו המאזן שבין קליטת הפחמן הדו-חמצני על ידי היערות, לבין שיעור אור השמש המוחזר מהם”.
עוד בנושא באתר הידען:
14 תגובות
אני ממליץ לך ללכת לשבת בבית הקפה האהוב עליך לאכול איזה טוסט ולהרגע. הכל יהיה בסדר, אל גור ימות בסוף ואיתו גם התיאוריה הטיפשית שהוא המציא העולם לא ישרף
אילן, המחקר מתייחס ליער יתיר, שהוא חדש יחסית. החוקרים לא אמרו שככה זה גם ביער בוגר בן עשרות ומאות שנים. כל הרעיון הוא שהיער יגיע לגיל של עשרות שנים ומעלה ואז הוא יקרר יותר מאשר יחמם. זה לא מחקר נגד יערות, אלא בעד יערות בוגרים.
אילן, האם קראת את הספר של מייקל קרייטון – שלטון הפחד? (כדאי ומומלץ, ובעיקר הנספחים )
אם כולנו היינו נתפסים למחשבה אחת, היכן היה המדע היום? גם אם תיאוריה כמו ההתחממות הגלובלית נראית לנו היום הכי נכונה וצודקת עדיין אי אפשר לאטום את העיניים והאוזניים לעדויות סותרות, או לפחות כאל הסוטות מה"מיין סטרים" של המדע. אולי בעוד כמה שנים עם המשך המחקר נראה שזו למעשה תופעה שולית או כזו המשפיעה באופן הפוך לטווח הארוך?
במדע תמיד קיים הצורך לשמור על ראש פתוח!
אילן עזוב אותם אל תתרגש מה אחי,אני חושב שיש הרבה בדבריך.
נ.ב.
אתה בא לחוף,לעשות קומזיץ?
אילן,
אתה עושה שרות רע לאיכות הסביבה כאשר אתה הופך אותה לדת חדשה וחשוכה.
זה עניין מקצועי, וכך צריך להתיחס לכך. יש נתונים, יש תיאוריות, ויש חילוקי דעות עניניים.
צריך להתמודד באומץ עם המציאות, ולא להאשים כל מי שחושב אחרת בזיוף ואינטרסים כלכליים.
בסופו של העניין ההשפעה המרכזית של התחממות היא כתוצאה מפעילות האדם וכבוד פרופסור יקיר מומלץ שתשקיע את הזמן במחקר למציאת תחליף סינטטי לעצים ולא במחקרים כנגד הטבע אשר הסתדר לא רע לפני האדם הרע
נכון שהצמחיה קולטת את קרינה מהשמש עם זאת אנרגיה משמשת לפירוק הקשרים הכימיים של פחמן דו חמצני
כבוד מר אבי בליזובסקי ומר רועי עם כל הכבוד לצמחיה אזי אדם או כל אורגניזם חי פולט חום וגם תורם לתחממות כתוצאה משריפת חומרים בגוף
איזה מחקר "מחכים" לפיו עדיף תהליך מידבור על פני ייעור
מסכימה עם האמירות מעלי. זה נפלא שחוקרים את המציאות כפי שהיא, ולא נתפסים לדיעה דוגמטית. המציאות היא מורכבת, ויש להכליל את כל הפרמטרים ולהיות ערים לכל המשתנים שבסיפור, אם רוצים לפתח מודלים טובים ותיאוריות מדויקות יותר.
חשבתי לתומי שהדבר ברור היות והמדבריות מאבדים חום במהירות גבוהה , (מקרינים אינפרא אדום)
ובשל כך אינם משמרים חום.
לאילן, בדרך כלל אני מקבל תלונות הפוכות שאני בולם דעות נגד התחממות כדור הארץ. גם הכתבה הזו לא יוצאת נגד אמיתות ההתחממות כפי שהימנים הכלכליים היו רוצים.
אני חושב שצריך לשמר את העצים מסיבה שונה לחוטין – כדי לא לאבד את עושר החיים באיזורים הטרופיים התלויים בהם. המחקר לא בדק את התחום הזה ולכן אני לא מאמין שדווקא בגלל המחקר הזה ממכון ויצמן ייקרא איזה פוליטקיאי ויגיד שלא צריך להפחית את הפליטות. ואפילו אני לא מתרגש משנת אל ניניו אחת, שכאילו זהו, גמרנו עם ההתחממות ואנחנו הולכים לתקופת קרח.
ברור שכדי להקטין את פליטת גזי החממה, גם אם העצים גורמים לה, יש לנקוט בצעדים אחרים ולא לכרות את היערות. עם זאת, המידע שבכתבה חשוב.
אילן,
אכן תגובה עיניינית…
כל מה שנאמר פה הוא שלצד קליטת הפחמן הדו חמצני, ישנה קליטת חום של העצים, אשר משנה את מאזן האנרגיה. לא נאמר פה שיש לכרות את כל יערות הגשם.
אם אתה כ”כ בטוח בצידקתך, אתה יכול לבקש את הנתונים, או לחלופים למדוד ולערוך את החישובים בעצמך.
להטיח האשמות של זיוף ורדיפת בצע בפרופ’ יקיר ואחרים ללא הוכחות זה הכי קל.
אתה מדבר בדמגוגיה זולה, מאיים ומפחיד (לפחות מנסה לפחיד, אני מאמין שקהל הקוראים פה נבון דיו להבחין במעשיך) אך אילו הוכחות יש בידך?
במידה מסויימת, אתה מזכיר לי את הכנסייה בתקופת הביניים…
האם כל מחקר שנוגד את דעותיך והשקפותיך מממומן ע”י קפיטליסטים ורודפי בצע?
האם כל מחקר שאינו “ירוק” צריך לשרוף?
אני בעד איכות הסביבה, אבל אני יותר מעד להסתכל בעיניים פקוחות על העולם, ולנסות להבין אותו באמת.
ולמען גילוי נאות,
יש לי הכרות שיטחית עם פרופ’ יקיר, אנחנו יושבים באותו ביניין.
אתם צריכים להתבייש בזה שאתם מפרסמים את הכתבה הזו בסופו של דבר ברור כי הפרסום או המחקר המזוייף הוא ניסיון של גורמים קפיטליסטיים ורודפי בצע המעוניינים בהשמדת יערות למתרות מסחריות כגון דלק ורהוט בלא להתחשב בעתיד האנושות העצים הם המשאב הכי יקר כיוון שללא הם האנושות תפסיק להתקיים גם כן תסירו את הכתבה וחסר להם (המערכת) אם אתם לא מפרסמים את את התגובה נפעל בהתאם בכבוד רב חבר הירוקים