מחקר חדש של ד"ר משה ראובני ממכון וולקני שפורסם בכתב העת נייצ'ר מצא, שנוכחותו של חלבון בשם פלוריגן, המופרש בצמח בזמן הפריחה (שלב הרביה המינית), קשור לירידת היכולת של הצמח להתרבות באמצעות רגנרציה (התחדשות)
פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם
ניתוח של שרידי פחמים שנאספו במסגרת חפירה באתר הכלכוליתי תל צף שבבקעת הירדן קובע כי מדובר בשרידים של עצי זית. מאחר שבקעת הירדן נמצאת מחוץ לבית הגידול הטבעי של הזית, פירושו של דבר שתושבי המקום שתלו את העץ בכוונה לפני כ-7,000 שנה
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי לזיהום חנקני הנגרם מפעולות האדם יש השפעה ישירה על הירידה במגוון המינים בכמאה אתרים בעולם, ביניהם בית גוברין: "לא נעשו די מאמצים בישראל לאמוד את חומרת הבעיה"
במחקר חדש שמתפרסם ב-Science, חוקרים הצליחו לבודד את הגנים בצמח שגורמים לשורשים לצמוח באוויר במקום באדמה, ובכך לשרוד מצבי עקה שנוצרו מקעקע שניזוקה
פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 הוענק לפרופ' פמלה רונלד, אוניברסיטת קליפורניה, דיוויס- על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית
מה יש במשקה העתיק שהפך לחלק מתרבות המזרח והמערב, והאם סכנת משבר האקלים מאיימת גם עליו?
תגלית אקולוגית נגד נגיף הקורונה: חומר טבעי המופק מאצה ימית מונע הידבקות של תאים בנגיף הקורונה
מנגנון הגנה שהתגלה בחיידקים עשוי לאפשר לשפר את העמידות למזיקים של יבול חקלאי
מטען חשמלי זעיר הממוקם על דבורים עשוי לגרום לפרחים לפלוט ריחות, זאת בהתאם למחקר בריטי עדכני. נראה כי צמחים מסוימים מנצלים את המנגנון הזה על
נחשפה פעילות חלבונים האחראים על התהליכים שבהם נעזרים הצמחים כדי להתמודד עם תנאי יובש
קרן מימרן, סגנית נשיא לפיתוח עסקי ושיווק בסטארט-אפ עידית: "האבקה מלאכותית לגידולים מואבקי רוח תשנה את פני השוק, את הכדאיות הכלכלית עבור מגדלים ואת היכולת להזין את העולם. תוספת של 24% ליבול החקלאי תגדיל את הכנסות החקלאים במאות מיליוני דולרים"
![יצירה של טיפת שמן: שמן (בצהוב) מצטבר בינות השכבות של הקרומית היוצרת את 'רִשְׁתִּית פְּלַזְמַת הַתָּא' (ER). הטיפות גדלות ובסופו של דבר ניתקות והופכות לחלק מהציטופלזמה. תהליך זה מתרחש רק במיקרו-מתחמים העתירים בסטרולים ואוליאוסינים לאורך הקרומית. [באדיבות המעבדה הלאומית ברוקהייבן]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/09/Lipid-Droplet-Formation-on-Endoplasmic-Reticulum1-240x173.png)
חוקרים, המנסים לחשוף את הפרטים באשר לאופן שבו צמחים מייצרים וצוברים שמן בתוכם, הצליחו לזהות רכיב חיוני חדש במנגנון זה. הם מצאו סטרול מסוים – מולקולה הדומה במבנה שלה לכולסטרול – הנוטלת תפקיד חיוני ביצירה של טיפות שמן
במסגרת המאמץ העולמי למתן את פליטות גזי החממה ראוי כי תופנה תשומת לב ל״גז הצחוק״ (N2O). זה לא כל כך מצחיק כי מדובר במרכיב בסיסי של תעשיית הדשנים. הפתרון – חקלאות מדייקת שתשנע לכל צמח את המזון לו הוא נזקק ולא פיזור של כמויות ענק בלי הבחנה
מחקר במכון המחקר מיגל יאפשר שיווק רציף של אבוקדו ישראלי כל השנה ויפחית את העלות לצרכן
פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים"
עוד מצא המחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Communications Physics, כי צמיחה נורמלית של עלה מתבססת על שינויים חריפים בשדה הגדילה, הן בזמן והן במקום – שינויים שככל הנראה מסייעים לרקמה "לחוש את עצמה"
חוקרים מזהירים מפני תופעה לא מוכרת שעלולה לסכן חיים: נפילת ענפים בימי הקיץ
כיצד מתארגנים מבנים דמויי חניונים המשמשים להעברת חומרים בתוך התא
החוקרים ביצעו הדמיה ברזולוציית התא הבודד וגילו כי תנועת המקדחה מתרחשת בתאים ספציפיים בקצה השורש, וככל הנראה מאפשרת את חדירת השורש לאדמה. * המאמר פורסם
על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם
הרב תאיות שלנו בעלי החיים והרב תאיות של הצמחים התפתחו בנפרד וכל ענף אבולוציוני מצא דרכים משלו להדביק יחד תאים ולמיין אותם לרקמות מתמחות, אם
לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות גילו למה
לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה
הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים
