ממצאיהם מדגישים את החשיבות של הבנת הצרכים של צמחים ובעלי חיים כאחד כדי להבטיח את בריאותן של מערכות אקולוגיות מקומיות. הם גם מבטלים אמונה קודמת לגבי האופן שבו עכברים מאחסנים זרעים
הנאמי סוזוקי ופרופסור היסאשי קאג’ימורה, חוקרים מאוניברסיטת נגויה ביפן, חשפו תובנות חדשות על הקשר בין צמחי זריעה מאסיביים לבין בעלי החיים שצורכים את זרעיהם. המחקר שלהם התמקד בהתנהגות של עכברי שדה המקיימים אינטראקציה עם זרעים של במבוק סאסא, הפורח פעם במאה שנה במרכז יפן.
גורמים מגוונים המשפיעים על שימוש בזרעים על-ידי עכברים
החוקרים מצאו כי דפוסי השימוש שעכברי שדה עושים בזרעים הוא שונה בין מינים (עכבר שדה יפני גדול Apodemus speciosus ועכבר שדה יפני קטן A. argenteus), ותלוי גם בנוכחות או היעדר צמחייה תת-קרקעית, מיני עצי יער (יער רחב עלים או יער מחטניים) ועונה (קיץ או סתיו).
ממצאיהם מדגישים את החשיבות של הבנת הצרכים של צמחים ובעלי חיים כאחד כדי להבטיח את בריאותן של מערכות אקולוגיות מקומיות. הם גם מבטלים אמונה קודמת לגבי האופן שבו עכברים מאחסנים זרעים.
התנהגות מסטינג בבמבוק ננסי
צמחים מהמין במבוק ננסי (Sasa borealis) מפגין התנהגות מסטינג באזורים נרחבים. התנהגות מסטינג פירושה שצמחים ממינים מסוימים שמתזמנים פריחה ויצירת זרעים ביחד עם פרטים רבים באוכלוסיה בפרקי זמן קבועים כדי להגדיל את שיעורי ההאבקה וכן כדי להתמודד עם בעלי חיים שניזונים מהזרעים.
אירועי מסטינג הם נדירים, אך יכולים להתקיים גם במרווחים של עד 120 שנה. אבל כאשר הם מתרחשים, שפע הזרעים שנוצר ביער מספק מזון זמין בקלות לבעלי חיים שונים, במיוחד מכרסמים כגון עכברי שדה.
תצפיות על התנהגות עכברי שדה
כדי להבין יותר את התנהגותם של עכברי שדה במהלך אירועי מסטינג, החוקרים הניחו זרעים בסלסלות רשת רדודות כדי לדמות פריחה המונית ויצירת זרעים. לאחר מכן, הם השתמשו במצלמה אוטומטית כדי לתעד את התנהגות הליקוט של עכברי שדה בסביבות יער שונות ובעונות שונות.
בתחילה, כצפוי, אכלו חלק מהעכברים זרעים שמצאו במקום. עם זאת, אחרים היו מבצעים “התנהגות פיזור”, נושאים זרעים משם ואוגרים אותם לאכילה מאוחרת יותר. זוהי דוגמה להתנהגות שנקראת ‘הסרה ואחסון במטמון’.
התנהגויות ספציפיות למין מסוים והשפעה סביבתית
שני המינים של עכברי השדה התנהגו אחרת. עכבר השדה היפני הגדול אכל את הזרעים במקומות שבהם צמחים ושיחים שהגנו עליהם מפני טורפים של העכבר. הוא גם נשא את הזרעים מאזורים שבהם הם היו פגיעים יותר, כגון אזורים ללא צמחייה אל אזורים מוגנים יותר.
עכבר השדה היפני הקטן, לעומת זאת, היה בעל סיכוי גבוה יותר לשאת זרעים למקום אחר גם כאשר הייתה צמחייה מגוננת. החוקרים חושדים כי ההבדלים בגודל גוף העכבר כנראה מסבירים התנהגות זו. בקיצור, עכברים גדולים יותר דואגים פחות ממכרסמים אחרים שיגנבו את מזונם. אבל דואגים יותר שיטרפו אותם.
השפעה על פיזור זרעים ובריאות המערכת האקולוגית
נראה כי עונתיות ומיני עצים השפיעו גם על התדירות שבה העכברים אכלו את הזרעים. המכרסמים נטו יותר לאכול זרעים בקיץ מאשר בסתיו, כנראה בשל זמינות המזון.
הם גם נטו יותר לצרוך זרעים ביערות מחטניים מאשר ביערות רחבי עלים, שוב כנראה בגלל הזמינות של מקורות מזון אחרים. מכיוון שמזונות חלופיים לצריכה מאוחרת יותר, במיוחד בלוטים, נפוצים יותר ביערות רחבי עלים, עכבר יכול להרשות לעצמו לצרוך את הזרעים.
עכברים נטו יותר לאכול את מזונם באופן מיידי ביערות רחבי עלים במהלך הסתיו. התנהגות זו ממלאת תפקיד חשוב בהבטחת הפצת זרעים ברחבי היער. לדברי סוזוקי: “עכברי שדה שוכני יער ממלאים תפקיד חשוב בהפצה ובהתחדשות של עצים מכיוון שהם פועלים כמפיצי זרעים המובילים ומאחסנים זרעים. זה מצביע על כך שעלינו להעריך מחדש את הקשר בין הזריעה הסימולטנית של S. borealis לבין עכברי שדה. הוא עשוי להתפשט גם לבחירת מזון עם זרעי עצים אחרים ולחיזוי התחדשות היער ורצף הצמחייה הקשורים אליו”.
קריאת תיגר על תיאוריות מקובלות
סוזוקי הסביר כי ייצור הזרעים ההמוני של מיני במבוק סאסא ידועה ברחבי העולם כגורמת להתפרצויות גדולות של עכברי שדה, שהם אוכלי זרעים טיפוסיים. הוא נחקר כדוגמה בולטת להשפעות של צמחים על בעלי חיים. כטורפי זרעים, הבחירות וההתנהגות של עכברים, כגון האכלה או “הסרה ומטמון”, יכולות להוביל לעיכוב של צמחים מסוימים או לשפר את יכולתם להתחדש. כשנודע לי על כך, התחלתי להתעניין מאוד בעכברי שדה כמין חשוב לעתיד המערכות האקולוגיות ביערות”.
“נעשו מחקרים רבים על הקשר בין עכברי שדה לזרעים”, המשיכה. “התיאוריה המבוססת קובעת כי זרעים גדולים יותר, כגון ערמונים ובלוטים, נתונים להסרה ולהטמנה, בעוד זרעים קטנים יותר נצרכים מהר יותר. עם זאת, התוצאות שלנו גילו כי אפילו זרעים קטנים בהרבה, כמו אלה של Sasa borealils, ששוקלים רק 0.025 גרם לזרע, הם גם יעד הטמנה של עכברים. לכן, התנהגות הפיזור והאחסון של זרעים קטנים על-ידי עכברי שדה, מצביעה על כך שיש לשנות את התיאוריה המקובלת”.
“הניסויים שלנו הראו שעכברי שדה מתחשבים בסביבה ומנצלים בצורה גמישה זרעי במבוק סאסא”, מסכם קאג’ימורה. “מאחר שהתנהגות מסוג זה משפיעה על התחדשות עצים, כמו גם על צמחייה תת-קרקעית, הממצאים שלנו מראים את ההשפעה של עכברים על יצירת מורכבויות של המערכת האקולוגית של היער”.
סימוכין: “ניצול זרעי Sasa borealis על-ידי עכבר שדה יפני: גילוי של מטמון זרעים קטנים” מאת Hanami Suzuki ו- Hisashi Kajimura, 10 באוגוסט 2023, Frontiers in Ecology and Evolution.
DOI: 10.3389/fevo.2023.1124393
עוד בנושא באתר הידען:
