צמחים

התהליך הכימי של הפוטוסינתזה. המחשה: depositphotos.com

מהצמחים באהבה

  • אין תגובות
לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה
עץ אבוקדו. צילום ראובן דור

חוקרים הצליחו לייצר שתילי אבוקדו במחצית הזמן ובלי פחת * חסכון של מיליארדי דולרים וקיצור הדרך למענה על הביקוש

  • 7 תגובות
הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים
תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית:
זחלי הפרודניה בוקעים מהביצים. צילום: shutterstock

מה יכולים ללמד אותנו חרקים צמחוניים אודות חשיבותו של ויטמין C בהתפתחות שלהם?

  • אין תגובות
תמונת שורש הצמח ממעבדתו של דר עפרוני. צילום: רותם מטוסביץ'

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מערער את התפיסה לגבי פציעה והשתקמות מפציעה בצמחים

  • תגובה אחת
חלקת יער מעורבת של חרובים, אלונים, אורנים ועצים נוספים ליד בית שמש. החוקרים מחפשים קשרים סימביוטיים בין מינים שונים של פטריות ועצים

הפטרייה הנעלמה

  • 3 תגובות
חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע דלג לראשי (מקש קיצור 1)דלג לחיפוש (מקש קיצור 2)דלג לתחומי מחקר (מקש קיצור 3)דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור 4)דלג לצור קשר (מקש קיצור 5)דלג למפת האתר (מקש קיצור 6)דלג להצהרת נגישות (מקש קיצור 7) ראשי חדשות מדע אירועים ואנשים פרסומים פודקאסטים גלריה על מכון ויצמן למדע עקבו אחרינוYouTubeטוויטראינסטגרםפייסבוקLinkedIn חיפוש חיפוש חיפוש מדעי החיים סביבה וטבע חלל ופיסיקה כימיה מתמטיקה ומדעי המחשב טכנולוגיה תחומי מחקר הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > שפת השורשים שפת השורשים האם הרכב החיידקים סביב שורשי הצמח משפיע על הצמח? 07.05.2020 מדעי החייםביולוגיה של מערכותנגיפים ומיקרואורגניזמיםסביבה וטבעאקליםסביבהצמחים וחקלאותחדשות מדע בשפה ידידותית צמח עגבנייה עם שורש מפוצל. שינויים בחיידקי הקרקע בצד A משפיעים על הפרשות מהשורשים בצד B. מעבדתם של אהרוני וקורנבלום. מכון ויצמן

האם הרכב החיידקים סביב שורשי הצמח משפיע על הצמח?

  • 3 תגובות
מטע זיתים נגוע בחיידק Xylella fastidiosaבמחוז פוליה באיטליה. החיידק פוגע בזרימת הנוזלים בעצים וגורם התייבשות. צילום: shutterstock

חקלאים ונגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
תהליך הפוטוסינתזה. איור: Image by Markéta Machová from Pixabay

נחשף חלק חיוני נוסף בתהליך הפוטוסינתזה

  • תגובה אחת
המגוון הביולוגי, קולאז' של צמחים וחרקים. צילומים: shutterstock

2020 שנת בריאות הצמחים

  • 2 תגובות
תודרנית לבנה (Arabidopsis_thaliana). מתוך ויקיפדיה

העיניים של הצמחים

  • אין תגובות
צוות המחקר ועוזרים בבציר מחקרי בשנת המחקר הראשונה 2009. צילום: אוניברסיטת אריאל

לצמח יש "זיכרון" המאפשר השקיית גפנים מדויקת

  • אין תגובות
עץ קקאו. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו שצמח הקקאו בוית 1,500 שנה מוקדם מכפי שסברו

  • תגובה אחת

חברת ההזנק פלנטארק-ביו פיתחה תכשיר ידידותי לסביבה נגד טפיל חדקונית הדקל

  • 2 תגובות
אנשי המעבדה לגנטיקה של מחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן וחברת זרעי ג'נסיס בוחנים את היבולים של הבזיליקום העמיד למחלת הכשותית. צילום: אוניברסיטת בר אילן

הגנים שמצילים את הבזיליקום ממחלה

  • 6 תגובות
תמונה של המזיק Fall ArmyWorm כפי שהתקבלה מחקלאי באיזור הנגוע בהודו באמצעות האפליקציה של חברת סאיילוג הישראלית. צילום באדיבות חברת סאילוג

ההזנק הישראלי ומלחמתו במזיקים בחקלאות באמצעות תבונה מלאכותית

  • 4 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

פוענח ורוצף גנום החיטה

  • 3 תגובות
חקלאי מעבד אדמה באמצעות טרקטור. איור: מתוך pixabay.com

הגברת ייצור היבולים בעזרת האצת התהליך של נשימת אור

  • אין תגובות
כל ליפוזום (בועה בצבע תכלת) הוטען בחלקיקים של ברזל ומגנזיום. הליפוזומים שרוססו על העלים חדרו לתוכם, התפזרו בכל חלקי הצמח ופרקו את המטען בתוך התאים.

הננוטכנולוגיה לשירות שיפור משמעותי ביבול הגידולים החקלאיים

  • אין תגובות
רמז נוסף לכך שצמחים שומעים היא תופעה הקרויה "האבקת זמזום" (buzz pollination), ובה, כך הודגם, זמזום של דבורה בתדירות מסוימת מגרה את הצמח לשחרר אבקנים. צילום: Bob Peterson.

האם צמחים שומעים?

  • 2 תגובות
"כיצד קרה שהצמחים בעלי הפרחים, שהתפתחו המאוחר ביותר מבחינה אבולוציונית מהווים 90% מכלל מיני הצמחים היבשתיים שאנו מכירים היום?" צילום: Bernard DUPONT.

מדוע הצמחים בעלי הפרחים השתלטו לפתע על כדור הארץ לפני זמן גיאולוגי קצר?

  • אין תגובות
חקלאי. חיייבים לגוון את מקורות הגידולים החקלאיים שלנו. תצלום: Nicolas Barbier Garreau on Unsplash.

בנק הזרעים הבינלאומי הראשון

  • 3 תגובות
מעגל פיות בנמיביה, 2000. מקור: Thorsten Becker, Wikimedia.

עוד על "מעגלי פיות"

  • 9 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם חיידקים יכולים לעזור לנו לשפר יבולים?

  • אין תגובות
תודרנית לבנה. עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה, קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. צילום: Dawid Skalec / Wikimedia.

האם צמחים רואים את העולם סביבם?

  • 5 תגובות
שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

  • אין תגובות
בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס. צילום: Yehudit Garinkol via the PikiWiki - Israel free image collection project.

העוקץ האוסטרלי

  • 3 תגובות
הצמח תודרנית לבנה (אראבידופסיס), לאחר הנדסה גנטית (מימין) שבמהלכה הוחדרו אליו 11 גנים המעורבים בהפקת כולסטרול, מייצר כולסטרול בכמות גדולה פי 15 מאשר תודרנית לבנה רגילה (משמאל). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כולסטרול ירוק

  • תגובה אחת
הצמח אריסטולוכיה לביאטה. מקור: ויקיפדיה

צמח המרפא שהורג את החולים

  • 11 תגובות
מעגלי פיות בנמיביה. מקור: Thorsten Becker.

הסוד מאחורי מעגלי הפיות

  • 2 תגובות
יער צפוני. מתוך PIXABAY.COM

הדבק הטבעי שגורם לתאים צמחיים להיות קשיחים

  • 2 תגובות
זרעי פול הבר בני 14,000 שנה; "האם הקדמונית" של הפול המודרני.

החיפוש אחר פוּל הבר

  • אין תגובות
ענפי ופרחי העץ שממנו מפיקים את הלבונה בתימן ובסומליה. צילום: מתוך ויקיפדיה

לבונה בסכנה

  • 7 תגובות
טיונית החולות (Heterotheca subaxillaris). צילום: Janet Tarbox / flickr.

הפולש שמשתלט על רצועת החוף

  • תגובה אחת
עגבנייה. מקור: ויקימדיה / Manjithkaini.

למה לא לקלף עגבנייה

  • 2 תגובות
ביו האקרים. Photo credit: damienvanachter via Foter.com / CC BY-NC-SA

ביו האקרים מחפשים דרכים טובות יותר לייצר גנום צמחים שיתן יבולים גדולים יותר

  • אין תגובות
כרפס הביצות. תצלום: שימי רף

זרעי קיץ

  • 2 תגובות
תיאור סכמטי של התא הביו-פוטו-אלקטרוכימי שפותח בטכניון.

פיתוח בין-תחומי בטכניון: תא המייצר חשמל ומימן מעלי תרד באמצעות אור השמש

  • 3 תגובות
פרחים מוליכים חשמל? זה לא סתם: בעתיד אפשר יהיה ליצור ממשקי צמח-אלקטרוניקה משוכללים בהרבה. ורדים. צילום: shutterstock

לא רק פרח

  • תגובה אחת
חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

  • אין תגובות
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

  • תגובה אחת
"מערכות השורשים הסבוכות של עצים קרובים יוצרות רשת שדרכה יכולים לעבור חומרים". צילום: Matthew Britton, Flickr

הרשת הסודית של העצים

  • 5 תגובות
סיבים. תמונה מאת Rob Hille, cc 3.0

לחשוב כמו פטרייה

  • אין תגובות
שדה חיטה לאחר בצורת בישראל. צילום: shutterstock

התגובה של הצמחים להתחממות – רעלנים

  • 6 תגובות
תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

  • תגובה אחת
מרוות החפים פורחת בגבעת רם. צילום: מעיין שירי

'מרוות החפים' חזרה לפרוח בירושלים לאחר 22 שנה

  • 2 תגובות
בידוד הגן לרביה אל מינית בצמחים. אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לבודד גן שהפעיל מנגנון רבייה אל-מינית בצמחים

  • 3 תגובות
צילום של האצה הירוקה Spirogyra [באדיבות Gert Hansen, SCCAP, Copenhagen]

האם מוצאם של צמחים יבשתיים הוא באצות יבשתיות ולא ימיות כפי שסברו עד כה?

  • תגובה אחת
חממה בה מגדלים עגבניות תחת תאורה רגילה ותאורת לד. [באדיבות Michael Dzakovich]

האם תאורת לד פוגמת באיכותן של עגבניות חממה?

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש