החרק נמצא ברוב האזורים בהם מגדלים דקלים בעולם, ונפוץ בלמעלה מ-60 מדינות. בחלק מהארצות, מאיים החרק על עצם המשך קיומה של התעשייה וכן אספקת מזון בסיסי בחלק ממדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון. ארגון המזון והחקלאות (FAO) מטעם האו”ם המוביל מאמצים בינלאומיים למלחמה ברעב ברחבי העולם, מעריך שכחמישים מיליון עצי דקל תמר חשופים לפגיעת חדקונית הדקל
פלנטארק-ביו (PlantArcBio), חברת סטארטאפ ישראלית בתחום האגרו-טק, השלימה לאחרונה תהליכי ניסוי מתקדמים במעבדות החברה ובחוות עדן והגישה בקשה לפטנט עבור חומרים ביולוגיים יעילים כנגד חדקונית הדקל. החומרים פותחו בשיתוף פעולה עם חברה בינלאומית מובילה מתחום הגנת הצומח ופרופ’ משה בר-יוסף. החומרים שהתגלו, הוכחו כיעילים מאוד בניסויים שנעשו ישירות על החרק המזיק. אחד מהחומרים שנתגלו, הראה קטילה מוחלטת של כל זחלי חדקונית הדקל בתוך מספר ימים. החברות מתכוונות להמשיך יחד בפיתוח ומסחור תכשיר כנגד חדקונית הדקל, כשהצפי למוצר ראשון בשוק הוא בעוד כשלוש שנים.
לטענת החברה התכשיר שיפותח על בסיס החומרים שנוסו בהצלחה, יהיה ידידותי לסביבה, היות והוא מבוסס על חומרים ביולוגיים, שפוגעים ספציפית רק בחדקונית הדקל, מתפרקים במהירות לאחר השימוש בהם, ולא מותירים עקבות בפרי.
חדקונית הדקל היא החרק המזיק ביותר בעולם לתעשיית הדקלים. החרק תוקף עצי תמר, הגדלים על כ – 14 מיליון דונם ברחבי העולם, וכן עצי קוקוס הגדלים על כ-120 מיליון דונם. בנוסף, מתרחש נזק רב לעצי דקל הגדלים לצרכי נוי, כדוגמת הדקל הקנרי. הנזק הפוטנציאלי של החרק ללא טיפול הוא מאות מיליוני דולרים, והטיפול עצמו הוא יקר ופוגע בסביבה וכן עלול לפגוע במטפלים ובעצים המטופלים.
סכנה לאספקת המזון
החרק נמצא ברוב האזורים בהם מגדלים דקלים בעולם, ונפוץ בלמעלה מ-60 מדינות. בחלק מהארצות, מאיים החרק על עצם המשך קיומה של התעשייה וכן אספקת מזון בסיסי בחלק ממדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון. ארגון המזון והחקלאות (FAO) מטעם האו”ם המוביל מאמצים בינלאומיים למלחמה ברעב ברחבי העולם, מעריך שכחמישים מיליון עצי דקל תמר חשופים לפגיעת חדקונית הדקל.
הפתרונות הקיימים כיום מבוססים בעיקר על כימיקלים רעילים, הניתנים בהשקיה, ריסוס או הזרקה. למרות התפשטות החרק והנזקים הנלווים, עיקר ההתפתחות בהתמודדות מולו עד כה הייתה בעיקר באמצעי הזיהוי (כלבים, סנסורים וכדומה). בחזית הטיפול כנגד החרק לא פותחו עדיין חומרים ספציפיים וידידותיים יותר, ומכאן נוצר שיתוף הפעולה בין השותפים בפרויקט.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
הפיתוח חשוב מאוד אבל יחד עם זאת חשוב לתת את הדעת מה עלות הטיפול לעץ…קיימים כבר היום טיפולים ביולוגים יקרים מאוד שמתאימים לגינות עם עצים בודדים אבל לא מתאימים לחקלאי שצריך לטפל באלפי עצים. אם נניח למשל שמחיר המטרה לטיפול בעץ יעמוד על 20 $ לעץ (מחיר שקיים היום לטיפול ביולוגי לעצים) זה מחיר ששום חקלאות מסחרית לא יכולה לעמוד בו
לא חוכמה להרוג זחלים בצלחת פטרי או מחוץ לגזע. הענין הוא להחדיר את החומר לתוך העץ בקנרי מלמעלה ובמאגול מלמטה באופן שיהיה יעיל להשמדת המזיק בתוך העץ עד כה לא הצליחו להפגיש בין החידקונית לחומר הדברה בעץ עצמו בצורה יעילה