להציל את הקפה / הילרי רוזנר

חוקרים מצויים במרוץ להחדרת תכונות מועילות חדשות לגידולי הקפה האחידים באופן מדאיג, ויש לעשות זאת לפני שהקפה ייפול קרבן למחלות או לאיומים אחרים

קפה. איור: shutterstock
קפה. איור: shutterstock

 

הקפה שהניח המסעדן לצִדם של מיני מאפה ממולאים בגויאבות, היה פושר ומר וטעמו כטעם כלור. אחדים מן האורחים לא נגעו בו על אף תשוקתם העזה לקפאין. הם עמדו בטוּריאַלבָּה שבקוסטה ריקה במרפסת צרה, המשקיפה על הגבעות המכוסות סבכי שיחים ולגמו מים או מיץ אננס, במקום קפה. אבל הם היו זכאים למעט קפה איכותי: כעשרים איש, מטובי המומחים של המשקה האהוב ביותר על האנושות, שהתאספו במארס 2014 במרכז לחקר חקלאות טרופית (CATIE), לצורך דיון בעתיד הלא בטוח של הקפה במרכז אמריקה.

הם התכנסו לדון באיום רציני: חילדון הקפה, או רוֹיָה ככינויו בספרדית. החילדון הוא נגע פטרייתי שצבעו כצבע החלודה התוקף את עלי הקפה ומונע מהם לקלוט את אור השמש החיוני להישרדותם. הפטרייה עשתה שמות בגידולי הקפה באזור בשנים האחרונות ופגעה במחצית מכארבעת מיליוני הדונם לרוחבה של מרכז אמריקה וחיסלה כ-%20 מן היבול של 2012, בהשוואה ליבול של 2011.
התפרצות המחלה, שעדיין הולכת ומתפשטת, היא רק משבר אחד המאיים על הקפה בתקופה זו של התחממות גלובלית. לאחר הפסקת הקפה שערכה קבוצת המומחים שהתאספה בקוסטה ריקה, אמר לה הגנטיקאי ומטפח זני הקפה בּנוּאָה ברטרנד, מן המרכז הצרפתי לחקלאות ולפיתוח (CIRAD), כי "לרוב זני הקפה היום אין סיכוי לעמוד בפני המחלה ובפני חרקים, נוסף על רגישותם לעלייה בטמפרטורות ולאיומים סביבתיים אחרים הנובעים משינויי האקלים." לדבריו, אם היבול קטן, מגדלי הקפה מאבדים את פרנסתם. הם עלולים לעקור את עצי הקפה ולטעת גידולים אחרים, או למכור את אדמתם לקבלנים ולהותיר אחריהם שובל של פועלים חקלאיים מובטלים והרס סביבתי.
ברטרנד, שסוודר כחול מונח על כתפיו והוא נראה כמו קולנוען צרפתי מסוגנן ולא כמי שמבלה את ימיו גחוּן אל צלחות פטרי, מודאג בצדק. מתברר כי קפה אינו יכול להסתגל לטמפרטורה גבוהה או להדוף מחלות, מכיוון שחסרה לו שוֹנוּת גנטית חיונית. אף כי רשימת סוגי הקפה המצויים בקפה השכונתי נראית כמו ספר הדרכה לטיול במחוזות אקזוטיים – תמצית חמצמצה מאָצֶ'ה שבאינדונזיה, קפה קלוי בטעם קטיפתי מווייטנאם, ספל בטעם רך ממדגסקר – כל המגוון הזה מסתיר עובדה מפתיעה: ההומוגניות של קפה מתורבת לא תיאמן. למעשה %70 מגידולי הקפה מקורם במין ביולוגי אחד, קפה ערביקה (Coffea arabica). למגוון הטעמים הנרחב אחראים הזן, אזור הגידול ושיטת הקלייה, אבל הם גם ממסכים את ההיסטוריה הגנטית. כמעט כל הקפה שתורבת וטופח במרוצת כמה מאות שנים, מקורו מקומץ צמחי בר מאתיופיה. כיום, כל הקפה במטעים בכל העולם מכיל פחות מאחוז אחד מן השוֹנוּת המצויה בצמחי הבר שבאתיופיה.
על אף חשיבותו של הקפה בקנה מידה עולמי לכלכלה, לפוליטיקה, וליציבות הסביבתית, ועל אף תפקידיו כאבן פינה של חיי התרבות וכמקור אספקה חיוני של קפאין, זהו "גידול יתום", שהמחקר המודרני זנח במידה מרובה. אין בנמצא חברת ענק חקלאית לגידולי קפה, כדוגמת "מונסנטו" העוסקת בביוטכנולוגיה חקלאית ועושה הון ממכירת זרעים שיש עליהם פטנט. מעמד היתום הזה אמנם מאפשר לאיכרים קטנים בארצות עניות להתפרנס בכבוד מגידול קפה ליצוא. אבל מנגד, פירוש הדבר הוא שיש מעט השקעות במדע, וכך נותר גידול הקפה חשוף ביותר לכל מפגע טבע. עתה, כשהאיומים על הקפה המתורבת הולכים וגוברים, פתחו החוקרים במרוץ למען קידום המדע להצלת כוס הקפה שלנו – לפני שיהיה מאוחר מדי.
גיוס השוֹנוּת
טים שילינג, גנטיקאי המתגורר באלפים הצרפתיים, ידוע ביותר בסיוע שלו לשיקום תעשיית הקפה ברואנדה בשנות האלפיים המוקדמות. הוא הציב לו כיעד להביא את המדע, הנחוץ כל כך, לתעשיית הקפה. היום הוא מפקח על "מחקר הקפה העולמי", ארגון ללא כוונת רווח שממומן בידי תעשיית הקפה המונה 30 חברות, גדולות וקטנות. יש המכנים את שילינג "האינדיאנה ג'ונס של הקפה", אבל כשהוא מנהל את הפגישה בטוּריאַלבָּה, בג'ינס ובחולצה לבנה ארוכת שרוולים, במשקפי ינשוף שחורי מסגרת ותלתלים עבותים, הוא דומה יותר לאנדי וורהול. שילינג שאל את הקבוצה על אודות היקף המחקרים הבודקים את השפעות שינויי האקלים וחילדון הקפה על הגידולים. אחד ממגדלי הקפה שהיו בחדר הרים את כף ידו, כשהאגודל והאצבע המורה במרחק קצר זה מזה, סימן בין-לאומי ל"מעט מאוד".
מומחים חוששים שהשפעת הגורמים האלה עלולה להיות עצומה. חילדון הקפה משגשג במזג אוויר חם, וכשהטמפרטורה עולה הפטרייה עלולה להתפשט לאזורים גבוהים יותר. עלייה, ואפילו ירידה בכמות הגשמים גם הן עלולות לעודד את התפשטות הפטרייה. ריסוס בקוטלי פטריות יכול להילחם בחילדון, אבל חומרי הריסוס יקרים ועלולים שלא להיות יעילים כנגד זנים חדשים של המחלה.
על פי שילינג, הפתרון ארוך הטווח היחיד הוא גיוס הגנטיקה. כצעד ראשון הוא רוצה להשתמש במאגרי הגנים של קפה ערביקה (C. arabica) ומיני קפה מתורבתים אחרים כמו קָנֶפוֹרָה (C. canephora) הידוע בתעשייה בשם רוֹבּוּסטָה, כלומר חזק. הקנפורה קל יותר לגידול והתנובה שלו גבוהה יותר, אבל טעמו מר והוא משמש בעיקר להגדלת נפחם של סוגי קפה נחותים יותר, כמו הקפה שהוגש בפגישה ב-CATIE. הקפה המתורבת הוא הומוגני: יש בו שני מינים בלבד, ואף על פי כן הזנים המרובים של כל אחד מהם מציעים שונות גנטית אזורית, בדיוק כפי שאוכלוסיות אנושיות שונות זו מזו, אף שכולן שייכות למין הומו סאפיינס. תכנית האב של שילינג כוללת פרויקט פשוט, באופן יחסי, שכבר מתרחש: להחליף זני קפה בין אזורים ובין ארצות, לשלוח צמחים מקונגו לברזיל, למשל, או מקולומביה להונדורס, ולראות אם הם יוכלו לגדול טוב יותר מאשר הזנים שמשתמשים בהם האיכרים המקומיים. בתוך 3-4 שנים המגדלים יוכלו לומר: "הי, הקפה הזה מהודו מייצר הרבה יותר פולים," ואז הם יוכלו לבחור לזרוע יותר מן הזרעים ההודיים. במסגרת הפרויקט הזה, זיהו מדענים בעשר מדינות 30 זני קפה שתנובתם גבוהה.
שימוש בשוֹנוּת הגנטית שבין זני הקפה המתורבתים יכול לסייע בטווח הקצר. ואולם, קרוב לוודאי שלא יהיה די בכך כדי להציל את היבול. זנים שמגדלים אותם באופן מסחרי מכילים חלק זעיר בלבד מן השוֹנוּת הגנטית של קפה ערביקה ושל קפה רובוסטה. ועם זאת, השוֹנוּת הגנטית של צמחי הבר התואמים להם לא תיאמן ממש. התקדמויות אחרונות בקביעת הרצף של גנום הקפה גילו משהו בבני הדוד הבלתי מאולפים של הפולים התרבותיים, שברטרנד מכנה בשם "קטלוג נרחב של גנים", שרבים מהם מאוכסנים במאגרי גנים בכל העולם. הוא מקווה לנצל את מרק הגנים העשיר הזה כדי להפוך את גידולי הקפה לעמידים יותר, לפוריים ולטעימים מאוד.
העדויות הנאספות ב-CATIE, בדבר השוֹנוּת הגנטית של הקפה, עולות על גדותיהן. בצדו האחר של הקמפוס שבו נערך הכנס, בקצה דרך עפר, ניצב שלט עץ ובו כתוב באותיות צהובות: "אוסף הקפה של אתיופיה (של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם)". כמעט עשרת אלפים עצי קפה מזן ערביקה, צומחים כאן, שורה אחרי שורה, ומשתרעים על פני כ-84 דונם. המטע הוקם בשנות ה-40 של המאה ה-20. המבחר כולל עצי קפה שנאספו בידי משלחות שונות לאתיופיה, תחילה בידי הבריטים במלחמת העולם השנייה ואחר כך, בשנות ה-60, בידי מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), ובידי צוות חוקרים מצרפת. המאגר כולל גם עצי קפה ממדגסקר וממקומות אחרים ביבשת אפריקה, וגם מתימן. בשונה מזרעים של גידולים חקלאיים אחרים, כמו תירס למשל, זרעי קפה אינם יכולים לשרוד בצנצנות המאוחסנות בכספות מקוררות. במקום זאת יש לגדל אותם ללא הפסק או לשמור אותם בהקפאה עמוקה. וכך ב-CATIE, אחד ממאגרי הגנים החשובים ביותר של קפה, הדנ"א "מאוחסן" כמטע מוזנח של עצי קפה.
ברטרנד מייצר כעת זני מכלוא חדשים של קפה באמצעות שימוש בצמחי קפה מבטיחים מתוך מאגר גנים חי, הדומה לזה של CATIE. המגוון שהוא יצר לפני יותר מעשור, באמצעות הכלאה של קפה ערביקה עם אחדים מדודני הבר שלו, העלה את התנובה ביותר מ-%40. עכשיו בחרו ברטרנד ושילינג 800 צמחים מ-CATIE, יחד עם 200 צמחים נוספים ממאגרי גנים בכל העולם, ושלחו אותם למעבדה באיתאקה שבמדינת ניו יורק, כדי לקבוע את רצפי הדנ"א שלהם. המידע הזה יסייע לברטרנד להעריך אילו תכונות כל צמח יוכל להציע.

החוקרים מחפשים כעת את הגנים שעשויים לגרום לצמח להיות חזק יותר בדרכים שונות: עמידות לחילדון, צימאון מופחת, יכולת שגשוג בטמפרטורות גבוהות. כדי למצוא את הצמחים האלה, ברטרנד ושילינג סורקים את הצמחים במטרה למצוא צמחים "מפוּצצים בשוֹנוּת גנטית בכמויות שלא ייאמנו", כפי שאומר שילינג. הם רוצים את טווח התכונות הרחב ביותר האפשרי, במספר הקטן ביותר של צמחים. "ואז נכליא את הצמחים האלה עם צמחים בעלי תכונות שכולנו אוהבים: טעם נפלא, תנובה גבוהה ועמידות למחלות שאנחנו כבר מכירים."

אל צמחי הבר
שילינג משוכנע שמאמצי ההשבחה האלה יפיקו זנים טובים בהרבה, שהאיכרים יוכלו לגדל וקולי קפה יוכלו למכור והצרכנים יוכלו לשתות. אבל לו ולמי שמשתפים אתו פעולה יש גם שאיפה נוספת: הם רוצים לגבור על אמא טבע באמצעות החדרת זנים חדשים, סינתטיים, של זן הערביקה. בתמציתו של העניין, הם רוצים לפתח צמח שיש לו הטעם של ערביקה והתכונות והתנובה של קָנֶפֹורה. הכוונה היא לבצע מחדש את ההכלאה המקורית שיצרה את קפה ערביקה (ההכלאה בין קפה קנפורה ובין מין אחר, קפה יוג'ניודס (Coffea eugenioides), רק שקבוצת "הורי" ההכלאה תהיה מגוונת בהרבה. כדי להתמודד עם המשימה הקשה הזאת הם צריכים לחפש יותר ממה שמצוי במאגרי הגנים. הם צריכים לחזור אל צמחי הבר.

מצויים כיום כ-125 מינים ידועים של קפה, כל אחד מהם מכיל יותר שונוּת גנטית מזו שיכולה להיות מיוצגת באופן כלשהו בדגימה הקטנה של מאגר הגנים. וכמובן שאפשר עדיין לגלות מינים חדשים, בהנחה שהחוקרים יוכלו לגלות אותם לפני שהם ייכחדו וייעלמו.

ב-1977 כשארון דייוויס אך סיים את עבודת הדוקטורט והחל לחפש צמחי בר של קפה, הוא לא ציפה לגלות שום דבר חדש. יום אחד ישב דייוויס ושתה תה בגנים הבוטניים המלכותיים, גני קְיוּ שבלונדון, כשמומחית מפורסמת לטקסונומיה של קפה התיישבה במקרה על ידו. דייוויס שאל אותה כמה מיני קפה מצויים בעולם, היכן הם גדלים ומהו תחום המחיה הטבעי שלהם. תשובתה לכל השאלות האלה הייתה: "איש אינו יודע." בקיצור, היא שלחה אותו לגלות בעצמו את התשובה לשאלותיו. דייוויס בילה את 15 השנים הבאות בשיטוטים ברחבי מדגסקר, ארץ הידועה במגוון הקפה שלה, ובה מצא טווח נרחב של מינים, קצתם כבר היו מצויים ברשומות אבל רבים מהם לא היו ידועים לאיש, למעט לכמה כפריים מקומיים.

הוא גילה במדגסקר צמח קפה עם הפרי, או הפול, הכי גדול בעולם, פי שלושה בקירוב מן הגודל המקובל, וגם צמח עם הפרי הקטן ביותר בעולם, כמחצית קוטרו של ראש סיכה. הוא מצא שני מינים שהזרעים שלהם מופצים באמצעות מים, ולא באמצעות בעלי חיים, שלפירות שלהם יש כעין כנפיים, כמו סרט מקופל. הוא גילה מין אחד, Coffea ambongensis, שהפולים שלו נראים כמו מוח. משלחות המחקר של דייוויס הראו כי קפה הבר צומח לרוחבם ולאורכם של אזורים טרופיים רבים, מאפריקה ועד אסיה ואפילו עד אוסטרליה הרחוקה. באתיופיה, שכיום היא הטריטוריה העיקרית של ערביקה, יש כמה יערות שדחוסים ממש בעצי ערביקה, עד כדי אלפיים עצים לדונם. לצמחים האלה, סבור דייוויס, יש פוטנציאל השבחה אדיר.
ואולם, צמחי הבר האלה, כמו דומיהם המתורבתים, נתונים בצרה: %70 מהם מצויים בסכנת הכחדה. 10% מהם ייעלמו בתוך עשור. שימוש חלופי בקרקעות הוא האיום הגדול ביותר. עד שנות ה-90, בֵּראו יותר מ-80% מן היערות באתיופיה. ב-2007, גילה הצוות של דייוויס במדגסקר, שבה אנשים ממשיכים לברֵא יערות בקצב מבהיל, מין חדש שצמח בשטח קטן של יער, שאינו גדול יותר מאזור עמידתו של השחקן שתופס את הכדור במשחק כדור הבסיס. בכל הנוגע לצמחי הבר של קפה, הוא אומר, במקרים רבים "אין סיכוי שלשינוי האקלים תהיה השפעה." הצמחים פשוט ייעלמו קודם לכן, יחד עם סביבתם.
דייוויס חושש שהחוקרים שמים דגש רב מדי על מה שכבר קיים במאגרי הגנים, בעת שחומר גנטי בעל פוטנציאל חיוני הולך וגווע בטבע או נקטל בידי בולדוזרים. הוא אומר כי "יש מין תחושה של 'כן, הכול מצוי בידינו, יהיה בסדר', אבל אוכלוסיות הבר האלה הן המחסן של המשאבים הגנטיים שלנו."

 

באתיופיה עצמה יש בעיה נוספת. הארץ, שהיא מקור הקפה, אוצרת אוסף גדול של צמחי קפה שאינם מצויים בשום מקום אחר בעולם. אבל הממשלה שומרת עליהם מאחורי סוגר ובריח ואינה מאפשרת נגישות לחוקרים זרים. "הרבה חתולים שחורים עברו בין אתיופיה לתעשיית הקפה," מסביר דייוויס. "לא מפליא כלל שהם מסויגים לגבי המשאבים הגנטיים שלהם." לפני כמה שנים, למשל, פרצה מחלוקת חריפה בין רשת הקפה סטארבקס ובין אתיופיה בדבר זכויותיה של המדינה לגבי הסמל המסחרי של צמחי קפה מתורבתים מאתיופיה.

הנגישות לתאי נבט, החומר האורגני המאוחסן במאגרי גנים, מאתיופיה הייתה יכולה להעניק לפרויקט השבחת הקפה של שילינג תנופה אדירה. ייתכן כי המאגרים האלה מכילים גנים חיוניים להסתגלות לטמפרטורות גבוהות או לגידול פולים רבים יותר בשטח אדמה מצומצם יותר. שילינג מקווה כי עמדת המדינה תתרכך. בינתיים עובדים החוקרים עם מה שעומד לרשותם.
כשדייוויס חיטט בארכיונים של גני קְיוּ, הוא גילה רשוּמוֹת שהראו כי אנשים מקומיים באוגנדה ובמקומות אחרים הכינו קפה, לאורך זמן, מזני בר שצמחו בסביבתם. הטעם היה לעתים נורא, אבל כשקלו את פולי הבר, הם הפיקו טעם שהיה אפשר להכיר בו את בשומת הקפה. "השמועה אומרת שכמה מפולי הקפה שהשתמשו בהם לפני 100 שנים, היו מצוינים ממש. אנחנו חוזרים לאחור וחוקרים מחדש כמה מן המינים המתורבתים המוקדמים, שיכול להיות להם פוטנציאל, בזכות עצמם או בתכניות ההשבחה," אומר דייוויס.
מרוץ כנגד השעון
ההתפרצות של חילדון הקפה הכתה במרכז אמריקה זמן קצר לאחר ששילינג ייסד את ארגון מחקר הקפה העולמי בסיוע של קבוצה תעשייתית המייצגת חברות קפה איכותיות וחברות בוטיק (האגודה האמריקנית למתמחים בקפה), ובמימון בסיסי של חברת "גרין מאונטיין קופי" וחברת "קופי בין אינטרנשיונל". בשל ההתפרצות כינס שילינג פגישה מצומצמת בגוואטמלה לדיון ביכולת הפעולה של הארגון. כמעט מיד הוא החל לקבל בקשות מאנשים ששמעו על הפגישה ורצו להשתתף בה. "זה הפך לפגישה של כ-200 אנשים," נזכר ריק ריינהרט, המנהל בפועל של האגודה האמריקנית למתמחים בקפה, ואחד החשובים בין משתפי הפעולה עם שילינג. "לא יכולנו להיענות לכולם."

בין השחקנים המעוניינים הייתה הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי, והיא הזמינה את שילינג להגיש בקשה למענק מחקר על חילדון הקפה. ההתמוטטות של תעשיית הקפה של מרכז אמריקה עלולה להצית גל של הגירה לארה"ב ולממשל האמריקני יש אפוא עניין במיגור המחלה. ארגון מחקר הקפה העולמי מעריך כי התפרצות חילדון הקפה ב-2012 עלתה למגדלי הקפה 548 מיליון דולר. עקב המשבר קוצץ שכרם של הפועלים ב-15% עד 20% וכ-441 משרות נעלמו. אם לא ייעשה משהו בנדון, תעשיית הקפה של מרכז אמריקה תימחה כליל עד 2050.
ב-2012 החלו לעלות תגובות "חירום" קצרות טווח למשבר החילדון, כגון אספקת קוטלי פטריות לאיכרים ואשראי. ואולם, שילינג סבור כי נחוץ מאמץ מתואם וארוך טווח הרבה יותר, שיסייע לבנות תכנית טיפוח של טכנולוגיה עילית, שתספק למגדלים זני קפה חדשים שיעמדו בפני מפגעי האקלים והמזיקים.
מבחינות רבות, מגפת החילדון היא התחזית של מה שעלול לקרות לקפה בעולם כולו, כשמחלות חדשות יכו בצמחים חסרי ההגנה, שיוחלשו בשל הטמפרטורות העולות או מזג האוויר הקיצוני. קרלוס מריו רודריגז, מנהל האגרונומיה העולמית של סטארבקס, אמר בפגישה ב-CATIE כי האיכרים הסינים מדווחים על לפחות חמישה סוגים חדשים של חילדון. "באזורים גבוהים האיכרים לא הכירו עד עתה את חילדון הקפה, ועכשיו הם מכירים," אמר רודריגז.

כדי שהקפה ישרוד עליו להיות עמיד יותר במידה ניכרת. בּרֶט סמית, נשיא של חברת ייצור קפה מצפון קרוליינה שבארה"ב, משווה את בעיית הדנ"א "להנפקת חברה בבורסה עם מעט מאוד מניות." עם זאת, הוא סמוך ובטוח ששילינג וחבר עמיתיו יעמדו במשימה של הגנה על הקפה.
השאלה היחידה היא אם הם יעשו זאת מבעוד מועד. "לו רק היינו עושים את המחקר הזה לפני עשר שנים, לא היינו עומדים בפני הבעיות האלה כעת," אומר ריינהרט. "אם לא נתחיל היום, כל יום שאנחנו מתעכבים הוא זמן יקר ואנו עלולים לעמוד בפני איום קיומי."

ועוד בנושא
Uncommon Grounds: The History of Coffee and How It Transformed Our World. Revised edition. Mark Pendergrast. Basic Books, 2010.
The Impact of Climate Change on Indigenous Arabica Coffee (Coffea arabica): Predicting Future Trends and Identifying Priorities. Aaron P. Davis et al. in PLOS ONE, Vol. 7, No. 11; November 7, 2012.
קִצו של מיץ התפוזים, אנה קושמנט, סיינטיפיק אמריקן ישראל, יוני-יולי 2013, עמוד 46.

בקיצור
שינויי האקלים, מחלות וחרקים מזיקים מאיימים על עצי הקפה המתורבתים.
ההומוגניות של גידולי הקפה עושה אותם לפגיעים במיוחד: כמעט כל הקפה בעולם מוצאו מצמחים ספורים שגדלו באתיופיה.
מעט מחקר מדעי הופנה לטיפוח הקפה, אבל המצב הזה עומד להשתנות. מדענים מזדרזים עתה להחדיר גנים מועילים חדשים לגידולי הקפה, באמצעות שיטות של הכלאה.

מאגרי גנים וצמחי בר נסקרים ביסודיות כדי לגלות שוֹנוּת גנטית רחבה ככל האפשר שתחזק את הגידולים כנגד הצרה המתרגשת ובאה.
על המחברת
הילארי רוזנר (Rosner) היא כתבת עצמאית שבסיסה בקולורדו. היא כתבה, בין השאר, לכתבי העת, הניו יורק טיימס, Wired, Popular Science ו-Mother Jones.

ממצאים
קפה במשבר
גידולי קפה בעולם כולו דומים להפליא זה לזה מבחינה גנטית. ההומוגניות הזאת מותירה את הקפה המתורבת חשוף לאיומי מחלות, מזיקים, שינויי טמפרטורה ותנודות בכמות המשקעים. כשמתרחשים שינויי אקלים עולמיים, האיומים האלה נעשים גרועים יותר: אירועי מזג אוויר קיצוני נעשים נפוצים יותר ופטריות וחרקים מתפשטים לאזורים שבהם לא היו מעולם קודם לכן. אוכלוסיות של מיני בר של קפה, בעלות מאגרים גדולים יותר של שוֹנוּת גנטית מצוידות טוב יותר להתמודד עם האיומים האלה. עם זאת, יש להן צרה משל עצמן: בירוא יערות. הנה דוגמאות מייצגות של האזורים שנפגעו לאחרונה.

איומים
מחלות: פטריות כמו חילדון הקפה (Hemileia vastarix) ו-Colletotrichum kahawae השמידו גידולים באמריקה המרכזית ובאתיופיה, בהתאמה.
חרקים: חיפושית קטנה הידועה בשם חדקונית הדובדבן צמצמה יבולים באתיופיה ובמקומות אחרים. שינויי אקלים מרחיבים את תחום המחיה של החרק.
בירוא יערות: פירושו של אובדן בתי הגידול של מיני בר של קפה, כמו באתיופיה ובמדגסקר, הוא אובדן של שוֹנוּת גנטית שהייתה יכולה לחזק צמחים מתורבתים של קפה.

שינויי אקלים: כמויות גשמים עודפות הפחיתו במידה ניכרת את היבולים בהודו ובאינדונזיה. עונות בצורת וטמפרטורות גבוהות גבו את חלקן בברזיל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. תודה על הכתבה המעניינת,
    אגב בספרדית, אומנם כתוב – LA ROYA DEL CAFETO,
    אך במילה ROYA במקום y שומעים j
    כך שזה נשמע – רוג'ה ולא רויה.
    ואם אני לא טועה לפטרייה שגורמת לכך נקראת- Hemileia vastatrix

  2. הקפה הוא הסחורה הנסחרת ביותר לאחר הנפט.בישראל יסדו מאגר גנטי לאבוקדו.בעבר היה מאגר גנטי של דקלי תמר(קבר רחל המשוררת)אבל הוא נזנח. באמריקה הם בנו מאגר גנטי מרשים של דקלי תמר(כולל בני משפחה שלא נותנים פרי). החקלאות הישראלית לא זוכה ,להשקעות מספיקות .וכיום היא גולשת על השקעות ותהילת העבר.בחקלאות הסובטרופית לישראל השגים בתחום הבננות,מנגו,אבוקדו.היצור החקלאי והמחקר החקלאי ההשגים יכולים להיות יותר מרשימים,וזה לא רק משתלם כלכלית אלה גם ענין של עצמאות של מדינה.

  3. כתבה מענינת וחשובה רק ש :
    שוב ושוב בכתבות של ״סיינטיפיק אמריקן ישראל״ יש בילבול
    בין המושגים
    מין , זן וסוג ,
    בילבול שאינו מוסיף להבנת התוכן
    (ואינו מכבד את הקורא או הכותב)
    וחבל שכך ,
    חג שמח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן