סיקור מקיף

האם צמחים רואים את העולם סביבם?

מושג “הצמח הרואה” נדחק לשוליים בראשית המאה ה-20. אבל בשנים האחרונות הוא שב ועולה

תודרנית לבנה. עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה, קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. צילום: Dawid Skalec / Wikimedia.
עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה (בתמונה), קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. צילום: Dawid Skalec / Wikimedia.

מאת מרטה זרסקה, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 12.03.2017

אל תפנו עכשיו את מבטכם, אבל ייתכן שהעץ ההוא מתבונן בכם. כמה כיווני מחקר חדשים מרמזים שצמחים מסוגלים לראות, ושיש להם אפילו משהו דומה לעין, אם כי בעל מבנה פשוט מאוד.

במידה מסוימת, הרעיון שייתכן שיש לצמחים “עיניים” אינו חדש. כבר ב-1907 שיער פרנסיס דרווין, בנו של צ’ארלס, שבעלים יש אברונים שהם צירוף של תאים דמויי עדשה ותאים רגישים לאור. נראה שניסויים שנערכו בראשית המאה ה-20 אישרו שמבנים כאלה, הקרויים כיום עינית, אכן קיימים, אך התפיסה של “צמחים רואים” נדחקה לשוליים, עד שצצה מחדש לפני שנים מעטות.

באחד הגיליונות האחרונים של כתב העת מגמות במדעי הצמח, פרשֹו פְרַנטישֶק בַּלוּשְקה, ביולוג של תאי צמחים באוניברסיטת בון שבגרמניה, וסטפנו מַנְקְוּזוֹ פיזיולוג של צמחים באוניברסיטת פירנצה שבאיטליה, ראיות חדשות למודעות חזותית בצמחים. כדי לבסס את טענותיהם, הביאו החוקרים כדוגמה תגלית מ-2016 שלפיה כְּחוּליות מין הסוג Synechocystis, יצורים חד־תאיים המבצעים פוטוסינתזה, פועלות כמו עיניות. “הכחוליות האלה משתמשות בכל גוף התא כעדשה המרכזת בקרום התא בבואה של מקור האור, כמו ברשתית של בעלי חיים,” אומר קונרד מולינו, מיקרוביולוג מאוניברסיטת לונדון שהשתתף בתגלית. אף שחוקרים אינם יודעים לקבוע בוודאות מהי מטרת המנגנון הזה, עצם קיומו מרמז שמנגנון דומה התפתח גם בצמחים מפותחים יותר. “אם משהו כמו זה קיים ברמה הנמוכה ביותר של האבולוציה, קרוב לוודאי שהוא נשמר [גם הלאה],” אומר בלושקה.

גם עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה, קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. חלבונים אלה מופיעים באופן ייחודי במבנים הקרויים פְּלַסטוֹגְלוֹבּוּלוּס, המקנים לעלי הסתיו את גוני האדום והכתום שלהם. “תגלית זו מציעה שהמבנים האלה בצמח יכולים לפעול כאברונים רגישים לאור,” אומר בלושקה.

תצפיות אחרות מגלות שלצמחים יש יכולות חזותיות שעדיין איננו מבינים. לדוגמה, במאמר שפורסם ב-2014 בכתב העת Current Biology, דווח שבּוּקילָה טְריפוֹליולַטָה, מין של גפן מטפסת, מסוגלת להתאים את עליה כך שיחקו את הצבעים והצורות של הצמח שעליו היא מטפסת.

אף שהראיות למבנים דמויי עיניים בצמחים עיליים עדיין מצומצמות בהיקפן, הן הולכות ומתרבות. “מעולם לא שמעתי על ראיית צמחים וייתכן שהייתי מבטל את האפשרות הזאת כבלתי סבירה עד שאני גיליתי בעצמי שכחוליות פועלות כעדשת מצלמה,” אומר הביוטכנולוג נילס שורגרס, אחד ממחברי המחקר הכחוליות מ-2016. האתגר הבא הוא לאשר את הממצאים מן הניסויים שנערכו בתחילת המאה ה-20 שהראו שתאי צמחים יכולים לפעול כעדשות. חוקרים עדיין צריכים להבין עד הסוף את כל הדרכים שבהן צמחים מפעילים את הראייה הגולמית שלהם.

טוב לדעת: שורשי התבונה של הצמחים – הרצאתו של סטפנו מנקוזו

5 תגובות

  1. לסבדרמיש
    אולי התכוונת להתלוצץ אבל יש לך טעות
    העץ מיצר את הפרי בכוונה כדי שיאכלו אותו , זאת השיטה של העץ להפיץ את הפרי שלו .
    בגלל זה הפרי מתוק וטעים וריחני ומעורר תאבון .
    יש אכן טיבעונים קיצוניים מאד שאוכלים רק פרי שהבשיל .
    מכיר אישית טיבעונים שמתנגדים לעקירת צמחים ולכן לא אוכלים שורשים , נבטים וכ”ד … אבל כן אוכלים עלים ופירות למשל. יש כאלה שאוכלים דבש ויש שטוענים שאכילת דבש זה גזל מהדבורה וניצול שלה… וכן הלאה
    לכן אני טוען כל הזמן שאין דבר כזה הגדרה ברורה וחדה של “צימחוני” או “טיבעוני” , אלא יש קשת רחבה מאד של אנשים שמגבילים את האכילה שלהם מסיבות רגשיות \ מצפוניות\ דתיות… והגבולות מטושטשים לגמרי.
    אי אפשר להתווכח איתם כי זה נושא ריגשי ולא הגיוני, כמו שאתה לא יכול לשכנע אדם דתי שאין הבדל בין בשר כשר ללא כשר.
    מצד שני עם אלה שמגבילים את עצמם מסיבות בריאותיות או איכות הסביבה וכ”ד אפשר להתווכח על העובדות .
    הבעיה שרוב הצמחונוטיבעונים האלה מסווים את האמת מאחרי הסיבה האמיתית שלהם שהיא ריגשית בלבד, ובמטרה לשכנע אחרים לחזור בתשובה לאמונה שלהם, ניתלים בעובדות שקריות חצאי אמיתויות.. בדיוק כמו מחזירים בתשובה דתיים שמנסים לשכנע אותך ע”י סתירת תורות מדעיות כמו אבולוציה וכ”ד.

  2. לורם איפסום
    דוגמא למה שאתה מבקש נתונה בגוף המאמר
    מוצג מין של גפן מטפסת שעליו מתאימים עצמם לצבע ולצורה של הצמח עליו הם מטפסים.

  3. הכתבה מעניינת. ולכל הצימחונים והטיבענים אומר רק דבר אחד: תנו לפירות לחיות!, שלא תחשבו שאימא בננה אוהבת שאתם אוכלים את הפירות שלה.
    יהודה

  4. לפרש רגישות לאור כעדשה ניחא ,
    אבל לקרוא לרגישות לאור ״לראות״
    נעשה רק לצורך יצירת ״סנסציה״
    והראיה היא המאמר עצמו והדיון שיתפתח כאן
    בעקבות המאמר והתגובות…

  5. לתאר משהו שאפשר לפרש כמו עדשה ומשהו שאפשר לפרש כמו משהו שרגיש לאור זה לא מספיק. צריך למצוא ולתאר את המנגנון שאוסף את המידע, את המנגנון שמפרש אותו ואת המנגנון שעושה אתו משהו. אלי יכולים להיות פשוטים ומכאניסטיים מאוד, ובצמחים יכולים להיות עם השפעה מקומית בלבד, אבל צריך לראות את היתרון האבולוציוני שהם מעניקים לבעליהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.