סיקור מקיף

חוקרים מצאו שצמח הקקאו בוית 1,500 שנה מוקדם מכפי שסברו

בנוסף, מצאו החוקרים כי קקאו בוית במקור בדרום אמריקה, ולא במרכז אמריקה כפי שחשבו בתחילה

עץ קקאו. מתוך ויקיפדיה
עץ קקאו. מתוך ויקיפדיה

מחקר חדש של צוות בינלאומי של חוקרים, הכולל חוקרים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, קובע כי השוקולד הומצא מוקדם משחשבו.

המחקר, שפורסם ב- 29 באוקטובר 2018, בכתב העת Nature Ecology & Evolution מציע כי הקקאו – הצמח שממנו עשוי השוקולד -בוית או גודל על ידי בני אדם למאכל, כ – 1,500 שנה מוקדם יותר ממה שחשבו בעבר. בנוסף, מצאו החוקרים כי קקאו בוית במקור בדרום אמריקה, ולא במרכז אמריקה כפי שחשבו בתחילה.

ראיות ארכיאולוגיות לשימוש בקקאו, לפני 3,900 שנה, גרמו לחוקרים להסיק כי עץ הקקאו בוית לראשונה במרכז אמריקה. עדויות גנטיות שנבדקו לאחרונה מראות כי המגוון הרב ביותר של עצי הקקאו וקרובי משפחתם נמצא למעשה בדרום אמריקה ליד קו המשווה. דבר זה הוביל את החוקרים לחיפוש עדויות לעיבוד הקקאו באתרים ארכיאולוגים באזור.

"מחקר חדש זה מראה לנו כי בני אדם שחיו בעבר באזור שבין הגבול הצפוני של אגן האמזונס, עד למרגלות הרי האנדים בדרום אקוודור, קטפו וצרכו זן של קקאו שנראה כי הוא קרוב משפחה לסוג הקקאו שנמצא בשימוש מאוחר יותר במקסיקו – והם עשו את זה 1500 שנה קודם לכן ", אמר מייקל בלייק, חבר בצוות המחקר.

"בקטיף הקקאו ועיבודו הם עשו שימוש בכלי חרס משוכללים שקדמו לכלי החרס שנמצאו במרכז אמריקה ובמקסיקו. דבר זה מעיד שהשימוש בקקאו, כנראה כמשקה, החל באזור גאוגרפי שהיום הינו חלק מקולומביה והתפשט צפונה על ידי חקלאים לאזור שהיום מהווה את פנמה ודרום מקסיקו."

תאובורמה קקאו (Theobroma cacao), הידוע כ"עץ הקקאו ", היה יבול חשוב מבחינה תרבותית במסו-אמריקה הפרה קולומביאנית – אזור ותרבות בצפון אמריקה, המשתרע ממרכז מקסיקו, דרך בליז, גואטמלה, אל סלבדור, הונדורס, ניקרגואה וצפון קוסטה ריקה. פולי קקאו שימשו הן כמטבע עובר לסוחר והן להכנת משקה שוקולד שנצרך במהלך חגים וטקסים.

מפת מסו אמריקה. מתוך ויקיפדיה
מפת מסו אמריקה. מתוך ויקיפדיה

לצורך המחקר, בוצע ניתוח מעמיק של חפצי קרמיקה מסנטה אנה-לה פלורידה (Santa Ana-La Florida) שבאקוודר שהוא האתר הקדום ביותר שידוע מהתרבות  המאיו-צ'ינצ'יפ,  מלפני כ 5,450 שנה או יותר.

החוקרים השתמשו בשלוש דרכים שונות כדי להראות כי תרבות מאיו-צ'ינצ'יפ (Mayo-Chinchipe) השתמשה בקקאו בין 5,300 ל -2,100 שנה: נוכחות של גרגרי עמילן ספציפיים לעץ הקקאו בתוך כלי חרס ושברי כלי חרס שבורים; שאריות של תאוברומין, שאריות מחומצנות הנמצאות בעץ הקקאו המתורבתים, אך לא אצל קרוביו הפראיים; ושברי דנ"א עתיקים עם רצפים ייחודיים לעץ הקקאו.

הממצאים מראים כי בני המאיו-צ'ינצ'יפ בייתו את עץ הקקאו לפחות 1,500 שנה לפני שעשו בו שימוש במרכז אמריקה. מאחר שכמה מן הממצאים מסנטה אנה לה פלורידה קשורים לחופי האוקיינוס ​​השקט, החוקרים חושבים שסחר בטובין, שכלל צמחים אלו,  יכול היה להתחיל את התפשטות הצמח  הקקאו צפונה לעבר דרום אמריקה.

סוניה זרילו, (Sonia Zarrillo) ראש צוות המחקר, אמרה כי ממצאים אלו מייצגים חדשנות מתודולוגית במחקר האנתרופולוגי.

"לראשונה, שלושה קווים עצמאיים של ראיות ארכיאולוגיות תיעדו את נוכחות הקקאו העתיק באמריקה: גרגרי עמילן, ביומרקרים כימיים ורצפי דנ"א עתיקים", אמר, "שילוב של שלוש שיטות הביאו לזיהוי ודאי של צמחים הידועים בקושי לזיהויים במימצאים ארכיאולוגים משום שזרעים וחלקים אחרים מתכלים במהירות בלחות ובחום של סביבות טרופיות".

גילוי מקורות המזון שאנו סומכים עליהם כיום חשוב משום שהוא מסייע לנו להבין את ההיסטוריה המורכבת של מי שאנחנו היום, אומר בלייק.

"היום כולנו מסתמכים, במידה זו או אחרת, על מזונות שנוצרו על ידי העמים הילידים של אמריקה", אמר בלייק. "ואחד מהחביבים בעולם הוא השוקולד."

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן