העדות הקדומה ביותר ליצור אלכוהול התגלתה במערת רקפת שבכרמל – לפני 13 אלף שנים

האלכוהול, ככל הנראה סוג של בירה מדגנים מותססים, יוצר על ידי בני התרבות הנטופית, שחיו באותה תקופה באזורנו, והוא מקדים בכחמשת אלפים שנים את האתר הקדום ביותר עד כה, בצפון סין. “מערת רקפת אינה מפסיקה לחדש לנו על בני התרבות הנטופית המופלאה. כבר גילינו שהם קברו את מתיהם ושהם ריפדו את הקברים במצע של פרחים. גילינו את היכולות הטכנולוגיות שלהם דרך מגוון של כלים וכעת אנחנו מגלים שהם ייצרו בירה וצרכו אותה, ככל הנראה בטקסים מיוחדים”, אמר פרופ’ דני נדל ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, שמוביל את החפירות במערת רקפת

העדות הקדומה ביותר ליצור אלכוהול, לפני כ-13 אלף שנים, התגלתה במערת רקפת שבכרמל במחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סטנפורד. האלכוהול, ככל הנראה סוג של בירה מדגנים מותססים, יוצר על ידי בני התרבות הנטופית, שחיו באותה תקופה באזורנו, והוא מקדים בכחמשת אלפים שנים את האתר הקדום ביותר עד כה, בצפון סין. “מערת רקפת אינה מפסיקה לחדש לנו על בני התרבות הנטופית המופלאה. כבר גילינו שהם קברו את מתיהם ושהם ריפדו את הקברים במצע של פרחים. גילינו את היכולות הטכנולוגיות שלהם דרך מגוון של כלים וכעת אנחנו מגלים שהם ייצרו בירה וצרכו אותה, ככל הנראה בטקסים מיוחדים”, אמר פרופ’ דני נדל ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, שמוביל את החפירות במערת רקפת.

בני התרבות הנטופית, שחיו לפני כ-15,000-11,500 שנים, היו מן הראשונים בעולם לנטוש את חיי הנוודות ולעבור להתיישבות קבע הכוללת הקמת מבנים בעלי יסודות אבן. הר הכרמל היה מן החשובים והצפופים במערכת היישוב הנטופית, ואתרים נאטופים בכרמל ובסביבתו נחקרים ע”י ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה כבר עשרות שנים.

כאמור, במחקרים קודמים במערת רקפת גילה פרופ’ נדל קברים נטופים ועדויות לכך שהקברים רופדו על ידי מצע של פרחים ועלים. ממצא נוסף שנמצא באתר היה עשרות מכתשים החצובים באבן, בעומק של כמה עשרות סנטימטרים, שתוארכו ללפני כ-13 אלף שנים. המחקר הנוכחי, לו היו שותפים גם פרופ’ דני רוזנברג מהמעבדה לחקר כלי אבן עתיקים במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה וחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, התמקד בבדיקה של שרידי עמילנים ופיטוליתים המייצגים שרידי משקעים שנמצאו בשלושה המכתשים האלה וכן במחקר של סימני שימוש מיקרוסקופיים. הבדיקה הראשונה הראתה עדויות למספר דגנים שונים שאוחסנו באותם מכתשים, בין היתר חיטה, שעורה, שיבולת שועל, קטניות ופשתן. בבדיקה המיקרוסקופית התגלו בשניים מתוך שלושת המכתשים שרידים מיקרוסקופיים של גרגרי עמילן שעברו שינויים מורפולוגים המתאימים לשינויים שעובר גרגר בעמילן במקרה של התססה. לדברי החוקרים, העדויות מראות שהמכתשים שימשו לאחסון של דגנים לפני שלב ההתססה ואחרי שלב ההתססה. במכתש השלישי נמצאו עדויות לכך שהוא שימש לאחסון, אבל גם ככלי קיבול שבו ניתן להכות ולכתוש את גרגרי הדגנים, שלב הכרחי בהתססה.

לדברי החוקרים, המזון אוחסן ככל הנראה בסוג של סלים שהקלו על הוצאת והכנסת המזון למכתשים, זאת לאור שאריות של סיבים שנמצאו גם הם בתחתית המכתשים, כאשר הבדיקה המיקרוסקופית הראתה עדויות לכך שהסיבים סובבו ועובדו בצורה שמתאימה לדפוס של סלים קלועים.

“יצירת המכתשים הללו בתוך האבן, ואחר כך ביצוע הפעולות הנדרשות כדי לייצר אלכוהול דרשו מאמץ והתמקצעות גדולה, מה שמעיד על החשיבות הטקסית הרבה שבני התרבות הנטופית נתנו ליצירת האלכוהול. מכיוון שהם היו הראשונים להשקיע מאמץ ניכר גם בטקסי ומנהגי הקבורה שלהם, אין זה מן הנמנע שיצירת האלכוהול וצריכתו היו גם הם חלק מטקסי האשכבה של התרבות הנטופית”, סיכם פרופ’ נדל.

עוד בנושא באתר הידען:

• עדויות להתיישבות מצרית מלפני כ-5,000 שנה נחשפות בימים אלה במרכז תל אביב ובהם שברי חרס מכלים ששימשו לאיחסן בירה
• יש לחם? שישתו בירה
• כמה דברים שלא ידעת על הבירה שלך (אלא אם למדת תרמודינמיקה)