חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז האקדמי רופין חשפו את המנגנון ששומר על זיכרון של תמנון ברמת התאים. לולאה של תחמוצת חנקן משאירה את הקשרים בין תאי העצב חזקים, בלי ייצור חלבונים חדשים.
איך תאי עצב "זוכרים"
מוחות לומדים בעזרת חיזוק של קשרים בין תאי עצב. לתהליך הזה קוראים הגברה ארוכת טווח (Long-Term Potentiation, LTP). חוקרי המוח רואים בו בסיס תאי מרכזי ללמידה ולזיכרון. עם זאת, השאלה איך החיזוק מחזיק מעמד לאורך זמן עדיין פתוחה בחלקה.
מחקר חדש בתמנון המצוי (Octopus vulgaris) מציע תשובה שונה מזו שחוקרים מכירים אצל בעלי חוליות. החוקרים זיהו מנגנון שהם מכנים "מתג מולקולרי". המאמר ראה אור בכתב העת Journal of Neuroscience. את המחקר הובילו ד"ר אנה לואיזה טורצ'טי-מאיה (Ana Luiza Turchetti-Maia), ד"ר טל שומרת (Tal Shomrat) ופרופ' בני הוכנר (Binyamin Hochner).
לולאה שמזינה את עצמה: המנגנון מאחורי זיכרון של תמנון
החוקרים התמקדו באונה האנכית (vertical lobe) במוח התמנון. לפי האוניברסיטה העברית, האזור הזה ממלא תפקיד הדומה להיפוקמפוס בבעלי חוליות. ההיפוקמפוס חיוני ליצירת זיכרונות חדשים.
במרכז המנגנון עומדת תחמוצת החנקן (Nitric oxide, NO), מולקולה קטנה של גז. למולקולה הזאת יש תפקיד כפול. מצד אחד, היא מגבירה את שחרור המוליכים העצביים ובכך מחזקת את הקשר. מצד שני, היא משאירה פעיל את האנזים שמייצר אותה, NOS (nitric oxide synthase).
התוצאה היא לולאת משוב חיובי שמזינה את עצמה. ברגע שהמתג עובר למצב "פועל", הוא ממשיך לפעול. כלומר, החיזוק מחזיק מעמד גם אחרי שהגירוי הראשוני מסתיים.
בלי חלבונים חדשים
אצל בעלי חוליות, שימור ארוך של LTP דורש בדרך כלל ייצור חלבונים חדשים בתא. לעומת זאת, בתמנון החוקרים חסמו את ייצור החלבונים בפרוסות מוח. למרות החסימה, החיזוק המשיך להתקיים.
בניסויים נוספים החוקרים עיכבו את פעילות האנזים NOS. גם אז הם הצליחו לעורר LTP, אולם העיכוב מנע את ביטויו. בחלק מהסינפסות העיכוב אף מחק חיזוק שכבר התבסס. אחרי שטיפת החומר המעכב, גירוי חוזר החזיר את החיזוק המלא. לדברי החוקרים, הממצאים האלה תומכים במודל של מתג מולקולרי.
בנוסף, ריכוזי תחמוצת החנקן במנגנון היו גבוהים בהרבה מאלה שמפעילים את מסלול האיתות הקלאסי שלה (sGC–cGMP). לכן החוקרים מציעים שהמולקולה משנה חלבונים באופן ישיר, למשל בתהליך S-ניטרוזילציה (S-nitrosylation). חשוב לזכור שהניסויים בחנו את המנגנון ברמת הסינפסות, בפרוסות של מוח התמנון.
פתרון אבולוציוני אחר לאותה בעיה
התמנון שייך לרכיכות, שושלת רחוקה מאוד מבעלי החוליות. למרות זאת, גם הוא פיתח מוח גדול ויכולות למידה מרשימות. החוקרים מתארים את הממצאים כצורה חסרת תקדים של אבולוציה מתכנסת (convergent evolution). כלומר, שושלות רחוקות הגיעו לעקרונות למידה דומים בדרכים מולקולריות שונות.
"מה שהופך את התגלית הזאת למרגשת כל כך הוא שהתמנונים פיתחו פתרון מולקולרי שונה מהותית לאתגר שמשותף לכל מערכות הלמידה", אמר פרופ' הוכנר. לדבריו, "זו דוגמה מרשימה לאופן שבו האבולוציה יכולה להוליד עקרונות דומים של למידה וזיכרון".
שאלות ותשובות
מהי הגברה ארוכת טווח (LTP)?
זהו חיזוק מתמשך של הקשר בין שני תאי עצב בעקבות פעילות. חוקרי המוח רואים בו מנגנון תאי מרכזי של למידה וזיכרון.
מה מיוחד בזיכרון של תמנון לפי המחקר?
החיזוק נשען על לולאה של תחמוצת חנקן שמפעילה את עצמה. בניגוד לבעלי חוליות, השימור שלו אינו דורש ייצור חלבונים חדשים.
מה הקשר לאבולוציה?
תמנונים ובעלי חוליות פיתחו יכולת למידה בנפרד. המחקר מראה שהם הגיעו לעיקרון דומה של חיזוק קשרים, אך בכלים מולקולריים שונים.
על מה ערכו החוקרים את הניסויים?
החוקרים עבדו עם פרוסות מהאונה האנכית במוח של תמנונים. הם מדדו את הפעילות החשמלית בסינפסות והשתמשו בחומרים שמעכבים או משחררים תחמוצת חנקן.
המאמר המדעי
A novel nitric oxide (NO)-dependent 'molecular switch' mediates LTP in the Octopus vulgaris brain through persistent activation of nitric oxide synthase (NOS), Journal of Neuroscience, 2026.
עוד בנושא באתר הידען
- זיכרון של תמנון: כיצד המוח אוגר זיכרונות?
- תמנונים למדו להשתמש במראה כדי למצוא טרף נסתר
- לכל זרוע של התמנון יש תפקיד משלה
- התגלה מנגנון ליצירת זיכרון ארוך טווח
- תמנוני ענק קדומים כטורפי־על באוקיינוסים
מקור: הודעה לעיתונות של האוניברסיטה העברית בירושלים (EurekAlert!)