עדויות להתיישבות מצרית מלפני כ-5,000 שנה נחשפות בימים אלה במרכז תל אביב

בין היתר התגלו בחפירות של רשות העתיקות בפרויקט בנייה של חברת רובינשטיין התגלו שברי כלי חרס קדומים ששימשו להכנת בירה * דייגו ברקן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות: "תל אביב עיר ללא הפסקה כבר אלפי שנים"

קערה מתקופת הברונזה הקדומה 1 (3500 לפנה"ס). צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
קערה מתקופת הברונזה הקדומה 1 (3500 לפנה"ס). צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

עדויות לנוכחות של אוכלוסייה מצרית קדומה מלפני יותר מ-5000 שנה נחשפות בימים אלה ברחוב המסגר שבמרכז תל אביב, בסמוך לגשר מעריב, בחפירות הצלה ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות לפני הקמת בניני משרדים ביוזמת חברת רובינשטיין.

לדברי דייגו ברקן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "בחפירות מצאנו 17 בורות ששימשו לאחסון תוצרת חקלאית בתקופת הברונזה הקדומה 1 (3000-3500-לפנה"ס).

בין מאות שברי החרס המאפיינים את התרבות המקומית, נתגלו מספר שברי אגנים גדולים מחרס שנעשו במסורת מצרית, ושימשו להכנת בירה. לכלים אלה הוסיפו קש או חומר אורגני אחר כדי לחזק את הכלים, שיטה שלא היתה מקובלת בתעשייה המקומית. כלים כאלו נתגלו במבנה המנהל המצרי שנחפר בעין הבשור. מחפירות שנעשו באזור בעבר ידענו שיש כאן אתר מתקופת הברונזה הקדומה, אבל החפירה הזו היא העדות הראשונה להתישבות מצרית במרכז תל אביב בתקופה
זו. זו גם העדות הצפונית ביותר לנוכחות מצרית בתקופת הברונזה הקדומה 1 : עד כה, ידענו על נוכחות מצרית בצפון הנגב ובמישור החוף הדרומי, כאשר נקודת ההתיישבות המצרית הצפונית ביותר היתה באזור. עכשיו אנחנו יודעים שגם הם העריכו את מה שלאזור תל אביב היה להציע, ואף ידעו ליהנות מכוס בירה, ממש כמו התל אביבים של היום".

מעניין לדעת, כי הבירה היתה "המשקה הלאומי של מצרים" בעת העתיקה, והיא היתה מצרך יסוד בדומה ללחם. הבירה נצרכה ע"י כלל האוכלוסיה בלי הבדלי גיל, מגדר או מעמד. היא יוצרה מתערובת של שעורה ומים, שנאפו חלקית ולאחר מכן הושארו לתסוס בשמש. לתערובת זו הוספו תרכיזי פירות שונים ע"מ להוסיף טעם. התערובת סוננה בכלים מיוחדים והוכנה לשימוש. בחפירות באזור הדלתא של מצרים, נתגלו מבשלות בירה המעידות כי זו יוצרה כבר מאמצע האלף הרביעי לפנה"ס.
ברקן מוסיף, כי במקום נמצאו גם פגיון מנחושת (כלי נשק) וכן כלי צור מהתקופה הכלכוליתית – לפני כ-6000 שנה.

לדברי משה עג'מי, ארכיאולוג מחוז תל אביב ברשות העתיקות, "היום יסתיימו החפירות הארכיאולוגיות ותיעוד השטח, האתר יותר לפיתוח והמחקר יימשך במעבדות רשות העתיקות".

עצמות בעלי חיים מלפני 5000 שנה שנתגלו בחפירה, ובהם חזירי בר, כבשים ועיזים. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
עצמות בעלי חיים מלפני 5000 שנה שנתגלו בחפירה, ובהם חזירי בר, כבשים ועיזים. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
להב מאבן צור. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
להב מאבן צור. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. ספקני, אין קשר בין המצרים הקדמונים לאלו של היום.
    האמת שבעצם יש, הקופטים.
    אבל הקופטים רק רוצים שהפולשים מחצי האי ערב שהשתלטו להם על הארץ והזהות רק יפסיקו להתעלל בהם.
    יש גם כמה חוצפנים שהיגרו מאוחר יותר לדרום הארץ ומודעים מאד לקשר המצרי שלהם אבל כלפי חוץ קוראים לעצמם פלסטינאים.

  2. לפי הידוע לי מצריים שלטה ביפו, אם כי אינני בטוח שזה היה בתקופה האמורה. למה יפו ? כי זה נמל ולכן חשוב לשליטה (במיוחד אם למצרים היה צי).

    מי ששולט ביפו ואין לו הפרעה לנוע צפונה לה עשוי מעת לעת להתיישב בשטח בין יפו לנחל הירקון (ידוע שהפלישתים החזיקו בנחל הירקון למטרות צבאיות).

  3. לפי הידוע לי מצריים שלטה ביפו, אם כי אינני בטוח שזה היה בתקופה האמורה. למה יפו ? כי זה נמל ולכן חשוב לשליטה (במיוחד אם למצרים היה צי).

    מי ששולט ביפו ואין לו הפרעה לנוע צפונה לה עשוי מעת לעת להתיישב בשטח בין יפו לנחל הירקון (ידוע שהפלישתים החזיקו בנחל הירקון למטרות צבאיות).

  4. תמונת הלהב וברקע מגדל משרדים מודרני, מעוררת מחשבות.. לאן הגענו ב 5000 שנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן