העוקץ האוסטרלי

פשפש שהגיע מאוסטרליה פוגע בעץ שהגיע מאוסטרליה וכדי לעצור אותו צריך לייבא צרעה מאוסטרליה. האם בשלב הבא של הסיפור האקולוגי הזה נראה כאן גם קנגורו מקפץ?

בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס. צילום: Yehudit Garinkol via the PikiWiki - Israel free image collection project.
בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס. צילום: Yehudit Garinkol via the PikiWiki – Israel free image collection project.

מאת אלינה ארביטמן, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

עצי האקליפטוס, שמקורם באוסטרליה, הפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מהנוף ומהתרבות הישראלית. שירים נכתבו על העץ הזה, והוא נחשב בעיני רבים לאחד הסמלים של ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. למרות זאת, בשנים האחרונות החלו הרשויות לכרות עצי אקליפטוס המקור בבתי גידול לחים בשמורות טבע שבהם הוא נחשב מין פולש ומתחרה עם הצומח המקומי.

בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס.

מקורו של הפשפש, הידוע בשמו המדעי פשפש הברונזה (Thaumastocoris peregrinus), אף הוא באוסטרליה. עד כה התפשט הפשפש בדרום אפריקה, בדרום אמריקה ובשנים האחרונות הגיע גם לדרום-מזרח אסיה ולאגן הים התיכון. בישראל הפשפש התגלה לראשונה לפני כשנתיים, באזור הישוב אלעד במרכז הארץ. מאז הוא מופיע לפרקים, בדרך כלל באביב ובסתיו, במרחב שבין השפלה הפנימית למישור החוף, בעיקר על צמרותיהם של עצי אקליפטוס המקור (מינים אחרים של אקליפטוס הנטועים בישראל פחות רגישים אליו).

הפשפש ניזון ע"י נעיצת החדק ברקמת העלה ומציצת מוהל התאים (מוהל התא הוא אברון שתפקידו ריכוז מים ומומסים בתא), דבר שניכר בכתמי כסף על העלים ובנקודות שחורות שהינן ההפרשות של הפשפש. כתוצאה מכך העלים נפגעים ונושרים. אוכלוסיית הפשפש מתפתחת במהירות, במשך 3-4 שבועות, ויכולה להגיע בשיאה לכמה מיליונים בחורשת אקליפטוסים אחת.

לדברי פרופ' צביקה מנדל, מהמחלקה לאנטומולוגיה (חקר החרקים) במכון וולקני, ״הפשפש מהווה גם מטרד רפואי, בלי כוונה״. הוא מסביר: ״הפשפש מופיע במקבצים גדולים מאוד והוא קטן מאוד. כשהוא חודר לעיניים או מתחת לבגדים הוא נמצא במצוקה, ואז מנסה להשתחרר באמצעות דקירות של החדק״. עוד הוא מבהיר כי קיים קושי לגלות את הפשפש בשלב מוקדם בגלל הימצאותו גבוה על הצמרות. ״בדרך כלל כשמגלים אותו בחורשה כלשהי האוכלוסייה שלו הגיעה לממדים עצומים, ועד שנערכים לפעולה הוא כבר עבר לחורשה אחרת״, מסביר מנדל.

עלים שנפגעו מפשפש האקליפטוס. צילום: פרופ' צביקה מנדל.
עלים שנפגעו מפשפש האקליפטוס. צילום: פרופ' צביקה מנדל.

צרעות נגד פשפשים

באביב שעבר הופיע הפשפש בחורשת הסרג׳נטים המפורסמת בנתניה. לדברי אקולוגית העיר נתניה, אביב אבישר, ״הוא גרם מפגע גדול לתושבים, כי הוא הגיע למרפסות ולבתים. התושבים רצו שהעירייה תפעל במהירות למגר אותו. לאחר שהתייעצנו עם מומחים בתחום, הגענו למסקנה שהפעולה הנכונה היא אי פעולה, ואכן, לאחר שתקופה ארוכה בה העצים נראו רע, בתום העונה כבר ניתן היה לראות את התאוששותם. כמה מהם שמנו למעקב״.

מנדל מעריך כי בטווח הארוך עצי האקליפטוס שנפגעו עלולים להיות פחות אסתטיים, ובמקרים מסוימים אף להתנוון. עם זאת, "להבנת יחסי הגומלין בין הפשפש לאיקליפטוס יידרש מחקר מעמיק יותר״, הוא מדגיש. אבישר טרם צפתה בתמותה של עצים בחורשת הסרג׳נטים בנתניה.

הפתרון הידידותי לסביבה המתאים ביותר להתמודדות עם הפשפש הוא באמצעות פיזור אויבים טבעיים, במה שמכונה "הדברה ביולוגית". באוסטרליה, ארץ מוצאו, לפשפש יש אויבים טבעיים רבים. אחד מהם הוא הצרעה הטפילית Cleruchoides noackae, אשר מתפתחת בתוך ביצי הפשפש. אקלום הצרעה במקומות אחרים כבר הוכיח את עצמו כאמצעי יעיל נגד הפשפש, בין היתר בארצות דרום אמריקה ובדרום אפריקה.

פתרון אחר, מועדף פחות, הוא באמצעות תכשירי הדברה אשר מוזרקים לעץ ולבסוף פוגעים בפשפש שניזון ממנו (חומרי הדברה מסוג זה נקראים חומרי הדברה סיסטמיים). לדברי מנדל, "זה יכול להוות פתרון ביניים, שאמנם איננו זול אך ניתן להשתמש בו במקרה הצורך״. מאידך, אומרת אבישר, ״יש פוטנציאל לנזק בהחדרת רעל לעצים, שנשאר במערכת. כל עוד מדובר במטרד חולף ולא נגרמת פגיעה משמעותית לעצים, אין הצדקה לעשות את זה״.

פשפש האקליפטוס. צילום: אלכס פרוטסוב.
פשפש האקליפטוס. צילום: אלכס פרוטסוב.

צרעה בייבוא אישי

אין זה המקרה הראשון שבו מיובא אויב טבעי לישראל כדי לחלץ עץ במצוקה. בעשר השנים האחרונות הובאו לישראל צרעות טפיליות במטרה לווסת את אוכלוסיותיהם של מספר מיני צרעות עפצים שפוגעות גם הן באקליפטוס המקור. הצרעות המזיקות יוצרות עפצים (נגעים) על העץ, שגורמים לנשירת עלים. במחקר שערכו מנדל ואחרים התברר כי הצרעות הטפיליות עשו את מלאכתן בהצלחה יתרה – הן אף יצאו את גבולות הארץ ונשלחו מעבר לים, שם סייעו במשימת ההגנה על האקליפטוסים גם באזורים אחרים.

כעת עצי האקליפטוס ממתינים לחילוץ מהמזיק החדש המאיים עליהם. במכון וולקני מקווים כי איתור הצרעה הטפילית שתילחם בפשפש האקליפטוס והעברתה לישראל יתקיימו במהרה, וכפי שקרה במקומות אחרים, גם בישראל היא תצמצם את אוכלוסיית פשפש האקליפטוס לצפיפות קטנה ובלתי מזיקה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. השימוש המוגזם בחקלאות ובגינות נוי בחומרים הסיסטמיים פוגע באוכלוסיות חרקים מועילות ובדבורים.
    פגיעה בחרקים מאבקים כמו דבורים פוגעת בצמחיה כולה, אם יתחילו להשתמש בחומרים אלה גם בחורשות האקליפטוס האסון האקולוגי שיכול להיות מזה אולי יהיה יותר גרוע מההתחממות הגלובלית.
    לדעתי כמו שעשו עם ה DDT והפרתיון צריך לאסור את השימוש בחומרים האלה: קונפידור מוסיפלן וכן הלאה .

    גנ- הכותב זה אבי אחר ולא מנהל האתר .

  2. אולי יביאו צרעה שתהיה טפילית לצרעה של הפיקוס המלכלך? (אני חושב שהמצאתי שם חדש "פיקוס מלכלך"…)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן