סיקור מקיף

הרשת הסודית של העצים

מחקר ישראלי חדש מראה שעצים ביער מעבירים ביניהם חומרים באמצעות השורשים, בעזרתן האדיבה של פטריות תת-קרקעיות

יוני וייץ, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

"מערכות השורשים הסבוכות של עצים קרובים יוצרות רשת שדרכה יכולים לעבור חומרים". צילום: Matthew Britton, Flickr
"מערכות השורשים הסבוכות של עצים קרובים יוצרות רשת שדרכה יכולים לעבור חומרים". צילום: Matthew Britton, Flickr

אנחנו רגילים לחשוב על עצים החיים בשכנות זה לזה ביער, בחורשה או אפילו בגינה הציבורית כעל צמחים עצמאיים ו"בודדים", שלא מתקשרים זה עם זה ובוודאי שלא מעבירים לשכניהם חומרים. אולם בשנים האחרונות הולכת ומצטיירת תמונה אחרת, שלפיה עצים "משוחחים" ביניהם, מעבירים זה לזה מסרים ואפילו חומרי מזון. מחקר ישראלי חדש מציג לראשונה עדויות לכך שעצים ביער מעבירים זה לזה חומרים דרך השורשים – והם לא עושים את זה לבד.

ד"ר תמיר קליין, חוקר במינהל המחקר החקלאי-מכון וולקני, הצטרף לצוות מחקר ביערות שווייץ בהובלתו של כריסטיאן קירנר מאוניברסיטת באזל. באמצעות מערכת ניסויים בדקו השניים כיצד עצים ביער מעבירים ביניהם פחמן דרך מערכת השורשים. "מערכות השורשים הסבוכות של עצים קרובים יוצרות רשת שדרכה יכולים לעבור חומרים", מסביר קליין. "אמנם ידוע כבר 40 שנה על מעבר פחמן בין שורשי צמחים, אבל עד כה מעבר פחמן זוהה רק בניסויי מעבדה או שדה, הכוללים שתילה של צמחים. הדבר טרם נבדק בבתי גידול טבעיים". ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי science, ויוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה, שתתקיים בתל אביב ב-21-23 ביוני.
לעקוב אחרי הפחמן

היער בשוויץ מורכב ממינים שונים, מה שמכונה "יער מעורב". עצי האשוחית הם העצים הגבוהים המצויים ב"גג" היער, ולידם מצויים עצי אשור, ארזית ואורן. עצי האשוחית הגבוהים, החשופים לאור השמש, מבצעים פוטוסינתזה ומייצרים מהפחמן הדו-חמצני שנמצא באטמוספירה תרכובות פחמן המשמשות להתפתחותם.
קליין וחבריו הציבו צינורות מעל צמרות העצים הגבוהים, ושחררו באמצעותם פחמן דו-חמצני "מסומן" – חומר שניתן לזהות ולעקוב אחריו לאורך הצמח עד לשורשים. כך קיוו לראות האם הוא מגיע בסופו של דבר רק לעצים הגבוהים שקלטו אותו, או גם לשכניהם, עצים ממינים אחרים.

"התוצאות שהתקבלו היו מפתיעות ביותר" מספר קליין. "אחוז גדול מסך הפחמן שנמצא בשורשים העדינים היה מסומן, גם בשורשי העצים שלא קיבעו את הפחמן המסומן. זוהי עדות למעבר פחמן בין העצים דרך השורשים, גם בין עצים ממינים שונים". המספרים מדהימים: 40 אחוז מהפחמן שנמצא בשורשים העדינים הגיע מעצים אחרים, כמות השווה ל-280 ק"ג פחמן בשנה על שטח יער של עשרה דונם.

בעזרת הפטריות

כיצד מתרחש מעבר הפחמן בפועל? קליין וחבריו משערים כי הדבר קשור לאורגניזם נוסף המצוי בין שורשי העצים – פטריות מיקוריזה. פטריות אלו, המצויות בתוך הקרקע, חיות ביחסי גומלין עם העצים: הן נהנות מהפחמן שתורמים העצים, ומצדן מסייעות לעצים בשלל תהליכים. עד כה היה ידוע שפטריות שונות מסייעות לעץ באמצעות אספקת מינרלים ואף תורמות למאזן המים של הצמח, כלומר – שומרות עליו מפני התייבשות. מחקר זה מוסיף להן תפקיד חשוב – העברת פחמן מעץ לעץ, כנראה לטובת הרחבה של רשת הקורים שלהן.

ומדוע כדאי לעצים "לחלוק" עם שכניהם את הפחמן? ההשערה היא כי בתנאים של בצורת, קרה ושריפה, מיני העצים המקושרים ברשת נהנים מהיתרון של "רשת הביטחון" על פני מינים אחרים, שמוגבלים במקורות הפחמן שלהם.

מחקרם של קליין ושותפיו עשוי לשנות את תפיסת המחקר האקולוגי לגבי יחסי הגומלין בין עצים שונים ביער. התפיסה השלטת של תחרות על משאבים כמו אור, מים וחומרי הזנה, מפנה מקום גם לתהליכים מורכבים הקשורים ליחסי גומלין חיוביים בין עצים שכנים, ובינם לבין הפטריות הנסתרות שבקרקע.

המחקר הוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה, שתתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-21-23 ביוני.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. מדען,

    מקריאה זריזה על הנושא הבנתי שעין עצלה נוצרת כתוצאה ממידע משובש שמגיע למרכז הראייה במוח (עקב פזילה או בעיה פיזית אחרת בעין) או עקב כך שמכל מיני סיבות מרכז הראיה לא הספיק להתפתח בשנותיו הראשונות של הילד ועקב כך הוא מתקשה לעבד את המידע שמגיע אליו מהעיניים.

    אני לא חושב שזה קשור לזרימה איטית יותר של מידע.

  2. יריב לשאלתך,
    לאדם בעל אמבליופיה ("עין עצלה") יש מידע הזורם בצורה איטית יותר ובאיכות נמוכה יותר, לכן יש פער בהגעת המידע ואיכותו למוח, בהשוואה לעין עם התפקוד המלא.
    בהחלט ניתן לקבל ראייה מסויימת בעין עצלה (תלוי בחומרה), אך באיכות ירודה עם עיבוד איטי יותר.

  3. מי שזוכר, בסרט אווטאר העצים בפנדורה תיקשרו בינהם דרך מערכת שורשים סבוכה מתחת לאדמה, כאשר כל עץ הוא כמו נויירון והיער כולו הוא מוח אחד ענקי בעל תודעה ("אייווה").

    מעניין דרך אגב אם תודעה יכולה להיווצר גם כאשר התקשורת בין הנויירונים הרבה יותר איטית, אם למשל הפולסים בין תאי העצב במוח שלנו היו פי 1000 יותר איטיים, האם עדיין הייתה נוצרת במוח שלנו תודעה? שאלה מסקרנת, לדעתי התשובה חיובית רק שהחשיבה שלנו הייתה הרבה יותר איטית.

  4. ראשית, יפה על המחקר והפרסום!
    לעניות דעתי אין שום סוד בדרך החיים של העצים והצמחים.
    אנו,בני האדם, זן מפותח וסקרן שבמרבית המקרים מבדיל בין החיים שלנו ושאר החיים על כדור הארץ.
    ישנם עצים כדוגמא לעץ הקטלב שאינם יכולים לצמוח ללא עולם הפטריות בשורשיו.
    הפשטות המתוחכמת מפליאה אותנו וכך גם עולמם של הפטריות ויכולת העצים והצמחים לתקשר.
    שאפו על המחקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן