לצמח יש "זיכרון" המאפשר השקיית גפנים מדויקת

מתברר כי לצמחים יש "זיכרון", כלומר צמחים "זוכרים" מה שהוטבע בתוך האנטומיה שלהם. מנגנון הזיכרון מוטבע עמוק בקוטר הצינורות העצה, שהם בעצם צינורות המורכבים מתאים מתים המעבירים את המים מהשורשים אל עלים התגלית מאפשרת השקיית גפנים מדויקת ליצירת יינות אדומים איכותיים יותר

צוות המחקר ועוזרים בבציר מחקרי בשנת המחקר הראשונה 2009. צילום: אוניברסיטת אריאל
צוות המחקר ועוזרים בבציר מחקרי בשנת המחקר הראשונה 2009. צילום: אוניברסיטת אריאל

מחקר של מו"פ אזורי מזרח באונ' אריאל, בשיתוף עם האוני' העברית, שפורסם במגזין American Journal of Botany אודות היכולת לשלוט באיכות היין.

כדי לקבל יין איכותי יותר, יש צורך "להצמיא" מלשון צמא, את הגפנים. אך יש לבצע את "ההצמאה" באופן מאוזן על מנת לא לפגוע בצמחים והיבולים. האיזון בין פעולת "ההצמאה" ליצירת איכות טובה של יין כך שלא יפגע היבול, והאיכות עדין תהיה טובה – זה סוד הצלחתו של יין איכותי.

כאשר הגפנים מושקות ברוחב לב הענבים גדולים ושמנים, ייצא יין אדום תפל ושטוח ובעל צבעים וורדרדים. צמח שעובר עקת יובש (סטרס) מייצר חומרי צבע, טעם וריח המעניקים ליין ייחוד ואיכות. קל יחסית לקבל יבול ענבים גבוה באיכות שנחשבת ירודה לייצור יין – פשוט משקים בהרבה מים, לעומת זאת, ליצור עקה מוגזמת, ו"להצמיא" מאד את הגפנים עלולה לעשות נזק לגפן וליבול. השאלה הגדולה היא עד כמה להשקות כדי ליצור איזון נכון. ההמלצה של צוות המחקר היא לפנק (באופן יחסי) את הגפנים בתחילת העונה ולהצמיא אותם בסוף העונה.

הטכנולוגיות שפותחו מאפשרות מדידת כמותית מדויקת, של כמות המים שהצמח צורך בכל יום ויום וכן מדידה וקביעה מהם הסיפים של עקת היובש הרצויה -כאשר הצמח בעצם "אומר" לנו מה הם צרכיו ליצירת יין איכותי ולמניעת נזק משמעותי. המחקר שנעשה ע"י שראל מוניץ דוקטורנט ממו"פ אזורי מזרח באריאל בהנחייתם המשותפת של פרופ' אמנון שוורץ מהאונ' העברית, ד"ר ישי נצר וד"ר אילנה שטיין ממו"פ אזורי מזרח באריאל ואונ' אריאל.

מתברר כי לצמחים יש "זיכרון", כלומר צמחים "זוכרים" מה שהוטבע בתוך האנטומיה שלהם. מנגנון הזיכרון מוטבע עמוק בקוטר הצינורות העצה, שהם בעצם צינורות המורכבים מתאים מתים המעבירים את המים מהשורשים אל עלים.
הצמח למעשה מפזר סיכונים : מצד אחד מייצר צינורות רחבים המאפשרים הובלת כמויות מים גדולות, אך הנמצאות בסיכון לכניסה של בועות אוויר, שסותמות אותם אל מול יצירה של צינורות צרים המובילים הרבה פחות מים אך עמידים לפריצות אוויר אפילו בתנאי יובש קשים (מעיין "תעודת ביטוח").

דרך שליטה על העקה ניתן להטות את קטרי הצינורות, למשל צמח שהושקה בעודף ייצר צינורות רחבים יותר וצמח שנחשף לעקה מתמשכת ייצר צינורות צרים יותר. בשיטת ההשקיה שפותחה הצנרת שמפתחת הגפן היא רחבה יחסית מה שבעצם גורם לרגישות גבוהה ויכולת לייצר עקה בזמן הרצוי לחקלאי וליינן, רק בטווח זמן מוגבל של כחודש לפני בציר הענבים. במצב כזה מתקבל למעשה איזון בין גפן שנושאת יבול משופר אך גם איכות יין משופרת.

בספרות המדעית, קיים מידע מוגבל מאוד, לגבי השפעת עקות יובש, על התפתחות מערכת העצה של גפנים בוגרות, וההשלכות על יכולת ההתמודדות של הצמח עם יובש. במחקר הנוכחי, צוות החוקרים בחן במשך 4 שנים את ההשפעות של מספר ממשקי השקיה על האנטומיה וההידראוליקה של מערכת העצה בזן של גפני ענבי יין מהזן מרלו הגדלים בקיבוץ חולדה בכרמים של יקב ברקן.

המסקנות מהמחקר הנוכחי שדרך אנטומיית העצה קיים מנגנון זיכרון שיקבע את רגישות הצמח לתנאי עקה. מעבר למה שפורסם, ממשק השקיה משופר בתחילת העונה ומופחת בסוף העונה, מוביל לקבלת יבולים גבוהים (כמעט כמו צמח המושקה היטב כל העונה) אבל איכות היין תהיה משופרת (אפילו ביחס לצמח שחווה עקה כל העונה) מכיוון שעקת יובש בתקופה של ההבשלה היא חיונית על מנת שהצמח יפיק את הפירות הרצויים.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן